ורד יריחו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ורד יריחו
ורד יריחו.JPG
ורד יריחו במבט אווירי, מאחור נראית העיר יריחו
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מגילות
גובה ממוצע[1] ‎-166 מטר
תאריך ייסוד 1980
תנועה מיישבת האיחוד החקלאי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 317 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 6.4% בשנה עד סוף 2018

וֶרֶד יְרִיחוֹ היא התנחלות ומושב חקלאי הסמוכה ליריחו שהוקמה בשנת 1980. היא נמנית עם יישובי המועצה האזורית מגילות שמצפון לים המלח. היישוב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי. המושב ממוקם על גבעה הצופה על מחנה הפליטים עקבת ג'אבר ויריחו. מטיילת המושב ניתן היה לראות את בניין הקזינו של יריחו ואת צפון ים המלח. מדרום למושב נמצא מבנה עתיק מתקופת הברזל המשויך לממלכת יהודה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתנחלות הוקמה כתוצאה מפילוג הגרעין החילוני מהגרעין הדתי שבישוב מצפה יריחו שהוקם ב-1977[2], בעקבות החלטה של ועדת השרים להתיישבות לפתרון הסכסוך[3]. הקמת היישוב החלה באפריל 1980[4]. גרעין של האיחוד החקלאי עלה לקרקע בנובמבר 1980, אך התושבים החילוניים במצפה יריחו סירבו להצטרף אליו, בטענה שאינם רוצים להתיישב בבקעה אלא סמוך ליישוב הקיים, שהוא קרוב יותר לירושלים[5]. טקס חנוכת היישוב נערך ב-30 בדצמבר 1980 בנוכחות שר החקלאות אריאל שרון[6].

באופן זמני נקרא המושב מצפה יריחו ב', ושמו הקבוע ורד יריחו ניתן לו על-פי הפסוק "כתמר התרוממתי בעין גדי, וכשתילי ורד ביריחו", מספר בן סירא[7][8].

מיומו הראשון סבל היישוב מקשיים כלכליים, המתיישבים מימנו מכיסם את הקמת הבתים והתשתית החקלאית, באמצעות האיחוד החקלאי[9]. האינפלציה הגואה בישראל בשנים 1984 ו-1985 הביא להחרפת המשבר, וב-1986 נאלצו התושבים לנטוש את היישוב[10][11]. לאחר שחברת מקורות ניתקה את המים ליישוב עקב חוב עבור תשלומי מים[12]. בשנות ה-90, במסגרת הסדר חובות המושבים ובעקבות "חוק גל" נמחקו חובות המושב[13].

בעקבות הסכם עזה ויריחו תחילה במאי 1994, עברה העיר יריחו לידי הרשות הפלסטינית, כולל מחנה הפליטים עקבת ג'אבר הממוקם כ-500 מטר מצפון ליישוב. האזור זכה לשגשוג כלכלי, בעקבות התגברות התיירות באזור ורבים מהמתיישבים נטשו את החקלאות והקימו צימרים[14]. ב-1998 הוקם הקזינו ביריחו בסמוך שמשך מאות מהמרים ישראלים כל יום[15]. אנשי המושב אף הקימו עמדה להחלפת כספים סמוך לקזינו[16]. בספטמבר 2000, פרצה האינתיפאדה השנייה שהביא להפסקת הפעלת הקזינו ולקריסת התיירות באזור ולקשיים כלכליים ביישוב[14] ב-13 בנובמבר 2000 ירו אנשיו של תאופיק טיראווי על ורד יריחו מתוך בניין הקזינו. צה"ל הגיב בירי פגזי טנקים על הבניין, שנהרס חלקית[17]. באפריל 2001, שופץ הקזינו במהירות והיה מוכן להפעלה מחדש, אך צה"ל אסר על כניסת אזרחים ישראלים לשטחי A, ומאז הוא נותר נטוש[18].

בשנת 2009 החלה חברת הבנייה בנייני בר אמנה בהקמת הרחבה קהילתית במושב[19].

אופי היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתים בוורד יריחו

במושב מתגוררות כ-95 משפחות והוא קולט אליו תושבים חדשים. באזור החדש - ההרחבה, נבנו בתים פרטיים על שטח של כחצי דונם. היישוב ברובו מורכב ממשפחות צעירות עם ילדים הלומדים במסגרות הלימוד באזור, בית הספר היסודי שבקיבוץ קלי"ה ובית הספר השש שנתי בעין גדי.

ביישוב קיימים צימרים, בריכה, מרכז הפעלה לילדים ולנוער, מעון וגן ילדים.

במקום פועלת תנועת הנוער העובד והלומד.

ילדי היישוב לומדים בבתי ספר יסודיים בקלי"ה, בכפר אדומים ובמעלה אדומים ובחטיבות ביניים ותיכונים בירושלים, במעלה אדומים ובעין גדי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ורד יריחו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ יוצא צו פינוי נגד הפולשים למצפה יריחו, מעריב, 13 במאי 1980
  3. ^ ההתיישבות במרחב ירושלים, דבר, 13 ביוני 1980
  4. ^ החלו עבודות ההכשרה ו להקמת מצפה יריחו, מעריב, 3 באפריל 1980
  5. ^ גוברים סכסוכי הדתיים והחילוניים במצפה-יריחו, דבר, 7 בנובמבר 1980
  6. ^ ורד יריחו".נשתל" '־מעל הבקעה, מעריב, 31 בדצמבר 1980
  7. ^ בן סירא, כ"ד י"ד
  8. ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1492
  9. ^ אהרון פריאל, הכסף נגמר ולמושבי האיחוד החקלאי אין למי לפנות, מעריב, 22 במאי 1986
  10. ^ כל תושבי ורד יריחו נוטשים היום המושב, מעריב, 21 במאי 1986
  11. ^ אבינועם בר יוסף, ורד יריחו נבל וננטש, מעריב, 22 במאי 1986
  12. ^ מקורות ניתקה המים ל־10 ישובים בבקעה, מעריב, 23 במאי 1986
  13. ^ עמירם כהן, מנהלת הסדר המושבים: חובות המגזר המושבי - 22.9 מיליארד שקל, באתר TheMarker‏, 28 באפריל 2011
  14. ^ 14.0 14.1 רוני גלבפיש, ‏ורד יריחו נובלת, באתר גלובס, 16 באפריל 2001
  15. ^ 300 מיליון דולר יושקעו בפיתוח הקזינו ביריחו בתוך 3 שנים, באתר גלובס, 1 בדצמבר 1999
  16. ^ ידיעות אחרונות, ‏המסלול הירוק: בהתנחלות מוכרים דולרים למהמרים ביריחו, באתר גלובס, 11 במאי 2000
  17. ^ שרה ליבוביץ-דר, ההימור נכשל, באתר הארץ, 23 במאי 2001
  18. ^ הקזינו ביריחו שופץ ומוכן להפעלה, באתר גלובס, 15 באפריל 2001
  19. ^ אריאל רוזנברג, ‏ורד יריחו: 41 מגרשים בני חצי דונם מ-700 אלף שקל, באתר גלובס, 22 במרץ 2009