חארס

חארס (כפר)
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה סלפית
שטח 8,392 דונם
גובה 510 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 4,137 (2017)
קואורדינטות 32°06′51″N 35°08′28″E / 32.114166666667°N 35.141111111111°E / 32.114166666667; 35.141111111111 
אזור זמן UTC +2

חארסערבית: حارس) הוא יישוב פלסטיני הממוקם במחוז סלפית שבשומרון, ו-24 ק"מ מדרום-מערב לשכם, בגובה של כ- 465 מ' מעל פני הים.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מספר סברות למקור שם המקום:

א. יש המציעים חורבה זאת כזיהוי לעיר תמנת חרס. [דרוש מקור]

ב. מדובר בישוב הקדום ארוס, שנזכר בכתבי יוסף בן מתתיהו כמי שנבזז בידי חייליו הערביים של הנציב הרומי בסוריה פובליוס קווינקטיליוס וארוס כי זו הייתה אחוזתו של תלמי, והערבים כעסו על כל "אוהבי הורדוס".(4 לפנה"ס) .[1] [2] [3] עם זאת, יצוין כי לא נמצאו שרידים ארכאולוגיים מתקופה זו.[4]

ג. בערבית, משמעות המלה חארס (حارس) היא - שומר. אגדה עממית מייחסת את שם הכפר לשרידי הטירה העתיקה ב"ח'רבת אֶ-תֵל" (ראה להלן) שבה נמצא "שומר". [5]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי שרידים ארכאולוגיים הכפר היה מיושב כבר מתקופת הברונזה הקדומה. במרכז הכפר נמצאת "ח'רבת אֶ-תֵל" ( חורבת התל)[6] ובה נתגלו ממצאים רבים מהתקופה הכנענית (ברונזה קדומה ותיכונה) ותקופת הברזל. [5]

גרעין הכפר הנוכחי הוקם מסביב שני קברי שייח ("א-שייח עותמאן" ו"שייח עבדאללה") ומסגד מהתקופה הממלוכית בארץ ישראל. [5] בשנת 1359 הוא מוזכר על ידי אבן קאדי כמקום שנקנה על ידי הסולטאן .[4]

התקופה העותמאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשומות המס העות'מאני משנת 1596, מופיע הכפר עם 21 בתים בסנג'ק שכם. תושבי הכפר שילמו מס על כוורת דבורים לייצור דבש.[7]

במאות ה-18 וה-19 חארס היה חלק מחבל הארץ שנקרא "ג'וֹרַת עַמְרַא" או "בילאד ג'מאעין." אזור זה היה על התפר שבין הרי יהודה והרי השומרון, והוא סבל מחוסר יציבות פוליטית עקב הגירת שבטים ותחרות מתמדת בין משפחות תקיפות על גביית מיסים בשם השלטונות העות'מאניים.[8]

בשנת 1870, חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן ביקר בכפר וכתב: "בכפר מבנה גדול ממדים ששימש כמסגד, מחולק לשלושה חלקים המופרדים על ידי עמודי שיש בגדלים שונים, וככל הנראה עתיקים. על תל חורבות של מגדל עתיק. המקום נטוע כעת בזיתים. שני קברים עתיקים וכמה בורות חצובים בסלע שייכים לעיר העתיקה שעמדה כאן."[9]

בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1882 מתואר הכפר כ-"כפר על ראש גבעה, מוקף במטעי זיתים.[10]

לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית.

בשנת 2000 חסמה מדינת ישראל בפני תושבי הכפר, במסגרת ההגבלות על התנועה בגדה, את הכניסה הצפונית לעיירה סלפית, כביש המסתעף מכביש 5 והמשמש גם ככביש הגישה המרכזי לאריאל, וכפתה על כפרי נפת סלפית נתיב נסיעה ממושך אל העיירה, העובר דרך צומת תפוח ודרך הכפרים יאסוף ואיסכאכא, עד לכניסה המזרחית לסלפית. נסיעה שארכה קודם לכן כחמש דקות ארכה במסלול זה כשעה.[11]

בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2003, החלה מדינת ישראל בהקמתה של גדר ההפרדה סביב ההתנחלות אריאל ויצרה חיץ המפריד את הכפר ושישה כפרים נוספים (כיפל חארס, קירה, מארדה, ג'מעין, זיתא-ג'מעין ודיר איסתיא), שבהם חיים כ-25,000 תושבים, מעיר המחוז והמרכז השלטוני שלהם, בעיירה סלפית שבה הם מקבלים שירותי בריאות וחינוך.[12] התושבים עתרו לבג"ץ נגד תוואי הגדר, ב-2006 נדחו העתירות על ידי בית המשפט העליון.[13]

אוכלוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי אוכלוסין
שנה תושבים מקור
1922 285 [14]
1931 394 [3]
1945 540 [15]
1961 726 [15]
1967 641 [3]
1997 2,230 [14]
2005 2,967 [14]
2007 3,071 [14]

אדמה, חקלאות ומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1945 נמצא ששטח הקרקע הכולל היה 8,391 דונם, כשמתוכם 1,545 שימשו למטעים ואדמות השקיה, 1,341 לגידולי דגנים, ואילו 21 דונמים סווגו כשטח בנוי.

8,387 דונם הם אדמות שרשומות כפרטיות ועוד ארבעה דונם רשומים מושע. [15]

לפי נתוני 2013: השטח הבנוי הוא כ- 300 דונם, והאדמות המעובדות הן בסדר גודל של 3,000 דונם. משנת 1981 פרושה בכפר רשת צנרת מי שתייה. [14] [16] לחקלאות משתמשים במי בארות ובורות מים.

לאחר הסכם אוסלו, ב 1995, 523 דונם, כ-6% מאדמות הכפר, החלק הבנוי, סווגו כשטח B, ואילו 7,923 דונם, האדמות החקלאיות, כ- 94% מהשטח הכולל, סווגו כשטח C.[17] מאז 1995, ועדות התכנון המקומי בשטחי "C" אינם פעילות ומדינת ישראל אינה נותנת לתושבי הכפר אישורי בנייה.[18] מאז שנות ה-2000, לא נותר שטח פנוי לבנייה בתוך הכפר, ובתים חדשים שנבנים גולשים לתוך שטח C, אך צה"ל והמנהל האזרחי נוהג להרוס בתים אלו.[19]

בשנת 1981 הפקיעה מדינת ישראל - 2,812 דונם מאדמות הכפר, כמפורט מטה [17]:

הפקעות מאדמות כפר חארס
שנה דונם מטרה
1981 2,124 אזור תעשייה ברקן
1981 201 ברקן
1981 304 רבבה
1981 183 קרית נטפים

עד שנות השמונים של המאה ה-20 עבר כביש חוצה שומרון הישן (כביש 505) במרכז הכפר, כאשר נבנה מעקף מדרום לכפר. ובשנות ה-90 של המאה ה-20 הפקיעה מדינת ישראל קרקעות נוספות של הכפר לצורך הקמת כביש 5. בסך הכל הופקעו 3,097 דונם מאדמות הכפר. [20]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חארס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוספוס, קדמוניות היהודים, 17:10:9-289; מלחמת היהודים 2:5:1-69
  2. ^ Avi-Yonah, Michael (1976). "Gazetteer of Roman Palestine". Qedem. 5: 32. ISSN 0333-5844.
  3. ^ 1 2 3 זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 2148-2147
  4. ^ 1 2 Israel Finkelstein, Zvi Lederman, Shelomoh Bunimovits, כרך 1, Highlands of Many Cultures: The Southern Samaria Survey : the Sites, Institute of Archaeology of Tel Aviv University Publications Section, 1997, עמ' 454
  5. ^ 1 2 3 mashhorko, معلومات عن قرية حارس - מידע על כפר חארס, Palestine Remembered, 2008
  6. ^ תל בעל שם זהה ממוקם גם בכפר דיר דיבוואן
  7. ^ *Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2.
  8. ^ רועי מרום, גִ'נְדַאס בשערה של לוד: אבן פינה לחקר העורף הכפרי של העיר 1948-1459, לוד-דיוספוליס 7, 2021, עמ' 26.
  9. ^ Guérin, 1875, p. 159–160; as given by Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 322 ]
  10. ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 284
  11. ^ כמה עובדות על ההתנחלות אריאל - בצלם
  12. ^ ארנון רגולר, פלשתינאי: נילחם בגדר כמו שאנחנו נלחמים בהתנחלויות, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2003
  13. ^ בג"ץ 3290/05, בג"ץ 1348/05
  14. ^ 1 2 3 4 5 http://vprofile.arij.org/salfit/pdfs/factsheet/Haris.pdf
  15. ^ 1 2 3 Palestine Remembered, حارس Haris חארס, Palestine Remembered
  16. ^ http://vprofile.arij.org/salfit/pdfs/vprofile/Haris_vp_en.pdf
  17. ^ 1 2 ARIJ - The Applied Research Institute – Jerusalem, Haris Village Profile, Funded by Spanish Cooperation, 2013
  18. ^ ראש לשכת התכנון בגדה עד שנות ה-80 מבקר את המערכת וקורא להעביר סמכויות תכנון לפלסטינים, שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם, 24.04.14
  19. ^ הבאנו הריסות עליכם: על חוסר הצדק התכנוני בכפר חארס, שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם, 5.08.13
  20. ^ 'Israel confiscates 20 dunums of Palestinian land near Salfit', סוכנות הידיעות מען 23 October 2014