חטיבת יהודה
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| סוג | חטיבה מרחבית |
| בסיס האם | הר מנוח |
| אירועים ותאריכים | |
| הקמת היחידה | 1988 |
| מקים היחידה | משה גבעתי |
| מלחמות |
האינתיפאדה הראשונה האינתיפאדה השנייה מבצע חומת מגן |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 אוגדת אזור יהודה ושומרון |
| דרגת המפקד |
 אלוף משנה |
| מפקדים | מפקדי החטיבה |
חטיבת יהודה (ידועה גם כחטיבת חברון) היא חטיבה מרחבית (חטמ"ר) של צה"ל שתפקידה להשליט חוק וסדר בגזרת חברון ולמנוע פעילות חבלנית עוינת.
תוכן עניינים
מפקדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפקדת החטיבה (המפח"ט) ממוקמת בהר מנוח, הנמצא מדרום לעיר חברון ומתנשא מעליה. במחנה החטיבה נמצאים גם משרדי מנהלת התאום והקישור של המנהל האזרחי בגזרת חברון. עד שנת 1997 שכנה מפקדת החטיבה במצודה בריטית במרכז העיר חברון. לאחר הסכם חברון התפנו חלק מכוחות צה"ל מהעיר ומבנה החטיבה הועבר לידי המשטרה הפלסטינית.
עד שנת 2000 סמל החטיבה היה מורכב מסמל קריית ארבע ומהאריה של פיקוד המרכז. מאז הסמל השתנה ובו מופיעה מערת המכפלה. בינואר 2018 נערך טקס חגיגי לציון 30 שנות פעילות חטיבת יהודה[1] ובו הושק ספרם של הדס ועופר רגב "בדרך יהודה" המגולל את תולדות חטיבת יהודה וקורות ההתיישבות היהודית בהר חברון[דרוש מקור].
ייעוד ומבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החטיבה, כשאר החטיבות המרחביות באוגדת איו"ש, אחראית על גזרה של עיר פלסטינית מרכזית (חברון) ועל הכפרים, היישובים ומחנות הפליטים שבגזרתה. כמו גם אחראית החטיבה על שמירת החוק והסדר באתר ההיסטורי מערת המכפלה שבין מרכז העיר לקריית ארבע. תחת פיקוד החטמ"ר ארבעה גדודי לוחמים אשר מתחלפים כל מספר חודשים.
במפקדת החטמ"ר פלוגת תקשוב (פלחי"ק) – ועוד שבע מחלקות: מודיעין, רפואה, שלישות, לוגיסטיקה, חימוש, משטרה צבאית (מתקן המעצר לעצורים ביטחוניים), וכן יחידת האג"ם, ובנוסף שב"כ.
בעבר, גדוד לביא היה גדוד של החטיבה. הגדוד הוקם בנובמבר שנת 2001 כגדוד חי"ר ייעודי בגזרת דרום הר חברון תחת פיקודה של החטיבה. בניגוד למרבית גדודי הבט"ש האחרים באותה עת, לא היה הגדוד יחידת חרמ"ש בעברו והוא הוקם כגדוד בט"ש. בשנת 2003 צורף לאגד 900, אך נשאר בגזרת חברון. בקיץ 2007 נחשפה פרשה במסגרתה חטפו חיילים מגדוד לביא בפיקוד קצין מונית פלסטינית בדאהרייה, כפתו את נהג המונית, נסעו ברחבי העיירה ולבסוף ירו בעובר אורח לא חמוש ופצעו אותו קשה. לאחר-מכן, במהלך התחקיר הצה"לי, שיקרו החיילים על הפעולה[2]. בפברואר 2008 חשפה תוכנית הטלוויזיה "עובדה" עדויות על סדרת מקרים שבהם התעללו חיילים מחטיבת כפיר בפלסטינים[3]. אירועים אלו היו חלק מהגורמים שהובילו לניתוק הקשר בין גדודי הבט"ש לחטיבות המרחביות, ובין השאר בעקבותיהם החלו הגדודים, ובהם גדוד לביא, לנוע בין גזרות שונות.
ב-2017 ביצעו כוחות ההנדסה של חטיבה מרחבית יהודה ביטחון שוטף הכולל מעצרים, סיורים, טיפול בהפרעות סדר, פתיחת צירים ממטענים וחבלה, וגילוי אמל״ח דרך אמצעי המגמ״ק. בנוסף יחידות הנדסה ייעודיות בלבד ביצעו פעולות נרחבות של בנייה ושיפור ביצורים בגזרות חברון וכביש 60 על מנת לשפר את מיגון ובטיחות החיילים המאבטחים אזורים אלה ולהקטין את הטרור הפלסטיני. פעולות אלה כללו שדרוג עמדות, הקמת עמדות חדשות, הקמת פילבוקסים חדשים ובניית מכשול הפרדה לאורך 42 ק"מ. [4]
מפקדי החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| משה גבעתי | 1988–1989 | מפקדהּ הראשון |
| דב גזית | 1989–1990 | לימים ראש המנהל האזרחי ברצועת עזה, מנכ"ל משרד הפנים |
| יצחק אברכהן | 1990–1991 | |
| יוסי גז | 1991–1992 | בהמשך סגן מפקד אוגדת עזה, קצין אג"ם פד"ם |
| מאיר כליפי | 1993–1994 | לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה |
| בני גנץ[5] | 1994–1995 | לימים הרמטכ"ל ה-20 |
| גדי שמני | 1995–1997 | לימים אלוף פיקוד המרכז ונספח צה"ל בארצות הברית |
| יגאל שרון[6] | 1997–1999 | |
| אסף שביט[7] | 1999 | פרש מצה"ל עקב פציעה בקרב |
| נועם תיבון | 1999–2001 | לימים מפקד הגיס הצפוני |
| דרור וינברג | 2001–2002 | נהרג בעת כהונתו בפיגוע בציר המתפללים |
| חגי מרדכי[8] | 2002–2004 | לימים ראש מטה זרוע היבשה |
| מוטי ברוך[9] | 2004–2006 | לימים מפקד עוצבת הפלדה |
| יהודה פוקס[10] | 2006–2008 | לימים מפקד אוגדת עזה |
| אודי בן-מוחה | 2008–2010 | לימים מפקד המכללה לביטחון לאומי |
| גיא חזות[11] | 2010–2012 | לימים מפקד עוצבת אדום |
| אבי בלוט | 2012–2014 | כיום המזכיר הצבאי לראש הממשלה |
| יריב בן עזרא[12] | 2014–2016 | |
| איציק כהן | יולי 2016 - אוגוסט 2018 | |
| איתמר בן חיים | אוגוסט 2018 - | מפקד החטיבה הנוכחי |
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה גבעתי, הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, רעות: הוצאת 'רעות', התשע"ג–2013, עמ' 379–445.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בדרך יהודה - 30 שנה לחטיבת חברון, ערוץ 7 (בעברית)
- ^ פרשת דהריה: אישום נגד הקצין האחראי, באתר וואלה! NEWS, 9 באוגוסט 2007
- ^ יובל אזולאי, חיילי כפיר מתעללים, והקצינים מודים: "אנחנו בתקופה רעה", באתר הארץ
- ^ המהפכה ההנדסית באיו"ש: הצצה מיוחדת לחידושים נגד הטרור בגזרת יהודה, אתר צה"ל, 13 ביולי 2017.
- ^ חן קוטס בר, הצנחנים חוזרים לקרב הקשה בתולדות הסיירת, באתר nrg, 13 ביולי 2013.
- ^ אביחי בקר, "דרך נועם", הארץ, 05.05.2000, כפי שהועלה באתר "פרש".
- ^ עמוס הראל, 3"שבועות לאחר המינוי: מח"ט חברון, אל"ם אסף שביט, פורש עקב פציעה", הארץ, 23.09.1999.
- ^ טל זגרבה, ראיתי זוג על הרצפה. קיוותי שהם חיים, על אל"ם מרדכי כמח"ט יהודה, במחנה, 31 אוגוסט 2008.
- ^ עמוס הראל, צה"ל למתנחלי חברון: נכריז על שטח סגור, באתר הארץ, 15 בינואר 2006.
- ^ אנשיל פפר, לומדים להגן על הבית באימון לוחמה בשטח בנוי, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2009.
- ^ חיים לוינסון, הקצין שיצא נגד מתנחלי יצהר מונה למפקד חטיבת יהודה, באתר הארץ, 18 במאי 2010.
- ^ ערוץ 7, מח"ט יהודה: מודה על הזכות לשרת בחברון, באתר ערוץ 7, 28 במאי 2014.
