לדלג לתוכן

טייסת 200

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טייסת 200
סמל הטייסת
סמל הטייסת
סמל הטייסת
שומרים על הבית
פרטים
כינוי "טייסת המל"טים הראשונה"
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך חיל האוויר הישראלי
סוג כלי טיס בלתי מאוישים
בסיס האם בסיס חצור (2023–הווה)
פלמחים (1971–2023)
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1971–הווה (כ־53 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני היחידה
ייעוד איסוף מודיעין וצילום אווירי, תצפיות זמן אמת.
כלי טיס הרון־1 ("שובל").
כלי טיס בעבר
הפלות 1
פיקוד
דרגת המפקד סגן אלוף (אוויר) סגן אלוף
עיטורים
יחידת מילואים מצטיינת נשיא המדינה (2016)
אות הערכה מטעם הרמטכ"ל  אות הערכה מטעם הרמטכ"ל (2021)
עיטורים נוספים (מסווג)
פיירבי מדגם 147I ("מבט") מוצג במוזיאון חיל האוויר בחצרים עם סמל טייסת 200
גרסת סמל נוספת של הטייסת

טייסת 200, המכונה גם "טייסת המל"טים הראשונה", היא טייסת כלי טיס מופעל מרחוק (כטמ"ם) בחיל האוויר הישראלי. כיום מפעילה הטייסת כטמ"ם מסוג הרון־1 ("שובל") מבסיס חצור.[1]

טייסת 200 הוקמה ב-1971, בבסיס פלמחים, עם קליטתם של כטב"מי הפיירבי מדגם 147I ("מבט"), ולמפקדה הראשון מונה סא"ל שלמה ניר. הפיירבי הופעל על ידי הטייסת במשימות צילום אוויר שנועדו לשם מעקב אחר תנועת סוללות טילי הקרקע-אוויר של המצרים באזור תעלת סואץ. באוקטובר אותה שנה הצטרפו לכטב"מי הפיירבי כטב"מי המטרה MQM-74A צ'אקר ("תלם") שנועדו להעסיק את טילי הקרקע-אוויר ואת תותחי הנ"מ של האויב, ולהקל על מטוסי הקרב לזהות את הסוללות ולהשמיד אותן. כטב"מים אלו הופעלו על ידי הטייסת גם במלחמת יום הכיפורים ב-1973.[2][3]

ב-1975 קלטה הטייסת חמישה כטב"מי פיירבי 1 ("שדמית")[3] שנועדו לאימוני ירי, ולהטעיות מערכות מכ"ם ונ"מ.

ב-1979 קלטה הטייסת את כטב"ם הסקאוט ("זהבן")[3] ששימש לצילום אוויר והיה בעל יכולת לשדר את התמונות בזמן-אמת לתחנה הקרקעית. הסקאוט הופעל בהצלחה במלחמת לבנון הראשונה ולאחריה.

במהלך גיחת צילום בגבול סוריה-לבנון, שערך כטב"ם פיירבי של הטייסת במאי 1981, ניסה מטוס מיג 21 סורי להפילו, מפעיל הכטב"ם ביצע סדרת תמרונים עד שהמיג איבד שליטה והתרסק. הטייסת קיבלה תעודת הפלה והיה זה האירוע הראשון בעולם בו מופל מטוס מאויש על ידי כטב"ם.[4]

ב-1992 קלטה הטייסת את כטב"ם הסרצ'ר ("חוגלה") המיועד לצילום אוויר, וביוני 1998 קלטה את הדגם המשופר יותר, הסרצ'ר 2 ("כוכב לבן") אשר יצא משימוש בשנת 2007 עם קליטת מטוס מדגם "הרון 1" ("שובל") כפלטפורמה העיקרית בטייסת.

בשנת 2008 זכתה הטייסת בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות בלחימה.[5]

החל משנת 2016 פועל במסגרת הטייסת גף סיורי ים (גס"י). הגף, שהשתייך בעבר לטייסת 120, הוא יחידה הפועלת מבסיס חצור, אך שייכת לחיל הים. היחידה מבצעת את משימותיה על ידי כטמ"מ מסוג "שובל ים". בעבר הפעיל הגף את מטוסי הסי סקאן, אך אלה הוצאו משירות מבצעי בתחילת ינואר 2017.[6]

ב-25 בנובמבר 2021 הוענק לטייסת אות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל על פעילותה במב"ם.[7]

בינואר 2023, עברה הטייסת מבסיס פלמחים לבסיס חצור, כחלק מהשינוי במבנה הארגוני של חיל האוויר.[1]

במלחמת חרבות ברזל נטלה הטייסת תפקיד משמעותי והיא זוקפת לזכותה הריגה מהאוויר של כ-6,000 מחבלים, רובם בגזרת עזה והיתר בדרום לבנון או ביהודה ושומרון (נכון לאוגוסט 2024). היא השתתפה במבצעי חילוץ חטופים כמו מבצע ארנון ומבצעי חילוץ נוספים.[8]

מפקדי הטייסת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
שלמה ניר 1974–1971 מפקד צוות ההקמה ובהמשך מפקד הטייסת
יונתן אראל 1977–1974
זאב ארנון 1979–1977
אהרון שוחט 1979
ישראל גבעול 1981–1979
דוד ארז 1983–1981
רועי מנוף 1986–1983
ליאור אליעזר 1988–1986
נתן פרי 1990–1988
דני גנות
ניר ברקן 2000–2003
ה' 2003–2005
הודי להב 2005–2007
נתן ישראלי 2007–2009
צביקי פרג 2009–2012
ש' 2012–2014
ת' 2014–2016 לימים ראש להק מודיעין[9]
א' 2016–2018
י'[10] 2018–2020 הגיע מחיל התותחנים[11]
ג' 2020–2022
י'[12] 2022–2024
מ'[דרוש מקור] 2024–הווה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טייסת 200 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 שני וקולנקו | צילום: רועי קור, ‏כאן גרים בכיף: טייסת 200 עוברת בסיס, באתר חיל האוויר הישראלי, 29 בינואר 2023
  2. ^ יובל שוהם ומאי אפרת צילום: ארכיון הבטאון וטייסת "המלטים הראשונה", ‏40 שנה בלי טייס, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 בספטמבר 2011.
  3. ^ 1 2 3 אסיף טור-פז, ‏אבולוציה של שם: מדוע מערך ה"כטמ"ם"?, באתר חיל האוויר הישראלי, 11 בנובמבר 2021
  4. ^ יעל פוקס, ‏מזל טוב: טייסת 200 חוגגת יובל, באתר חיל האוויר הישראלי, 25 במרץ 2022
  5. ^ עוזי ברוך, אשכנזי: ההצטיינות אינה מקרית, באתר ערוץ 7, 7 באפריל 2008
  6. ^ ה"שחף" יוצא משירות מבצעי, באתר חיל האוויר הישראלי, 9 בינואר 2017.
  7. ^ אלה היחידות הזוכות ב"אות הערכה מבצעי", באתר צה"ל, 25 בנובמבר 2021.
  8. ^ יואב זיתון, "6,000 מחבלים הרוגים" | סיפור הטייסת המחסלת ותיעוד דרמטי מ"מבצע ארנון", באתר ynet, 9 באוגוסט 2024
  9. ^ רוני גנאור | צילום: נינה קלמס, ‏לראשונה: קצין מודיעין בראשות למד"ן, באתר חיל האוויר הישראלי, 4 באוגוסט 2024
  10. ^ ניר דבורי, ‏לראשונה בח"א: מפקד טייסת "ירוק", באתר ‏מאקו‏, 12 בספטמבר 2017
  11. ^ לראשונה: מפקד טייסת מזרוע היבשה, באתר חיל האוויר הישראלי.
  12. ^ יואב זיתון, "6,000 מחבלים הרוגים" | סיפור הטייסת המחסלת ותיעוד דרמטי מ"מבצע ארנון", באתר ynet, 9 באוגוסט 2024