יהודה אבן שמואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהודה אבן שמואל בשנת 1944 שמחות בפני בפני אספת הנבחרים הרביעית

יהודה אבן שמואל (קופמן) (188623 בפברואר 1976) היה חתן פרס ישראל לשנת תשל"ג בתחום מדעי היהדות[1], וזוכה פרס הרב קוק למחקר תורני לשנת תשי"ט.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן שמואל נולד וגדל בבאלטה שבאוקראינה. בגילאי 14-18 הוא למד בישיבה ליטאית בעיר הולדתו, בישיבת קישינוב[3], ובישיבה המודרנית של הרב חיים טשרנוביץ באודסה, בה למד בנוסף לתלמוד גם מדרש, מחשבת ישראל והיסטוריה יהודית[4]. בשנת 1904, לאחר שהשלים מבחני סיום של גימנסיה רוסית, נסע ללונדון בה שקד במשך כשנה על ספרי חכמת ישראל. לאחר מכן הוא למד שנה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת פריז, ועוד שנתיים בסורבון, לימודי בלשנות, היסטוריה ופילוסופיה[4]. במקביל למד אצל נחום סלושץ[5] והושפע מרעיונות הסוציאליזם, במיוחד מכתבי ז'אן ז'ורס. לאחר שלוש שנים שב לרוסיה, בה לימד והיה פעיל ציוני. בשנת 1913 הוא היגר למונטריאל, בה היה לו קרוב משפחה, והחל ללמוד באוניברסיטת מקגיל. על פי עדות אחד ממקורביו, הוא בחר במונטריאול בגלל שרצה להיות בקרבת ראובן בריינין. זמן לא רב לאחר הגעתו הוא יצר קשר עם בריינין והחל לכתוב מאמרים בעיתון שלו. הוא כתב כשלושה מאמרים בשבוע, שהופיעו תחת שמו וכן תחת שמות עט שונים, כמו "הודלסון" ו"תנא קמא"[4].

בשנת 1916 הוא החל ללמוד בדרופסי קולג'[6]. במשך מספר שנים, בשנות ה-20, היה ראש בית המדרש למורים בניו יורק[7][8]. במקביל היה נואם פופולרי בארצות הברית ובקנדה[9][10]. בשנת 1927 יצא לאור בניו יורק מהדורתו של ספר הניצחון של יום טוב ליפמן מילהויזן. בסוף שנת 1926 עלה לארץ ישראל[11] בהזמנתו של חיים נחמן ביאליק שבקשו לערוך מילון.

בשנות ה-30 כתב הספדים על דמויות שונות בעיתון דבר, בהם נחמן סירקין[12][13], חיים נחמן ביאליק[14] ושמריהו לוין[15].

משנת 1938 היה מנהל מחלקת התרבות של הועד הלאומי[16]. בשנת 1942 צורף לוועד הלשון העברית[17]. במאי - יולי 1943 שהה בדרום אפריקה בשליחות הקרן הקיימת[18][19]. בשנת ה-40 היה העורך הראשי הראשון של האנציקלופדיה העברית[20].

לאחר הולדת בנו שמואל אימץ את השם "אבן שמואל", על שם אביו, ובעקבות מותו, ביום שחרורו מהפלמ"ח ב-2 במאי 1947, שינה את שמו ממש. פרשת האהבה הטרגית בין בנו שמואל קופמן לבין זהרה לביטוב, שניהם מלוחמי הפלמ"ח הצעירים שנהרגו במלחמת השחרור, הפכה לאחד מסיפורי התשתית המכוננים של מלחמת העצמאות. הם היו לסמל הנוער העברי שהתנדב למלחמה הקשה. סיפור אהבתם ומותם הומחז והוסרט פעמים רבות.

בתו של אבן שמואל הייתה המדענית ברוריה קופמן.

חיים קופמן, בן אחיו, כיהן כסגן שר האוצר.

יהודה אבן שמואל הלך לעולמו בכ"ב באדר א' ה'תשל"ו.

מחקר ויצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1935 הוציא לאור את כרך ראשון של מורה נבוכים בתרגום שמואל אבן תיבון[21], בגרסה מבוארת ומנוקדת[22][23]. כרך שני יצא בשנת 1938[24][25]. כרך שלישי יצא בשנת 1959[26] ועליו קיבל את פרס הרב קוק[27]. פירושו לספר מורה הנבוכים, לא הושלם ומגיע רק לתחילת חלק ג'. הפירוש יצא לאור בהוצאת מוסד הרב קוק.

יהודה אבן שמואל תרגם לעברית את ספר הכוזרי, והקדיש את התרגום לזכר בנו. תרגום זה זכה לפופולריות רבה - המהדורה הראשונה יצאה בשנת תשל"ג, ומאז יצאה במהדורות דפוס רבות - בשל שפתו המודרנית, הבהירה והקולחת, אך זכה גם לביקורת חריפה (בעיקר של הרב יוסף קאפח) על אי נאמנות מספקת למקור.

מהדורת אבן שמואל לספר הכוזרי כוללת מבואות ומפתחות נרחבים, ומראי מקומות השוואתיים לספרות ההגות היהודית מימי הביניים ועוד.


אבן שמואל פרסם גם את "מדרשי גאֻלה / פרקי אפוקליפסה יהודית" - פרקי האפוקליפסה היהודית מחתימת התלמוד הבבלי ועד ראשית האלף השישי.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מדרשי גאולה, פרקי האפוקליפסה היהודית מחתימת התלמוד הבבלי ועד ראשית האלף הששי, לוקטו וכונסו בצירוף מבוא כללי, הקדמות, פירושים והערות, ביבליוגרפיה ושינויי נוסחאות, בידי יהודה אבן שמואל, ירושלים, מוסד ביאליק, 1968 (יצא לראשונה בשנת 1943).
  • התנועות המשיחיות בישראל, אוצר המקורות והתעודות לתולדות המשיחיות בישראל, בצירוף מבואות, ביאורים והערות היסטוריות, מאת אהרן זאב אשכולי, הביא לבית הדפוס יהודה אבן שמואל, הקדים מבוא משה אידל, ירושלים, מוסד ביאליק, 1987.
  • כתבים נבחרים, מאת זהרה לביטוב, סודרו לדפוס בידי יהודה אבן שמואל, ירושלים, תשי"ב 1952.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאיר אוריין, רבי ד"ר יהודה אבן-שמואל (קופמן) עם הגיעו לגבורות: קווים לדמותו ותווים למשנתו, חיפה: החוג ללמודי הרמב"ם שע"י הפועל המזרחי, תשכ"ז. (חוברת)
  • מאיר אוריין, "רבי יהודה אבן-שמואל", שנה בשנה תש"ל, עמ' 368-359.
  • מאיר אוריין, "הכוזרי באור חדש" (שנה לפטירתו של ר' יהודה אבן-שמואל ז"ל), שנה בשנה תשל"ח, עמ' 398–406.
  • דב סדן, "וזאת ליהודה: דברים על ר' יהודה אבן-שמואל (קויפמן)", סיני פ"ח, ה'–ז' (תשמ"א 1981), עמ' 276–282.
  • פלטיאל בירנבוים, "ד"ר יהודה אבן-שמואל זכור לטוב", הדאר נ"ו (תשל"ז 1977), עמ' 359–360.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהודה אבן שמואל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נקבעו 12 חתני פרס ישראל, דבר, 23 במרץ 1973
  2. ^ הערב – חלוקת "פרס הרב קוק", דבר, 31 בדצמבר 1959.
  3. ^ מאיר שילוח, ישיבת קישינוב, הצופה, 15 בינואר 1960
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Ira Robinson, THE CANADIAN YEARS OF YEHUDA KAUFMAN (EVEN SHMUEL): EDUCATOR, JOURNALIST, AND INTELLECTUAL, Canadian Jewish Studies, 2007
  5. ^ חגיגת יובלו של ד"ר נחום סלושץ, דואר היום, 4 במרץ 1923
  6. ^ מ. אגףמדרשי גאולה, חרות, 12 במרץ 1954
  7. ^ רבי יהודה אבן שמואל בן שישים, הבוקר, 29 במאי 1947
  8. ^ חיים ליברמן עולה לישראל, חרות, 10 בדצמבר 1954
  9. ^ החינוך העברי באמריקה, דואר היום, 6 באוגוסט 1928
  10. ^ הרהורים, דבר, 21 בפברואר 1930
  11. ^ הפרידה מעם יהודה קויפמן, דבר, 10 בנובמבר 1926; המשך
  12. ^ קדושת ההרחבה, דבר, 28 באוקטובר 1932
  13. ^ נשמת סירקין, דבר, 24 באוגוסט 1934
  14. ^ חיים נחמן ביאליק, דבר, 1 באוגוסט 1934
  15. ^ על הזיו שפנה, דבר, 17 ביוני 1935
  16. ^ אספת המאזינים לתכנית העברית בראדיו, הצופה, 18 בינואר 1938
  17. ^ בזכות המפלגה השלטת, המשקיף, 15 בפברואר 1942
  18. ^ ד"ר יהודה קויפמן יצא למגבית הקהק"ל לדרום אפריקה, דבר, 12 במאי 1943
  19. ^ מציעים לד"ר אבן שמואל קופמן, דבר, 16 ביולי 1943
  20. ^ הנהלת האנציקלופדיה מגיבה, דבר, 28 באוגוסט 1963
  21. ^ תרגום שהוא מאורע, דבר, 25 באוגוסט 1972
  22. ^ בעיר הכנרת החוגגת, דואר היום, 26 באפריל 1935
  23. ^ אשיחה, דבר, 21 ביוני 1935
  24. ^ בספרות ישראל, הצופה, 21 באפריל 1938
  25. ^ רשימות, הבוקר, 3 ביוני 1938
  26. ^ מאיר אורייןלאורו של המורה נבוכים, הצופה, 2 באוקטובר 1959
  27. ^ ד"ר יהודה אבן שמואל (קויפמן), הצופה, 1 בינואר 1960


Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.