חורבת עורמה

חורבת עורמה
חירבת אל-עורמה
מטבע של דמטריוס השני. בצד השני זאוס נושא נייקי. הכתובת ביוונית ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΔΗΜΗΤΡΙΟΥ ΘΕΟΥ ΝΙΚΑΤΟΡΟΣ כלומר "של המלך דמטריוס ניצחון האל".
מטבע של דמטריוס השני. בצד השני זאוס נושא נייקי. הכתובת ביוונית ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΔΗΜΗΤΡΙΟΥ ΘΕΟΥ ΝΙΚΑΤΟΡΟΣ כלומר "של המלך דמטריוס ניצחון האל".
שמות נוספים חורבת עורמה, תל ארומה
מידות
שטח 50 דונם
גובה מעל פני הים 843 מטר
היסטוריה
תרבויות התרבות הכנענית
התרבות ההלניסטית
תקופות התקופה ההלניסטית בארץ ישראל
התקופה הרומית בארץ ישראל
ננטש התקופה הרומית בארץ ישראל
סוג מבצר
אתר ארכאולוגי
חפירות שנות ה-60
ארכאולוגים הסקר הארכאולוגי של ישראל
מצב הרוס
גישה לציבור כן
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°08′51″N 35°19′18″E / 32.147555555556°N 35.321583333333°E / 32.147555555556; 35.321583333333
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חורבת עורמה הוא אתר ארכאולוגי השוכן בכיפה של ג'בל עורמה, בגובה 843 מטר מעל לפני הים, כ-1.5 ק"מ צפונית-מערבית לכפר עקרבה, ודרומית-מזרחית לאיתמר. במקום נמצאו שרידי מבצר מהתקופה ההלניסטית בארץ ישראל.

ארכאולוגיה ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר נערכו שני סקרים ארכאולוגים, בשנות ה-60 של המאה ה-20 בידי המשלחת הארכאולוגית של דרו-מקורמיק מטעם בית הספר האמריקאי לחקר המזרח[1], ובשנת 1968 במסגרת הסקר הארכאולוגי של ישראל[2].

מסקנת שני הסקרים הייתה, שהאתר הוא מבצר ובו מתקני-מים רבים. באתר נסקרו: בצד מזרח קו החומה, במפלס נמוך משיא התל, חלקלקה שמקיפה את התל מכל צדדיו. בתחתיתו פיר חצוב, אשר שימש גם מחצבה לאבני בניה. בקצהו הדרומי מבנה מבוצר ובו שני שלבים: השלב העליון בנוי אבני גזית בעלות סיתות שוליים, והתחתון בנוי בנייה גסה. שלושה בורות פתוחים במדרון הדרום-מערבי של הכיפה הצפונית ואמת מים (מערכת מים הדומה למערכות באלכסנדריון והורקניה). במקום נאספו בין השאר חרסים מהתקופה הרומית הקדומה. קרמיקה מהתקופות ההלניסטית והרומית המאוחרת, ושבר של כלי חרס מסוג "טרה סיגילטה" (קרמיקה עם גלזורה שבמאה הראשונה לספירה נחשבה לסוג מובחר)[3].

באוקטובר 1984 נמצאו במדרון המערבי והצפוני של חורבת עורמה תשעה מטבעות של דמטריוס השני המתוארכות בין 138 ל-146 לפני-הספירה[3].

לאור דמיונו למבצרי המדבר של החשמונאים, המבצר כל הנראה הוקם על-ידם במטרה להגן על עקרבה, והחזיק בו גם הורדוס. עקרבה נזכרת במקורות החל מתחילת התקופה הפרסית בארץ ישראל. חשיבותה עלתה בתקופה ההלניסטית כשהפכה לבירת מחוז (טופרכיה). בתיאוריהם של יוסף בן מתתיהו ופליניוס הזקן נזכרת עקרבה כבירתה של טופרכיה מצפון לירושלים[4][5]. בתקופת הנציב ונטידיוס קומאנוס, בשנת 51 לפני הספירה, נזכרת עקרבה כאזור שבו אירעו מהומות וחיכוכים בין היהודים, תושבי המחוז, לבין השומרונים, מצפון. לאחר המרד הגדול ירדה חשיבותו של האזור והמבצר ננטש בהדרגה. באונומסטיקון של אוסביוס ובמפת מידבא האזור עדיין נקרא עקרבטני, אך כבר כפלך שבוטל מבחינה מינהלית וסופח לטופרכיה של שכם[6].

הרס האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הרס אתרי מורשת ישראלית

בתחילת שנת 2020 נהרס האתר על כל ממצאיו על ידי פלסטינים תושבי האזור והונף במקום דגל הרשות הפלסטינית,[7] ובשלהי שנת 2021 נבנה באתר מסגד בשם 'מסגד השהידים'.[8]

באוגוסט 2022 הכריזה הרשות הפלסטינית כי בכוונתה להקים במקום גן ארכאולוגי חדש על חורבות העתיקות הישראליות שבמקום.[9]. בהמשך השנה נסלל כביש אל מעלה התל על ידי הרשות הפלסטנית, תוך הטעית כוחות צה"ל והרס של ממצאים ארכאולוגים במקום.[10]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר נמצא על כיפה של ג'בל עורמה, ההר הגבוה בסביבה, שאוכף מחבר אותה אל המשך הרכס. המקום צופה אל עבר שכם, המרוחקת כ-8 ק"מ מצפון. סביב ההר נובעים סדרה של מעיינות. מצפון "עין אום אל ג'רב", מדרום "עין טרטלה" וממערב "עין ר'ולים". מעיין בעל 3 נקבות שאורכן כ-10 מטר כל אחת, המשמש כמקור המים של כפר ביתא שממערב. ב-2001 הוקם, כ-500 מטר מצפון לחורבת עורמה, המאחז "חוות אלומות", בו מנחת מטוסים מאולתר שהוקם על ידי ידידיה משולמי, טייס מסוקי קרב תושב המקום[11].

בעקבות הסכמי אוסלו, החורבה ממוקמת בשטח B, שנמצא תחת שליטה צבאית ישראלית ושליטה אזרחית פלסטינית.

בסוף 2019 החלה מועצת הכפר הסמוך ביתא בעבודות וסלילת כביש תוך הרס עתיקות נרחב, ב-11 במרץ 2020, התקיים סיור מחאה של מתנחלים. בעקבות הפגנות של פלסטינים, עשו שוטרי מג"ב וחיילים שימוש בירי חי, גז מדמיע וכדורי גומי ומוחמד המאייל, נער בן 15, נהרג לאחר שנפגע מראשו מירי. לפי משרד הבריאות הפלסטיני, כ-16 מפגינים נוספים נפצעו, לפחות שניים נוספים מירי[12]. במאי 2020 סללה הרשות הפלסטינית כביש לאתר[13].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חורבת עורמה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ E.F.Campbell, "The Shechem Area Survey," BASOR 190
  2. ^ משה כוכבי (עורך), יהודה שומרון וגולן סקר ארכאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים תשל"ב
  3. ^ 1 2 אשל, ח' וארליך, ז"ח, 1987 ,מבצרה של עקרבה בחורבת עורמה, קתדרה 47 ,עמ' 17-2
  4. ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים, ג, ג, ה
  5. ^ פליניוס הזקן, תולדות הטבע ה 14 7
  6. ^ מיכאל אבי-יונה, 'מפת מידכא, תרגום ופירוש', ארץ ישראל, ב (תשי"ג), עמ' 143
  7. ^ הודיה כריש חזוני, ‏פלסטינים השתלטו על אתר קדום – וסיור לישראלים בוטל, בעיתון מקור ראשון, 26 בפברואר 2020
  8. ^ אסף קמר, החשמונאים מתהפכים בקברם: "מסגד השאהידים" נבנה על המבצר העתיק, באתר ynet, 5 בדצמבר 2021
  9. ^ הפלסטינים הודיעו: נקים אתר על שרידי המבצר החשמונאי, באתר ערוץ 7, 3 באוגוסט 2022
  10. ^ שילה פריד, ‏מוחקים את ההיסטוריה: הפלסטינים שיקרו לצה"ל וסללו כביש לאתר הארכיאולוגי, בעיתון מקור ראשון, 10 בנובמבר 2022
  11. ^ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, אטרקציה חדשה במאחזים: מנחת תעופה, באתר הארץ, 11 בפברואר 2013
  12. ^ אורן זיו, מתנחלים יצאו לסיור בחסות הצבא, נער פלסטיני נורה ונהרג, באתר "שיחה מקומית", 11 במרץ 2020
  13. ^ הרשות הפלסטינית ממשיכה בהרס המבצר החשמונאי בשומרון, ערוץ 7, 11.05.20