יחסי ארצות הברית–סאו טומה ופרינסיפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ארצות הברית–סאו טומה ופרינסיפה
ארצות הבריתארצות הברית סאו טומה ופרינסיפהסאו טומה ופרינסיפה
São Tomé and Príncipe USA Locator.svg
ארצות הברית סאו טומה ופרינסיפה
שטחקילומטר רבוע)
9,833,517 964
אוכלוסייה
329,256,465 204,454
תמ"ג (במיליוני דולרים)
19,490,000 686
תמ"ג לנפש (בדולרים)
59,194 3,355

יחסי ארצות הברית–סאו טומה ופרינסיפה הם היחסים ההדדיים המתנהלים בין ארצות הברית לבין סאו טומה ופרינסיפהמחלקת המדינה האמריקנית תיארה את היחסים עם סאו טומה ופרינסיפה כמצוינים.[1]

ההיסטוריה של היחסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאו טומה ופרינסיפה החלה לפתח קשרי חוץ בעקבות עצמאותה ב-1975. ארצות הברית הייתה בין המדינות הראשונות שמינו שגריר לסאו טומה ופרינסיפה. שגריר הסאו טומני הראשון בארצות הברית, תושב ניו יורק, הוסמך בשנת 1985.

בשנת 1986, נשיא סאו טומה ופרינסיפה, מנואל פינטו דה קוסטה ביקר בארצות הברית ונפגש עם סגן הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש. כמו כן, ממשלת ארצות הברית אף מחזיקה מספר תוכניות סיוע קטנות בסאו טומה, המנוהלות על ידי ארגונים לא ממשלתיים או השגרירות בליברוויל.

באוגוסט 2002 דיווח ה-BBC כי סאו טומה ופרינסיפה הסכימה לארח בסיס ימי של ארצות הברית כדי להגן על אינטרסי הנפט שלה. האיים נמצאים במיקום אסטרטגי, מפרץ גינאה, ממנו ארצות הברית יכולה לפקח על תנועת מכליות הנפט. מאוחר יותר בשנת 2002, ביקר בסאו טומה סגן מפקד פיקוד אירופה של ארצות הברית, קרלטון וו. פולפורד.[2]

ב-16 ביולי 2003 הודחה ממשלה של 140 אלף איש לתקופה קצרה בניסיון להפיכה צבאית. מחלקת המדינה האמריקנית הצטערה לשמוע על הדחה זו וקראה למעורבים לשחרר את פקידי הממשלה העצורים.[3][4] ראשי ההפיכה החזירו את השלטון כעבור כמה ימים, כאשר הנשיא הבטיח להחזיר את השלטון הדמוקרטי.[5]

ביולי 2005 ביקר משמר החופים של ארצות הברית עם צוות של 100 איש בסאו טומה ופרינסיפה במסגרת השתתפות בתרגיל יחסי ציבור. קרלוס נבס, סגן נשיא האספה הלאומית אמר: "למרבה הצער, האמריקאים מעוניינים בסאו טומה בגלל הנפט, אך סאו טומה הייתה קיימת גם לפני כן."[6]

בנובמבר 2007 חתמו ארצות הברית וסאו טומה ופרינסיפה על הסכם לסף המילניום של תאגיד המילניום בשווי של 8.66 מיליון דולר, שנועד לסייע למדינה לשפר את האינדיקטורים למדיניות הפיסקלית על ידי ייעול תהליכי רישום עסקים, מס ומכס.[7]

ייצוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שגריר ארצות הברית, שבסיסו בשגרירות בליברוויל, גבון, מוכר לסאו טומה כשגריר שאינו תושב. השגריר וצוות השגרירות מבקרים באופן קבוע באיים.
  • השגרירה הלא-תושבת הנוכחית של ארצות הברית בסאו טומה ופרינסיפה היא סינתיה הלן אקווטה.[8]
  • אריק ד. בנג'מינסון כיהן בתפקיד זה בין 22 בנובמבר 2010 ל-21 במאי 2013.[9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Background Note: Sao Tome and Principe". US Dept of State official web site. בדיקה אחרונה ב-4 במאי 2009. 
  2. ^ "US naval base to protect Sao Tome oil". BBC News. 22 באוגוסט 2002. בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2009. 
  3. ^ "Renegade Troops Seize Power in São Tomé and Principe". Fox News. 16 ביולי 2003. בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2009. 
  4. ^ "Troops attempt coup in Sao Tome and Principe". CTV. 16 ביולי 2003. בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2009. 
  5. ^ "Sao Tome quizzes 'coup leaders'". BBC News. 18 בפברואר 2009. בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2009. 
  6. ^ "U.S. interests, worries rise in oil-rich W. Africa". MSNBC. בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2009. 
  7. ^ "São Tomé and Príncipe: Country Launches Millennium Threshold Program". AllAfrica Global Media. 9 בנובמבר 2007. בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2009. 
  8. ^ "Sao Tome and Principe - Chiefs of Mission - People - Department History - Office of the Historian". history.state.gov (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-11 במאי 2018. 
  9. ^ "Eric D. Benjaminson". U.S. Department of State. בדיקה אחרונה ב-20 ביולי 2013.