חורבת עורמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מבצר ארומה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חורבת עורמה
חירבת אל-עורמה
DemetriusII.jpg
מטבע של דמטריוס השני. בצד השני זאוס נושא נייקי. הכתובת ביוונית ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΔΗΜΗΤΡΙΟΥ ΘΕΟΥ ΝΙΚΑΤΟΡΟΣ כלומר "של המלך דמטריוס ניצחון האל".
שמות נוספים חורבת עורמה
שטח 50 דונם
גובה מעל פני הים 843 מטר
היסטוריה
תרבויות התרבות הכנענית
התרבות ההלניסטית
תקופות התקופה ההלניסטית בארץ ישראל
התקופה הרומית בארץ ישראל
ננטש התקופה הרומית בארץ ישראל
סוג מבצר
אתר ארכאולוגי
חפירות שנות ה-60
ארכאולוגים הסקר הארכאולוגי של ישראל
מצב הרוס
גישה לציבור כן
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°08′51″N 35°19′18″E / 32.147555555556°N 35.321583333333°E / 32.147555555556; 35.321583333333
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חורבת עורמה הוא אתר ארכאולוגי השוכן בכיפה של ג'בל עורמה, בגובה 843 מטר מעל לפני הים, כ-1.5 ק"מ צפונית-מערבית לכפר עקרבה, ודרומית-מזרחית לאיתמר. במקום נמצאו שרידי מבצר מהתקופה ההלניסטית בארץ ישראל.

ארכאולוגיה ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר נערכו שני סקרים ארכאולוגים, בשנות ה-60 של המאה ה-20 בידי המשלחת הארכאולוגית של דרו-מקורמיק מטעם בית הספר האמריקאי לחקר המזרח[1], ובשנת 1968 במסגרת הסקר הארכאולוגי של ישראל[2].

מסקנת שני הסקרים הייתה, שהאתר הוא מבצר ובו מתקני-מים רבים. באתר נסקרו: בצד מזרח קו החומה, במפלס נמוך משיא התל, חלקלקה שמקיפה את התל מכל צדדיו. בתחתיתו פיר חצוב, אשר שימש גם מחצבה לאבני בניה. בקצהו הדרומי מבנה מבוצר ובו שני שלבים: השלב העליון בנוי אבני גזית בעלות סיתות שוליים, והתחתון בנוי בנייה גסה. שלושה בורות פתוחים במדרון הדרום-מערבי של הכיפה הצפונית ואמת מים (מערכת מים הדומה למערכות באלכסנדריון והורקניה). במקום נאספו בין השאר חרסים מהתקופה הרומית הקדומה. קרמיקה מהתקופות ההלניסטית והרומית המאוחרת, ושבר של כלי חרס מסוג "טרה סיגילטה" (קרמיקה עם גלזורה שבמאה הראשונה לספירה נחשבה לסוג מובחר)[3].

באוקטובר 1984 נמצאו במדרון המערבי והצפוני של חורבת עורמה תשעה מטבעות של דמטריוס השני המתוארכות בין 138 ל-146 לפני-הספירה[3].

לאור דמיונו למבצרי המדבר של החשמונאים, המבצר כל הנראה הוקם על-ידם במטרה להגן על עקרבה, והחזיק בו גם הורדוס. עקרבה נזכרת במקורות החל מתחילת התקופה הפרסית בארץ ישראל. חשיבותה עלתה בתקופה ההלניסטית כשהפכה לבירת מחוז (טופרכיה). בתיאוריהם של יוסף בן מתתיהו ופליניוס הזקן נזכרת עקרבה כבירתה של טופרכיה מצפון לירושלים[4]. בתקופת הנציב ונטידיוס קומאנוס, בשנת 51 לפני הספירה, נזכרת עקרבה כאזור שבו אירעו מהומות וחיכוכים בין היהודים, תושבי המחוז, לבין השומרונים, מצפון. לאחר המרד הגדול ירדה חשיבותו של האזור והמבצר ננטש בהדרגה. באונומסטיקון של אוסביוס ובמפת מידבא האזור עדיין נקרא עקרבטני, אך כבר כפלך שבוטל מבחינה מינהלית וסופח לטופרכיה של שכם[5].

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר נמצא על כיפה של ג'בל עורמה, ההר הגבוה בסביבה, שאוכף מחבר אותה אל המשך הרכס. המקום צופה אל עבר שכם, המרוחקת כשמונה ק"מ מצפון. סביב ההר נובעים סדרה של מעינות. מצפון "עין אום אל ג'רב", מדרום "עין טרטלה" וממערב "עין ר'ולים". מעין בעל 3 נקבות שאורכם כ-10 מטר כל אחת, המשמש כמקור המים של כפר ביתא שממערב. ב-2001 הוקם, כ-500 מטר מצפון לחורבת עורמה, המאחז "חוות אלומות", בו מנחת מטוסים מאולתר שהוקם על ידי ידידיה משולמי, טייס מסוקי קרב תושב המקום[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ E.F.Campbell, "The Shechem Area Survey," BASOR 190
  2. ^ משה כוכבי (עורך), יהודה שומרון וגולן סקר ארכאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים תשל"ב
  3. ^ 3.0 3.1 אשל, ח' וארליך, ז"ח, 1987 ,מבצרה של עקרבה בחורבת עורמה, קתדרה 47 ,עמ' 17-2
  4. ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים, ג, ג, ה
    פליניוס הזקן, תולדות הטבע ה 14 7
  5. ^ מיכאל אבי-יונה, 'מפת מידכא, תרגום ופירוש', ארץ ישראל, ב (תשי"ג), עמ' 143
  6. ^ חיים לוינסוןאטרקציה חדשה במאחזים: מנחת תעופה, באתר הארץ, 11 בפברואר 2013