דניאל בלוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף דני בלוך)
דניאל בלוך
דניאל בלוך, 1990
דניאל בלוך, 1990
לידה 18 ביולי 1941
פטירה 4 בספטמבר 2009 (בגיל 68)
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק דבר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דניאל בלוך (18 ביולי 19414 בספטמבר 2009) היה עיתונאי ועורך ישראלי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוך נולד בירושלים, לאהרון ודורה בלוך, שנרצחה במבצע יונתן, ובתו של יוסף פיינברג ממייסדי ראשון לציון. למד בבית הספר תיכון עירוני ה' בתל אביב. שירת בצבא בגלי צה"ל וביחידת דובר צה"ל. בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בכלכלה והיסטוריה.

בלוך עבד בקול ישראל בתוכניות לנוער, ובהמשך היה עורך חדשות וכתב פרלמנטרי. עבד בעיתון "דבר" בשנים 19651982 ו-19891995 ככתב פרלמנטרי, מפלגות ומדיני. בעל טור – במטבחים הפוליטיים ו"נ.ב.". בשנים 1991 - 1995 היה העורך האחראי.

בלוך עסק גם בפעילות ציבורית. בשנים 19651976 היה חבר ועד אגודת העיתונאים בירושלים, ובשנים 1976 – 1978 היה יו"ר הנהלת האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל.

בשנים 19721975 היה בלוך חבר מליאת רשות השידור, ובשנים 19781982 היה חבר הוועד המנהל. בשנים 19911999 היה חבר מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.

בשנים 1995 - 2004 היה בלוך מנהל היחידה לתקשורת בינלאומית ועורך הירחון "ליצואן" במכון היצוא.

בשנות חייו האחרונות היה בלוך עורך מגזין "הזמן השלישי" לגמלאים. כותב, עורך ומתרגם עצמאי. שידר בקול ישראל ברשת א', שם ערך והנחה את התוכנית "הידברות" ותוכניות בסדרה "מבוקר עד ערב", ובענייני מוזיקה קלאסית ברשת ב'.

אמו דורה בלוך ואחיו אילן הרטוב נמנו עם נוסעי מטוס אייר פראנס שנחטף לאנטבה. אחיו שימש כמתורגמן של אידי אמין מול החטופים הישראלים. אמו אושפזה בבית חולים בקמפלה, ונרצחה על ידי אנשיו של אידי אמין.

בלוך נפטר ב-4 בספטמבר 2009 מהתקף לב בחצר קול ישראל בתל אביב, בעת שהיה בדרכו להקלטת תוכנית רדיו[1].

היה נשוי ולו שני בנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ משפחת פיינברג-בלקינד[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאיר בֶּלְקִינְד
(חלוץ הוראת העברית)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משה פיינברג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יהושע חנקין
(גואל אדמות העמק)
 
אולגה חנקין (בלקינד)
(מנשות העלייה הראשונה, מיילדת)
 
שמשון בֶּלְקִינְד
 
ישראל בֶּלְקִינְד
(מייסד תנועת הביל"ויים וממייסדי גדרה)
 
סוניה (אלכסנדרה) בלקינד
(רופאת הנשים הראשונה בארץ ישראל)
 
 
 
 
 
 
 
פאני פיינברג (בלקינד)
 
ישראל ("לוליק") פיינברג
(ממייסדי ראשון לציון, חדרה ותל אביב)
 
 
 
 
 
יוסף פיינברג
(ממייסדי ראשון לציון)
 
ברטה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאיר בלקינד
נרצח במאורעות תרצ"ו
 
ישי בלקינד
 
איתן בלקינד
(איש ניל"י)
 
נעמן בלקינד
(איש ניל"י)
 
רעיה בלקינד
 
נחום וילבוש
(ממייסדי בית החרושת "שמן")
 
שושנה
 
צילה פיינברג שוהם
 
זאב שוהם
 
אבשלום פיינברג
(מייסד ניל"י)
 
דורה בלוך
(נרצחה כחטופה באנטבה)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוּסֵף שוּפַאנִי
 
 
 
 
 
 
 
עוזי בלקינד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תמר אשל
(חברת כנסת)
 
דוד שוהם
(מנכ"ל בנק)
 
דניאל בלוך
(עיתונאי ועורך)
 
אילן הרטוב
(ראש מועצת קריית שמונה)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נעמן בלקינד
אדריכל ישראלי
 
 
 
 
 


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]