דיר קלעה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער הכניסה המרכזי למתחם, 12/08
הקיר הדרומי, 12/08
פנים המתחם, 12/08
שרידי בית בד, 12/08
שרידים בדיר קלעה, 12/08
רצפת פסיפס מדיר קלעה במוזיאון השומרוני הטוב

דיר קלעה הוא אתר ארכאולוגי מהתקופה הביזנטית, 100 מטר מערבית ליישוב פדואל במערב השומרון. האתר נמצא בשנת 1873 על ידי עורכי הסקר הבריטי לארץ ישראל המערבית מטעם הקרן לחקר ארץ ישראל. הם גילו שרידי כנסייה בעלת אפסיס וחווה חקלאית על הדרך העתיקה מאנטיפטרוס לסבסטיה. מגדל השמירה שהתגלה במקום מעיד שהיה לתושבי המקום גם תפקיד בשמירת הדרך.

מיקום האתר הוא אסטרטגי וניתן לצפות ממנו על שפלת החוף וגוש דן. למרגלות האתר נמצא האפיק של נחל שילה.

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה בנוי במפלסים אחדים, ממדיו 47 מטר על 45 מטר וקירו החיצוני בנוי אבני גזית. בפתח משקוף גדול שעליו נחקק צלב. ברצפת המבנה אותרו אבני פסיפס צבעוניים. מתחת למבנה מרתפים, וערביי האזור טוענים שאפשר להגיע דרכם לרגלי ההר דרך מנהרה. במקום נמצאו חקוקים באבן צלבי שמונת הקצוות, שהם "צלבי מלטה" של ההוספיטלרים אך לא ברור האם אכן ישבו במקום והאם מקור הצלבים בהם.

לאור שרידי הטרסות, בריכות מים המטויחות ושרידי בית בד וגת מניחים כי הייתה במקום חווה חקלאית. הימצאות מערות קבורה מעיד על קיום יישוב במקום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יואל אליצור וחיים בן דוד מעלים את ההשערה כי אתר דיר קלעה ואתר קרוב לו, חורבת דיר סמען, ואולי עוד שלושה אתרים, ששמם מופיע בכתובות אך לא נמצא עדות למקורם בשטח, שימשו כעין קו גבול בין האזור השומרוני מצפון לבין האזור הנוצרי בדרום. סך הכל נמצאו 12 אתרים הנושאים את הקידומת "דיר" במורדות הדרומיים–המערביים של השומרון.

הארכאולוג יזהר הירשפלד העלה את ההשערה כי המנזרים הוקמו במאה ה-6, לאחר חורבן האזור על ידי האימפריה הביזנטית בעקבות מרידות השומרונים. הם הוקמו בתור תגובה על הרס הכנסיות באזור הצפוני של השומרון. ועל כך מעידה העובדה כי בכל אזור השומרון נמצאו 28 אתרים הנושאים את הקידומת "דיר" אך רק בדרום השומרון נשמרו השרידים הנוצריים.

התוצאה הייתה שמדרום לנחל שילה התרכזה אוכלוסייה נוצרית מהתקופה הצלבנית עד העת החדשה. מעידות על כך הריכוזים הנוצריים והכנסיות ביישובים: טייבהרמת חצור ליד עפרה) סינג'יל, ועאבוד, המצויים בדרום-מערב השומרון.

לדעת ארכאולוגים המקום יושב לראשונה על ידי הרומאים, שם הקימו מבצר, שהוא הבסיס ליישוב הביזנטי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • י' שומרון, דיר קלעה ומנזרי מערב השומרון, י' בן אריה א' ריינר (עורכים), וזאת ליהודה, יד בן צבי, ירושלים תשס"ג, עמ' 209 – 252
  • יואל אליצור וחיים בן דוד, דֵיר ונווה ושמות מקומות מטיפוס דֵיר-X בארץ-ישראל, בתוך קתדרה גיליון 123, ניסן תשס"ז

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]