מצעד הגאווה בחיפה
 | |
| סוג |
מצעד הגאווה  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום |
חיפה |
  | |
מצעד הגאווה בחיפה (באנגלית: Haifa Pride; בערבית: مثلي الجنس فخر حيفا; מוכר גם בשם גאוות חיפה ובשם מצעד הגאווה החיפאי) הוא מצעד גאווה שנתי שמתקיים בעיר חיפה משנת 2007.[1] כיום עובר המצעד בציר הראשי של הכרמל – שדרות מוריה ושדרות הנשיא. אורך המסלול כ-1.5 ק"מ, מצומת כרמליה (צפרירים) ועד גן האם שבמרכז הכרמל.[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה].JPG)
2003–2009
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2003 ארגן הפורום החיפאי את מצעד הגאווה הממונע הראשון בחיפה.[3] מספר ימים קודם לכן נאם השר יוסף פריצקי בפתיחת אירועי הגאווה בעיר.[4] החל משנת 2007, ומדי שנה מאז, ערך הפורום מצעד גאווה רגלי שהיה עובר לאורך רחובות מרכז הכרמל ומסתיים בעצרת בגן האם.[5] מאז שנת 2008 אורגן המצעד בשיתוף עם עיריית חיפה.[6] המצעדים זכו לאבטחה משטרתית כבדה, ונענו במחאה פושרת יחסית מקרב הקהילה הדתית של העיר.
2010
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2010 צעדו במצעד כאלף אנשים, וראש העירייה יונה יהב נשא נאום מעל בימת עצרת הסיום, שנענה בקריאת בוז ומחאה מצד מספר פעילים רדיקלים בקהל.[7] זהו ראש העיר השני בישראל שנאם במצעד גאווה.
2011
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2011 עבר המצעד, לראשונה, בשדרות הנשיא - לאורך כ-800 מטרים עד גן האם, מסלול מרכזי ובולט בהשוואה לטיילת יפה נוף, שבה עברו מצעדי השנים הקודמות. בשנים שלאחר-מכן נערכו מצעדי גאווה נוספים בעיר, אותם ארגנו תומכים ופעילים שונים. המצעדים הסתיימו ברחבת עיריית חיפה.
2014
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2014 המצעד עבר בשכונת הדר הכרמל ברחובות הנביאים והרצל, והסתיים בבניין עיריית חיפה, שם התקיים אירוע המוני של מופעים
2021
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצעד הגאווה בחיפה ה-14 "כולנו חיפה", שנערך ב-18 ביוני 2021 הוזנק על ידי ראשת העיר חיפה עינת קליש רותם.[8][9]
2023
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצעד הגאווה בחיפה ה-16 שנערך ב-15 ביוני 2023 היה בסימן המחאה נגד ממשלת ישראל ה-37. היה זה המצעד הגדול ביותר שנערך בחיפה, עם מעל ל-6,000 משתתפים. אירוע הגאווה נפתח בדקת דומייה לזכרה של שרית אחמד שנרצחה שבוע קודם לכן, בשל זהותה המינית. את המצעד הובילה הזמרת דנה אינטרנשיונל.[10] למחרת התקיים אירוע גאווה בקריית חיים שכלל צעדת גאווה ברחובות אח"י אילת ודגניה.[11]
במהלך המצעד, משטרת ישראל עצרה באופן אלים שלושה משתתפים טרנסג'נדרים שאחד מהם הניף את דגל הרשות הפלסטינית.[12] לטענת המשטרה המניף תקף שוטר, אך עדי ראייה סיפרו כי לא היה כך.[13] בהודעת המשטרה על המעצר נעשה מיסג'נדרינג כלפי העצורים,[13] וכן העידו העצורים כי השוטרים השמיעו קללות מיזוגניות, הומופוביות וטרנספוביות כלפיהם.[14]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה].JPG)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצעד הגאווה בחיפה, ברשת החברתית פייסבוק- מצעד הגאווה בחיפה: אלפים הגיעו לחגוג עם הקהילה הגאה, באתר וואלה, 22 ביוני 2018
- יואב איתיאל, "צאו מהמרפסת הקהילה כועסת": אלפים השתתפו במצעד הגאווה בחיפה, באתר וואלה, 28 ביוני 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Yair Ettinger & Jonathan Lis (14 ביוני 2007). "Haifa Prepares for Its First Gay Pride Parade Thursday". Haaretz.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ מצעד הגאווה 2018 חיפה, באתר חיפהחיפה, 2018-06-18
- ^ דוד מרחב, לראשונה נערך מצעד גאווה ממונע בחיפה, באתר GoGay, 20 ביוני 2003
- ^ דוד מרחב, פריצקי תוקף: המפד"ל הומופובית וגזענית, באתר GoGay, 18 ביוני 2003
- ^ יניב הלפרין, כמה מאות משתתפים במצעד הגאווה בחיפה, באתר GoGay, 14 ביוני 2007
- ^ המשטרה אישרה את מצעד הגאווה בחיפה, באתר GoGay, 8 ביוני 2008
- ^ יניב הלפרין, חיפה: ראש העיר הורד מהבמה במצעד הגאווה, באתר GoGay, 25 ביוני 2010
- ^ מצעד הגאווה של חיפה 2021, באתר עיריית חיפה, 18 ביוני 2021
- ^ יואב איתיאל, מירב כהן, מצעד הגאווה בחיפה נחגג בפעם ה-14: "הדרך לשוויון עדיין ארוכה", באתר וואלה, 17 ביוני 2021
- ^ דנה אינטרנשיונל תוביל את מצעד הגאווה ה-16 של חיפה, באתר mynethaifa, 2023-06-05
- ^ תהלוכת הגאווה בקרית חיים, חי פה, עליזה ברקן, 16 ביוני 2023
- ^ ליאור אל-חי, תיעוד ממעצר אלים של טרנסג'נדרים בחיפה: "מביש, ועוד במצעד גאווה", באתר ynet, 15 ביוני 2023
- ^ 1 2
עדי חשמונאי, המשטרה עצרה נער שהניף דגל פלסטין במצעד הגאווה בטענה שתקף שוטר, באתר הארץ, 15 ביוני 2023
- ^ אורן זיו, שוטרים עצרו רק טרנסים במצעד הגאווה. "זה לא נראה מקרי", באתר "שיחה מקומית", 19 ביוני 2023
