מגדל כנסיית סלבדור
 | |||||||
| מגדל כנסיית סלבדור | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| מידע כללי | |||||||
| סוג |
מגדל פעמונים, מונומנט לאומי בספרד  | ||||||
| מיקום |
טרואל | ||||||
| מדינה |
ספרד | ||||||
| הקמה ובנייה | |||||||
| תקופת הבנייה | ?–1911 | ||||||
| תאריך פתיחה רשמי |
1911 | ||||||
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות מודחאר באראגון | ||||||
| קואורדינטות | 40°20′31″N 1°06′29″W / 40.342°N 1.10805°W | ||||||
  | |||||||
מגדל כנסיית סלבדור (בספרדית: Torre de la iglesia del Salvador), הוא מבנה עתיק בעיר טרואל במחוז טרואל, באראגון שבספרד. המגדל הוא דוגמה בולטת לאדריכלות בסגנון מודחאר. יחד עם כנסיות אחרות בעיר ובמחוז סרגוסה הוא מוגדר מ-1986 כחלק מאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשם אדריכלות מודחאר באראגון. הוא הוקם בתור הזהב של ממלכת אראגון במאה ה-14, כאשר עדיין הייתה אוכלוסייה מוסלמית בעיר בזכות הפריבילגיות שהעניק להם אלפונסו השני, מלך אראגון.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
המגדל ניצב על רחוב סלבדור, העובר תחתיו בקשת המחודדת שעליה עומד המגדל, מה שמאפשר לצדדים הפונים לרחוב להיות חופשיים מבניינים נספחים, בשונה מהצדדים האחרים של הבסיס, הלחוצים בין הבתים. הוא הוקם ליד כנסיית אל סלבדור. הדמיון עם מגדל כנסיית סן מרטין בולט לעין.
המגדל מחקה את מבנה המינרט של האל-מוואחידון עם שני מגדלים מרובעים קונצנטריים שביניהם נמצא גרם המדרגות. למגדל הפנימי שלוש קומות חופפות המכוסות בקמרון צלעות ומגדל פעמונים עם קשתות מחודדות. העיטורים החיצוניים כוללים קשתות מעורבבות, סריג אלכסוני וקרמיקה מזוגגת בצבעים ירוקים ולבנים. לצורך העלייה יש לטפס על 122 מדרגות, על הקירות המטויחים ניתן לראות גרפיטי מתקופת הבנייה.
לאחר סיום עבודות השחזור, בין 1991 ל-1993, הוא הפך למגדל מודחאר הראשון שאפשר היה לבקר בו בעיר טרואל. שלושת החדרים הפנימיים, כמו גם מגדל הפעמון ונקודת התצפית, מהווים את מרכז המידע על אדריכלות מודחאר בטרואל.
במהלך הרבעון הראשון של 2020 יכנס למחזור מטבע בערך 2 אירו עם תמונת המגדל על אחד מפניו.[1]
אתר מורשת עולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתר הוכרז כ"אתר אמנותי היסטורי" (Monumento histórico artístico), כיום "אתר של עניין תרבותי" (Bien de Interés Cultural). מגדל כנסיית סלבדור בטרואל הוכרז, יחד עם המכלול המונומנטלי של מבנים בסגנון מודחאר של העיר, אתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1986.
על פי ההכרזה:
ההתפתחות במאה ה-12 של אמנות מודחאר באראגון נבעה מהתנאים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים הייחודיים ששררו בספרד לאחר הרקונקיסטה. אמנות זו, המושפעת מהמסורת האסלאמית, משקפת גם סגנונות אירופיים שונים בני אותה תקופה, במיוחד הגותיים. הסגנון שהיה רווח עד ראשית המאה ה-17, היה מאופיין בשימוש מעודן ומלא המצאה בלבנים ואריחים מזוגגים באדריכלות, במיוחד במגדלי הפעמונים.[2]
מרכז המידע על אדריכלות מודחאר בטרואל[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגדל כנסיית סלבדור משכן בשלושת חדריו הפנימיים ובמגדל הפעמונים מיצגים להבנת אדריכלות מודחאר. התופעה החברתית בה היא נולדה, כמו גם החומרים ותהליכי הבנייה שהופכים אותה לסוג היחידי של אמנות ספרדית בלעדית, שהגיעה להתפתחות המקסימלית בעיר טרואל.
- חדר 3. המודחאר בטרואל. דגם בקנה מידה של טרואל במאה ה-14.
- חדר 2. המודחאר בזמן. חומרי בנייה.
- חדר 1. מודחאר בחלל. גאוגרפיה של מודחאר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע ותמונות על מגדל כנסיית סלבדור (בספרדית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
