חורבת אל כום

חורבת אל כום (חירבת אל כום) היא תל ארכאולוגי הממוקם בשיפוליהם המערביים של הרי חברון, בשטח היישוב אל-כום שברשות הפלסטינית כשנים עשר ק"מ ממערב לחברון, כשלושה ק"מ מהיישוב שקף וכארבעה ק"מ מן ההתנחלויות אדורה ונגוהות.

זיהויו ההיסטורי של האתר אינו ודאי, אחת האפשרויות שהוצעו היא העיר המקראית מקדה, שנמצאת על פי המקור המקראי בנחלת שבט יהודה בקרבת תל לכיש. אפשרות אחרת היא העיר שפיר המוזכרת בספר מיכה (על סמך שם הנחל הסמוך - ואדי א-סיפר). האתר נחפר בשנים 1971-1968 על ידי הארכאולוג האמריקאי ויליאם דוור. על פי ממצאיו, התל היה מיושב בתקופת הברונזה הקדומה 2-3 והמשיך להתקיים בתקופת בית ראשון ובית שני. בית קברות גדול מתקופת המלוכה נמצא בצדו הדרומי של התל.

באתר התגלו שלוש כתובות קבורה יהודאיות מהמאות ה-8-7 לפנה"ס (שתיים מהן מוצגות במוזיאון ישראל), וכן אוסטרקונים בארמית, עברית ויוונית מתקופת בית שני, האחד מהם הוא שטר חוב הכתוב בשני נוסחים - עברי ויווני.

כתובות הקבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתובת אריהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשים של הכתובת מחורבת אל כום

בפתח אחד הקברים הייתה חרותה בסלע כתובת בכתב עברי קדום המתוארכת לתקופה 700-750 לפנה"ס. יחד עם הכתובת היה עיטור בדמות כף יד אנושית. הכתובת נשדדה על ידי תושבי המקום ונמכרה לדוור כשחפר במקום. הכיתוב מרושל, וניכר שהיוצר התמקד בכף היד ולא בכיתוב. בשל חריתת הכתב המרושלת והחריתות הרבות מסביב לכתובת, התקשו החוקרים לפענח את הכתובת, והפענוח הנפוץ הוא:[1]

הכתובת בכתב עברי קדום
(הערה: האותיות הן אילוסטרציה, הן אינן זהות במדויק לאותיות המקור)
תעתיק לאותיות מודרניות

אריהוהשרכתבה
ברכאריהוליהוה
נצריולאשרתההושעלה
לאריהו

אריהו השר כתבה
ברך אריהו ליהוה
נצרי ולאשרתה הושע לה
לאריהו

כתובת אריהו, עם פירוש אפשרי לכל אות

בפינה השמאלית התחתונה, הרחק מהכתובת העיקרית, כתוב "ולאשרתה", כאשר האותיות ר' וה' כתובת פעמיים, אחת מתחת לשנייה.

משמעות הכתובת בעברית מודרנית היא:[1]

אוריהו השר כתבו:
ברוך אוריהו ליהוה נוצרי[2], ולאשרתו הושע לו - לאוריהו.

בדומה לממצאי כונתילת עג'רוד, הכתובת מראה שהיו מתושבי ממלכת יהודה שעבדו את יהוה ואשרה כאל ובת זוגו, ולא רק פשוטי העם שבהם.[1]

כתובות בני נתניהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי כתובות שנמצאו באותה מערה ובאותו קבר, מיחסות את בעלי הכתובת לאותו אב. הכתובת הראשונה חרותה בסלע משמאל לפתח החדר, והשנייה נצבעה בשחור מעל הפתח. שתי הכתובות מתוארכות למאה ה-7 לפנה"ס.

כתובת עופי בן נתניהו

תוכן הכתובת החרותה הוא:[1]

לעופי . בנ
נתניהו
החדר . הזה

תוכן הכתובת הצבועה הוא:[1]

לעוזה בנ נתניהו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות, הוצאת מוסד ביאליק, 1992, עמ' 115-111
  2. ^ נוצר=שומר, נוצרי = השומר שלי
Sphinxfront.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.