גבעת אולגה

גבעת אולגה
בית חנקין בגבעת אולגה
בית חנקין בגבעת אולגה
מידע
עיר חדרה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1949
על שם אולגה חנקין
אוכלוסייה 15,280 (2020)
קואורדינטות 32°26′27″N 34°53′01″E / 32.440881°N 34.883543°E / 32.440881; 34.883543
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
"מפרץ בנימין" בחוף גבעת אולגה

גבעת אולגה היא שכונה בעיר חדרה השוכנת על חוף הים התיכון. היא גובלת במזרחה במסילת הרכבת חדרה מערב. השכונה הוקמה בשנת 1949 וקרויה על שם אולגה חנקין, מנשות העלייה הראשונה ואשתו של יהושע חנקין, גואל אדמות חדרה.

גבולות גאוגרפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבעת אולגה גובלת מצד מערב ברצועת החוף ומצד מזרח במתחם מעברת אגרובנק לשעבר הצמודה לתחנת רכבת חדרה מערב בו חיו מייסדי השכונה. הגבול הצפוני של השכונה הוא פארק נחל חדרה וגבולה הדרומי הוא פארק היער שבכניסה לשמורת גדור בה נמצאים אתרי טבע הפרוסים מכביש 2 ועד לחופי הים הוותיקים בשמורה המפרץ הסיני וחוף 50 חופיהם של מייסדי השכונה שעלו ארצה מאירופה דרך סין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב החל בבית אחד, בית ביטחון, שבנה המנהיג הציוני יהושע חנקין בעקבות המרד הערבי הגדול (1936-1939). הבית נבנה בחופה של השכונה של היום על גבעה ומשם נגזר שמה של השכונה, גבעה על שם הגבעה שגר יהושע חנקין ואשתו אולגה. אולגה על שם אשתו וכך נוצר השם גבעת אולגה. בשנת 1949 הוקמה מסביב לבית שכונת גבעת אולגה. ראשיתה כישוב ארעי של חלוצי חדרה, ששמו היה קדימה.[1]

בהמשך נבנתה גבעת אולגה רבדים רבדים[2]:

  • רובד ראשון - שיכון עולי סין. יוצאי אירופה שהגיעו ארצה דרך שאנגחאי. השיכון נבנה על ידי המתיישבים עצמם, כדי להוזיל את הבנייה. נבנו 40 דירות, כל אחת בת 50 מ"ר, שכללו שני חדרים, מטבח ושירותים. מועד ההקמה - 50–1949. לאחר מכן הוסיפה חברת "עמידר" בתים חד-קומתיים, עם ארבע דירות בכל מבנה. שטחה של כל דירה הגיע ל-25 מ"ר. עם הזמן הוסיפו קומה שנייה ואיחדו כל שתי דירות לשימושה של משפחה אחת.
  • רובד שני - גבעת אולגה א` (כיום מערבית לתחנת הדלק). דיירי השיכון היו יוצאי אירופה וארצות הברית. המועד 52–1951.
  • רובד שלישי - גבעת אולגה ב`. נבנה במערב השכונה. המשתכנים היו ברובם יוצאי צפון אפריקה. המועד 53–1952.
  • רובד רביעי - גבעת אולגה ג`. נבנה בחלקה הצפוני של השכונה. המשתכנים יוצאי טריפולי, מרוקו ורומניה.
  • רובד חמישי - גבעת אולגה ד`. שיכון זה נועד עבור שרידי המעברה האחרונים. המועד 64–1960.
  • רובד שישי - ידוע בכינוי אזור "אלי כהן". יועד למשפחות מרובות ילדים מבין תושבי השכונה. הוקם בשנים 65–1964.
  • רובד שביעי - שיכון "אזורים". יועד לזוגות צעירים. השיכון קלט גם עולים מהקווקז ואתיופיה. שמו הרשמי הוא שכונת בן-גוריון. בעבר שכן במקום מרכז קליטה. נבנה משנת 1971 ואילך, ומבנהו נהרס.
  • רובד שמיני - במהלך שנות התשעים נבנו בצפון מערב השכונה דירות נופש, במתחם הנושא את השם "כפר הים". במתחם נבנה המלון הראשון בעיר חדרה מרשת רמדה, לימים אותו המבנה הפך למלון ג׳ייקובס ריזורט מרשת ג׳ייקובס.
  • רובד תשיעי - בתחילת שנות ה-2000 החל בינוי חלקה הדרומי של השכונה על אדמות מייסדי עולי סין שעיבדו את השטח יחד עם משפחת חמדאן הוותיקה לשכונה חדשה שנקראת עין הים.

[3]

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2020, השכונה מונה כ-20,000 תושבים[דרוש מקור] והיא אחת מהשכונות הגדולות בחדרה.

תושביה הראשונים של השכונה היו יוצאי מעברת אגרובנק מחנה העולים הגדול ששכן בין יער חדרה לבין הגבעה.[4] השכונה התחברה לרשת החשמל רק בשנת 1957, עת התארגן ועד לשכונה ויזם את החיבור.[5] בראשית שנות התשעים, בעקבות גל העלייה מחבר העמים עלה הביקוש לדירות בשכונה ונוצרה מציאות דמוגרפית חדשה. העלייה גרמה שינוי בהרכב האוכלוסייה כך שמשפחות מבוססות וזוגות צעירים יצאו מהשכונה לטובת אוכלוסיות עולים. כיום העולים שמקורם בעליות שלאחר 1990 מהווים כ־26% מתושבי השכונה, יוצאי חבר המדינות, קווקז ואתיופיה.

שירותים לרווחת התושבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשכונה קיימים פרויקטים ומיזמים של: הקרן לפיתוח חדרה, מתנ"ס גבעת אולגה, הטכנודע, הגרעין התורני וגופי מגזר שלישי חיצוניים כגון: עמותת צמאון, תוכנית "עיר בשינוי" (קרן לאוטמן וציונות 2000), חינוך לפסגות, עמותת לשובע, קרן שטיינמץ, קרן אריסון, עמותת ירוחם, "אחרי", ישיבת גבעת אולגה ועוד.

מתנ"ס גבעת אולגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתנ"ס מפעיל קייטנות, חוגים לילדים, צעירים ולמבוגרים וגמלאים. פועל עם אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים בפרויקטים 'עמיתים', 'נאמן', 'קהילה נגישה', 'צמי"ד' ו'רעים'. המתנ"ס כולל את המרכז לגיל הרך המפעיל חוגים, הרצאות להורים, טיפת חלב ועוד.

יחידת הנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידת הנוער של מתנ"ס גבעת אולגה מפעילה את: "קפנוער" - מועדון נוער מרכזי בתחומי מנהיגות, פנאי ואומנויות; "רוגע-לך" מועדון נערות; "אופקים לנוער" - הטמעת מסוגלות תעסוקתית אצל בני נוער; "מיתר-נירים" - מרכז יום תומך רב תחומי; מרכז למידה; "הצינור"- מועדון גלישת גלים לנוער אולגה; "האינקובטור" - מרכז המוזיקה של היחידה. בעבר פעלו בשכונה תנועות הנוער בית"ר, והנוער העובד והלומד והיום פועלים בה תנועות הנוער בני עקיבא, שבט 'צוקים' של הצופים ואריאל.

גרעין תורני חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשכונה פועל גרעין תורני חברתי הנותן מענה לצרכים התורניים והחברתיים בעיר. הגרעין הקים את ישיבת גבעת אולגה, תלמוד תורה בבית הספר "שילה" וכן ערבי נשים ושיעורי תורה לגברים. הגרעין שותף פעיל לפעילות של המתנ"ס ויחידת הנוער.

מרכזי פעילויות נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טכנודע חדרה - מרכז מדעי לפעילות חקר במדע וטכנולוגיה. מפעיל תוכנית מצוינות, רואים עתיד ואפיקים.
ה"טכנודע" בגבעת אולגה
  • מועדוניות יום - הבית החם, שילה, לשובע ולב אזורים.
  • "חינוך לפסגות" - פעילות מצוינות לנוער מחונן ומצטיין כולל ארוחה חמה, פעילות העצמה, חוגים ועוד.

בתי ספר בשכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית ספר תתמ"ד שילה
  • בית ספר ממ"ד יבנה
  • בית ספר ממלכתי השחף (לשעבר אור לטף)
  • בית ספר יסודי ניסויי אזורי חופים בעין הים
  • בית ספר יסודי ותיכון דמוקרטי אזורי גבעול ברחוב מבצע עזרא (לשעבר "עמישב")
  • בית ספר חרדי אזורי לבנות תהילה (לשעבר "דרך חיים")
  • בית ספר לחינוך מיוחד אזורי גל אור

צמחייה ובעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשכונה וסביבתה יש מגוון רחב של בתי גידול: חולות מיוצבים, חוף סלעי, חוף חולי, בריכת חורף, יער פארק, רכס כורכר, נחל חדרה - כולם ברדיוס של 4 ק"מ בלבד ממרכז השכונה. ביניהם יש שני בתי גידול אדומים (בסכנת הכחדה).

תחנת אורות רבין מנחל חדרה

בין היונקים הנפוצים באזור ניתן למצוא: שועל מצוי, נמייה מצויה, דורבן, קיפוד מצוי, פסיון מצוי, גרביל החולות וחתולי בית שהתפראו.

האזור מהווה ציר נדידה חשוב. בעונות הנדידה ניתן לצפות בנדידה מרשימה של מיני ציפורים כמו סלעיות קיץ, דרור ספרדי, חנקנים למיניהם, שליו, ושרקרק מצוי.

בחולות ניתן למצוא צמחים נדירים, ביניהם אירוס הארגמן, אשר גבעת אולגה הוא האתר הצפוני ביותר בעולם בו מתקיימת אוכלוסייתו באופן טבעי.[6]

תחנת משמר החופים בגבעת אולגה, כעת נמצאת בתוך כפר הנופש של האגודה למען החייל

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב שנותיה של השכונה ייצגה אותה קבוצת הכדורגל המקומית הפועל גבעת אולגה שהוקמה ב 1954 על ידי ניסים קלדרון מקבוצות של ליגת השכונה שנקראו הפועל אגרובנק מועדון הכוכב וקבוצות נוספות לקבוצת כדורגל מקצועית שלימים נקראה הפועל "אלי כהן" גבעת אולגה על שמו של המרגל הישראלי אלי כהן שנרצח בדמשק. והחל משנות ה-80 נקראה הפועל צ'יקו גבעת אולגה על שמו של קפטן הקבוצה יצחק ציקו גיבש שנפטר באופן פתאומי בגיל 25 בלבד. ונחשב לכדורגלן המצטיין בקבוצה. במהלך שנות ה-90 הפסיקה עיריית חדרה את תמיכתה התקציבית שגם כך הייתה מינימלית בקבוצה והקבוצה התדרדרה מליגה א לליגה ג ואז בניסיון נואש להציל אותה התאחדה עם הפועל חדרה למועדון שהיה אמור להיקרא הפועל חדרה/גבעת אולגה אולם ההסכם לא שרד בגלל התנגדותם של אנשי חדרה להוסיף את השם גבעת אולגה לשם הרשמי של המועדון והקבוצה חדלה מלהתקיים מה שהותיר כעס גדול וכאב עצום בקרב תושבי השכונה שלאחר מספר שנים (2015)הקימו מחדש את קבוצת הכדורגל שנקראה "מ.ס. "עדי" גבעת אולגה",על שמו של סמל עדי כהן, תושב השכונה, אשר נפל ב[[מלחמת לבנון השנייה שהגיעה תוך פרק זמן קצר מאוד לצמרת ליגה א ולהישגים גדולים מאוד גם בשלבי גביע המדינה. ואז שוב עיריית חדרה בכוחות משולבים עם אנשי הפועל חדרה לחצו לקיים הסכם איחוד תוך כדי "ייבוש" תקציבים ושוב לחצו המועדונים ידיים ושוב אנשי חדרה לא עמדו במילתם והשם גבעת אולגה נעלם שוב ממפת הכדורגל בעוד הפועל חדרה העפילה לליגת העל. במהלך השנים עשו אנשי גבעת אולגה מאמצים גדולים להיות חלק מהמאמץ העירוני כביכול לשלב כוחות ויתרו בלב כבד על קבוצתם כדי להתאחד עם היריבה העירונית ששוב ושוב לא עמדה באף הסכם ושוב ושוב הוליכו שולל את תושבי גבעת אולגה ואוהדי הקבוצה. [7]]] ,[8][9]

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2013 נפתח בית מלון רמדה חדרה על רצועת החוף שממערב לגבעת אולגה[10] בהמשך לבית המלון צפויה להבנות טיילת באורך של כ-6 ק"מ.

סמוך למלון רמדה נמצאים כפר הנופש 'כפר הים' וכפר הנופש של האגודה למען החייל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, עם עובד, 1977, עמ' 1149
  2. ^ מתוך החוברת "חדרה רחובות ושכונות" בעריכת אלישיב אורן וחיליק מדור חיים
  3. ^ http://www.hadera.muni.il/WEB/8888/NSF/Web/8553/hadera%20mithadeshet.pdf(הקישור אינו פעיל, 29/12/20)
  4. ^ י. בן אמיר, גבעת אולגה - מחול צהוב למרבדי ירק, דבר, 27 ביוני 1969
  5. ^ מתוך אתר העיר חדרה [1](הקישור אינו פעיל, 29/12/20)
  6. ^ החברה להגנת הטבע - מי גנב את האירוסים?, באתר www.teva.org.il
  7. ^ מס גבעת אולגה, באתר web.archive.org, ‏2011-02-03
  8. ^ בגבעת אולגה קמה קבוצה חדשה, באתר doublepass.sport5.co.il
  9. ^ חשיפה: אייל עמר לא יאמן בחדרה ב-10 השנים הקרובות, באתר doublepass.sport5.co.il
  10. ^ מלון רמדה חדרה ייפתח עוד לפני פסח. כמה יעלה לילה?, באתר וואלה!