Dasein
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת. | |
Dasein (הגייה בגרמנית: [ˈdaːzaɪn]; מאוית גם: Da-sein; בתעתיק: דאזַיין) היא מילה גרמנית המתארת "קיום", ונוצרה מהלחם בסיסים של da ('שַם' או 'נמצא') ו-sein (הוויה). פירושה המילולי הוא "היות-שם" או "היות-בנמצא" (באנגלית: being there) או "נוכחות" (presence).[1] Dasein הוא גם מונח יסודי בפילוסופיה, בייחוד בדיאלקטיה של גאורג וילהלם פרידריך הגל ולאחר מכן גם באקזיסטנציאליסטית של מרטין היידגר.
הגל[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הוויה ↔ אין → התהוות →
נמצאות (Dasein) → |
באידאליזם הגרמני של גאורג וילהלם פרידריך הגל, Dasein הוא "נמצאות", "מציאות", "יש נקבע" או "הוויה נמצאת" (bestimmtes Sein), מתואר כמומנט ראשוני בהתפתחות הדיאלקטית של ההוויה.[2] בחיבוריו "מדע הלוגיקה" ו"האינציקלופדיה של המדעים הפילוסופים", ה-Dasein מתואר כחלק מ"דוקרטינת האיכות". הדוקטרינה מתחילה במושג של הוויה (sein) טהורה ובלתי מתווכת, שהריקות שלה מעלה את הצורך במושג של ה"אין" (nichts). הניגוד החוזר בין הוויה ואין מוביל למושג של "התהוות" (werden) שבהמשך "מושם לעל" ונהיה לקבוע. במילים אחרות, כשהוויה מתפתחת מהיות הוויה ריקה להוויה מתהווה ספציפית, היא נקבעת כהוויה נמצאת.[3]
לטענת הפילוסוף הישראלי פיני איפרגן, הגל זקוק לקטגוריה של ה-Dasein כי: ”עולם שהוא רק יש, רק קביעות חיוביות ללא שלילה, ללא מושג של אין, וכן להפך, עולם שהוא רק אין, ללא קביעות חיוביות – הוא עולם שאינו ניתן להכרה. [...] המעבר ליש הנקבע הוא תנאי לאפשרות הכרתו של היש ללא היקלעות למצב של סתירה, למצב שבו לא מתקיימת ההבחנה בין יש לאין.”[3]
היידגר[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי הפילוסוף יוברט דרייפוס, היידגר התעקש שאין חלופה ראויה למונח הגרמני Dasein, ושמונחים כמו "היות שם" או "היות בנמצא" (מאנגלית: "being-there" או "there-being") אינם מספקים.[4] בהגותו המוקדמת, כפי שזו באה לידי ביטוי בספרו 'הוויה וזמן', היידגר משתמש בביטוי Dasein כחלופה למילה "אדם" ולמונח "סובייקט". זאת במטרה להשתחרר מהמטען האונטולוגי שהמונח נושא עימו במסורת הפילוסופית של בתרבות המערב, כדי להצליח להנכיח את זמניות שבקיום שלנו. בעזרת הביטוי Dasein היידגר מצביע על מופע של הוויה הטומן בחובו מודעות ומחייבות להתמודדות עם היותינו בני תמותה, ועל הקשרים בנינו לבין הוויות אחרות.
ה-Dasein מאפשר להיידגר לכוון אל העצמי ה"אותנטי" ולמשמעות האישית. אלו מנוגדים לחווית העולם האנונימי, היומיומי, הציבורי והזהה של ה"הם" (Das Man). ה-Dasein ממשיך את ביקורתו של ניטשה על הסובייקט, כמשהו שניתן להגדיר במונחים של תודעה. ואכן, היידגר מבחין בין Dasein לבין תודעה יומיומית על מנת להדגיש את החשיבות הקריטית שיש ל"הוויה" להבנתנו ולפרשנותנו את העולם.
"ישות זו שמהווה בכל אחד מאיתנו את היותו הוא עצמו... נסמן במונח Dasein (היידגר, מתורגם, 1927/1962, עמ' 27).[5] "[Dasein הוא] אותה ישות אשר בהווייתה יש את עצם הוויה זו כבעיה..." (היידגר, מתורגם, 1927/1962, עמ' 68).[5]
היידגר ביקש להשתמש במושג Dasein על מנת לחשוף את טבעה הראשוני של "ההוויה" (Sein), והסכים עם ניטשה ודילטי כי Dasein היא תמיד ישות העוסקת בעולם. כלומר לא סובייקט ולא העולם האובייקטיבי בלבד, אלא החוויה של "היות-בעולם".[6] בסיס אונטולוגי זה של עבודתו של היידגר מתנגד אפוא לסובייקט הקרטזיאני ומבין את ההוויה בהקשר זה כהוויה העוסקת באופן מעשי בסביבתה.[7] Dasein מתגלה על ידי השלכה לתוך עולם אישי ועיסוק בו תהליך בלתי פוסק של מעורבות עם העולם כפי שמתווך על ידי השלכתו של העצמי על העולם.
היידגר חשב כי השפה, היומיומית, מערכות לוגיות ואמונות נפוצות מסתירים את טבעו של ה-Dasein מעצמו.[8] בחירה אותנטית פירושה להתרחק מהעולם הקולקטיבי שלהם, להתמודד עם Dasein, האינדיבידואליות של האדם, תוחלת החיים המוגבלת של האדם, ההוויה שלו.[9] היידגר התכוון אפוא למושג Dasein לספק אבן דרך בשאלת מה זה אומר "להיות" – להיות בעל הוויה משלו, מוות משלו, אמת משלו.[10]
היידגר גם ראה את שאלת ה-Dasein כמתעלה מעבר לתחומים שנחשפו על ידי המדע הפוזיטיביסטי או ההיסטוריה של המטאפיזיקה . "מחקר מדעי אינו רק אופן הוויה שעשויה להיות לישות זו, וגם לא זו הקרובה לכך ביותר. אדרבא, ל-Dasein כשלעצמו מובחנות ייחודית בהשוואה לישויות אחרות [...] הוא נבדל מבחינה אונטית מעצם עובדת הווייתו. הוויה זו היא בעיה עבורו". [11] ב"הוויה וזמן" הושם דגש על הבדל אונטולוגי זה בין ישויות להוויה של ישויות: "הוויה היא תמיד הוויה של ישות". [12] ביסוס ההבדל הזה הוא המוטיב הכללי השזור לאורך כל "הוויה וזמן".
עם זאת, כמה חוקרים חולקים על פרשנות זו, וטוענים כי עבור היידגר Dasein מסמן מודעות מובנית או "דרך חיים" מוסדית.[13] אחרים טוענים שההתעקשות המוקדמת של היידגר על העדיפות האונטולוגית של Dasein הושתקה בכתביו שלאחר המלחמה.[14]
נאציזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
היידגר השתמש במונח Dasein כחלק משיח האידאולוגיה הנאצית ותמיכתו בהיטלר. ביחס לרטוריקה של דם ואדמה, קבע היידגר כי:
בימינו מדברים רבות על דם ואדמה ככוחות המתעוררים תכופות. אנשי ספר, אשר עודם מצויים בימינו, כבר קנו להם אחיזה בהם. דם ואדמה הם אכן רבי עוצמה והכרחיים, אבל הם אינם תנאי מספיק להוות Dasein של עם.[15]
היידגר העלה את רעיון ה-Dasein כחלק מתמיכתו בבחירות בגרמניה בנובמבר 1933, שבהן הוצגה בפני ציבור הבוחרים רשימה אחת של מועמדים שאושרה על ידי הנאצים:
העם הגרמני זומן על ידי הפיהרר להצביע; אולם הפיהרר אינו מבקש דבר מהעם; אלא, הוא "נותן" לעם את האפשרות לקבל, באופן ישיר, את ההחלטה החופשית הגבוהה מכולם: האם עם זה – כולו – רוצה את קיומו (Dasein), או אינו רוצה בו. [...] ב-12 בנובמבר, יבחר כלל העם הגרמני את עתידו ועתיד זה קשור לפיהרר. [...] אין מדיניות חוץ ופנים נפרדת. יש רק רצון אחד לקיומה (Dasein) המלא של המדינה. הפיהרר העיר רצון זה בעם כולו והיתך אותו לכדי החלטה אחת.[16]
שימושים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבור קארל יאספרס, המונח Dasein פירושו קיום במובן המינימלי ביותר שלו, תחום האובייקטיביות והמדע, בניגוד למה שכינה Existenz, ממלכת ההוויה האותנטית.[17] ב"פילוסופיה" (3 כרכים, 1932), שוטח יאספרס את השקפתו על ההיסטוריה של הפילוסופיה והציג את הנושאים העיקריים שלו. החל מהמדע והאמפיריציזם המודרני, יאספרס מציין שכאשר אנו מפקפקים במציאות, אנו מתמודדים עם גבולות ששיטה אמפירית (או מדעית) פשוט אינה יכולה לצלוח אותם. בשלב זה, הפרט עומד בפני בחירה: לשקוע בייאוש ובהשלמה, או לקחת קפיצת אמונה לעבר מה שיאספרס מכנה "התעלות". בקפיצה מתמודדים עם החופש הבלתי מוגבל, ה-Existenz, ולבסוף יכולים לחוות קיום אותנטי.[דרוש מקור]
אירו טראסטי (Eero Tarasti) הציב את ה-Dasein כמונח בעל חשיבות מכרעת ב"סמיוטיקה הקיומית". אליבא דטרסאטי, למונח Dasein משמעות רחבה יותר וכבר אינו מתייחס למצבו של אדם שנפלט לעולם ובמקום זאת מסמן "שלב קיומי" עם המאפיינים הסוציו-היסטוריים שמהם שופעים המסמנים.[18] מנקודת מבט זו, ההתעלות היא השאיפה להתגבר על הקבלה הריאליסטית של העולם כפי שהוא ולהתקדם לעבר מציאות פוליטית, אתית ומתוכננת של סובייקטיביות ביחסים סמיוטים עם העולם.
הפסיכואנליטיקאי ז'אק לאקאן השתמש ב-Dasein של היידגר לניתוחיו, לפחות מאז הסמינר "הפונקציה והשדה של הדיבור והשפה" (1953). לטענת הפסיכואנלטיקאית הישראלית אסתר הראל, לאקאן הרבה לחשוב על הסובייקט הפסיכואנליטי במאפייני ה-Dasein האקזיסטנציאליסטי של היידגר.[19]
אלפרד שיץ (Alfred Schütz) הבחין בין הוויה חברתית ישירה לבין הוויה עקיפה, והדגיש כי באחרונה, "ההכוונה שלי היא לא לקיומו (Dasein) של אינדיבידואל קונקרטי. אין הכוונה כלפי חוויות סובייקטיביות כלשהן שיוצרות כעת במלוא ייחודן במוחו של אחר". [20]
הפשיסט אלכסנדר דוגין משתמש ב-Dasein כבסיס לתיאוריה הפוליטית הרביעית, תוך שימת דגש על Dasein ותפקידו בחברה הרוסית. הוא מעמיד מונח זה כמנוגד לחברה המערבית (ליתר דיוק האמריקאית), שהיא אינדיבידואליסטי יתר על המידה ומחזיקה בהשקפה לא אותנטית של אינדיבידואליות.[21]
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיאודור אדורנו מתח ביקורת על תפיסת ה-Dasein של היידגר כנסיגה אידיאליסטית מהמציאות ההיסטורית.[22]
ריצ'רד רורטי טען שבעזרת המונח Dasein, היידגר יוצר מיתוס שמרני של הוויה, שהוא עקבי עם המרכיבים הרומנטיים של הנאציזם.[23]
היו שטענו למקורו של Dasein אצל היידגר בפילוסופיה הסינית ובפילוסופיה היפנית. לטענת הפילוסוף היפני טומונובו אימיצ'י (Tomonobu Imamichi), מושג ה-Dasein של היידגר נוצר בהשראת מושג של אוקארורה קאקוזו: "Das-in-der-Welt-sein" (היות בעולם) המצוין ב"ספר התה" כדי לתאר את הפילוסופיה הדאואיסטית של ג'ואנ דזה, אותה הציע המורה של אימאמצ'י להיידגר ב-1919, לאחר שלמד עמו שנה קודם לכן.[24] מושגים מקבילים נמצאים גם בפילוסופיה ההודית,[25][26] ובפילוסופיות של עמים ילידים ביבשת אמריקה.[27]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Dasein, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Dasein" literally means "being there" or "presence" (German: "da" "there"; "sein" "to be")
- ^ Georg Wilhelm Friedrich Hegel, Wissenschaft der Logik I 113 ff.
- ^ 1 2 פיני איפרגן, "'מדע הלוגיקה': מתווה מושגי לחיים אתיים?", עיון: רבעון פילוסופי, נ"ו (תשרי תשס"ח / אוקטובר 2007), עמ' 372
- ^ Dreyfus, H. L., Being-in-the-World: A Commentary on Heidegger's Being and Time (Cambridge, MA: MIT Press, 1990).
- ^ 1 2 Heidegger, M. (1962). "Being and Time", Translated by John Macquarrie & Edward Robinson. London: S.C.M. Press.
- ^ Collins, J.; Selina, H.; & Appignanesi, R. (1998). Heidegger for Beginners (Duxford, Cambridge: Icon Books), p. 48.
- ^ Collins, J.; Selina, H.; & Appignanesi, R. (1998). Heidegger for Beginners (Duxford, Cambridge: Icon Books), p. 61.
- ^ Collins, J.; Selina, H.; & Appignanesi, R. (1998). Heidegger for Beginners (Duxford, Cambridge: Icon Books), pp. 69–70.
- ^ Collins, J.; Selina, H.; & Appignanesi, R. (1998). Heidegger for Beginners (Duxford, Cambridge: Icon Books), pp. 81–89.
- ^ Roudinesco, E., Jacques Lacan: An Outline of a Life and History of a System of Thought (Cambridge: Polity Press, 1999), p. 96.
- ^ Heidegger, Martin. "The Ontological Priority of the Question of Being." "Being and Time" / Translated by John Macquarrie & Edward Robinson. London: S.C.M., 1962. 32
- ^ Heidegger, Martin. "The Ontological Priority of the Question of Being." "Being and Time" / Translated by John Macquarrie & Edward Robinson. London: S.C.M., 1962. 29.
- ^ See John Haugeland's article "Reading Brandom Reading Heidegger"
- ^ Philipse, Herman (2021-05-11). Heidegger's Philosophy of Being: A Critical Interpretation (באנגלית). Princeton University Press. ISBN 978-1-4008-2295-9.
- ^ Sein und Wahrheit, GA II/36/37, Freiburger Vorlesungen Sommersemester 1933 und Wintersemester 1933–34, Klostermann, Frankfurt/M. 2001, p.263.
- ^ Martin Heidegger, "German Men and Women!", a speech delivered on 10 November 1933 at Freiburg university; printed in the "Freiburger Studentenzeitung", November 10, 1933. English translation in R. Wolin, ed., "The Heidegger Controversy" (MIT Press, 1993), chapter 2.
- ^ Dimech, Pauline (2017-05-18). The Authority of the Saints: Drawing on the Theology of Hans Urs von Balthasar (באנגלית). Wipf and Stock Publishers. ISBN 978-1-5326-0403-4.
- ^ Tarasti, Eero (2000). Existential Semiotics. Advances in Semiotics. Indiana University Press. pp. 24–30. ISBN 978-0-253-33722-1.
- ^ אסתר הראל. בחזרה ללאקאן : כיצד הפכה הפלוסופיה של היידגר לפסיכואנליזה של לאקאן. ירושלים: כרמל, 2019. עמ' 16
- ^ Schutz, Alfred (1967). The Phenomenology of the Social World (באנגלית). Northwestern University Press. ISBN 978-0-8101-0390-0.
- ^ Dugin, Alexander (2012). The Fourth Political Theory. תורגם ע"י Sleboda, Mark; Millerman, Michael. Arktos Media. pp. 1–50.
- ^ Jameson, Fredric (2005). Michael Hardt; Kathi Weeks (eds.). The Jameson Reader. Blackwell Publishers. p. 75. ISBN 978-0-631-20269-1. OCLC 864874128.
- ^ Collins, Jeff; Selina, Howard; Appignanesi, Richard (1998). Heidegger for Beginners. pp. 170, 110. ISBN 1-84046-003-2. OCLC 722818057.
- ^ "Collège de France – Enseigner la recherche en train de se faire". www.college-de-france.fr. נבדק ב-2023-01-05.
- ^ Parkes, Graham (ביולי 2010). Heidegger and Asian Thought (באנגלית). Motilal Banarsidass Publ. ISBN 978-81-208-0802-7.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Correya, Bosco (2018). "Heideggerian Seinsdenken and Advaita Vedata" (sic) "of Sankara".
- ^ Elgin, Duane (2009-04-01). The Living Universe: Where Are We? Who Are We? Where Are We Going? (באנגלית). Berrett-Koehler Publishers. ISBN 978-1-60509-904-0.
.jpg)