מרדכי ארנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרדכי ארנון
אין תמונה חופשית
לידה 23 באפריל 1941
נחלת יהודה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בינואר 2020 (בגיל 78) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל
תקופת הפעילות ? – 3 בינואר 2020 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמר ושחקן
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 6 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מרדכי ארנון, תמונת יח"צ לסרט אלדוראדו
מרדכי ארנון (השוטר פליקס) מימין בסצנה מן הסרט "999... עליזה מזרחי". שושיק שני (ציפורה פומרנץ) במרכז ואורי זוהר (סמל מתיתיהו בר דרומה) משמאל

ברוך מרדכי (פופיק) ארנון (23 באפריל 19413 בינואר 2020) היה זמר ושחקן ישראלי. ארנון התפרסם כאחד מחברי ההרכב שלישיית התאומים. באמצע שנות השבעים ארנון חזר בתשובה, הפך ליהודי חרדי והשתייך לזרם הליטאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארנון נולד וגדל בנחלת יהודה כבנם האמצעי, מבין שלושה בנים, של ישראל וזילפה ארנון[1]. הוא סיים את לימודיו בבית הספר החקלאי כדורי[2], שם זכה לכינוי "פופיק", בשל קומתו הנמוכה. ב-1959 התגייס לצה"ל ושירת בלהקת הנח"ל[3]. הוא כיכב לראשונה בתוכניתה ה-16 של להקת הנח"ל, "טיפת הדבש", בשנת 1962.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום שחרורו מהצבא בסוף 1962 הוזמן להשתתף בסרט "אלדורדו" בבימויו של מנחם גולן על פי ספרו ומחזהו של יגאל מוסינזון[3]. הסרט יצא לאקרנים בספטמבר 1963 וזכה להצלחה רבה[4]. במקביל החל לשחק בתיאטרון העונות של נסים אלוני, במחזה "ארלקינו", עיבוד סצנריו של קומדיה דל ארטה מאת נסים אלוני, ובבימויו[5]. ואחר כך במחזה "עסקי נישואין", נוסח עברי לארבע מהתלות מאת אנטון צ'כוב שעיבד אלוני. ההצגה הצליחה מעל המשוער, והציגה כ-160 פעמים[6].

בסוף 1963 הוזמן להשתתף בשני סרטים: "אולי תרדו שם", סרט ילדים מבוסס על ספרו של פוצ'ו באותו השם[7], ו"סאלח שבתי" בבימויו של אפרים קישון, בתפקיד מרדכי בנו של סאלח[8].

בקיץ 1964 החל לשחק בתיאטרון חיפה, במחזה "חלום ליל קיץ" של שייקספיר בתפקיד פוק[9], אחר כך חזר ל"תיאטרון העונות" ושיחק במחזה "אל תגעו בנוימן" מאת שבתי שביט[10]. באותה שנה גם שיחק בסרט "דליה והמלחים".

בשנת 1966 שיחק בסרט "שני קוני למל" המבוסס על תרגום המחזמר היידי "שני קוני למל" של אברהם גולדפדן, ב-1967 שיחק בסרט "999... עליזה מזרחי"' סרט קומי-בלשי ישראלי בבימוי מנחם גולן[11].

בשנת 1968 שיחק בסרטים "השכונה שלנו" לצד שלישיית הגשש החיוור, ובסרט הקצר הקומי "הצד השני", לצד זאב רווח ששודר בטלוויזיה. באותה שנה שיחק גם במחזמר "דבר מצחיק קרה לי בדרך לסואץ", שהועלה על ידי המפיק אברהם דשא בבימויו של שייקה אופיר, במסגרת "התיאטרון העממי"[12].

בראשית שנות ה-70 שיחק בסרטים "שבלול" ו"מציצים". בשנת 1974 שיחק בסרט הטלוויזיה "כנרת, כנרת"[13] ובסדרת הטלוויזיה "לול".

במקביל הופיע בתיאטרון ובהצגות ילדים[14], כמו "עלילות פופאי" שבו הוא שיחק את פופאי המלח[15].

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 1965 חבר לחנן גולדבלט ואושיק לוי והקימו את שלישיית התאומים[16]. השלישייה העלתה תוכנית בסגנון הבידורי הקל, הכוללת מערכונים ופזמונים, בדומה לשלישיית הגשש החיוור שהוקמה שנה קודם. את תוכניתה הראשונה, "הערב יוצאים", ביים יוסי בנאי[17].

להיטם הראשון היה "שלגיה" שכתבה להם נעמי שמר, על בסיס לחן של שיר צרפתי בשם Les souliers של גי ביאר. הלהקה התפרסמה גם בשירים "אני אוהב אותך" שכתב יורם טהרלב והלחין יאיר רוזנבלום, וגרסה עברית ל-"Hit the Road Jack", אותו תרגם דוד אבידן כ"הסתלקי רות". האלבום הראשון של השלישייה "הערב יוצאים" הופיע ב-1966 והאלבום השני "רבותיי פצצה" יצא בשנת 1969.

להיט הסולו הגדול ביותר של ארנון היה "בלדה בין כוכבים", שכתב יעקב רוטבליט והלחין שלום חנוך, ונכלל באלבומו היחיד, "כל אחד", שיצא ב-1970.

במלחמת יום הכיפורים חבר ארנון למתי כספי, לאושיק לוי ולאילנה רובינא, והרביעייה הופיעה בפני חיילים בשם "רובינא, פופיק, כספי ואושיק". שירם המפורסם ביותר היה "אין לנו מילים".

חזרתו בתשובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות השבר של מלחמת יום הכיפורים והשהות בחזית, ובמקביל משבר אישי בשל גירושין החל בחיפוש עצמי. בשנת 1975 חזר בתשובה[18] ולא שב להופיע. הוא עבר לירושלים ולמד בישיבת אור שמח[19]. בשנת 1976 החל להשתתף בהעברת חוגים לחזרה בתשובה עם הרב אברהם רביץ ואיקא ישראלי[20]. ארנון נמנה עם גל החוזרים בתשובה בקרב ידוענים מתחום הבידור והאמנות של שנות ה-70, יחד עם אורי זוהר, אלונה איינשטיין, איקא ישראלי וניסים מנחם (מצמד הפרברים). הוא התחתן בשנית ועבר להתגורר בשכונת שערי חסד החרדית בירושלים[21], ניהל את מדרשת בית הלל, ועסק בעריכת סרטי תדמית במגזר החרדי. על נטישת עולם הבידור סיפר בראיון, ששקל בעבר להעלות תוכנית בידור עם אורי זוהר שתלעג לעבודה זרה אבל הגיע למסקנה שהקהל החילוני לא יבין על מה הוא צוחק[22].

בשנת 1993, החל להגיש בשידורי קשת בערוץ 2 פינה בתוכנית לילדים, בו סיפר סיפורים תנכ"יים[23].

בשנת 2004 יצא אלבום הסולו היחיד שלו במהדורה מחודשת על גבי תקליטור.

התנגד להקמת קהילות נפרדות עבור בעלי תשובה וקרא להשתלבותם באופן מלא בקהילות הדתיות הקיימות[24].

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארנון נפטר ב-3 בינואר 2020 כתוצאה ממחלת הסרטן. בשנותיו האחרונות פרסם טור אישי שבועי במגזין החרדי 'משפחה' שבו הוא הטיף לתזונה נכונה ואורח חיים בריא. בטוריו הוא הרבה למתוח ביקורת על הרפואה הקונבנציונלית וקרא לאמץ שיטות הלקוחות מהרפואה האלטרנטיבית. לצד זאת, ארנון נהג לבקר בטוריו את החברה הישראלית ואת המערכת הפוליטית[25].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארנון נשא לאישה את נילי, ממנה נולדו לו שני ילדים. לאחר חזרתו בתשובה, נישא לתרצה, ממנה נולדו לו ארבעה ילדים. במותו היה סב ל-21 נכדים[1]. אחיו הבכור, מנחם ארנון, קיבל את צל"ש הרמטכ"ל ב-1961, כאזרח חבר קיבוץ תל קציר. זאת במסגרת המאבק על עיבוד שדות בשטח המפורז ברמת הגולן, מול סוריה, ביצע חריש בשדות, למרות האש היעילה שנפתחה לעברו[26].

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 שבתאי לביא, שלושה גידלתי, מעריב, 6 בספטמבר 1979
  2. ^ צבי לביא, המסורת והפחד בבי"ס כדורי, מעריב, 2 בינואר 1959
  3. ^ 1 2 פופיק עושה קריירה, מעריב, 10 בספטמבר 1963
  4. ^ זאב רב-נוף, "אלדוראדו" גורף זהב, דבר, 8 בספטמבר 1963
    הצגת־הבכורה של הסרט"אלדורדו", קול העם, 6 בספטמבר 1963
  5. ^ נחמן בן-עמי, תוסס, תוסס - וחמצמץ, מעריב, 24 בספטמבר 1963
  6. ^ נחמן בן-עמי, אשה וארבעה גברים, מעריב, 14 ביוני 1964
  7. ^ איש עין הוד בסרט "אולי תרדו שם", מעריב, 3 בספטמבר 1963
    "אולי תרדו משם" - סרט ישראלי חדש, למרחב, 4 בספטמבר 1963
  8. ^ "סלאח שבאתי" - סרט ישראלי חדש, למרחב, 30 באוקטובר 1963
  9. ^ דב בר-ניר, ערבי בכורה - חסרון המאגיה - "חלום ליל קיץ" בחיפה, על המשמר, 10 ביולי 1964
    "חלום ליל קיץ"־ בתיאטרון החיפני, למרחב, 18 ביוני 1964
  10. ^ בכורת השבוע, "אל תגעו בנוימן", דבר, 19 בנובמבר 1964
  11. ^ סרטי השבוע, על המשמר, 24 במרץ 1967
  12. ^ יורם קניוק, אחרי בכורה: "דבר מצחיק קרה לי בדרך לסואץ", דבר, 11 במרץ 1968
  13. ^ כל העולם במת צילומים..., מעריב, 6 באוגוסט 1974
  14. ^ הילדים משחקים ילדים, מעריב, 4 באוגוסט 1975
  15. ^ יעקב העליון, עזית היא כלב לעומת פופיי, מעריב, 26 באוגוסט 1971
  16. ^ תאומים אורחי שלישיה, קול העם, 25 בנובמבר 1965
  17. ^ חוה נובק, תאומים תאומים, דבר, 25 באוקטובר 1965
  18. ^ יעקב העליון, שחקנים מחפשים אלוהים, מעריב, 23 ביולי 1975
  19. ^ ראש הממשלה יצחק רבין (תמונה), מעריב, 2 בנובמבר 1976
  20. ^ לוי יצחק הירושלמי, בנות בישיבה, מעריב, 24 בספטמבר 1976
  21. ^ ערן יסעור, ר' מרדכי ארנון: "העתיד תלוי בצעירים", מעריב, 27 בדצמבר 1982
  22. ^ נחום ברנע, אלטרנטיבה, דבר, 18 ביולי 1980
  23. ^ רונית הורביץ, אבא, ממי זה האיש הזה עם הזקן?, חדשות, 5 באוקטובר 1993
  24. ^ מרדכי ארנון, תשובה: מסע אישי אל הכלל, צריך עיון, י"ט אלול תשע"ז
  25. ^ איה חיות, אושיק לוי: "הבת של פופיק צלצלה רק בבוקר — הוא לא רצה שנראה אותו במצבו", באתר הארץ, 4 בינואר 2020
  26. ^ חגי סגל, לא שכחנו, חדשות, 17 במאי 1991
    אורי דרומיצל"ש לאזרח, באתר הארץ