יער שקד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יער שקד הוא אזור חורש טבעי בקרבת יער ריחן והיישוב שקד. היער ניטע על ידי הבריטים בתקופת המנדט הבריטי. היער לא הוכרז כשמורת טבע, אלא הוגדר כשטח חקלאי.

בנובמבר 1998 הוחלט לכרות את היער על מנת לאפשר הקמת בסיס צבאי על שטחו, במסגרת פריסה מחדש של מחנות צה"ל בשומרון. בניסיון למנוע את כריתת היער הוגשו לאלוף פיקוד המרכז שמונה הצעות חלופיות למיקום המחנה, אך כולן נדחו. באוגוסט 1999 החלה כריתת יער שקד. אולם, בעקבות עתירות של יישובי האזור לבג"ץ הוצא ב-3 באוגוסט 1999 צו על תנאי שעצר את הכריתה עד בירור העתירה[1]. לאחר שמיעת עמדת צה"ל המליצו השופטים לתושבים למשוך את עתירתם. בינתיים פנו השרה לאיכות הסביבה והמדען הראשי של רשות שמורות הטבע ורשות הגנים הלאומיים לראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק בבקשה למצוא פשרה שתמנע את כריתת היער[2] ובעקבות זאת הוקמה ועדה בראשות דן שומרון ובהשתתפות ד"ר יוסי לשם אשר המליצה להקים את הבסיס על גבעה סמוכה ליער[3] ובעקבות זאת בוטלה התוכנית לכרות את היער[4].

בספטמבר 2010 הורה שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, על העברת תקציב לצורך סלילת מסלולי אופניים ביער שקד[5].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בג"ץ 5204/99 דובי סנדרוב ,יו'ר המועצה המקומית קציר חריש נ' מדינת ישראל
  2. ^ הצילו את יער שקד, נובמבר 1999, חדשות סביבתיות, אתר הבית של איכות הסביבה
  3. ^ יצחק בר יוסף, יער שקד ניצל מכריתה, ידיעות אחרונות, 24 במרץ 2000, כמובא ב"אתר הבית של איכות הסביבה"
  4. ^ עמית ברכה, ביטחון הסביבה, אדם, טבע ודין
  5. ^ יובל קרני, שר התיירות קובע עובדות בשטחים, ידיעות אחרונות. 20 בספטמבר 2010