לדלג לתוכן

חיים אורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים אורן
חיים אורן מיד לאחר סיום קורס קצינים, 1964-1963
חיים אורן מיד לאחר סיום קורס קצינים, 1964-1963
לידה 29 בנובמבר 1943
טימישוארה רומניהרומניה רומניה
פטירה 3 בנובמבר 2000 (בגיל 56)
תאריך עלייה 1960
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי איבן
תקופת פעילות 1961–1990 (כ־29 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שירות צבאי
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
19611990
(כ־29 שנים)
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע אנטבה
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון

חיים אורן (איבן) (29 בנובמבר 1943 - 3 בנובמבר 2000) היה תת-אלוף בצה"ל, מקים חטיבת הנח"ל ומפקדה הראשון. בתפקידו האחרון היה ראש מטה פיקוד המרכז.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לפאני ולמאיר אוביץ' בטימישוארה שבטרנסילבניה, רומניה. היה חבר בתנועת הנוער קומסומול. עלה עם הוריו ועם אחיו הצעיר לישראל ב"עליית הרב רוזן" ב-1960 ונשלח לאולפן בקיבוץ אשדות יעקב. עם גיוסו לצה"ל, בשנת 1961, התנדב לצנחנים, שם שובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר איבן מסלול הכשרה כלוחם, השתתף באימונים ובפעילויות מבצעיות במסגרת הגדוד והחטיבה, עבר קורס מ"כים חי"ר.

לאחר קורס קצינים חזר לגדוד ושירת כמפקד מחלקה, כקמב"ץ וכמפקד פלוגה[1]. הוא השתתף בפעולת סמוע ובמלחמת ששת הימים היה מפקד פלוגה שלחמה בסיני במסגרת גדוד 890 בפיקודו של רפאל איתן (רפול). בשנים 1969-1967 הדריך צוערים כממ"ח בקורס קצינים בבה"ד 1 במחזורים הראשונים של הבה"ד במצפה רמון. לאחר מכן שירת כראש מדור מבצעים במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי.

במהלך מלחמת ההתשה מונה למפקד מוצב המזח ונפצע קשה בהפגזה מצרית.[2] לאחר ניתוחים ושיקום שעבר בבית חולים תל השומר מונה לסגן מפקד סיירת חרוב.

בשנים 1970 עד 1971 היה סמג"ד סיירת חרוב בתקופת המרדפים.

בשנים 19711972 למד במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ולאחר מכן שירת במחלקת המבצעים באג"ם.

ב־1973 מונה לסגן מפקד חטיבת הבקעה. בספטמבר 1973 מונה למפקד סיירת חרוב.[2]

בתחילת מלחמת יום הכיפורים היה מוצב ב"בור" וביום שישי, ערב פרוץ המלחמה התריע בפני מפקדיו ואף ניסה לשכנע שאין מדובר בתרגיל צבאי של הסורים בגולן כי אם במלחמה. במהלך המלחמה סיירת חרוב בפיקודו פרצה 3 פעמים לעיר סואץ תחת אש כבדה וחילץ עם קציני הגדוד, בזלדות פתוחות, שישים לוחמים לכודים שתפסו מחסה בבנייני העיר[3].

תכנן את מבצע אנטבה בתפקידו כראש מדור מבצעים מיוחדים במקחצ"ר והיה אחראי על גיוס הכוחות ואימונם במחנה סירקין, יחד עם דן שומרון הציג את המבצע לרמטכ"ל, לשר הביטחון ולראש הממשלה ופיקד על המבצע, בתפקידו כקצין מבצעים על הקרקע בשדה התעופה אנטבה. היה לצידו של יוני נתניהו מתחת למגדל הפיקוח ממנו נורתה האש ויוני נהרג[4].

ב-1977 מונה למפקד חטיבת הבקעה בדרגת אלוף-משנה וכמפקד חטיבה 408, חטיבת חי"ר במילואים. בשנים 1979 עד 1981 שימש קצין אג"ם של פיקוד המרכז ולאחר מכן יצא ללימודים בפורט לוונוורת' שבארצות הברית. עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, ביוני 1982, נקרא להקים חטיבת חי"ר סדירה חדשה, חטיבת הנח"ל, החיילים לחטיבה נאספו מיחידות הנח"ל, מחטיבות החי"ר האחרות ומיחידות שונות בצה"ל. לאחר אימון חטיבה מזורז, נשלחו הכוחות ללחימה בלבנון ומפקדת החטיבה בפיקודו של אורן התמקמה בעין זחלתא שבהרי השוף. ב-1983 מונה למפקד אוגדה 81 וב-1985 לראש מטה פיקוד המרכז. שירת כיועץ לצבא סינגפור.

אורן השתחרר מצה"ל ב-1990 ועבד ברפא"ל.

נפטר מלוקמיה ב-3 בנובמבר 2000 ונטמן בבית העלמין נווה הדר שבהוד השרון.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורן היה נשוי למירה לסקלי-אורן ולהם שלושה בנים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יעקב עמידרור, ימי הזחיחות והביטחון המופרז, ישראל היום, 17.09.2010, "היה זה גדוד 'חרוב' מפיקוד המרכז ועליו פיקד מי שהיה מוכר בצבא בשם איוון. הוא היה בצעירותו מפקד פלוגת אוגוסט 1966 בגדוד 890 של חטיבת הצנחנים".
  2. ^ 1 2 הדס ועופר רגב, ראשונים תמיד אנחנו - מורשת חטיבת הנח"ל, חטיבת הנח"ל והעמותה למורשת הנח"ל, סיוון תשע"ה–מאי 2015, עמ' 51, מסת"ב 978-965-7274-17-0
  3. ^ קרב אחד יותר מדי - הסרט המלא, באתר nana10‏, 12 בספטמבר 2013
  4. ^ תחקיר מבצע אנטבה, ארכיון צה"ל, עמ' 15