תל דותן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבט על תל דותן
קדרה מחרס, המאה ה-12 עד ה-11 לפנה"ס. מוזיאון ישראל
באר יוסף בעמק דותן

תֵּל דּוֹתָן (תל דות'אן) הוא תל יישוב עתיק גדול במרכזו של עמק דותן כ-10 ק"מ מדרום-מערב לעיר ג'נין בצד כביש שכם-ג'נין. מתנשא לגובה 60 מטר מעל העמק, שטח פסגתו כ-40 דונם. לרגלי התל עברה דרך ההר.

זיהוי האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי של התל עם דותן המקראית נעשה כבר במאה ה-14 על ידי אשתורי הפרחי[1], בשנת 1851 זוהה התל מחדש על ידי ון דר ולדה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דותן מוזכרת פעמיים בתנ"ך:

  • סיפור מכירת יוסף בספר בראשית התרחש בדותן, כאמור: "...וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן" (בראשית, ל"ז, י"ז).
  • בתקופת ממלכת ישראל מוזכר דותן כעיר מוקפת חומה בסיפורי הנביא אלישע בספר מלכים.

ישנם המזהים את דותן עם תתין ברשימת הערים שכבש תחותמס השלישי מלך מצרים. על זהות זו כותב בנימין מזר שהיא "אינה מתקבלת על הדעת" בגלל שתתין מוזכרת בזיקה לערים אחרות שמקומן בסוריה[2].

דותן מוזכרת גם בספר יהודית שלוש פעמים בתיאור המסע של הולופרנס בארץ ישראל, לצד היישוב "בלעמה" (כיום ח'רבת בלעמה הסמוכה, המזוהה עם יבלעם המקראית).

בפסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד נזכר פטור שניתן ליהודי דותן מקיום חלק מהמצוות התלויות בארץ, בשל הימצאות נכרים (שומרונים) באזור בתקופה זו, כאשר לצדה של דותן נזכרות עיירות הסמוכות אליה, ובהן בלעם עלייתה (ח'רבת בלעמה), איקבין (הכפר עקאבה), מזחרו (ח'רבת מחרון הצמודה ממזרח לתל דותן) וציר (הכפר ציר).

אוסביוס מקיסריה מציין שדותן נמצאת 12 מילין מצפון לשומרון[2].

שחזור היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נעזבה ככל הנראה לאחר גלות ממלכת ישראל בשנת 722 לפנה"ס, והיישוב בה התחדש רק בתקופה ההלניסטית, והתקיים עד לסוף התקופה הרומית.


חפירות ארכאולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחפירות הראשונות שנערכו באתר בשנות החמישים, ככל הנראה על ידי ממלכת ירדן, נחשפו אזורים אחדים של ביצורים ובתי מגורים מהתקופה הישראלית, ההלניסטית והרומית. בחפירות מאוחרות יותר, נחשפו שרידים מן התקופה הכנענית הקדומה והתיכונה אשר הוכיחו כי כבר אז העיר הייתה מבוצרת ומוקפת חומה. אך במקום כבר היה כנראה יישוב קדום יותר מן התקופה הכלכוליתית, שכן לאחרונה[דרוש מקור] נחשפו באתר הוכחות לקיום התיישבות מהתקופה.

באפריל 2016 התגלה בתל דותן מזבח מימי מלכות ישראל ששמש כפולחן חלופי לבית המקדש בירושלים. המזבח התגלה במהלך סיורים של קבוצת מטיילים. השערת החוקרים היא, שהמזבח הוא מהמאה השמינית לפנה"ס, כלומר מתקופתם של יהורם בן אחאב מלך ישראל ואלישע הנביא, אשר פעל בעיר דותן המקראית. יאיר אלמקייס מנהל מרכז סיור ולימוד שומרון אמר: "המזבח מזכיר את המזבח בתל שבע, את המזבח בתל דן, ומזבח חדש שנמצא בתל שילה".[3].

רוב ממצאי תל דותן מוצגים במוזיאון קטן השוכן בתוך בור מים בחצר הקולג' של קתדרלת סנט ג'ורג' בירושלים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל דותן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אישתורי הפרחי, ‏כפתור ופרח, ספר א', ירושלים תרנ"ט, עמ׳ רצד, באתר HebrewBooks
  2. ^ 2.0 2.1 אנציקלופדיה מקראית, כרך ב', ערך דותן, עמוד 772
  3. ^ חגי הוברמן, "מצב הרוח -השבועון לציבור הדתי לאומי", גיליון 381, י"ד בניסן תשע"ו, 22.4.2016, "תגלית בצפון השומרון ערב חג הפסח: מזבח מימי מלכות ישראל ששימש כפולחן חלופי לבית המקדש בירושלים", עמוד 18