חטיבת יהודה
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| סוג | חטיבה מרחבית |
| בסיס האם | הר מנוח |
| אירועים ותאריכים | |
| תאריך הקמה | 1988 |
| מקים היחידה | משה גבעתי |
| מלחמות |
האינתיפאדה הראשונה האינתיפאדה השנייה מבצע חומת מגן |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 אוגדת אזור יהודה ושומרון |
| דרגת המפקד |
 אלוף-משנה |
| מפקדים | מפקדי החטיבה |
חטיבת יהודה (ידועה גם כחטיבת חברון) היא חטיבה מרחבית (חטמ"ר) של צה"ל שתפקידה להשליט חוק וסדר בגזרת חברון ולמנוע פעילות חבלנית עוינת.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חטיבת יהודה הוקמה ב-4 בנובמבר 1981 בשם "מרחב יהודה", כאשר הממשל הצבאי הישראלי בשטחים, שהיה אמון הן על ההיבט הביטחוני והן על הטיפול באוכלוסייה האזרחית, פוצל. הוקם המנהל האזרחי שאחריותו לדאוג לצרכיה האזרחיים של האוכלוסייה הפלסטינית שבשליטת ישראל. המושלים הצבאיים בכל נפה הפכו לקציני המנהל האזרחי, סמכויותיהם צומצמו והם איבדו את השליטה על הנושא הביטחוני. במקביל, הוקמו שלושה מרחבים: יהודה, בנימין ושומרון, שמפקדיהם, קצין בדרגת סגן אלוף, עוסקים בביטחון שוטף וכפופים למפקד יהודה ושומרון בדרגת אלוף-משנה[1]. מפקד "מרחב יהודה" הראשון היה שלום לוגסי[2]. בסוף שנת 1982 המליץ הפרקליט הצבאי הראשי להעביר מתפקידם במרחב-יהודה את סא"ל שלום לוגסי וסגנו, ולשבצם בתפקיד אחר, שאינו בתחום הממשל הצבאי, לאחר שהצטברו נגדם מספר תלונות על התעללות בתושבים, בין השאר שהכו באמצעות אלות כמה תושבים מקומיים[3].
לאחר האינתיפדה הראשונה, הורחבה פריסת צה"ל והוקמה אוגדת אזור יהודה ושומרון (במקום חטיבת יהודה ושומרון) "מרחב יהודה" הפך ל"חטיבת יהודה" בראשות אלוף-משנה משה גבעתי, ששימש קודם גם בתפקיד מפקד "מרחב יהודה". שירותו כמפקד החטיבה הסתיים לאחר תקרית בה ירה למוות בפלסטיני שיידה אבנים בעיירה בני נעים, בהתאם להחלטת הפרקליט הצבאי הראשי אמנון סטרשנוב, הוא הועמד לדין משמעתי באשמת שימוש לא חוקי בנשק, וספג נזיפה חמורה מסגן הרמטכ"ל. באותה עת פוצלה גם חטיבת עציון מחטיבת יהודה. חטיבת עציון קיבלה את האחריות על אזור בית לחם וחטיבת יהודה רק על אזור חברון (מאז מכנים אותה גם בשם חטיבת חברון).
בנובמבר שנת 2001, הוקם גדוד לביא, שהיה גדוד של החטיבה. הגדוד הוקם כגדוד חי"ר ייעודי בגזרת דרום הר חברון תחת פיקודה של החטיבה. בניגוד למרבית גדודי הבט"ש האחרים באותה עת, לא היה הגדוד יחידת חרמ"ש בעברו והוא הוקם כגדוד בט"ש. בשנת 2003 צורף לאגד 900, אך נשאר בגזרת חברון. בקיץ 2007 נחשפה פרשה במסגרתה חטפו חיילים מגדוד לביא בפיקוד קצין מונית פלסטינית בדאהרייה, כפתו את נהג המונית, נסעו ברחבי העיירה ולבסוף ירו בעובר אורח לא חמוש ופצעו אותו קשה. לאחר-מכן, במהלך התחקיר הצה"לי, שיקרו החיילים על הפעולה[4]. בפברואר 2008 חשפה תוכנית הטלוויזיה "עובדה" עדויות על סדרת מקרים שבהם התעללו חיילים מחטיבת כפיר בפלסטינים[5]. אירועים אלו היו חלק מהגורמים שהובילו לניתוק הקשר בין גדודי הבט"ש לחטיבות המרחביות, ובין השאר בעקבותיהם החלו הגדודים, ובהם גדוד לביא, לנוע בין גזרות שונות.
ב-2017 ביצעו כוחות חיל ההנדסה הקרבית של חטיבה יהודה ביטחון שוטף הכולל מעצרים, סיורים, טיפול בהפרעות סדר, סריקות אמל"ח, פתיחת צירים ממטענים וחבלה, וגילוי אמל״ח דרך אמצעי המגמ״ק. בנוסף בגזרת חברון פועלות כוחות נוספים של חיל רגלים ועוד כחלק מתפיסת קו בגזרה או תגבור. בנוסף יחידות הנדסה ייעודיות בלבד ביצעו פעולות נרחבות של בנייה ושיפור ביצורים בגזרות חברון וכביש 60 על מנת לשפר את מיגון ובטיחות החיילים המאבטחים אזורים אלה ולהקטין את הטרור הפלסטיני. פעולות אלה כללו שדרוג עמדות, הקמת עמדות חדשות, הקמת פילבוקסים חדשים ובניית מכשול הפרדה לאורך 42 ק"מ[6].
מפקדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפקדת החטיבה (המפח"ט) ממוקמת בהר מנוח, הנמצא מדרום לעיר חברון ומתנשא מעליה. במחנה החטיבה נמצאים גם משרדי מנהלת התאום והקישור של המנהל האזרחי בגזרת חברון. עד שנת 1997 שכנה מפקדת החטיבה במצודה בריטית במרכז העיר חברון. לאחר הסכם חברון התפנו חלק מכוחות צה"ל מהעיר ומבנה החטיבה הועבר לידי המשטרה הפלסטינית.
עד שנת 2000 סמל החטיבה היה מורכב מסמל קריית ארבע ומהאריה של פיקוד המרכז. מאז הסמל השתנה ובו מופיעה מערת המכפלה. בינואר 2018 נערך טקס חגיגי לציון 30 שנות פעילות חטיבת יהודה[7].
ייעוד ומבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החטיבה, כשאר החטיבות המרחביות באוגדת איו"ש, אחראית על גזרה של עיר פלסטינית מרכזית (חברון) ועל הכפרים, היישובים ומחנות הפליטים שבגזרתה. כמו גם אחראית החטיבה על שמירת החוק והסדר באתר ההיסטורי מערת המכפלה שבין מרכז העיר לקריית ארבע. תחת פיקוד החטמ"ר ארבעה גדודי לוחמים אשר מתחלפים כל מספר חודשים.
במפקדת החטמ"ר פלוגת תקשוב (פלחי"ק) – ועוד שבעה אגפים: מודיעין, רפואה, שלישות, לוגיסטיקה, חימוש, משטרה צבאית (מתקן המעצר לעצורים ביטחוניים), וכן יחידת האג"ם, ובנוסף שב"כ.
מפקדי החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| משה גבעתי | 1988–1989 | מפקדהּ הראשון |
| דב גזית | 1989–1990 | לימים ראש המנהל האזרחי ברצועת עזה, מנכ"ל משרד הפנים |
| יצחק אברכהן | 1990–1991 | |
| יוסי גז | 1991–1992 | בהמשך סגן מפקד אוגדת עזה, קצין אג"ם פד"ם |
| מאיר כליפי | 1993–1994 | לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה |
| בני גנץ[8] | 1994–1995 | לימים הרמטכ"ל ה-20 |
| גדי שמני | 1995–1997 | לימים אלוף פיקוד המרכז ונספח צה"ל בארצות הברית |
| יגאל שרון[9] | 1997–1999 | |
| אסף שביט[10] | 1999 | פרש מצה"ל עקב פציעה בקרב |
| נעם תיבון | 1999–2001 | לימים מפקד הגיס הצפוני |
| דרור וינברג | 2001–2002 | נהרג בעת כהונתו בפיגוע בציר המתפללים[11] |
| חגי מרדכי[12] | 2002–2004 | לימים ראש מטה זרוע היבשה |
| מוטי ברוך[13] | 2004–2006 | לימים מפקד עוצבת הפלדה |
| יהודה פוקס[14] | 2006–2008 | לימים מפקד אוגדת עזה |
| אודי בן-מוחה | 2008–2010 | לימים מפקד המכללה לביטחון לאומי |
| גיא חזות[15] | 2010–2012 | לימים מפקד עוצבת אדום |
| אבי בלוט | 2012–2014 | כיום המזכיר הצבאי לראש הממשלה |
| יריב בן עזרא[16] | 2014–2016 | |
| איציק כהן[17] | יולי 2016 - אוגוסט 2018 | |
| איתמר בן חיים | אוגוסט 2018 - אוגוסט 2020 | |
| אביחי זפרני | אוגוסט 2020 - | מפקד החטיבה הנוכחי |
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה גבעתי, הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, רעות: הוצאת 'רעות', התשע"ג–2013, עמ' 379–445.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רפיק חלבי, הסתאבות המושלים הצבאיים, ישראל, 1983, כותרת ראשית, 12 בינואר 1983
- ^ דב אלפון, לוגסי לרצועת-עזה, כותרת ראשית, 4 בספטמבר 1985
- ^ הישיבה המאה-שישים-ושלוש של הכנסת העשירית יום שלישי, ד' בשבט התשמ"ג (18 בינואר 1983)
- ^ פרשת דהריה: אישום נגד הקצין האחראי, באתר וואלה!, 9 באוגוסט 2007
- ^ יובל אזולאי, חיילי כפיר מתעללים, והקצינים מודים: "אנחנו בתקופה רעה", באתר הארץ
- ^ המהפכה ההנדסית באיו"ש: הצצה מיוחדת לחידושים נגד הטרור בגזרת יהודה, אתר צה"ל, 13 ביולי 2017.
- ^ בדרך יהודה - 30 שנה לחטיבת חברון, ערוץ 7
- ^ חן קוטס בר, הצנחנים חוזרים לקרב הקשה בתולדות הסיירת, באתר nrg, 13 ביולי 2013.
- ^ אביחי בקר, "דרך נועם", הארץ, 05.05.2000, כפי שהועלה באתר "פרש".
- ^ עמוס הראל, 3"שבועות לאחר המינוי: מח"ט חברון, אל"ם אסף שביט, פורש עקב פציעה", הארץ, 23.09.1999.
- ^ 12 הרוגים ועוד 14 פצועים בפיגוע ירי קשה ביישוב היהודי בחברון, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2002
- ^ טל זגרבה, ראיתי זוג על הרצפה. קיוותי שהם חיים, על אל"ם מרדכי כמח"ט יהודה, במחנה, 31 אוגוסט 2008.
- ^ עמוס הראל, צה"ל למתנחלי חברון: נכריז על שטח סגור, באתר הארץ, 15 בינואר 2006.
- ^ אנשיל פפר, לומדים להגן על הבית באימון לוחמה בשטח בנוי, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2009.
- ^ חיים לוינסון, הקצין שיצא נגד מתנחלי יצהר מונה למפקד חטיבת יהודה, באתר הארץ, 18 במאי 2010.
- ^ ערוץ 7, מח"ט יהודה: מודה על הזכות לשרת בחברון, באתר ערוץ 7, 28 במאי 2014.
- ^ אל"מ איציק כהן נכנס לתפקידו כמח"ט יהודה, באתר ynet, 5 ביולי 2016
