חלק (יחידת זמן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חלק הוא יחידת זמן המשמשת לחישוב החודשים, התקופות, והשנים בלוח העברי. כל חלק הוא 1/1,080 משעה ושווה לשלוש שניות ושליש.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד הבבלי מוזכרת המידה בחישובי מולד הלבנה:

אין חידושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה וע"ג חלקים

שיעור זה הוא ארכו של חודש לבנה ממוצע ונקרא בקיצור כט' יב' תשצ"ג. גם הרמב"ם מבסס את חישוביו בהלכות קידוש החודש על "חלקים". האבן עזרא מכנה את החלקים "חלקי ישראל".[1]

הסיבה לחלוקת השעה ל-1,080[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמב"ם מסביר את הסיבה שהחכמים חילקו את השעה דווקא ל-1,080, מכיוון שמספר זה מתחלק במספרים רבים:

ולמה חלקו השעה למניין זה. לפי שמניין זה יש בו חצי ורביע ושמינית ושליש ושתות ותשע וחומש ועישור

משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות קידוש החודש, פרק ו', הלכה ב'

הסברו של הרמב"ם עדיין לא מיישב מדוע לא חילקו ל-360, מספר שגם הוא מתחלק לכל המספרים הללו.


יש שהסבירו שחלוקה זו נוצרה במיוחד עבור חישוב מולד הירח הממוצע. האסטרונום קידינו (אנ') הכשדי חישב את המולד הממוצע: 29, 31, 50, 8, 20 על בסיס 60. חז"ל שלא היו רגילים בחלוקה לשישים תרגמו את החשבון ל"חלקים". אילו היה החשבון כט' יב' תשצ"ב[2] היו יכולים לחלק את השעה ל-15 חלקים בלבד ולציין את המולד הממוצע - עשרים ותשעה ימים ומחצה ושני שלישי שעה וחלק אחד,[3] אך בכדי לתרגם את חישובו של קידינו בצורה מדויקת הוצרכו לחלק ל-1,080 ולקבוע את החישוב: עשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה ו-73 חלקים.[4]

כמו כן ייתכן שהחלקים המוזכרים אינם חלקי שעה שחולקה ל-1,080, אלא חלקי שליש שעה שחולקה ל-360 - מספר שהיה חשוב בשיטת הספירה הבבלית ועל פיו חולק המעגל ל-360 מעלות.

בהגות היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מסורות מסוימות יששכר המקראי עלה לרקיע ומשם למד את החלוקה ל-1,080.[5] בכך הסבירו את הפסוק[6] "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל".[7] המילה "עתים" עולה בגימטריה 1,080 אם מחשבים את האות ם כ-600.[8]
בספרות הקבלה[9] מוסבר כי המקור ל-1,080 נובע מהאפשרות ליצור מהשם יהוה 1,080 צירופים.[10] על פי הקבלה בכל "חלק" העולם נוצר מחדש ושולט בעולם צירוף אחר של שם יהוה.[11] כל חלק מקביל גם לנשימה אחת שהאדם נושם, (18 נשימות בדקה) וכך מתבטאת יצירתו מחדש בכל רגע.[12] המספר 1,080 הוא בגימטריה 5 פעמים גבורה או פעם אחת תפארת עם הכולל.[13]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרדכי ארן, חקרי רמזים במספר תתר"ף, מקבציאל לד', עמודים 465 - 456

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבן עזרא על ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ב'
  2. ^ כמו החשבון עליו מבוסס לוח השנה המוסלמי.
  3. ^ או עשרים ותשעה ימים ומחצה ו-11 חלקים.
  4. ^ על פי הרב אברהם בר חייא, ספר העיבור מאמר ב' שער ב', וביאור הגר"א אורח חיים סוף הלכות ראש חודש
  5. ^ הרב אברהם זכות בספר יוחסין עמוד 74 בשם "ברייתא של שמואל"
  6. ^ ספר דברי הימים א', פרק י"ב, פסוק ל"ג
  7. ^ ערבי נחל פרשת בראשית.
  8. ^ עשרה מאמרות מאמר אם כל חי א יד.
  9. ^ פירוש רבנו בחיי על ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ד'.
  10. ^ בשל"ה בשער האותיות אות ה', ובליקוטי הגר"א על ספר יצירה מובאות מספר שיטות איך מחשבים את 1,080 הצירופים.
  11. ^ נפש החיים שער א' פרק ב' בהגהה.
  12. ^ ראשית חכמה,שער היראה פרק י'.
  13. ^ שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש ו'.