דייוויד מוריסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דייוויד מוריסי
David Morrissey
David Morrissey by Gage Skidmore.jpg
דייוויד מוריסי
לידה 21 ביוני 1964 (בן 53)
אנגליהאנגליה ליברפול, אנגליה, הממלכה המאוחדת
שנות הפעילות 1983-היום
פרסים פרס סטלייט
דמות ידועה המושל - המתים המהלכים
בכורה One Summer
שפה מועדפת אנגלית
עיסוקים אחרים במאי קולנוע
בן/בת זוג פרויד, אסתר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דייוויד מארק מוריסיאנגלית: David Mark Morrissey; נולד ב-21 ביוני 1964) הוא שחקן ובמאי קולנוע אנגלי.

מוריסי נולד בליברפול, אנגליה שבממלכה המאוחדת,וגדל באזור קנזיגנטון ונוטי-אש שבעיר. הוא למד משחק ב-Everyman Youth Theatre. בגיל 18 לוהק לסדרת הטלוויזיה "קיץ אחד" שבעקבותיה זכה להכרה ברחבי בריטניה. אחרי השתתפותו בסדרה החל ללמוד באקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה ולשחק בלהקה השייקספירית המלכותית ובתיאטרון הלאומי.

בשנות התשעים הרבה לגלם שוטרים וחיילים אם כי שיחק גם בתפקידים נוספים כמו ברדלי הדסטון בסדרת הדרמה "ידידנו המשותף" (1998), כריסטופר פינצי בסרט הקולנוע "הילרי וג'קי" (1998). בהמשך קיבל תפקידים נוספים בסרט "קולות" (2000) וב"המנדולינה של קפטן קורלי" (2001). ב-2003 זכה לשבחים על משחקו בסדרת הטלוויזיה "שם המשחק" ובסרט "העסקה" לצידו של מייקל שין כשגילם את דמותו של גורדון בראון. על "שם המשחק" הוא היה מועמד לפרס האקדמיה הבריטית לטלוויזיה בקטגוריית השחקן הטוב ביותר, וזכה בפרס מטעם Royal Television Society.

בשנים הבאות שיחק בתפקידים ראשיים במיני-סדרה "תבונה ורגישות" (2008), "Red Riding" ‏(2009), נער משום מקום (2009) ובסרט "צנטוריון" (2010). ב-2010 הוא כיכב בסדרת הטלוויזיה "ת'ורן" בהפקתו.

ב-2008 חזר להופיע על הבמה במחזה של ניל לביוט "In a Dark Dark House". ב-2011 שיחק בתפקיד הראשי במחזה "מקבת'" בהפקה של "ליברפול אברימן". בשנה לאחר מכן קיבל את תפקיד "המושל" בעונה השלישית של סדרת הטלוויזיה "המתים המהלכים".

כבמאי מוריסי חתום על סרטים קצרים ודרמות טלוויזיוניות בהם "Sweet Revenge" ‏(2001), ו-"Passer By". סרטו הראשון באורך מלא "Don't Worry About Me" הוקרן לראשונה ב"פסטיבל הסרטים של לונדון" בשנת 2009 ושודר ב-BBC במרץ 2010.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוריסי נולד בליברפול הילד הרביעי של ג'ו וג'ואן. אחיו הגדולים הם טוני ופול ואחותו קארן ליין. הם גרו ברחוב סלדון בקנזינגטון שבליברפול בבית שהיה שייך למשפחתו עוד ממפנה המאה העשרים. סבתו התחתנה בבית הזה ואמו נולדה שם. ב-1971 עברה המשפחה לבית גדול ומודרני יותר באזור נוטי אש (Knotty Ash). מאוחר יותר הבית ברחוב סלדון נהרס.

בילדותו התעניין מוריסי בקולנוע, בטלוויזיה ובמחזות זמר בהשתתפות ג'ין קלי.[1] הוא החליט שברצונו להיות שחקן אחרי שראה בטלוויזיה את הסרט "Kes". מורתו בבית הספר היסודי, מיס קלר, עודדה אותו בשאיפה זו וליהקה אותו בתפקיד הדחליל בהצגה "הקוסם מארץ עוץ", למד בבית הספר התיכון דה לה סאל, בו לא היו שיעורי דרמה, ולדבריו החשש מבריונות הניאה את התלמידים מלהשתתף בשיעורים.[2] בעצת בן דודו הצטרף מוריסי ללהקת התיאטרון לצעירים "Everyman Youth Theatre". בשבועות הראשונה היה ביישן ולא הצטרף לסדנאות. בסופו של דבר החל להשתתף והופיע בהפקה "Fighting Chance" מחזה על המהומות בליברפול.

בגיל 14 היה אחד משני חברי התיאטרון הצעירים שישבו במועצת המנהלים של "Everyman Theatre". איאן הארט, שהיה חברו מגיל חמש, היה בני דורו בתיאטרון וכן היו קתי טייסון והאחים מארק וסטיבן מקגאן. מוריסי התיידד עם האחרים מקגאן והם הכירו לו את אחיהם פול שהיה אז בהפסקה מלימודיו ב-RADA.[3] כשהיה מוריסי בן 15 חלה אביו ונפטר מדימום בגיל 54. בגיל 16 עזב את לימודיו והצטרף ללהקת תיאטרון וולבהמפטון שם עסק בתפאורה ובתלבושות.[4]

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה One Summer ולימודים ב-RADA[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1982 עבר מוריסי מבחן בד לסדרה "One Summer" (קיץ אחד) של וילי ראסל ביורקשייר טלוויז'ן וצ'אנל 4. הסדרה עוקבת אחרי שני נערים מליברפול שקיץ אחד ברחו מבתיהם לוויילס. לראסל היה קשר עם תיאטרון אברימן במשך שנים רבות, ומוריסי ראה אותו בתיאטרון אם כי השניים לא הוצגו זה פני זה. מורסי השתתף לפחות בשמונה אודישנים, באחד מהם קרא את התפקיד של איקי (Icky) יחד עם פול מקגאן שנבחן על התפקיד של בילי. מקגאן, המבוגר ממוריסי בחמש שנים, חש שהוא מבוגר מכדי לשחק בתפקיד נער בן 16, והוא ויתר על התפקיד לטובת מוריסי. ספנסר לי שיחק כאיקי ואיאן הארט שיחק בתפקיד משנה כראביט. לראסל היו חילוקי דעות מקצועיים עם הבמאי, גורדון פלמינג, ועם המפיק, קית' ריצ'רדסון, על הליהוק של מוריסי בן ה-18 לתפקיד. ראסל עזב את הסדרה ושמו הוסר מרשימת הקרדיטים. אחרי חמישה חודשים של צילומי הסדרה, נסע מוריסי לטיול בקניה עם בני דודיו. כשחזר לבריטניה הסדרה כבר שודרה, והחלו לזהות אותו ברחוב.

מוריסי תכנן ללמוד באקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה (RADA) בלונדון, אך עמיתיו בתיאטרון עודדו אותו לוותר על הלימודים כיוון שכבר היה חבר באיגוד השחקנים (Equity). ג'יימס הייזלדין, ששיחק איתו ב-"One Summer" שכנע אותו בכל זאת ללכת ללמוד. והוא נסע ללונדון לשנה. בהיותו בלונדון התגעגע לביתו, וכמו כן לא נהנה מלימודיו ב-RADA. בביקור בליברפול אמר שהוא שוקל לעזוב את הקולג'. אך פול מקגאן פגש אותו בלונדון והרגיע אותו שגם הוא עצמו עבר את שלב הגעגועים כשהתחיל ללמוד. מוריסי סיים את לימודיו ב-RADA ב-1 בדצמבר 1985.

משחק בתיאטרון ותחילת ההופעות בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שנה ב-RADA חזר מוריסי לליברפול ושיחק ב-"WCPC" ב"ליברפול פלייהאוס". אחר כך שיחק במחזה "Le Cid" ובהלילה השנים עשר בלהקת התיאטרון "Cheek by Jowl". ב"רויאל שייקספיר קומפני היה חבר שנתיים ועבד בעיקר עם הבמאית דבורה וורנר. ב-1988 הוא גילם את באסטרד במחזה "המלך ג'ון". עוד שיחק בתיאטרון המלכותי הלאומי בתפקיד הראשי במחזה "פר גינט" בבימויו של דקלן דונלן.[5] בתקופה זו חי בשכונת וייט סיטי שבלונדון עם שותפים לדירה ולעתים קרובות היו קורבנות לפריצה.[6]

תפקידו השני בטלוויזיה היה בשנת 1987 בעיבוד לטלוויזיה של "Cause Célèbre", מחזה מאת טרנס רטיגן, בו גילם את ג'ורג' באומן, נהג בן 18 שהאובססיה שלו לגבי המעסיקה והמאהבת שלו אלמה רטנבורי (הלן מירן) גורמת לו לרצוח את בעלה. בסוף שנות השמונים פגש מוריסי לראשונה את הבמאי ג'ון מאדן. מאדן חיפש לסרטו "The Widowmaker" שחקן שיגלם אדם רגיל ההופך לרוצח המונים. כבר מהאודישן הראשון ידע שמוריסי מתאים לתפקיד. שנה אחר כך הופיע מוריסי בתפקיד תסאוס בסדרת הטלוויזיה סיפורי עמים שביים מאדן (הפרק "תזאוס והמינוטאור", 1991), וכג'ון הקטן בסרט "רובין הוד" בבימויו של ג'ון ארווין משנת 1991. סרט זה יצא במקביל לרובין הוד: נסיך הגנבים בכיכובו של קווין קוסטנר שהיה שובר קופות, וסרטו של ארווין נותר בצל. במשך שמונה חודשים היה מוריסי מחוסר עבודה, לבסוף לוהק כבלש משטרה בדרמה "Clubland" של ה-BBC.

בשלב זה של הקריירה ניסה מוריסי לא להיות מזוהה עם תפקידי שוטרים או חיילים, אבל בשל תפקידו ב-"The Widowmaker" הוא קיבל הצעות רבות של דמויות אובססיביות. הוא שיחק בתפקיד שוטר ב-"Black and Blue", ב-"Framed", "בין השורות" וב-"Out of the Blue". כחייל גילם את דמותו של אנדי מקנב בסרט "The One That Got Away" (פול גרינגראס, 1996). את התסריטאי פיטר באוקר פגש מוריסי כששיחק בעונה השנייה של "Out of the Blue". ב-1994 גילם את גרי בירץ' בעונה הראשונה של סדרת הדרמה "The Knock", ואת סטיבן פיני (Finney) בסדרה בת 6 פרקים של ITV. בסדרה הוא מגלם את אותה דמות ששיחק סטינג בסרט "יום שני הסוער" (מייק פיגיס, 1988). הוא היה הבחירה הראשונה לתפקיד והיה צריך ללמוד לנגן בקונטרבאס.

תפקידים ראשיים בשנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות התשעים ביסס מוריסי את מעמדו כשחקן ראשי. ב-1996 הופיע בתפקיד מייקל רייד בדרמה של טוני מרצ'נט "Into the Fire", ושנה אחר כך גילם את שון סות'רנס בסדרת הדרמה של מרצ'נט "Holding On". על תפקיד זה היה מועמד לפרס "אגודת הטלוויזיה המלכותית" (Royal Television Society) כשחקן הטוב ביותר. ב-1998 שיחק לצידו של פול מקגאן במיני-סדרה "ידידנו המשותף"עיבוד הטלוויזיוני לרומן באותו שם. כחובב הספר רצה לגלם את דמותו של יוג'ין רייבורן, אך מקגאן קיבל את התפקיד. הבמאי ג'וליאן פארינו ייעד למוריסי את תפקיד מנהל בית הספר ברדלי הדסטון, תפקיד שבו מוריסי לא היה מעוניין, אך שינה את דעתו כשקרא את התסריט, וראה שחוסר האהבה לדמות והרצון שלו לעלות במעמד חברתי הם הגורמים לבעיות הנפשיות שלו.[5] באותה שנה שיחק בתפקיד כריסטופר "קיפר" פינצי בסרטו של אנאנד טאקר "הילארי וג'קי". זואי ויליאמס תארה בגארדיאן את תפקידיו ב"ידידנו המשותף" וב"הילארי וג'קי" כפריצת הדרך בקריירה שלו.[3]

ב-1999 חזר מוריסי להופיע בתיאטרון בתפקיד כפול של פיפ ותיאו במחזה "Three Days of Rain" בבימויו של רובין לפברה (Robin Lefevre) בתיאטרון דונמר ורהאוס. הוא המשיך לקבל הצעות לתפקידים בתיאטרון אך דחה אותם כי לא רצה להיות רחוק ממשפחתו. בהמשך כיכב בסרט "קולות" לצידם של דניאל קרייג וקלי מקדונלד בתפקיד פיט, אחיו של ריי (קרייג) הסובל מסכיזופרניה. כהכנה לתפקיד של פיט שהיה שף עקב מוריסי אחרי עבודתו של שף במסעדת " Terrace Restaurant" בקנזינגטון וחתך ירקות במטבח במשך שעתיים ביום. תפקידו הבא היה כקפטן ובר הנאצי בסרטו של ג'ון מאדן "המנדולינה של קפטן קורלי" משנת 2001. הוא חקר את נושא הנוער ההיטלראי וקרא את הביוגרפיה של אלברט שפר "Albert Speer: His Battle with Truth" מאת גיטה סרני (Gitta Sereny).

בטלוויזיה הופיע מוריסי בשנת 2002 בתפקיד פרני רות'וול בפרק בסדרה "דופקים שעון" של פול אבוט, בו הוא מגלם דמות של עובד במזנון שרוצה לאמץ את בן אחותו המתה. עוד שיחק בתפקיד עיתונאי בצהובון בסדרה בת ארבעה פרקים "Murder" של ה-BBC, ובתפקיד מאולתר בחלקו כסוהר בסרט הטלוויזיה "Out of Control". עבור תפקיד זה לווה מוריסי במשך שבוע סוהרים במוסד לעבריינים צעירים.[3] בתחילת 2003 השתתף בסדרה "This Little Life" בתפקיד ריצ'י מקגרגור, דרמת טלוויזיה על אמא (בגילומה של קייט אשפילד) המתמודדת עם לידת תינוק לפני זמנו. אף על פי שדמותו של מוריסי, הבעל והאב, לא הייתה במוקד הסרט הוא התכונן לתפקיד בשיחות עם רופאי ילדים בבית חולים.

הצלחה בתפקידים דרמטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידו הגדול הבא של מוריסי היה כחבר הפרלמנט סטיבן קולינס בסדרת הטלוויזיה "שם המשחק" שכתב פול אבוט וביים דייוויד ייטס ב-2003. מוריסי קיבל את התסריט של שלושת הפרקים הראשונים והיה להוט לקרוא את הפרקים הבאים. כיוון שהתסריט עדיין לא הושלם סיפר לו אבוט מה יקרה לקולינס בהמשך הסדרה. בעצת חברו הבמאי פול גרינגראס נפגש מוריסי על הפוליטיקאים קווין ברון ופביאן המילטון. משניהם למד כמה קשה לנסוע ללונדון ממחוז הבחירה שלהם שנמצא מחוץ לעיר הבירה. בנוסף ליווה מוריסי את איש מפלגת הלייבור פיטר מנדלסון במשך שבועיים בבית הנבחרים.

באותה שנה גילם את דמותו של גורדון בראון בדרמה של פיטר מורגן "העסקה" שביים סטיבן פרירס, על ברית שכרתו בראון וטוני בלייר (בגילומו של מרטין שין) בשנת 1994. בניגוד לדרמה הבדיונית "שם המשחק", הפוליטיקאים לא ששו לדבר איתו על הסרט המבוסס על מקרה אמיתי, והוא פנה לעיתונאים ג'ון סנואו וסיימון הוגארט. בנוסף נסע מוריסי לעיר הולדתו של בראון, קירקלדי (Kirkcaldy), ושקע בקריאת ביוגרפיות על האיש כולל צפיה בסרטים דוקומנטרים של רוס וילסון על הבחירות משנת 1997. הוא הרבה לשוחח עם חבריו של בראון והתרשם מתכונותיו שאינן מוצגות בפרסונה הציבורית שלו. כדי להיות דומה לבראון מבחינה חיצונית צבע מוריסי את שערו והעלה במשקל כ-13 ק"ג. הבמאי סטיבן פרירס רצה ללהק לתפקיד שחקן סקוטי, אך חברים בצוות ההפקה שכנעו אותו לקחת את מוריסי.[7]

על תפקידיו ב"שם המשחק" וב"העסקה" זכה מוריסי בשבחים רבים. הוא היה מועמד לפרס באפט"א כשחקן הטוב ביותר על תפקידו כקולינס ב"שם המשחק" אך הפסיד את הפרס לשותפו לסדרה ביל ניי.

תפקידים בקולנוע ובדרמות תקופתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים הבאות לוהק מוריסי לתפקידים בסרטי קולנוע בולטים. בזמן צילומי הסרט "Stoned", סרטו של סטיבן ווליי מ-2005 על חייו של בריאן ג'ונס, הוזמן לאודישן לסרט "אינסטינקט בסיסי 2" לתפקיד הפסיכיאטר ד"ר מייקל גלאס. הוא טס ללוס אנג'לס וערך מבחן בד במשך שעה עם שרון סטון. בין השניים נוצרו מיד יחסי קרבה שהובילו לכך שמוריסי קיבל את התפקיד.[3][5] מוריסי נהנה מהסרט הראשון בסדרה ואהב את התסריט של סרט ההמשך. הוא קרא חומר בנושא פסיכיאטריה, והתעמל בחדר כושר כהכנה לסצנות העירום.[3] הסרט נכשל בקופות וגם בביקורת.[8] מוריסי קיבל ביקורות רעות שדיכאו אותו, לזמן קצר חשב לוותר על קריירת המשחק, אך לבסוף ראה בכישלון זה הזדמנות ללמוד.[9]

ב-2007 מיד אחרי סיום צילומי "אינסטינקט בסיסי 2", החל להשתתף בצילומי סרט האימה "עשר המכות", סרטו של סטיבן הופקינס, בלואיזיאנה, בה שיחק לצידה של "הילרי סוונק" בתפקיד מורה למדעים דאג בלקוול. התפקיד הוצע לו בשלב מאוחר בהפקה והוא מיד טס לבאטון רוז'. כמעריץ של סוונק ושל הסרט "חיי פיטר סלרס" של הופקינס, שמח לקחת על עצמו את התפקיד. שבוע אחרי תחילת הצילומים פגעה במדינה סופת ההוריקן קתרינה וההפקה הושעתה. לוח הזמנים היה תובעני למדי, בעיקר שלושה שבועות של צילומי לילה וסצנה בה להקת ארבה תוקפת את הדמות שלו. מרבית הארבה נוצר בגרפיקה ממוחשבת, אך חלק מהלהקה היו אמיתיים וצולמו במצלמת קולנוע.[10] הסרט יצא לאקרנים ב-2007 ואף הוא נכשל. למרות כישלון שני הסרטים, מוריסי היה אסיר תודה על כך שסרטים אלה היו פתח להצעות נוספות שהגיעו מהוליווד.[3]

במרץ 2006 היה מוריסי בניו זילנד בצילומי הסרט סוס המים של ג'יי ראסל. בהיותו שם הוצע לו תפקיד בסדרת הטלוויזיה "Cape Wrath" בהפקת חברת "Ecosse Films", העוסקת במשפחה הנמצאת בתוכנית להגנת עדים, ועוברת להתגורר בכפר מסתורי. צילומי הסדרה נמשכו עד לסוף אותה שנה, וב-2007 שודרה בבריטניה ובארצות הברית. שנה אחר כך גילם את דמותו של קולונל ברנדון בעיבוד של אנדרו דייוויס לרומן "תבונה ורגישות" מאת ג'יין אוסטן. כאשר קיבל את התסריט, תהה אם יש צורך בעיבוד נוסף לרומן של אוסטן, אולם השתכנע לקחת את התפקיד כשראה שדייוויס נתן לדמויות הגבריות יותר זמן מסך מאשר בגרסה הקולנועית משנת 1995. עוד גילם את דמותו של תומאס הווארד, דוכס נורפוק בסרט "נערת בולין האחרת, סרטו של ג'סטין צ'דוויק. הוא השווה את נורפוק לכוכב רוק דוגמת למי הבסיסט של להקת מוטורהד, וכהכנה לתפקיד קראה ספרות היסטורית וספרות והמאה ה-16.[9]

בשנת 2007 שיחק לצד הילרי סוונק בסרט האימה "עשר המכות" בבימויו של סטיבן הופקינס.

חזרה לבמה, דוקטור הו, דרמות פשע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנובמבר 2008 ועד ינואר 2009 חזר מוריסי להופיע בתיאטרון, והשתתף בהצגת הבכורה הבריטית של המחזה "In a Dark Dark House" מאת ניל לביוט שעלתה בתיאטרון אלמיידה. הוא גילם את דמותו של טרי, אחד משני אחים שעברו התעללות בילדותם, ושיחק לצידם של סטיבן מקינטוש ולירה סטרנבך. הוא אהב את המחזה הקודם של ניל לביוט "The Mercy Seat" ולכן לקח את התפקיד. מוריסי חקר את הנושא של התנהגות מבוגרים אשר התעללו בהם בילדותם, וכיצד הם מתמודדים עם הבושה, ושילב רגשות אלה בגילום התפקיד. הוא היה יכול להתייעץ עם לביוט במהלך החזרות, אך נמנע מלשאול אותו איך בדיוק לשחק את טרי. המבקר צ'ארלס ספנסר כתב בדיילי טלגרף שבחים על הופעתו.[11]

מוריסי בנובמבר 2010

בדצמבר 2008 הופיע לצד דייוויד טננט, עמיתו לסדרת הטלוויזיה "בלקפול", בספיישל חג המולד של סדרת המדע בדיוני "דוקטור הו". בפרק שנקרא "הדוקטור הבא" גילם מוריסי את ג'קסון לייק, בן אנוש המאמין שהוא הדוקטור כיוון שמוחו נפגע מטכנולוגיה חייזרית. מוריסי קיבל הצעות להופיע בסדרה עוד קודם לכן, אך דחה אותן בגלל התחייבויות אחרות. הוא ניגש לגלם את הדמות כמו לכל תפקיד דרמטי אחר, והושפע משחקנים שגלמו את הדוקטור בעבר ויליאם הרטנל, פטריק טרוטון וטום בייקר.[12] אופיו המדויק של הדמות הייתה אפופת סוד עד ליום השידור, והדמות כונתה רק בשם "הדוקטור האחר". בתקשורת הועלו השערות שמוריסי יחליף את טננט בתפקיד הדוקטור, אך למעשה הפרק שימש כ"כיסוי" לזהות האמיתית של השחקן שנבחר להיות הדוקטור ה-11 הוא מאט סמית.

במרץ 2009 החל מוריסי להופיע בסדרה "Red Riding" בתפקיד מוריס ג'ובסון, בלש משטרה מושחת. העיבודים לסדרת ספרי "Red Riding" מאת דייוויד פיס שודרה בערוץ 4. למוריסי הייתה הכרות קודמת עם הבמאים, התסריט מצא חן בעיניו, והוא שיתף פעולה בעבר (או רצה לשתף פעולה) עם השחקנים ששיחקו לצידו. הפגמים באופיו של ג'ובסון מצאו חן בעיניו, דבר שבידל אותו מדמויות השוטרים האופייניות בטלוויזיה. על הופעתו בסדרה היה מועמד לפרס "Broadcasting Press Guild" כשחקן הטוב ביותר.[13] בסוף אותה שינה גילם את דמותו של בובי דייקינס בסרט "נער משום מקום" על נעוריו של ג'ון לנון. כמעריץ של הביטלס הוא התענג על ההזדמנות להשתתף בסרט על אודות לנון.[14]

בשנת 2010 הרבה מוריסי להופיע בטלוויזיה. בדרמה הטלוויזיונית של ה-BBC "גברת מנדלה" הוא גילם את דמותו של Theunis Swanepoel מי שהיה החוקר של ויני מדיקיזלה-מנדלה (בגילומה של סופי אוקונדו). על הופעתו זו זכה לשבחים בעיתונים הגארדיאן והאינדפנדנט.[15][16] עוד הופיע באותה שנה בעונה השנייה של סדרת הטלוויזיה " Five Days", גילם חייל רומאי בסרטו של ניל מרשל "סנטוריון", שיחק בסרט הטלוויזיה "U Be Dead", ושיחק בתפקיד קולונל ג'ון ארבותנוט בעיבוד ל"רצח באוריינט אקספרס" לפי ספרה של אגאתה כריסטי. ב-2011 וב-2013 השתתף בסדרת הטלוויזיה "The Field of Blood".

ת'ורן, שייקספיר, המתים המהלכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סוף 2010 החל מוריסי להופיע בסדרת הטלוויזיה "ת'ורן" כבלש המשטרה טום ת'ורן. הסדרה בת שישה פרקים הופקה על ידי Sky 1 עיבוד לספריו של מארק בילינגהם.[17] בזמן צילומי הסרט "סוס המים" בניו זילנד קרא מוריסי את "Lifeless" ספרו של בילינגהם, אחר כך חיפש מידע נוסף על הספר באינטרנט. הוא גילה שבילינגהם ציין בראיון שאם יעבדו את סרטיו לקולנוע היה רוצה לראות את מוריסי בתפקיד ת'ורן. כשחזר מוריסי לאנגליה נפגש עם בילינגהם ויחד תכננו את סדרת הטלוויזיה.[18] מוריסי הצטרף לשוטרים החוקרים מקרי רצח כדי להתרשם מעבודתם. את תחושות הקצינים שממעיטים בערך עבודתם הוא שילב בתפקידו כשוטר בסדרה.[18] הסדרה שודרה ב-Sky ב-10 באוקטובר ומוריסי קיבל ביקורות אוהדות.

ב-2011 כיכב מוריסי בתפקיד רוברט קארן במיני סדרה "סאות' ריידינג" ובתפקיד דאנלופ בסרט "בליץ" בהפקת ליונסגייט. במאי 2011 חזר לבמה להופיע בתפקיד הראשי במחזה "מקבת'".[19] כהכנה לתפקיד שוחח מוריסי עם קרימינולוגים, וערך הקבלות לרוצחים סדרתיים אמיתיים, הוא התמקד במעמדו של מקבת' כגיבור מלחמה ויחסיו עם ליידי מקבת' והיותם חשוכי ילדים.[20] ביולי 2012 גילם עוד תפקיד שייקספירי, בהפקה של ה-BBC של המחזה "ריצ'רד השני" שיחק בדמות נורת'מברלנד.

ב-2012 הצטרף מוריסי לעונה השלישית של סדרת הטלוויזיה "המתים המהלכים". הוא מגלם את דמותו של "המושל", ארכי נבל מהרומן הגרפי שעליו מבוססת הסדרה.[21] כדי להבין את האופי והמניעים של הדמות, מוריסי קרא את הפריקוול "Rise of the Governor". עוד כהכנה לתפקיד התאמן על המבטא שלו והקשיב לפוליטיקאים עם מבטא דרומי כולל ביל קלינטון.[22] ב-2013 הופיע בעונה הרביעית של הסדרה. ב-2014 חזר מוריסי לטלוויזיה הבריטית בסרט הדרמה "The 7.39" של דייוויד ניקולס, ובמיני סדרה "The Driver" מאת דני ברוקלהרסט.[23]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 באוגוסט 2006 התחתנו מוריסי והסופרת הבריטית אסתר פרויד (הנינה של זיגמונד פרויד), שהייתה שותפתו לחיים במשך 13 שנים, בטקס שנערך ב-"Southwold Pier". הם נפגשו בארוחה אצל השחקן דני וב שותפו לסרט "רובין הוד". לזוג נולדו שלושה ילדים אלבי, אנה וג'ין. אביה של אסתר היה הצייר לוסיאן פרויד ואחיותיה הן מעצבת האופנה בלה פרויד והסופרת סוזי בויט.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה
שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
1983 One Summer בילי רייזלי מיני-סדרה
1987 Cause Célèbre ג'ורג' באומן מיני-סדרה בת שני חלקים
1990 Screenplay: Available Light מרקוס סרט טלוויזיה
1990 The Widowmaker רוב סרט טלוויזיה
1990 סיפורי עמים The Storyteller: Greek Myths תזאוס בפרק "תזאוס והמינוטאור
1991 Screenplay: Clubland ג'אד סרט טלוויזיה
1992 Screen One: Black and Blue הבלש נורמן מילס סרט טלוויזיה
1992 Framed סמל לורנס ג'קסון מיני-סדרה
1993 בין השורות Between the Lines המפקח דילק בפרק "Big Boys' Rules"
1994 The Knock ג'רי בירץ'
1994 Finney פיני
1995 Devil's Advocate מתיו סאלט סרט טלוויזיה
1996 Into the Fire מייקל רייד מיני-סדרה
1996 The One That Got Away סמל אנדי מקנב סרט טלוויזיה
1996 יוליוס קיסר Shakespeare Shorts: Julius Caesar ברוטוס
1996 Out of the Blue סמל בילוש ג'ים "ליו" ליואין
1997 Holding On שון סאות'רנס מיני-סדרה בת 8 פרקים
1998 ידידנו המשותף Our Mutual Friend ברדלי הדסטון מיני-סדרה בת 4 פרקים
1998 Screen One: Big Cat ליאו סרט טלוויזיה
1999 Fanny and Elvis רוב דיקסון סרט טלוויזיה
1999 Pure Wickedness פרנק הילי מיני-סדרה בת 4 פרקים
2001 לינדה גרין Linda Green פיט ג'ונס בפרק "Pete"
2002 לדפוק שעון Clocking Off פרני רות'וול סדרת טלוויזיה (פרק אחד)
2002 Murder דייב דיוסטון מיני-סדרה
2002 Out of Control מייק סרט טלוויזיה
2003 This Little Life ריצ'י מקגרגור סרט טלוויזיה
2003 שם המשחק State of Play סטיבן קולינס מיני-סדרה
2003 העסקה The Deal גורדון בראון סרט טלוויזיה
2004 בלקפול Blackpool ריפלי הולדן מיני-סדרה
2006 ויוה בלקפול Viva Blackpool ריפלי הולדן סרט טלוויזיה
2007 עיר מקלט Cape Wrath דני ברוגן
2008 תבונה ורגישות Sense and Sensibility קולונל ברנדון מיני-סדרה
2008 דוקטור הו Doctor Who ג'קסון לייק / הדוקטור בפרק "הדוקטור הבא"
2009 Red Riding מוריס ג'ובסון מיני-סדרה
2009 U Be Dead ד"ר ג'אן פלקובסקי סרט טלוויזיה
2010 גברת מנדלה Mrs Mandela מייג'ור ת'יוניס סוונפול סרט טלוויזיה
2010 חמישה ימים Five Days מפקח בילוש מל קרייג מיני=סדרה
2010 פוארו Agatha Christie's Poirot קולונל ג'ון ארבותנוט בפרק "רצח באוריינט אקספרס"
2010 ת'ורן Thorne מפקח בילוש טום ת'ורן
2011 סאות' ריידינג South Riding רוברט קארן מיני-סדרה
2011–2013 The Field of Blood מארי דוולין סדרת טלוויזיה
2011 London's Burning סרט טלוויזיה
2012 ריצ'רד השני Richard II נורת'מברלנד סרט טלוויזיה
2012 אהבת אמת True Love אדריאן בפרק "Story Five"
2012–2015 המתים המהלכים The Walking Dead פיליפ בלייק, המושל 19 פרקים
2014 The 7.39 קארל מתיוס מיני-סדרה
2014 הנהג The Driver וינסי מק'קי סדרת טלוויזיה
2015 אקסטנט Extant גנרל טוביאס שפרד סדרת טלוויזיה
2016 הנעדרת The Missing סם
קולנוע
שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
1988 טובעים במספרים Drowning by Numbers בלאמי
1988 Out of Town נוסע סרט קצר
1991 רובין הוד Robin Hood ליטל ג'ון
1992 Waterland דיק קריק
1993 Under סרט קצר
1993 להיות אנושי Being Human האיש של סיפריאן
1998 The Commissioner מארי לומקס
1998 הילרי וג'קי Hilary and Jackie קיפר פינצי
2000 The Suicide Club הנרי ג'ויס
2000 קולות Some Voices פיט
2000 נולדו רומנטיים Born Romantic פרגוס גריר
2001 המנדולינה של קפטן קורלי Captain Corelli's Mandolin קפטן גונתר ובר
2002 Spyhole ביל מילר
2003 Butterfly World אב סרט טלוויזיה
2003 נערה עם עגיל פנינה Girl with a Pearl Earring ואן לוונהוק
2005 Stoned טום קילוק
2005 מחיר הבגידה Derailed סם גריפין
2006 אינסטינקט בסיסי 2 Basic Instinct 2 ד"ר מייקל גלאס
2007 עשר המכות The Reaping דאג בלקוול
2007 סוס המים The Water Horse: Legend of the Deep קפטן המילטון
2008 נערת בולין האחרת The Other Boleyn Girl תומאס הווארד, דוכס נורפוק
2009 Is Anybody There? אבא
2009 Don't Worry About Me פרשן ללא קרדיט
2009 נער משום מקום Nowhere Boy בובי דיקינס
2010 צנטוריון Centurion בות'וס
2010 Cooked דן (דיבוב) סרט קצר
2011 Gee Gee מייקל סרט קצר
2011 בליץ Blitz הרולד דאנלופ
2012 Earthbound ביל
2013 Welcome to the Punch גייגר
2015 The Ones Below ג'ון

עשייה קולנועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
1996 Something for the Weekend כתיבה והפקה סרט קצר
1998 A Secret Audience בימוי סרט קצר
2000 Bring Me Your Love בימוי וכתיבה סרט קצר
2004 נקמה מתוקה Sweet Revenge בימוי סרט טלוויזיה בשני חלקים
2004 Passer By בימוי סרט טלוויזיה בשני חלקים
2009 Don't Worry About Me בימוי וכתיבה סרט באורך מלא
2010 CAST in Beirut בימוי סרט תיעודי קצר
2010 ת'ורן Thorne מפיק בפועל

תפקידים בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם שם באנגלית תפקיד בימוי הערות
1986 WCPC סיימון פאם ברייטון ליברפול פלייהאוס
1986 Jug מאט ברדבורי פיליפ הדלי תיאטרון רויאל, סטרפורד איסט
1986 Le Cid דקלאן דונלן סיבוב הופעות / להקת התיאטרון Cheek by Jowl
1987 הלילה השנים עשר Twelfth Night סבסטיאן דקלאן דונלן דונמאר ורהאוס
1987 גטו Ghetto ג'ורג'ו ג'וליהפסקל המרסמית' ריברסייד סטודיוס
1987–1988 The Cabinet Minister ולנטיין וייט ברהאם מארי תיאטרון רויאל אקסצ'יינג' במנצ'סטר
1988 המלך ג'ון King John בסטרד דבורה וורנר תיאטרון The Other Place
1988 הנרי השישי, חלקים 1, 2 ו-3 Henry VI ורנון אדריאן נובל תיאטרון רויאל שייקספיר
1988 אדוארד הרביעי Edward IV דוכס קלרנס אדריאן נובל תיאטרון רויאל שייקספיר
1988 ריצ'רד השלישי Richard III דוכס קלרנס אדריאן נובל תיאטרון רויאל שייקספיר
1988 The Plantagenets ורנון / דוכס קלרנס אדריאן נובל תיאטרון רויאל שייקספיר
1989 ריצ'רד השלישי Richard III דוכס קלרנס דבורה וורנר מרכז האמנויות ברביקן
1989 המלך ג'ון King John בסטרד דבורה וורנר תיאטרון The Pit
1990 פר גינט Peer Gynt פר גינט דקלאן דונולן התיאטרון הלאומי - אולם אוליבייה
1990 The School for Scandal פיטר ווד התיאטרון הלאומי - אולם אוליבייה
1993 מהומה רבה על לא דבר Much Ado About Nothing קלאודיו מתיו וורקוס תיאטרון קווינס
1999–2000 Three Days of Rain פיפ / תיאו רובין להפוור דונמר ורהאוס
2008–2009 In a Dark Dark House טרי מייקל אטנבורו תיאטרון אלמיידה
2011 מקבת' Macbeth מקבת' ג'מה בודינץ תיאטרון אברימן
2015-2016 Hangmen הארי וייד מת'יו דאנסטר תיאטרון רויאל קורט ותיאטרון וינדהאם

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דייוויד מוריסי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Cavendish, Simon (5 September 1998). "Arts: I wanted to be Gene Kelly". The Independent (Newspaper Publishing): p. 12 (features section).
  2. ^ Leith, Sam (2 November 2004). "Deep undercover". The Daily Telegraph (Telegraph Media Group).
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 Williams, Zoe (12 November 2005). "Up for the big league". The Guardian (Guardian News & Media): p. 26 (Weekend supplement).
  4. ^ Lacey, Hester (15 March 2013). "The Inventory: David Morrissey". Financial Times. Retrieved 21 March 2013 (archived by WebCite on 21 March 2013).
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 Hoggard, Liz (20 March 2004). "David Morrissey: The unlikely lad". The Independent (Independent News & Media): pp. 10–15. Retrieved 15 November 2008
  6. ^ Clark, Steve (19 August 1996). "I couldn't get too shirty with thieves". Daily Mirror (MGN): p. 1 (features section) archived at The Free Library.
  7. ^ Interview with Stephen Frears (2003)". Channel4.com. Retrieved 7 November 2008 (archived by the Wayback Machine on 8 May 2009).
  8. ^ Basic Instinct 2". Rotten Tomatoes (IGN Entertainment, Inc).
  9. ^ 9.0 9.1 Husband, Stuart (24 February 2008). "The incredible disappearing man". The Sunday Telegraph (Telegraph Media Group): p. 32.
  10. ^ Mr. Disgusting (Brad Miska) (2 November 2005). "The Reaping: On Set In Baton Rouge With David Morrissey". Bloody Disgusting. Retrieved 1 February 2009 (archived by WebCite on 7 June 2011).
  11. ^ Spencer, Charles (28 November 2008). "In a Dark Dark House: clunky, with a glimmer of hope". The Daily Telegraph (Telegraph Media Group): p. 19.
  12. ^ Bailey, David (December 2008). "Who's Next?" Doctor Who Magazine (Panini Magazines) (403): pp. 16–20.
  13. ^ Staff (18 February 2010). "Broadcasting Press Guild Awards: nominations in full". guardian.co.uk (Guardian News & Media). Retrieved 18 February 2010 (archived by WebCite on 7 June 2011).
  14. ^ Jones, Catherine (21 December 2009). "I was a Beatles geek even before the film". Liverpool Echo (Trinity Mirror North West): p. 10.
  15. ^ Wollaston, Sam (26 January 2010). "Last night's TV". guardian.co.uk (Guardian News & Media).
  16. ^ Viner, Brian (26 January 2010). "At the end of the rainbow". The Independent (Independent News & Media): pp. 14–15 (features section).
  17. ^ Rushton, Katherine (8 October 2009). "Sky set to take drama from Morrissey indie". Broadcast (Emap Media).
  18. ^ 18.0 18.1 Stephenson, David (3 October 2010). "David Morrissey: Macho man cops out". Sunday Express (Express Newspapers): pp. 68–69
  19. ^ Jones, Catherine (20 May 2011). "Return of Lady Mac". Liverpool Echo (Trinity Mirror North West): p. 2.
  20. ^ Brown, Helen (8 May 2011). "David Morrissey: Macbeth doesn't scare me...". The Sunday Telegraph (Telegraph Media Group): p. 20 (Seven supplement).
  21. ^ Kenneally, Tim (24 February 2012). "'Walking Dead's' Governor: David Morrissey". The Wrap (The Wrap News Inc).
  22. ^ Boedeker, Hal (29 October 2012). "'The Walking Dead': Does the Governor sound like Bill Clinton?". Orlando Sentinel (Tribune Company).
  23. ^ Jeffery, Morgan (10 January 2014). "The Walking Dead's David Morrissey to star in BBC One drama The Driver". Digital Spy.