אנדרטה לזכר ההומואים והלסביות שנרדפו בשואה (תל אביב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדרטה לזכר ההומואים והלסביות שנרדפו בשואה
Denkmal für im Nationalsozialismus verfolgte Homosexuelle (Tel Aviv).jpg
מידע כללי
סוג אנדרטה עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם רדיפת הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
מידע על ההקמה
אדריכל אבי לוי ויעל מוריה
קואורדינטות 32°04′22″N 34°46′23″E / 32.072777777778°N 34.773055555556°E / 32.072777777778; 34.773055555556
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

האנדרטה לזכר ההומואים והלסביות שנרדפו בשואה היא אנדרטה שהוקמה בגן מאיר, בקרבת המרכז העירוני לקהילה הגאה, המנציחה את זכרם של הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים שנרדפו ונרצחו במהלך מלחמת העולם השנייה עקב נטייה מינית או זהות מגדרית. האנדרטה הוקמה על ידי עיריית תל אביב, וביוזמת האגודה למען הלהט"ב, חבר המועצה מטעם מרצ תל אביב-יפו ערן לב, ופעילי להט"ב נוספים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם עליית הנאצים לשלטון, הוחמרה האכיפה של סעיף 175 לחוק העונשין הגרמני הפלילי, שאסר על יחסים אינטימיים בין גברים, משום שעל פי התפיסה הנאצית נחשבה ההומוסקסואליות לפגיעה ב"בריאות העם". הוקמה יחידה מיוחדת בגסטפו לצורך מאבק בהומוסקסואלים, וה"מרכז למאבק בהומוסקסואליות והפלות" ניהל רשימות חשאית של מאה אלף הומואים. עשרות אלפים שהוזהרו ונחשד ש"חזרו לסורם" נשלחו למחנות ריכוז, שם סומנו בטלאי משולש ורוד. רובם עוקרו בכפייה, ובין 10,000 ל-15,000 איש, נרצחו במחנות. בין השאר שימשו הקרבנות גם לניסויים רפואיים שנועדו ל"ריפוי מהומוסקסואליות". גם לסביות שנחשבה "מוחצנת" הוגדרה כסיבה למעצר במחנה הריכוז לנשים ראוונסבריק.

הקמת האנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדרטה בתל אביב היא השביעית בעולם שהוקמה לזכר להט"ב שנרדפו ונרצחו בשואה. אנדרטאות נוספות קיימות: פרנקפורטר אנגל בפרנקפורט (האנדרטה הראשונה שהוקמה, 1994), אנדרטה לזכר ההומואים והלסביות קורבנות הנאציזם בקלן (1995) אנדרטה לזכר ההומוסקסואלים שנרדפו תחת השלטון הנאצי בברלין, פארק המשולש הוורוד בסן פרנסיסקו, אנדרטת ההומואים והלסביות בסידני, והומומונומנט באמסטרדם.

טקס חנוכת האנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנוכת האנדרטה נערכה ב-10 בינואר 2014, בנוכחות ראש העיר רון חולדאי, שגריר גרמניה בישראל אנדריאס מיכאליס, ואישי ציבור נוספים.

אנדרטה זו היא ראשונה מסוגה בישראל המנציחה קרבנות שואה שאינם יהודים. יש בכך סגירת מעגל היסטורי, לנושא שלא התקבל בעבר בישראל.[1] בנאומו של פרופ' צימרמן, במהלך טקס חנוכת האנדרטה, הוא אמר:

"האנדרטה היא צעד גדול לישראל, כיוון שהיא עוזרת לפטור את עצמה מה"מונופול" של היותה קורבן. אנחנו סוף סוף משילים את העומס של להיות הקורבן הבודד ואולטימטיבי... ויכולים ללמוד מכך שעל ידי הכרה בקורבנותיהם של אחרים, אין הדבר מפחית את ייחודו של קורבן משלך."

השחתת האנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 באוקטובר 2018 הושחתה האנדרטה. במקום רוססה כתובת נאצה עם כיתוב בשפה האנגלית, בו נרשם "death to LGBT", בתרגום לעברית: "מוות ללהט"ב". זהות המשחיתים אינה ידועה.[2]

מראה האנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדרטה הוקמה בגן מאיר בתל אביב, בקרבת המרכז העירוני לקהילה הגאה. היא תוכננה על ידי האדריכל אבי לוי[3] ואדריכלית הנוף פרופ' יעל מוריה.[4] האנדרטה כוללת שלושה משולשים:

  • משולש צבוע ורוד, לזכר הטלאי הוורוד שנאלצו לענוד ההומואים תחת המשטר הנאצי.
  • משולש המורכב משלושה ספסלים ורודים, המוצב ממול, ועל כל אחד מהם נכתב בשפה אחרת (עברית, אנגלית וגרמנית) המשפט: "לזכר נרדפי המשטר הנאצי בשל נטייתם המינית וזהותם המגדרית".
  • משולש בטון, עליו מופיע הסבר היסטורי. בכיתוב זה רשום הסבר על המדיניות כלפי להט"בים בשואה, ומוזכרים שני יהודים הומואים: ד"ר מגנוס הירשפלד, מחלוצי המאבק למען זכויות להט"ב וגד בק, פעיל ציוני שהיה לניצול השואה ההומו האחרון – והלך לעולמו בשנת 2012. על הכיתוב המרכזי במשולש הבטון היה אחראי פרופ' משה צימרמן מהאוניברסיטה העברית, שהיה היועץ המדעי של האנדרטה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בשנת 1990 הניחה ליאורה מוריאל, יו"ר אגודת הלהט"ב זר במוזיאון יד ושם, לזכר הקרבנות ההומואים שנרצחו בשואה. היא התבקשה לעזוב את המקום והזר הוסר.
  2. ^ נועם כהן, כתובת נאצה רוססה על אנדרטה לזכר חברי הקהילה הגאה שנספו בשואה, Time Out תל אביב, 25.10.2018
  3. ^ מור שמעוני, אנדרטה לזכר קורבנות השואה הגאים נחנכה בתל אביב, וואלה! חדשות, 10 בינואר 2014
  4. ^ עופר אדרת, לראשונה בישראל: אנדרטה לגאים שנרדפו בשואה הוצבה בת"א, הארץ, 11.12.2013
השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולם
Yellow star Jude Jew.svg
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: טבח פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
השואה לפי מדינות
אירופה אוסטריהאיטליהאלבניהאסטוניהבלגיהברית המועצותגרמניההולנדהונגריה‏יוגוסלביהיווןלטביה‏ליטאנורווגיה‏סלובקיהפולין‏צ'כיהצפון טרנסילבניהצרפתקרואטיהרומניה
אפריקה ואחרות אלג'יריהאתיופיהלובמרוקותוניסיהיהודי המזרח הרחוקיהודים מחוץ לאירופה תחת כיבוש נאצי
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואהחסידי אומות העולםמברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודיתהומור בשואה
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר" • "החיים יפים" • "המפתח של שרה"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואהארכיוני ארולסן - מרכז בינלאומי אודות רדיפות הנאצים
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחיה אוסטרוברחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל