ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי דוד פרנקל

תבנית {{אישיות רבנית}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

הרב דוד בן נפתלי הירש פרנקל - מירלש (תס"ז, 1707 - כ"ב בסיוון תקכ"ב, 13 ביוני 1762) היה רבה של קהילת ברלין מ-1743 ועד מותו. חיבר את הפירוש קרבן העדה ושיירי קרבן על התלמוד הירושלמי.

ביוגרפיה

נולד בברלין, לרב נפתלי הירש מירל'ס, רבה של העיר. החל מ-1737 היה רבה של הקהילה בדסאו, וכמקובל בימים ההם החזיק בביתו ישיבה קטנה ובה למדו כשלושים תלמידים. במסגרת זו לימד גם את משה מנדלסון בצעירותו. השפעתו על מנדלסון הייתה רבה, וכשקיבל בשנת 1743 הזמנה לכהן כרב ואב"ד העיר ברלין עבר לשם מנדלסון בעקבותיו.

בתחומי התעניינותו פרץ הרב פרנקל לתחומים תורניים שלא היה נהוג לעסוק בהם עד אז ביהדות אשכנז בכלל וביהדות גרמניה בפרט, והם לימוד ספר מורה נבוכים של הרמב"ם וכן לימוד התלמוד הירושלמי. הוא היה מעורב בהדפסתו של המורה נבוכים ביסניץ ב-1742, לאחר כמאתיים שנה שבהן לא הודפס הספר, ואף העניק הסכמה להדפסה זו.^{[דרוש מקור]} בעידודו החל גם מנדלסון הצעיר ללמוד את מורה נבוכים, ובעקבות כך פנה לעסוק בפילוסופיה. פרנקל גם פעל להדפסת מהדורה חדשה של ספר משנה תורה של הרמב"ם שיצאה לאור בין השנים 1739–1741 (תצ"ט — תק"א).

בשנת ה'תק"ד הקים בברלין את "בית המדרש ברחוב היידרויטר", בית מדרש בו למדו גפ"ת שנותר על עמדו במשך כמאתים שנה, למרות השינויים בקהילת ברלין ופתיחת בית המדרש לרבנים בברלין. בית מדרש זה משך אליו למדנים מרחבי גרמניה ורבים מלומדיו היו לרבני קהילות בגרמניה (בתקופות שונות למדו בו הרבנים עזריאל הילדסהיימר, אביעזרי זליג אוירבך, שלמה קרליבך, יוסף קרליבך).

פרנקל היה הרב האשכנזי הראשון במרכז אירופה שתועד כנושא דרשה בשפת המדינה ולא ביידיש, כשמסר בשבת ה-10 בדצמבר 1757 נאום הודיה בבית-הכנסת אודות הניצחון הפרוסי בקרב לוֹיתֶן, חמישה ימים קודם. נאום בלשון המדוברת רווח כמובן בקהילות ספרדיות רבות ואף אצל אשכנזים שחיו בסמיכות אליהן, כבאיטליה, אך היה כמעט חסר תקדים באזורים האשכנזיים האוטוכטוניים. רק ב-1808 החל יוסף וולף לדרוש בקביעות בגרמנית בדסאו, והנוהג החדש קובע על ידי ישראל יעקבסון והתפשט משם ליתר מרכז אירופה.

פרנקל נמנה עם קבוצה של תלמידי חכמים אשכנזיים שחיברו פירוש רציף לתלמוד הירושלמי, שברוב קהילות ישראל כלל לא עסקו בו ולא למדו אותו אלא כמקור צדדי ומשני לעומת התלמוד הבבלי. פירושו "קרבן העדה" נדפס בשלושה חלקים: כרך א - פירוש לסדר מועד (דסאו תק"ג, 1743); כרך ב - פירוש לסדר נשים (ברלין תקי"ז, 1757); כרך ג - פירוש לכמה מסכתות מסדר נזיקין (ברלין תק"ך, 1760). לסדר זרעים ולמסכת נידה וכן לחלק הבבות של סדר נזיקין לא נתחבר פירוש. לצד הפירוש השוטף, המקביל לפירוש רש"י על התלמוד הבבלי, נדפסו גם חידושים ותוספות שלו המקבילים לתוספות, תחת השם "שיירי קרבן". בעקבות פירושו חיבר בהמשך המאה ה-18 רבי משה מרגלית פירוש נוסף לירושלמי בשם "פני משה". שני הפירושים הללו נדפסו יחד במהדורת וילנא של הירושלמי, ולפיכך הם נחשבים כ'מפרשים הקלאסיים' שלו.

גיסו, בעל אחותו, הוא הרב חיים יונה תאומים, מחבר "קונטרס ר' חיים יונה". בנו רבי יואל וולף, נישא לאיידל, בתו של בן דודו רבי יצחק יוסף תאומים. בנו יהודה לייב. ובתו עדל נישאה לאיציק שפייאר בעל בית דפוס בברלין.

קישורים חיצוניים

• דוד פרנקל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• אליעזר ליזר לאנדסהוטה, תולדות אנשי שם ופעולתם בעדת ברלין, ברלין תרמ"ד 1884, עמודים 35-60
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
  פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דוד הלחמי, רבי דוד מירלש (בעל „קרבן העדה”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה
• דוד בן נפתלי פרנקל, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)

הערות שוליים

קטגוריה:פרשני התלמוד קטגוריה:ראשוני האחרונים קטגוריה:רבנים אשכנזים קטגוריה:רבנים גרמנים קטגוריה:פרשני התלמוד הירושלמי קטגוריה:ברלין: רבנים קטגוריה:אבות בתי דין קטגוריה:ילידי 1707 קטגוריה:נפטרים ב-1762