חטיבת הנח"ל

סמל חטיבת הנח"ל

חטיבת הנח"ל (חטיבה 933), היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצבא ההגנה לישראל, הכפופה לעוצבת הפלדה.

שמה של החטיבה נגזר מראשי תיבות של מסגרת נוער חלוצי לוחם (נח"ל), משום שמקורה בגרעיני הנח"ל שהוקמו החל מימיה הראשונים של מדינת ישראל. עם זאת, כיום רוב החטיבה מורכבת מחיילים מכלל הציבור, שאינם קשורים לתנועת ההתיישבות ולגרעינים.

חיילי חטיבת הנח"ל חובשים כומתה בצבע ירוק בהיר עם סמל חיל רגלים ונועלים נעליים אדומות.

תג היחידה של הנח"ל מורכב מחרב, מגל וחיטה. החרב מסמלת את ההגנה והמגל והחיטה מסמלים את עבודת האדמה והחלוציות. ארבעת החצים מסמלים את גדודי החטיבה: גרניט, שחם, בזלת והגדס"ר (גדוד הסיור).

מפקד החטיבה הנוכחי הוא אלוף משנה מוטי ברוך. באוגוסט 2009 נקבע כי המפקד הבא של חטיבת הנח"ל יהיה אלוף-משנה אמיר אבולעפיה, שיכנס לתפקידו בשנת 2010‏^[1]. אבולעפיה עתיד להיות המפקד הראשון של החטיבה שהתחנך בה מאז גיוסו‏‏^[2].

היסטוריה

חטיבת הנח"ל הוקמה בשנת 1982 כתגובה לצורך בכוחות סדירים שעלה בזמן מלחמת לבנון. החטיבה הוקמה מצירוף גדודים קיימים ושינוי יעודם:

גדוד 50 (בזלת) - שהיה גדוד מוצנח (עד 1987) בחטיבת הצנחנים. (תחילה הוקם גדוד 950 אשר בו שירתו חיילי מסלול הנח"ל בפרק הבט"ש המאוחר ואז ב-1987 התמזגו)
גדוד 931 (שחם) - שהיה גדוד מרחבי של פיקוד צפון.
גדוד 932 (גרניט) - שהיה גדוד מרחבי של פיקוד מרכז.
בנוסף לגדודים הוקמה הפלחי"ק (פלוגת חיל קשר).
צוות הסיור הוקם ב-1983 והיה הבסיס לסיירת נח"ל, ב-1991 הוקם הפלנ"ט ("עורב", פלוגת נ"ט) וב-1992 הפלחה"ן (פלוגת חבלה והנדסה). ב-2001 אוחדו הפלוגות לגדוד רביעי של חטיבת הנח"ל - גדוד הסיור "טופז" 934 (גדס"ר).

גדודי הנח"ל

גדוד 50 (בזלת)

קובץ:סמל פלחו"ד 50.jpg

סמל פלחו"ד 50

גדוד 50 (נח"ל מוצנח) היה שייך עד שנת 1987 לחטיבת הצנחנים. כיום שייך הגדוד לחטיבת הנח"ל והוא שומר על הכינוי "נח"ל מוצנח" למרות שרק מיעוט החיילים בו עוברים קורס צניחה (ראו להלן).

תחילתו בגדוד נח"ל מוצנח 88 שהיה גדוד סדיר ביחידה 202 (לימים חטיבה 202 ואחר כך חטיבה 35). החיילים אשר שרתו בגרעיני הנח"ל השונים נהגו לעבור מההיאחזויות לאימוני חי"ר במסגרת גדוד האימון המתקדם. את הטירונות עברו החיילים במחנה בית דראס ומשם עברו לבסיס האימון המתקדם של הנח"ל שהיה במחנה נתן בדרום (בא"פ נח"ל). החל מחודש נובמבר 1955 שולבו לוחמי הנח"ל בפעולות התגמול של הצנחנים. באפריל 1956 קיבל את הפיקוד על הגדוד מוטה גור, לימים הרמטכ"ל. ב-1956 שונה שם הגדוד ל"יחידה 88" (ישנה סברה כי היות שבגימטריה נח"ל=88), והיחידה הועברה ממחנה פילון לבסיסה החדש במחנה ביל"ו. הגדוד השתתף בפעולות התגמול של הצנחנים, ובמבצע קדש השתתף בכיבוש כונתילה, תמד וא-נח'ל בסיני ובקרב המיתלה. הגדוד ספג אבדות ופצועים רבים בכל פעולותיו הקרביות, וחייליו זכו לקבל עיטורי גבורה ועיטורי עוז על אומץ לבם בשעת הקרב. לקראת סיום מבצע קדש, השתתפו שתי פלוגות מהגדוד בצניחה מבצעית בא-טור וכבשו שם את שדה התעופה. לאחר מבצע קדש שונה שמו של הגדוד לגדוד 50. הגדוד השתתף בין היתר בפיצוץ משטרת קלקיליה, בקרבות רפיח במלחמת ששת הימים, וכן בעשרות מבצעים בתקופת מלחמת ההתשה: הפעולה הגדולה ביותר שיבצע הגדוד באותה תקופה הייתה פעולת כראמה. מאוחר יותר שותף הגדוד במבצע תרנגול 53 בחזית המצרית. לאחר מלחמת ששת הימים הוקם בסיס הגדוד בבית סחור על יד בית לחם.

במלחמת יום הכיפורים שהו חיילי הגדוד במוצבים הקדמיים של הגיזרה הדרומית והמזרחית ברמת הגולן, ורבים מחייליו נפגעו בקרבות קשים נגד הצבא הסורי. הגדוד, בפיקודו של יורם יאיר התפנה מהחזית הצפונית ולאחר שבוע של התארגנות, הורד לחזית הדרום, שם לחמו חייליו בשטח המצרי הכבוש מול הארמיה המצרית השלישית.

ב-1987, מספר שנים לאחר הקמת חטיבת הנח"ל, הוחלט לאחד את גדוד 50 עם גדוד 950 שעסק בבט"ש והורכב מלוחמים ותיקים של הנח"ל שסיימו את פרק המשימה שלהם. יחד הם הפכו לגדוד 50 המוכר כיום.

כיום נחשב גדוד 50 למיוחד במינו משום שהוא מקבל אליו בני גרעינים במסלול המשלב שנת שירות ותרומה לקהילה. במחזורי הגיוס של נובמבר הגדוד מגייס אליו רק מלש"בים כאשר במחזורי הגיוס של מרץ ואוגוסט הגדוד מגייס בני גרעינים בתוספת של מספר קטן של מלש"בים.

מלחמת לבנון השנייה מצאה את גדוד 50 בזמן תעסוקה מבצעית ברכס רמים. במלחמה, היה הגדוד בין הראשונים שהשתתף בלחימה לאחר חטיפתם של חיילי צה"ל והפגיעה בטנק שנכנס לחלצם. במהלך משימת החילוץ נהרג חייל הגדוד סמל נמרוד כהן. בהמשך לחם הגדוד בכפרים כילא, רב א-תלתין, אל עדייסה, א-טייבה, מיס א-ג'בל, קנטרה ופארון.

גדוד 931 (שחם)

גדוד 931 הוקם ביוני 1976 כגדוד בט"ש בגזרת רכס רמים של פיקוד צפון, אך היה כפוף מנהלתית לפיקוד הנח"ל. כבר באימון ההקמה, באזור הרודיון, ספג הגדוד הרוגים מתאונת אימונים ותאונת דרכים. פעילותו הקרבית הראשונה של הגדוד הייתה ב"מבצע קואופרטיב" בלבנון באוקטובר 1977, בעקבותיו השתתף גם במבצע ליטאני. ב-7 באפריל 1980, התחולל בגזרת הגדוד פיגוע קשה בקיבוץ משגב עם. בתקופה שלאחר מכן הגדוד צריך היה להוכיח את עצמו, ובקו של שנת 1981 הצליח להחזיר את האמון בו בעקבות חיסולן של שלוש חוליות מחבלים, אחת מהן ניסתה לחדור לשטח ישראל באמצעות כדור פורח (16 באפריל 1981, ללא נפגעים לכוחות צה"ל. בחודשים הבאים התכונן הגדוד למלחמת שלום הגליל הממשמשת ובאה והגיע לרמת הכירות גבוהה עם הגזרה. מח"ט 769, החטיבה הצפונית, דאז, שאול מופז, אמר כי "כש-931 נמצאים בקו, הכנף השמאלית (כלומר גזרת רכס רמים) של החטיבה מובטחת".

עם הקמת חטיבת הנח"ל, בסוף שנת 1982, הפך לגדוד סדיר במסגרתה. יחד עם זאת, המעבר לא היה קל, שכן החטיבה הוקמה תוך כדי מלחמת שלום הגליל, והיה נתק פיזי בין המפקדות.

במלחמת של"ג משימתו של הגדוד הייתה לטהר יעדי מחבלים באזור "הפתח-לנד". כמו כן הגדוד השתתף בכיבוש ביירות. במהלך הקרבות נפגע הגדוד קשות עת ב-10 ביוני 1982, ליד הכפר ליביא, עקב טעות בזיהוי, הפציצו מטוסי חיל האוויר הישראלי את שיירה שכללה כוחות מהגדוד ומחטיבת שריון וגרמו ל-24 הרוגים ולכ-100 פצועים. אף על פי כן המשיך הגדוד בלחימה.

בשנות ה-80 אירע אירוע חמור בגזרת הגדוד, עת החזיק קו בצפון - אירוע ליל הגלשונים (25 בנובמבר 1987). על אף שהגדוד עצמו תפקד כראוי באירוע, התוצאות המביכות הכתימו את החטיבה הצעירה ואת הגדוד למשך שנים רבות. עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה ביצע הגדוד, כרוב יחידות צה"ל, פעילות מבצעית ברצועת עזה ובאיו"ש משך חודשים ארוכים. בשנות ה-90 עסק הגדוד בפעילות שגרתית של קו ואימון וכן אימץ את הסיסמה: "שחם - היתרון האנושי". בשנים שלאחר מכן "אימצה" החטיבה את סיסמת הגדוד לעצמה. באותה התקופה הוקמה בגדוד "פלוגת החוד" - הראשונה בחטיבה ומבין הראשונות בצה"ל. במהלך השנים הראשונות שימשה הפלוגה לבחינה של מודלים שונים לפלוגה מסוג זה ולבסוף קמו פלוגות דומות בכל גדודי החי"ר בסדיר ובמילואים על פי הדגם שהציגה.

עם פרוץ האינתיפאדה השנייה עסק הגדוד בפעילות רבה למניעת טרור והגנה על היישובים בגזרת איו"ש. קרב מפורסם של הגדוד היה הפיגוע בציר המתפללים בחברון בו נהרגו 12 ישראלים, ביניהם לוחמי הגדוד.

במלחמת לבנון השנייה לחם הגדוד בין היתר בכפרים א-טייבה, חולא וע'נדוריה. בקרבות אלה חיסל הגדוד מחבלים רבים מארגון החזבאללה וחשף אמצעי לחימה רבים, אך ספג גם אבידות: שני הרוגים ועשרות פצועים. שניים מחילי פלוגת החוד של הגדוד עוטרו לאחר המלחמה, האחד בעיטור העוז [1] והשני בעיטור המופת [2].

גדוד 932 (גרניט)

גדוד 932 הוקם גם הוא ביוני 1976, ועד למלחמת שלום הגליל תפקד כגדוד ביטחון שוטף שהיה שייך לפיקוד מרכז. עיקר פעילותו לפני מלחמת של"ג הייתה בבקעת הירדן.

במלחמת של"ג היה שטח הלחימה המיועד של הגדוד בדרום הגזרה במזרחית. קרב מפורסם במלחמה זו בו השתתף הגדוד הוא קרב "עין זחלתא", מול גדוד קומנדו ושריון סורים.

עד לנסיגה מלבנון בשנת 2000 ביצע הגדוד תעסוקה במוצבים וזכה להצלחות מרובות, ביניהם פעולות חודרות מעבר לקו האדום וחיסול 4 מחבלים בקרב שאחר כך זכה לכינוי "כרכום 3".

גדוד גרניט זכה בצל"ש הרמטכ"ל בעקבות פעילותו באירועי חומת מגן ובמיוחד בקרב בג'נין, ובו זכו גם מספר לוחמים ביניהם מ"פ המסייעת בציונים לשבח. במסגרת המבצע השתתף הגדוד בכיבוש ובמעצרים בטול כרם, במחנה הפליטים בלאטה, בנור א-שמס, במחנה הפליטים אל אמערי ברמאללה ובמחנה הפליטים בג'נין.

במלחמת לבנון השנייה לחם גדוד 932 מול לוחמי החזבאללה בקרבות בכפרים מיס-א-ג'בל, רב-א-תלתין, קנטרה וכן בקרב העקוב מדם בואדי סלוקי ובכפר רנדוריה, לקראת סופה של המלחמה.

גדוד סיור 934 (טופז)

הפלס"ר (צור), שמכונה גם סיירת נח"ל הוקם על בסיס צוות סיור שנוסד ב-1983 עקב הצורך בליווי כוחות בתוך לבנון. ב-1991 הוקם ופלנ"ט נח"ל (גזית) כפלוגה מקצועית העוסקת בלוחמה נגד טנקים. פלחה"ן הנח"ל (ספיר) הוקם באוגוסט 1992.

בשנת 2001 אוחדו הפלוגות החטיבתיות לגדוד רביעי של חטיבת הנח"ל - גדוד הסיור - טופז (גדס"ר). בשנת 2004 נוספה לפלוגות אלו פלוגת תצפית וצלפים (פלת"צ).

בעקבות מבצע חומת מגן בשנת 2002 זכה גדוד הסיור של הנח"ל בצל"ש מפקד פיקוד.

ההכשרה

מסלול ההכשרה של לוחם בחטיבת הנח"ל מתחיל בבסיס האימון החטיבתי (בא"ח) בתל-ערד. שם הוא עובר טירונות (הכשרה בסיסית) במשך 4 חודשים (בבסיס נחל-טוב) ולאחר מכן אימון מתקדם שאורכו כחודשיים וחצי (בבסיס נחל-קריות). בסוף האימון המתקדם, לאחר שבוע מסכם הכולל תרגילי פלוגה בשטח פתוח ובשטח בנוי, ומסע למצדה - מקבלים הלוחמים את סיכת הלוחם, שמסמלת את עלייתם לגדודים ולתחילת הפעילות המבצעית.

לוחמי יחידות הסיור עוברים מסלול הכשרה ארוך יותר, האורך בין שנה לשנה וארבעה חודשים. לאחר סיום הטירונות והאימון המתקדם הם עוברים הכשרות לוט"ר (לוחמה בטרור) וכן הכשרות הנוגעות לפעילותם הספציפית (פלחי"ק - חפ"ק מח"ט, פלס"ר - סיור ולחימה בשטח אויב, פלנ"ט - הפעלת טילי נ"ט, פלחה"ן - מיקוש וחבלה).

נשק ואמצעים

חיילי חטיבת הנח"ל חמושים, בדומה ליתר גדודי החי"ר בצה"ל, ברוס"ר מדגם קרבין M4 או M16. נשקם כולל גם מטול רימונים מדגם M-203, רובי צלפים מדגמים רמינגטון M-24 ובארט M82A1, מטולי רקטות נגד טנקים מדגמי לאו M-72 וRPG-7, מקלע בינוני מאג, מקלע קל נגב, מקלע כבד מדגם M2 Browning מק"כ ומקלע רימונים (מקל"ר) סאקו דיפנס Mk-19 בקליבר 40 מ"מ.

כמו כן, החטיבה מצוידת בנגמ"שי M-113 על שלל תצורותיהם ובג'יפים ממוגנים מדגמי "סופה" ו"האמר".

פעילות מבצעית

מאז הקמתה, הוצבו גדודי החטיבה ויחידותיה באופן שוטף ברצועת הביטחון בדרום לבנון ובזירות לחימה שונות ומגוונות.

בעבר ספגה החטיבה גם כישלונות מבצעיים דוגמת 'ליל הגילשונים', אך כיום החטיבה זוכה להערכה רבה לאור הפעילות המבצעית שמבצעת החטיבה ביהודה ושומרון ובעיקר בגזרות הערים חברון, בית לחם וג'נין. בעקבות כך עלה בשנים האחרונות הביקוש לשירות בחטיבה באופן דרמטי, ובמחזורי הגיוס האחרונים הייתה החטיבה הראשונה בביקוש בקרב חטיבות החי"ר שאינן התנדבותיות.

ב-1997 שכלו יחידות החה"ן והעורב שני צוותי-לוחמים במה שנודע כאסון הצבאי הגדול ביותר במדינת ישראל ובהיסטוריה של צה"ל, אסון המסוקים.

החטיבה השתתפה בפינוי דרום לבנון, ויחידת החבלה שלה (הפלחה"ן) אף פוצצה את מוצב הבופור עם עזיבתו.

מאז ימי דרום לבנון החטיבה מהווה את חוד החנית בלחימה בשטחים ובערים הפלסטיניות, וזוכה להערכה רבה בדרגים הגבוהים ביותר בצה"ל. גדוד גרניט (932) אף זכה בצל"ש הרמטכ"ל בעקבות פעילותו באירועי חומת מגן ובמיוחד בקרב בג'נין. גדוד הסיור של הנח"ל זכה בצל"ש מפקד פיקוד.

חטיבת הנח"ל פעלה בשנים האחרונות בצורה אינטנסיבית בעיר חברון, ופגעה קשות בתשתית החמאס והג'יהאד האיסלאמי המקומיות, בסיועם של הכוחות המיוחדים.

במלחמת לבנון השנייה פעלו כל כוחות החטיבה בדרום לבנון, תוך התמקדות בגזרה המזרחית- תחת פיקוד אוגדה 162. בעת הלחימה שכלה החטיבה ארבעה מלוחמיה.

מפקדי החטיבה לדורותיהם

שם	תקופת כהונה כמח"ט	הערות
אורן חיים	יוני 1982 - ינואר 1983	מפקדה הראשון של החטיבה
מנחם זוטורסקי	ינואר 1983 -ינואר 1984	בעל עיטור העוז לימים מפקד מערך הנח"ל
נחמיה תמרי	ינואר 1984 -ינואר 1985	לימים אלוף פיקוד מרכז
חגי לוי	ינואר 1985 - מאי 1986	לימים ראש מטה פיקוד מרכז ומנכ"ל עיריית חיפה
שמואל צוקר	מאי 1986 - אוקטובר 1987	לימים מפקד אוגדת עזה
ישראל רמות	ינואר 1988 - אפריל 1989	-
יצחק איתן	אפריל 1989 -דצמבר 1990	לימים אלוף פיקוד מרכז ויו"ר האגודה למען החייל
עמוס בן חיים	דצמבר 1990 - אוקטובר 1992	לימים ראש חטיבת ניהול והדרכה במפקדת זרועות היבשה
שמאי רן	אוקטובר 1992 - יוני 1994	-
אלי אמיתי	יוני 1994 -פברואר 1996	לימים מפקד יחידת הקישור ללבנון ומנכ"ל רשות הטבע והגנים
אילן הררי	פברואר 1996 - אפריל 1998	לימים קצין חינוך ראשי וראש עיריית לוד
טל רוסו	אפריל 1998 - אוגוסט 2000	לימים ראש אגף המבצעים
יאיר גולן	אוגוסט 2000 - יולי 2002	לימים אלוף פיקוד העורף
נעם תיבון	יולי 2002 - אוגוסט 2004	לימים מפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון
רוני נומה	אוגוסט 2004 - מאי 2006	לימים מפקד עוצבת האש
מיקי אדלשטיין	מאי 2006 - מאי 2008	מפקד החטיבה בתקופת מלחמת לבנון השנייה
מוטי ברוך	מאי 2008 -	מפקד החטיבה הנוכחי

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ ‏הרמטכ"ל מינה מפקדים חדשים לחטיבות גולני והנח"ל, ynet‏, 31 באוגוסט 2009‏
^ ‏טל לב-רם, אושר סבב המינויים לחטיבות סדירות בצה"ל, גלי צה"ל און-ליין, 31 באוגוסט 2009‏

[1] ‏הרמטכ"ל מינה מפקדים חדשים לחטיבות גולני והנח"ל, ynet‏, 31 באוגוסט 2009‏

[2] ‏טל לב-רם, אושר סבב המינויים לחטיבות סדירות בצה"ל, גלי צה"ל און-ליין, 31 באוגוסט 2009‏

[1]

[2]