המשרד לשיתוף פעולה אזורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המשרד לשיתוף פעולה אזורי
שר סילבן שלום
מועד כניסת השר לתפקידו 31 במרץ 2009
מנכ"ל אורנה הוזמן-בכור
שנת הקמה 1999
http://www.vpmo.gov.il

המשרד לשיתוף פעולה אזורי (או המשרד לפיתוח אזורי) הוא משרד ממשלתי אשר אחראי על תכנון וקידום פרויקטים שונים של שיתוף פעולה אזורי בין ישראל לרשות הפלסטינית, ירדן, מדינות ערביות אחרות וטורקיה בתחומים של תעשייה והיי-טק, חקלאות יבשתית וימית, תיירות, איכות הסביבה ועוד.

הרקע להקמת המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשרד נוצר לאחר בחירתו של אהוד ברק לראש ממשלת ישראל ב-1999. בראש המשרד עמד בראשיתו השר שמעון פרס. ליד המשרד פעלה ועדת שרים לשיתוף פעולה אזורי שהוקמה באמצע אוקטובר 1999. עם הקמתו הופקד המשרד על עבודת המטה לגיבוש עמדת ישראל בנושא שיתוף הפעולה האזורי, ייזום פרויקטים אזוריים ובעקבות אישורם על ידי ראש הממשלה, תיאום ביצועם על פי העניין.

פעולות המשרד עם הקמתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשרד עסק ברשימה ארוכה של פעולות בתחום המדיניות והפרויקטים. מבין הפרויקטים יש לציין את : תעלת הימים - 'מובל השלום' מים סוף לים המלח הנמצא בבדיקת היתכנות על ידי הבנק העולמי ומלווה על ידי וועדה משותפת לישראל, ירדן והרשות הפלסטינית; פרויקט דרך הבשמים (ישראל) שהסתיים בהכרת הערים העתיקות בנגב כמורשת עולמית בשנת 2005; פרויקט המעבר הקבוע שעדיין נמצא ברשימת הנושאים להסכם עם הפלסטינים; הסכמי ה - Qualified Industrial Zones - QIZ עם ירדן ומצרים. לפי הסכמים אלה יזמים המקימים מפעלים ליצוא לארצות הברית באזורי תעשייה מסוימים פטורים ממכס בארצות הברית, אם עומדים בתנאים של רכישה של תשומות בהיקף מסוים מישראל. לפי הסכמים אלה מעסיקים המפעלים המורשים עשרות אלפי עובדים בירדן ובמצרים ומייצאים סחורות בהיקף של מיליארדי דולרים בשנה. בנוסף לפרויקטים הגדולים בוצעו עשרות פרויקטים קטני היקף המתקיימים עד היום כמו: הסדרי עבודה של 300 עובדים יומיים ירדניים באילת; שיתוף פעולה בין חקלאי הערבה ועמק הירדן בירדן ובישראל בנושאי גידולים חקלאיים, בארות מים והגנת הצומח כולל על ידי הדברת הזבוב הים תיכוני וגידול תנשמות; שיתוף פעולה עם חקלאי עזה בנושאי וטרינריה, הגנת הצומח, איכות התוצרת, שיווק ויצוא תוצרת חקלאית וכולי; 'להציל ילד' - מפעל של ניתוחי לב של ילדים פלסטינים עם מומים מולדים מעזה; שיתוף פעולה עם ירדן בנושא ניקוי הירדן הדרומי[1].

בניתוח לאחר מעשה מתברר שהפעילות של שיתוף הפעולה האזורי נתקלה בקשיים גדולים שבלמו את היקף וקצב שיתוף הפעולה. תהליך השלום לא חילחל מלמעלה למטה והרעיונות לפרויקטים היו של מתכננים לא מהעולם העיסקי הפרטי והציבורי. לא בכל המקרים היו אינטרסים ברורים שהיו זקוקים לפרויקטים בטווח הבינוני והקצר. היו גורמים בולמים נוספים ביניהם: גורמים פוליטיים שהיו חסרי אמון בתהליך השלום ונחיצותו; גורמים ביטחוניים שחששו מפני החשיפה לסיכונים המתלווה לפעילות כלכלית משותפת או פתיחה חופשית יותר של הגבולות; אינטרסים משוריינים של עובדים או גורמים בענפים שהיו נחשפים לתחרות עם גורמים כלכליים מעבר לגבול; פעילות סיכול מוגברת של משרדי הממשלה שבטריטוריה שלהם היו הפרויקטים והיעדר יכולת פוליטית להתגבר על הקשיים ולגיס את המשאבים המתאימים; ופעילות סיכול מוגברת של משרד האוצר שחשש מהפריצה התקציבית האפשרית מפרויקטים חדשים. הבלימה של התפתחות הפרויקטים הייתה משני צידי הגבול. הגורמים השותפים מעבר לגבול נבלמו: על ידי הדעה שהפרויקטים מקדמים נורמליזציה עם ישראל לפני שהבעיה הפלסטינית נפתרת; על ידי גורמים כמו האחים המוסלמים שהתנגדו לתהליך השלום ונלחמו עם מבצעי הפרויקטים; ועל ידי הבירוקרטיה[2].

מבנה המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבי גיל ביחד עם רפי בנבנשתי עסקו בשנת 1999/2000 בבניין המשרד ובגיבוש תוכנית העבודה, המבנה והתקציב. אבי גיל התמנה למנכ"ל המשרד ורפי בנבנשתי ליועץ מיוחד לשר ואחראי לפעילות יחידות המשרד עם הקמתו. בשנת 2001 מונה לתפקיד המנכ"ל מגלי והבה - לימים אחראי על שיתוף הפעולה האזורי כסגן שר במשרד ראש הממשלה. עם הקמתו מחדש בשנת 2009 בעקבות הקמת הממשלה ה-32 הוקצו למשרד 8 עובדים. מנכ"ל המשרד לפיתוח הנגב והגליל אחראי גם כמנכ"ל רשמי של המשרד לשיתוף פעולה אזורי, שמוגדר במסגרת תפקיד השר ללא תיק. עיקר פעולתו של המשרד היא תחת המשרד לפיתוח הנגב והגליל, שבראשו עומד השר סילבן שלום. למשרד הוקצב תקציב של כ-50 מיליון ש"ח.

שרי המשרד לשיתוף פעולה אזורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הקמת הממשלה ה-29 מונתה לתפקיד ציפי לבני. עם הצטרפות מפלגת המרכז לקואליציה, מונה רוני מילוא לתפקיד, ולבני נאלצה לכהן כשרה ללא תיק, עד מינויה לשרת החקלאות ופיתוח הכפר. עם הקמת הממשלה ה-30 בוטל המשרד וסמכויותיו הועברו למשרד לפיתוח הנגב והגליל, שבראשו עמד המשנה לראש הממשלה שמעון פרס. עם הקמת הממשלה ה-31 נשמעו קולות להחזרת התפקיד, ואף בחודשים הספורים בהם כיהן ראלב מג'אדלה כשר ללא תיק הוא הופקד על שיתוף הפעולה האזורי כשר ללא תיק. עם הקמת הממשלה ה-32 המשרד הוקם שנית, ובראשו עומד המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום. המשרד מוגדר כחלק מתפקיד שר ללא תיק, והוקצו לו 8 עובדים. עיקר פעולת המשרד היא תחת המשרד לפיתוח הנגב והגליל.

שם תפקיד תחילת הכהונה סיום הכהונה מפלגה
שמעון פרס השר לשיתוף פעולה אזורי 6 ביולי 1999 7 במרץ 2001 ישראל אחת
ציפי לבני השרה לשיתוף פעולה אזורי 7 במרץ 2001 29 באוגוסט 2001 הליכוד
רוני מילוא השר לשיתוף פעולה אזורי 29 באוגוסט 2001 28 בפברואר 2003 מפלגת המרכז
ראלב מג'אדלה שר בלי תיק לשיתוף פעולה אזורי 29 בינואר 2007 21 במרץ 2007 מפלגת העבודה
אהוד אולמרט השר לשיתוף פעולה אזורי 21 במרץ 2007 31 במרץ 2009 קדימה
סילבן שלום השר לשיתוף פעולה אזורי 31 במרץ 2009 מכהן הליכוד

יעדי המשרד היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

קידום פרויקטים שונים של שיתוף פעולה אזורי בין ישראל לרשות הפלסטינית, ירדן, מצרים, טורקיה ומדינות אחרות באזור בתחומים של תעשייה והי-טק, חקלאות יבשתית וימית, תיירות, איכות הסביבה ועוד.

פרויקטים ופעילויות אחרונות של המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיתוף פעולה בין ישראל לירדן לקידום חקלאות ידידותית לסביבה- המשרד בראשות המשנה לראש הממשלה סילבן שלום מוביל פרויקט צפרות משותף לישראל, ירדן והרשות הפלסטינית-שמטרתו לסייע לחקלאים בצד הישראלי והירדני, לעודד חקלאות ידידותית לסביבה ולהגביר את התיירות בצפון.

פרויקט שיקום נהר הירדן הדרומי- בשנת 2010 מקדם המשרד לשיתוף פעולה אזורי בראשות השר סילבן שלום ובשיתוף המשרד להגנת הסביבה-פרויקט לשיקום נהר הירדן בשיתוף פעולה עם ממלכת ירדן, כאשר בשלב ראשון ישוקם הקטע המשותף לשתי המדינות, ובהמשך כל מדינה תגבש תוכנית ממוקדת יותר לצד שלה.

פרויקט תעלת הימים- המשרד אחראי על הפרויקט שמטרתו להוביל מים מהים התיכון (ומים סוף) לים המלח וזאת במטרה לייצב את מפלס ים המלח, לייצר חשמל ולהתפיל מי ים.

מימון כבאיות להתנחלויות - בשנת 2011 העביר השר שלום תקציבים לרכישת 12 רכבי כיבוי אש והצלה למעלה אדומים, אריאל, גבעת זאב, בית אל, אפרת, גוש עציון, מועצה אזורית בנימין ובקעת הירדן[3].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1] המשרד לשיתוף פעולה אזורי 1999-2001
  2. ^ שמיר ש. עלייתו ושקיעתו של השלום החם עם ירדן, תל אביב 2012
  3. ^ נתנאל כ"ץ, ‏כבאיות חדשות נרכשו לישובים ביו"ש, באתר ערוץ 7, 28 בנובמבר 2011


משרדי ממשלות ישראל

משרד ראש הממשלה · משרד האוצר · המשרד לאזרחים ותיקים · משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים · משרד הביטחון · המשרד לביטחון הפנים · משרד הבינוי והשיכון · משרד הבריאות · המשרד להגנת הסביבה · משרד החוץ · משרד החינוך · משרד החקלאות ופיתוח הכפר · משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל · המשרד להגנת העורף · המשרד לענייני מודיעין · משרד המשפטים · המשרד לנושאים אסטרטגיים · משרד הפנים · המשרד לפיתוח הנגב והגליל · משרד העלייה והקליטה · משרד הרווחה והשירותים החברתיים · משרד התחבורה והבטיחות בדרכים · משרד התיירות · משרד הכלכלה · משרד התקשורת · משרד התרבות והספורט · המשרד לשירותי דת · המשרד לשיתוף פעולה אזורי · המשרד לירושלים והתפוצות


משרדים לשעבר: משרד הפיתוח · משרד ההסברה · משרד האספקה והקיצוב · המשרד לענייני ירושלים · משרד הכלכלה והתכנון · משרד העבודה · משרד המיעוטים · משרד העבודה והרווחה
סמל מדינת ישראל