רומא (סדרת טלוויזיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רומא
Rome
לוגו הפתיחה
לוגו הפתיחה
סוגה דרמה המשכית היסטורית
יוצרים ג'ון מיליוס
ויליאם מקדונלד
ברונו הלר
בימוי מייקל אפטד, טים וון פטון עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים קווין מק'קיד
ריי סטיבנסון
פולי ווקר
טוביאס מנזיס
מקס פירקיס
לינדזי דאנקן
ג'יימס פיורפוי
קירן הינדס
קרי קונדון
ארץ מקור בריטניהבריטניה בריטניה
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
איטליהאיטליה איטליה
שפות אנגלית
מספר עונות 2
מספר פרקים 22
הפקה
חברת הפקה HBO עריכת הנתון בוויקינתונים
הפצה הולו, HBO Max עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה ג'ף ביל עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק 55 דקות
שידור
רשת שידור BBC(בריטניה)
HBO(ארצות הברית)
RAI(איטליה)
רשת שידור בישראל

yes

Xtra Hot
תקופת שידור מקורית 28 באוגוסט 200525 במרץ 2007 (50 דקה) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
www.hbo.com/rome
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שני גיבורי הסדרה, לוקיוס ורינוס וטיטוס פולו

רומאאנגלית: Rome) היא סדרת דרמה המשכית טלוויזיונית המבוססת על האירועים החשובים בסוף ימי הרפובליקה הרומית במהלך מלחמת גאליה ומלחמת האזרחים של יוליוס קיסר. העונה השנייה מוקדשת למלחמה האחרונה של הרפובליקה הרומית. הסדרה הופקה במשותף על ידי רשתות הטלוויזיה BBC הבריטית, HBO האמריקאית ו-RAI האיטלקית. הפקת הסדרה נחשבת לאחת היקרות בתולדות הטלוויזיה. שתי עונותיה שודרו במדינות רבות ברחבי העולם, ובהן ישראל (ב-yes הטלוויזיה בלוויין ובערוץ אקסטרה הוט).

חלק מהדמויות בסדרה מבוססות על דמויות בולטות ברפובליקה, כגון יוליוס קיסר, מרקוס אנטוניוס ואוקטביוס. דמויות אחרות נועדו להציג את חייהם של האנשים הפשוטים. כמה מדמויות אלה מבוססות באופן גס על דמויות מאותה תקופה, ובהן החיילים לוקיוס ורינוס וטיטוס פולו, ששמותיהם מוזכרים בכתביו של יוליוס קיסר.

הפקת הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של הסדרה ב-2002. רשתות הטלוויזיה BBC ו-HBO החליטו להפיק במשותף סדרה בת 12 פרקים שתעסוק בסוף ימי הרפובליקה. הערוצים הקצו לשם כך תקציב של 100 מיליון דולרים, 85 מיליון מתוכם הגיעו מ-HBO.

צילומי הסדרה התקיימו באיטליה בין מרץ 2004 למאי 2005, בשיתוף עם רשת RAI. חלק מהצילומים נערכו באזורים כפריים באיטליה, וחלקם בצ'ינצ'יטה, בה הוקמה תפאורה ברוח התקופה, על פני שטח של כ-20 אלף מ"ר. התפאורה, שהוקמה בפירוט רב, כללה בין היתר את הפורום הרומאי, שכונת מגורים בגבעת האוונטין ווילות מפוארות. חלק ניכר מהתפאורה נהרס בדליקה שפרצה באולפנים ב-10 באוגוסט 2007.

העונה הראשונה של הסדרה עוסקת בעידן יוליוס קיסר, החל ממלחמת האזרחים ב-49 לפנה"ס, בה תפס את השלטון, ועד להתנקשות בחייו, ב-44 לפנה"ס. עונה זו שודרה בארצות הברית החל מאוגוסט 2005, ובבריטניה החל מנובמבר אותה שנה. בבריטניה זכה פרק הפתיחה ל-27 אחוזי צפייה, אך הם ירדו בהדרגה, ובפרק האחרון צפו רק 13% מהצופים.

ההחלטה על הפקתה של עונה שנייה התקבלה ברשת HBO כבר לאחר שידורו של הפרק השלישי של העונה הראשונה. בד בבד הודיעה הרשת כי תסתפק בעונה שנייה, ולא תפיק עונה שלישית משום בעיות תקציב. עשרת פרקי העונה השנייה מתמקדים במאבקי השלטון בין מרקוס אנטוניוס לבין אוקטביוס, שהסתיימו בניצחונו של אוקטביוס ב-31 לפנה"ס. העונה שודרה בארצות הברית החל מינואר 2007, ובבריטניה החל מיוני אותה שנה.

לקראת שידור הסדרה ב-BBC, נערכה הסדרה מחדש, והופחתו ממנה סצנות של שפה בוטה, יחסי מין מפורשים ואלימות קשה. הגרסה הלא מצונזרת שודרה מאוחר יותר בערוץ UKTV ואף נכללה בגרסת ה-DVD שהופצה במדינה. גם באיטליה הוסרו סצנות שכללו אלימות ויחסי מין מפורשים, והשפה הבוטה רוככה בדיבוב. בישראל שודרו שתי הגרסאות - הגרסה המלאה בשעה מאוחרת יותר.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה מתעדת בעיקר את חייהם ומעשיהם של האנשים החזקים והמשמעותיים מבחינה היסטורית ברומא, אך לצד זאת היא מתמקדת גם בשני פלבאים בדיוניים, לוציוס ורינוס וטיטוס פולו. ורינוס ופולו עדים ושותפים להרבה אירועים היסטוריים המוצגים בסדרה.

עונה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה הראשונה מתרחשת במלחמת האזרחים של יוליוס קיסר נגד האופטימאטים. העלילה מתחילה בסיום מלחמת גאליה, ומתארת כיצד חבר פומפיוס לסנאט בראשות קאטו, קיקרו וסקיפיו על מנת לצמצם את כוחו של קיסר הפופולרי. בינתיים בגאליה, ורינוס ופולו מצילים את אוקטביאנוס, אחיינו של קיסר, ומוצאים את נס הלגיון שנגנב (בשליחותו של פומפיוס). ורינוס ופולו נשלחים יחד עם מרקוס אנטוניוס שנבחר לטריבון. ורינוס שחוזר הביתה, מופתע לגלות את שביתו בת ה-14 ילדה בן, אך למעשה מדובר בבנה של אשתו נאיובי שנאפה עם בעלה של אחותה, אוונדר. מרקוס אנטוניוס הותקף בפורום בתגרה אותה החל פולו, ובתגובה קיסר פלש לאיטליה, והאופטימאטים בראשות פומפיוס פינו את רומא והפליגו ליוון. קיסר שולח חיל קטן בראשות ורינוס לרומא, והם מוצאים את העיר ריקה מכוחות. פולו מוצא את אוצר הזהב של העיר, אותו ניסה פומפיוס להבריח. בינתיים ברוטוס, מקורבו של קיסר, בחר להצטרף לפומפיוס, אבל אמו סרוויליה, המאוהבת בקיסר נשארה בעיר. אטיה, אימו של אוקטביאנוס ואחייניתו של קיסר, מקנאה בסרוויליה על אהבתו של קיסר אליה ודואגת לכך שהקשר יופסק. בינתיים פולו נלקח כחונך לאוקטביאנוס ויחד הם רוצחים את אוונדר ללא ידיעתו של ורינוס, בעוד קיסר יצא לרדוף אחרי פומפיוס. קיסר נקלע למצוקה לאחר חציית הים האדריאטי והזעיק את מרקוס אנטוניוס, שנשאר ברומא, לעזרה. מרקוס אנטוניוס יוצא יחד עם הלגיון ה-13, ורינוס ופולו אובדים במהלך חציית הים ונפלטים לבדם אל החוף, שם הם פוגשים את פומפיוס כשהוא נמלט לבדו לאחר שהפסיד לקיסר בקרב פרסלוס. קיקרו וברוטוס נכנעים לקיסר שמקבל אותם באהבה. פומפיוס מפליג למצרים, בה מושל תלמי השלושה עשר, בתקווה לעזרה, אך ראשו נערף מיד עם הגעתו. קיסר רודף אחרי פומפיוס למצרים, ומזועזע ממותו. ורינוס ופולו נשלחים למצוא את אחותו ויריבתו של תלמי, קלאופטרה, ופולו מקיים עימה יחסי מין (על מנת שתוכל להרות כביכול מקיסר חשוך הבנים). קלאופטרה נפגשת עם קיסר ושוכבת עימו, תלמי השלושה עשר מודח ומוצא להורג בחשאי, אך תושבי אלכסנדריה מתקוממים. קיסר מצליח לדכא את המרידה וחוזר לרומא, לא לפני שהוא מכיר בבנה של קלאופטרה, קיסריון, כבנו. במקביל, קאטו וסקיפיו מובסים באפריקה ומתאבדים קיסר מכריז על ניצחון וזוכה לטריומף, בעוד ורינוס רץ מטעמו למשרת מגיסטראט. בינתיים אטיה שולחת את שכיר החרב היהודי שלה, טימון, להפשיט את סרוויליה באמצע הרחוב ולגזוז את שערה. במקביל, קיסר מתמנה לדיקטטור לעשר שנים. פולו הפך לשכיר חרב, אך נתפס ונידון למוות בזירת גלדיאטורים. לפני שהוא מובס, ורינוס נכנס לזירה ושניהם יחד מנצחים בקרב וזוכים לאהדה עממית, שגורם לקיסר למנות את ורינוס לסנאטור (יחד עם מאות פלבאים נוספים), והופך אותו בעצם לשומר ראשו. בינתיים סרוויליה, שנשבעה לנקום בקיסר ובאטיה, רוקחת מזימות ומפגישה את בנה ברוטוס עם קסיוס. ברוטוס מסרב למזימת הקשר, אך לאחר מכן קיסר ממנה אותו לנציב מקדוניה במטרה להרחיק אותו מרומא (לאחר שרחובות העיר כוסו בציורים המתארים את ברוטוס כרוצח קיסר), וברוטוס מבין כי קיסר אינו סומך עליו. סרוויליה, שיודעת על סודה של נאיובי (דרך אוקטביה, אחותו של אוקטביאנוס), מגלה לורינוס את בגידתה של אשתו והלה רץ זועם לביתו אך נאיובי מתאבדת לפני שהוא מספיק להרגה. במקביל הקושרים דואגים להשאיר את מרקוס אנטוניוס ופוסקה (עבדו האישי ונאמנו של קיסר) מחוץ לבית הסנאט, כך שקיסר נכנס לסנאט ללא הגנה. מיד עם כניסתו מקיפים הקושרים בראשות קסיוס את קיסר ודוקרים אותו בכל חלקי גופו. קיסר מתמוטט אך עדיין בהכרה, וברוטוס ניגש אליו ונותן לו את מכת המוות.

מבחינה היסטורית, מתרחשת העונה הראשונה בין 54 לפנה"ס (מותה של ג'וליה, בתו של קיסר ואשתו של פומפיוס) עד 15 במרץ 44 לפנה"ס (ההתנקשות בחיי קיסר).

עונה 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה מתחילה היכן שהסתיימה הקודמת, קיסר מוטל על רצפת הסנאט מתבוסס בדמו. מרקוס אנטוניוס מגיע להסכם פיוס עם ראשי הקושרים (סרוויליה, ברוטוס, קסיוס וקיקרו), ולקיסר נערכת הלוויה בהתאם למעמדו, בהשתתפות רוצחיו. בינתיים, ילדיו של ורינוס נחטפים על ידי בריון מקומי שהסתכסך עם ורינוס, והלה משוכנע כי הם נרצחו. בשליחותו של מרקוס אנטוניוס, משתלטים ורינוס ופולו וכנופייתם על גבעת אוונטין ומסיימים בכך את מלחמת הכנופיות ששררה שם. אוקטביאנוס דורש את ירושת דודו ומסתכסך עם מרקוס אנטוניוס, וקלאופטרה מגיעה לרומא עם בנה קיסריון. סרוויליה מנסה להרעיל את אטיה, ובתגובה טימון חוטף את סרוויליה ואנשיו אונסים אותה במצוותה של אטיה. אוקטביאנוס מביס את מרקוס אנטוניוס בקרב מוטינה, ושולח את אגריפה להודיע לאימו אטיה (המאוהבת במרקוס אנטוניוס) על ניצחונו, למורת רוחה. אגריפה מתאהב באוקטביה, ובמקביל ורינוס ופולו מחלצים את ילדיו של ורינוס מעבדות. ברוטוס וקסיוס נמלטים ליוון ומארגנים צבא בן 100,000 חיילים, אך אטיה מתווכת בין אוקטביאנוס ומרקוס אנטוניוס שכורתים ברית להילחם יחד ברוצחי קיסר. ברוטוס וקסיוס מובסים ונופלים בקרב. אוקטביאנוס ומרקוס אנטוניוס מארגנים רשימת אנשים להוצאה להורג ברומא, והמשימה מוטלת על ורינוס ופולו. פולו רוצח את קיקרו בעצמו, וממסמר את ידיו על דלתות הסנאט לבקשת מרקוס אנטוניוס. סרוויליה מתאבלת על מות בנה, ומתאבדת על פתח דלתה של אטיה. מרקוס אנטוניוס, אוקטביאנוס ולפידוס מחלקים ביניהם את האימפריה (הטריומווירט השני) ולמען הברית מרקוס אנטוניוס נושא את אוקטביה אחותו של אוקטביאנוס, למורת רוחם של אטיה ואגריפה.

בינתיים, הורדוס שולח לרומא זהב תמורת המלכתו, האמור להתחלק בשווה בין חברי הטריומוויראט. ורינוס ופולו מופקדים על משימת פריקת הזהב מהספינה, אך הזהב נשדד. מאיקנס משוכנע כי מרקוס אנטוניוס ופוסקה (שהשתחרר לאחר רצח קיסר והפך לנאמנו של אנטוניוס) הם האשמים, משום שהוא עצמו תכנן לגנוב את הזהב יחד עם פוסקה, והוא נוקם את נקמתו כשהוא מגלה לאוקטביאנוס כי מרקוס אנטוניוס ואטיה, וגם אוקטביה ואגריפה, עדיין מנהלים קשרים מיניים. אוקטביאנוס משתמש במידע כדי לאלץ את אנטוניוס לגלות למצרים, והוא לוקח עימו את ורינוס, שגילה כי ילדיו שונאים אותו על מות אימם.

רומא מתמודדת עם מחסור כבד בתבואה, לאחר שאנטוניוס וקלאופטרה, השולטים ב"אסם התבואה של האימפריה הרומית" מעלים את דרישותיהם ללא הרף. אוקטביאנוס שולח את אימו ואחותו למצרים, אך אנטוניוס מסרב לראותם, דבר המשמש את אוקטביאנוס להכרזת מלחמה. לאחר שהפסיד בקרב אקטיום, חוזר אנטוניוס יחד עם ורינוס למצרים ומתבצר בארמון. אוקטביאנוס צר על הארמון, וקלאופטרה גורמת להתאבדותו של אנטוניוס, בתקווה לשאת ולתת עם אוקטביאנוס. לאחר פגישה עם אוקטביאנוס, מבינה קלאופטרה כי אוקטביאנוס נחוש להרוג את קיסריון (המתחרה עימו כיורשו של קיסר) ולהביאה כשבויה לרומא, ומתאבדת בעצמה. ורינוס מחלץ את קיסריון מן הארמון, ופולו, שנשלח על ידי אוקטביאנוס לרצוח את קיסריון, מכזב לאוקטביאנוס כי רצח את הילד אך לאמיתו של דבר הוא שומר עליו יחד עם ורינוס (כזכור, קיסריון הוא בנו האמיתי של פולו לפי הסדרה). ורינוס נפצע במפגש עם חיילי אוקטביאנוס, אך מספיק להגיע בחיים לרומא ולהתפייס עם משפחתו רגע לפני מותו, ופולו צועד עם קיסריון ברחובות העיר ומתחיל לספר לו אודות אביו האמיתי.

מבחינה היסטורית מתרחשת העונה הראשונה מ-15 במרץ 44 לפנה"ס (רצח קיסר) ועד 30 לפנה"ס (התאבדותה של קלאופטרה). ישנו פסק זמן גדול בין פרק 8 לפרק 9, שמקביל בערך לשנים 37 לפנה"ס (מרקוס אנטוניוס עוזב את רומא למצרים) ועד 32 לפנה"ס (הכרזת המלחמה).

פרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר

פרק

מספר

בעונה

שם פרק שם פרק במקור בימוי כתיבה תאריך שידור מקורי צופים בארצות הברית

(במיליונים)

1 1 הנשר הגנוב The Stolen Eagle מייקל אפטד ברונו הלר 28 באוגוסט 2005 3.81
2 2 איך טיטוס פולו הפיל את הרפובליקה How Titus Pullo Brought Down the Republic מייקל אפטד ברונו הלר 4 בספטמבר 2005 3.03
3 3 ינשוף בשיח קוצני An Owl in a Thornbush מייקל אפטד ברונו הלר 11 בספטבר 2005 2.58
4 4 לגנוב משבתאי Stealing from Saturn ג'וליאן פארינו ברונו הלר 18 בספטמבר 2005 2.53
5 5 איל הברזל נגע בחומה The Ram has Touched the Wall אלן קלטר ברונו הלר 25 בספטמבר 2005 2.29
6 6 איגריה Egeria אלן פול ג'ון מיליוס וברונו הלר 2 באוקטובר 2005 2.06
7 7 פרסלוס Pharsalus טים וון פטון דייוויד פרנקל 9 באוקטובר 2005 2.43
8 8 קיסריון Caesarion סטיב שיל ויליאם מקדונלד 16 באוקטובר 2005 2.46
9 9 אוטיקה Utica ג'רמי פודסווה אלכסנדרה קאנינגהאם 30 באוקטובר 2005 2.75
10 10 טריומף Triumph אלן טיילור אדריאן הודג' 6 בנובמבר 2005 2.23
11 11 השלל The Spoils מיקאל סלומון ברונו הלר 13 בנובמבר 2005 2.21
12 12 היום הראשון של פברואר Kalends of February אלן טיילור ברונו הלר 20 בנובמבר 2005 2.59

עונה 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר

פרק

מספר

בעונה

שם פרק שם פרק במקור בימוי כתיבה תאריך שידור מקורי צופים בארצות הברית

(במיליונים)

13 1 חג פסח Passover טים וון פטון ברונו הלר 14 בינואר 2007 1.50
14 2 בנו של האדס Son of Hades אלן קלטר ברונו הלר 21 בינואר 2007 2.10
15 3 אלה דברי מרקוס טוליוס קיקרו These Being the Words of Marcus Tullius Cicero אלן פול סקוט באק 28 בינואר 2007 N/A
16 4 הצב והארנבת Testudo et Lepus אדם דווידסון טוד אליס קסלר 4 בפברואר 2007 N/A
17 5 גיבורי הרפובליקה Heroes of the Republic אליק סחרוב מיר סמית' 11 בפברואר 2007 N/A
18 6 פיליפי Philippi רוג'ר יאנג אוהאן מהוני 18 בפברואר 2007 N/A
19 7 מסכת מוות Death Mask ג'ון מייבורי סקוט באק 4 במרץ 2007 N/A
20 8 פיקציה הכרחית A Necessary Fiction קרל פרנקלין טוד אליס קסלר 11 במרץ 2007 N/A
21 9 אין אל המסוגל לעצור אדם רעב Deus Impeditio Esuritori Nullus סטיב שיל מיר סמית' 18 במרץ 2007 N/A
22 10 בנוגע לאביך De Patre Vostro ג'ון מייבורי ברונו הלר 25 במרץ 2007 2.40

אי-דיוקים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שהסדרה מבוססת על אירועים אמיתיים, בכמה מקרים תיאור הדמויות והאירועים לא היה נאמן למקור. אחד היוצרים, ברונו הלר, ציין כי הם "מנסים לאזן בין ציפיות הקהל המבוססות על תיאורים קודמים של הדמויות לבין תיאור מדויק שלהן". עוד העיר הלר, כי הסדרה מתמקדת יותר באופן שבו הפסיכולוגיה של הדמויות משפיעה על ההיסטוריה, ופחות בהיסטוריה עצמה[1]. היועץ ההיסטורי של הסדרה, ג'ונתן סטאמפ, הדגיש כי הסדרה אינה מתיימרת לדיוק, כי אם לאותנטיות.

כמה אירועים חשובים, כגון המאבק של אוקטביוס בסקסטוס פומפיוס, שאירעו בתקופה המתוארת בסדרה, כלל אינם מוזכרים בה. גם דמויות מפתח שונות, ובהן האופטימאטים וכמה מבני משפחתם של מרקוס אנטוניוס ויוליוס קיסר נעדרים ממנה. חלק גדול מתיאור החברה הרומית בסדרה חסר בסיס במציאות ששררה אז. לפי הסדרה אביו של קיסריון הוא בעצם טיטוס פולו ולא יוליוס קיסר. בפרק האחרון פולו מציל אותו מאוקטביוס למרות שבמציאות אוקטביוס הרג אותו.

לוקיוס ורינוס וטיטוס פולו הם שמות שהוזכרו בקצרה בכתביו של יוליוס קיסר, אך מעורבותם באירועים היסטוריים כפי שעולה מן הסדרה היא בדיונית לחלוטין, והם נועדו לצורכי העלילה בלבד. חלק משיטות הלחימה שלהם כלל לא היו קיימות באותה תקופה.

כמו כן, תיאור הדמויות אינו נאמן למקורות העתיקים, לדוגמה: קלאופטרה לבושה כמצרייה, אף ששליטי מצרים התלבשו כיוונים; תיאור נסיבות המפגש בין יוליוס קיסר תלמי השלושה עשר וקלאופטרה אינם תואמים את הדיוק ההיסטורי. כשקיסר הגיע לאלכסנדריה, שניהם לא שהו בה. קלאופטרה יזמה את המפגש בינה ובין קיסר על ידי שהתגנבה לארמון. היא לא הייתה שבויה בידי תלמי השלושה עשר, ואף חיל לא הציל אותה. גילוי העריות בין אוגוסטוס קיסר לבין אחותו אוקטביה אינו מבוסס על ראיות היסטוריות; אף הרומן בין אטיה לבין מרקוס אנטוניוס ובין אוקטביה למרקוס ויפסניוס אגריפה הוא פרי דמיונם של יוצרי הסדרה; כאשר נרצח יוליוס קיסר, היה אוקטביוס עם צבאו באיליריה, ואילו בסדרה הוא מוצג כנער שעדיין חי בבית אמו. תיאורם של אטיה וסרוויליה כנשים תככניות נעדר בסיס במקורות העתיקים.

דמויות ושחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שעיקר מימונה של הסדרה היה של רשת HBO, צוות השחקנים לא כלל שחקנים אמריקאים, והתבסס בעיקר על בריטים ואירים, לצד מספר שחקנים איטלקים בתפקידים קטנים. לחלק מתפקידי הניצבים שגילמו דמויות של בעלי מקצוע שונים לוהקו אנשים העוסקים באותם מקצועות בחיי היום יום.

דמויות היסטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות בדיוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לוציוס ורינוס (קווין מק'קיד) – קנטוריון בלגיון ה-13, נאמן למשפחתו ולערכי הרפובליקה. מתואר כאדם נוקשה ודבר זה מוביל אותו לחיכוכים תמידיים עם בני משפחתו. בסוף העונה הראשונה הוא גורם להתאבדותה של אשתו לאחר שבגדה בו, וילדיו נעלמים. מאורע זה גורם לשינוי באישיותו והוא הופך לראש כנופיית פשע ומשתלט על גבעת אוונטינו. גולה עם אנטוניוס למצרים ולאחר התאבדותו מבריח את קיסריון אך נפצע בדרך, ומת ברומא לצד בנותיו שהתפייסו עמו.
  • טיטוס פולו (ריי סטיבנסון) – חייל בלגיון ה-13 וחברו הטוב של ורינוס. חסר משפחה, פזיז, חסר מחשבה, הולל ובעל חוש הומור. מקורב לאוקטביאנוס לאחר שהציל אותו בגאליה והיה חונך שלו ברומא. נישא לאירני.
  • נאיובי (אינדירה וארמה, עונה 1) – אשתו של ורינוס. התאבדה בסיום העונה הראשונה לאחר שנודע לורינוס כי בגדה בו.
  • אירני (קיארה מסטלי) – אשתו של פולו. הורעלה על ידי גאיה בעודה בהריון.
  • פוסקה (ניקולס וודסון) – משרתו האישי של קיסר. הוא מתואר כיווני שנון, חכם, אינטליגנטי, ציני ונאמן, המשמש גם כאיש סודו של קיסר וחברו ויועצו הקרוב. לאחר מות קיסר הוא הופך לאדם חופשי ומשרת את מרקוס אנטוניוס, אך לא בנאמנות. לפני קרב אקטיום הוא עורק למחנה אוקטביאנוס ומביא עמו את צוואתו של אנטוניוס.
  • טימון (לי בורדמן) – סוחר סוסים יהודי המתגורר ברומא ומשמש כשכיר חרב ושומר ראש עבור אטיה. מקיים עם אטיה יחסי מין מזדמנים. לאחר שרצח בטעות את אחיו הוא עוזב את רומא.
  • לוי (נייג'ל לינדזי, עונה 2) – אחיו של טימון, המתנגד לשלטון הורדוס והגיע מיהודה לרומא על מנת להתנקש בחייו. בעיצומה של חגיגות הנישואין של מרקוס אנטוניוס ואטיה, מתכננים שני האחים להסתער על הורדוס, אך טימון מתחרט והורג בטעות את לוי.
  • קווינטוס ולריוס פומפיוס (ריק וורדן) – בנו של פומפיוס. אלים, סדיסטי ונקמן, ומשתתף בקשר לרצח קיסר. נרצח על ידי מרקוס אנטוניוס.
  • הכרוז (איאן מקניס) – הכרוז העירוני המקריא חדשות, הודעות ממשלתיות ופרסומות בפורום רומאנום. דמותו מלווה את התרחשויות הסדרה מתחילתה ועד סופה.
  • פרינקפס סנאטוס (ג'ון בוזוול, עונה 1) – זקן חברי הסנאט ויושב הראש, סנילי במקצת.
  • יוקסטה (קמילה ראת'רפורד, עונה 2) – בתו של סוחר עשיר וחברתה של אוקטביה. אטיה אינה מרוצה מחברות זו ומוסיפה את משפחתה לרשימות ההוצאה להורג של חברי הטריומווירט השני. יוקסטה מצליחה להימלט ומשתמע כי נאנסה, ואטיה משיאה אותה לפוסקה. הם נוסעים יחד עם מרקוס אנטוניוס למצרים ועורקים לפני קרב אקטיום.
  • גאיה (זוליכה רובינסון, עונה 2) – מפקחת לשעבר בבית בושת, ושכירת חרב בהווה העובדת תחת ורינוס ופולו. היא מעוניינת בפולו מבחינה מינית, ומכניסה עשב מעורר הפלה בשם סילפיום לכוס המשקה של אירני. אירני עוברת הפלה ומתה מאיבוד דם. לבסוף היא מספרת על כך לפולו והלה חונק אותה בידיו.
  • מסקיוס (מייקל נרדון) – חבר של ורינוס ופולו מהלגיון ה-13, הופך לשלישי בהיררכיה בארגון הפשע של ורינוס.
  • ארסטס פולמן (לורקן קראניץ') – מנהיג כנופיות הפשע בגבעת אוונטינו במהלך העונה הראשונה. הוא חוטף את ילדיו של ורינוס לאחר תקרית ביניהם, וורינוס רוצח אותו ומשתלט על הגבעה.
  • ליידי (אסתר הול) – אחותה של נאיובי ואשתו של אבנדר. נחטפה ונמכרה לעבדות יחד עם ילדיו של ורינוס, אך נמלטת ולאחר מכן הופכת לכהנת.
  • אבנדר (אנזו צ'ילנטי, עונה 1) – בעלה של ליידי, נואף עם נאיובי וכתוצאה מיחסים אלו, אביו של לוציוס. נרצח על ידי פולו ואוקטביאנוס שנודע להם על מעלליו.
  • וורנה הגדולה (קורל אמיגה) – בתם הגדולה של ורינוס ונאיובי. נחטפה ונמכרה לעבדות על ידי ארסטס פולמן, ושוחררה על ידי אביה ופולו. למרות זאת, היא שונאת את ורינוס ומשלימה עמו רק בהיותו על ערש דווי.
  • וורנה הצעירה (אנה פאוסטה פרימיאנו/ואלרי אוזאי) – בתם הקטנה של ורינוס ונאיובי. נחטפה ונמכרה לעבדות על ידי ארסטס פולמן, ושוחררה על ידי אביה ופולו.
  • לוציוס (מרקו פולק/אלסיו קונה/סטפן בראון) – בנם של נאיובי ואבנדר. נחטף ונמכר לעבדות על ידי ארסטס פולמן, ושוחרר על ידי ורינוס ופולו.
  • גלאביוס (רוברט דווידה, עונה 1) – בעלה הראשון של אוקטביה, נאלץ להתגרש ממנה על מנת שאוקטביה תינשא לפומפיוס, דבר שלא קרה. הוא שומר עמה על קשר ונרצח על ידי טימון בפקודתה של אטיה.
  • אלני (סוזן ברטיש) – משרתת נאמנה ואשת סודה של סרוויליה. מתאבדת יחד עמה.
  • מרולה (לידיה ביונדי) – המשרתת המבוגרת והנאמנה של אטיה.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 זכתה "רומא" בארבעה פרסי אמי: בקטגוריות העיצוב האמנותי, התלבושות, עיצוב השיער והאפקטים. כן הייתה מועמדת בקטגוריות האיפור, המוזיקה המקורית ונעימת הפתיחה המקורית. בשנת 2007 זכתה בשלושה פרסי אמי נוספים: בקטגוריות העיצוב האמנותי, הצילום ועיצוב השיער, והייתה מועמדת לזכייה בפרס בקטגוריות התלבושות, האיפור, המוזיקה המקורית והאפקטים.

בשנת 2006 הייתה הסדרה מועמדת גם לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית סדרת הדרמה הטובה ביותר (בפרס זכתה, בסופו של דבר, "אבודים"). באותה שנה הייתה פולי ווקר מועמדת לפרס בקטגוריית שחקנית הדרמה הטובה ביותר, על תפקידה כאטיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רומא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sylvaine Bataille, "Haunted by Shakespeare: HBO's Rome", Shakespeare on Screen 219, 241