חיים אורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיים אורן
חיים אורן.jpg
חיים אורן מיד לאחר סיום קורס קצינים, 1964-1963
לידה 29 בנובמבר 1943
טימישוארה רומניהרומניה  רומניה
פטירה 3 בנובמבר 2000 (בגיל 56)
תאריך עלייה 1960
כינוי איבן
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1990-1961
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע אנטבה
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון

חיים אורן (איבן) (29 בנובמבר 1943 - 3 בנובמבר 2000) תת-אלוף בצה"ל, מקים חטיבת הנח"ל ומפקדה הראשון.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לפאני ולמאיר אוביץ' בטימישוארה שבטרנסילבניה, רומניה. היה חבר בתנועת נוער. עלה עם הוריו ועם אחיו הצעיר לישראל ב"עליית הרב רוזן" ב-1960 ונשלח לאולפן בקיבוץ אשדות יעקב. עם גיוסו לצה"ל, בשנת 1961, התנדב לצנחנים, שם שובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר אורן מסלול הכשרה כלוחם, השתתף באימונים ובפעילויות מבצעיות במסגרת הגדוד והחטיבה, עבר קורס מ"כים חי"ר.

לאחר קורס קצינים חזר לגדוד ושירת כמפקד מחלקה, כקמב"ץ וכמפקד פלוגה[1]. הוא השתתף בפעולת סמוע ובמלחמת ששת הימים היה מפקד פלוגה שלחמה בסיני הגדוד 890 בפיקודו של רפו"ל, רפאל איתן. בשנים 1967 עד 1970 היה סמג"ד סיירת חרוב בתקופת המרדפים, הדריך צוערים בקורס קצינים בבה"ד 1.

היה ראש מדור מבצעים במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי. במהלך מלחמת ההתשה מונה למפקד מוצב המזח ונפצע קשה בהפגזה מצרית. לאחר ניתוחים ושיקום שעבר בבית חולים תל השומר מונה לסגן מפקד סיירת חרוב.

בשנים 19711972 למד במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה.

במלחמת יום הכיפורים היה מפקד סיירת חרוב[2], ובראשה פרץ 3 פעמים לעיר תחת אש תופת וחילץ עם קציני הגדוד, בזלדות פתוחות, שישים לוחמים לכודים שתפסו מחסה בבנייני העיר.[3] הוא שירת כסגן מפקד חטיבת הבקעה והיה קצין אג"ם פיקוד מרכז. תכנן את מבצע אנטבה בתפקידו כראש מדור מבצעים מיוחדים במקחצ"ר והיה אחראי על גיוס הכוחות ואימונם במחנה סירקין, יחד עם דן שומרון הציג את המבצע לרמטכ"ל לשר הביטחון ולראש הממשלה ופיקד על המבצע, בתפקידו כקצין מבצעים על הקרקע בשדה התעופה אנטבה. היה לצידו של יוני נתניהו מתחת למגדל הפיקוח ממנו נורתה האש ויוני נהרג.[4].

ב-1977 מונה למפקד חטיבת הבקעה בדרגת אלוף-משנה, בהמשך שירת כמפקד חטיבה 408, חטיבת חי"ר במילואים, קצין אג"ם של פיקוד המרכז ויצא ללימודים בארצות הברית. עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, ביוני 1982, נקרא להקים חטיבת חי"ר סדירה חדשה, חטיבת הנח"ל, החיילים לחטיבה נאספו מיחידות הנח"ל השונות, מחטיבות החי"ר האחרות ומיחידות שונות בצה"ל. לאחר אימון חטיבה מזורז, נשלחו הכוחות ללחימה בלבנון ומפקדת החטיבה בפיקודו של איבן, התמקמה בעין זחלתא שבהרי השוף. ב-1983 מונה למפקד אוגדה 81 וב-1985 לראש מטה פיקוד המרכז.

איבן השתחרר מצה"ל ב-1990 ומצא משרה ברפא"ל. איבן היה נשוי למירה לסקלי-אורן ולהם שלושה בנים.

תא"ל איבן אורן נפטר מלוקמיה ב 3 בנובמבר 2000 ונטמן בבית העלמין נוה הדר, בהוד השרון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב עמידרור, ימי הזחיחות והביטחון המופרז, ישראל היום, 17.09.2010, "היה זה גדוד 'חרוב' מפיקוד המרכז ועליו פיקד מי שהיה מוכר בצבא בשם איוון. הוא היה בצעירותו מפקד פלוגת אוגוסט 1966 בגדוד 890 של חטיבת הצנחנים".
  2. ^ סיפורה של פלוגת קורן במלחמת יום הכיפורים 1973, מתוך אתר עמותת סיירת חרוב.
  3. ^ קרב אחד יותר מדי - הסרט המלא, באתר של "רשת 13", 12 בספטמבר 2013 (במקור, מאתר "nana10").
  4. ^ תחקיר מבצע אנטבה, ארכיון צה"ל, עמ' 15