אלן ג'ונסון-סירליף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלן ג'ונסון-סירליף
Ellen Johnson-Sirleaf
Ellen Johnson Sirleaf February 2015.jpg
אלן ג'ונסון-סירליף בפברואר 2015
מדינה ליבריה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך לידה 29 באוקטובר 1938 (בת 78)
מקום לידה מונרוביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת האחדות עריכת הנתון בוויקינתונים
דת מתודיזם עריכת הנתון בוויקינתונים
בן-זוג ג'יימס סירליף
נשיאת ליבריה ה-24
תקופת כהונה 16 בינואר 2006 – מכהנת (11 שנים)
סגן ג'וזף בואקאי
הקודם גיודה בריאנט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אֶלן ג'ונסון-סירליףאנגלית: Ellen Johnson-Sirleaf, נולדה ב-29 באוקטובר 1938) היא נשיאת ליבריה והאשה הראשונה שנבחרה להנהגת מדינה ביבשת אפריקה. מכונה בפני תומכיה "אשת הברזל", כפי שכונתה בשעתה ראש ממשלת בריטניה, מרגרט תאצ'ר. כלכלנית בהכשרתה. זכתה, יחד עם שתי נשים נוספות, בפרס נובל לשלום לשנת 2011, על מאמציה להענקת שוויון זכויות לנשים ומאבקה לקידום זכויות האדם.

תחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונסון סירליף, ילידת מונרוביה, בירת ליבריה, היא צאצאית של קבוצת המיעוט של צאצאי העבדים מאמריקה. ג'ונסון נולדה לאמא חצי גרמניה ואבא משבט הגולה, ולמרות שלא נחשבה "ליברית אמריקאית" לפי התנאים, כלפי חוץ היא נחשבה כזאת. אביה היה פעיל מאוד פוליטית והיה הראשון משבטו שישב בפלרמנט. היא התחתנה בגיל 17 לג'יימס סירליף ובשנת 1961 התגרשה ממנו בגלל התעללות מצידו. באותה התקופה עבדה כספרנית ונאלצה לגדל את ארבעת ילדיה בבית הרוס. היא למדה בתיכון מתודיסטי במונרוביה, ובהמשך קיבלה תואר בחשבונאות מהקולג' לעסקים במדיסון, ויסקונסין, ארצות הברית ולאחר מכן תואר בכלכלה מאוניברסיטת קולורדו, וכמו כן קיבלה תואר בניהול ציבורי (Master of Public Administration) מאוניברסיטת הרווארד ב-1971, והייתה פעילה בארגונים חברתיים. עם גמר הלימודים היא חזרה לליבריה ועבדה בממשלתו של וויליאם טולברט והייתה לעוזרת של שר האוצר.

מאבקים פוליטיים וגלות כפוייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום לימודיה האקדמיים שבה ג'ונסון סירליף לליבריה ומונתה לעוזרת שר האוצר בממשלתו של ויליאם טולברט. ב-1979 מונתה להיות שרת האוצר של ליבריה. בזמן שהייתה שרת האוצר של ליבריה היא תמכה בעקביות בכלכלה החופשית ובמערב ובזכות זה הייתה לחביבת האמריקאים וקרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי. סמ"ר סמואל דו תפס את השלטון ב 12 אפריל 1980 בהפיכה צבאית; טולברט נרצח וכל ארבעת חברי ממשלתו הוצאו להורג בידי כיתת יורים. דו ותומכיו השתלטו על המדינה והובילו טיהור נגד הממשלה הקודמת. סירליף קיבלה בתחילה תפקיד בממשלה החדשה כנשיאת הבנק הליבריאני לפיתוח והשקעות, אם כי היא ברחה מהארץ בנובמבר 1980 לאחר שביקרה בפומבי את דו ואת מועצת הגאולה לעם על ניהולם של המדינה. שנה לאחר מכן נרצח הנשיא טולברט על ידי רב סמל סמואל דו ובוצעה הפיכה במדינה שבעקבותיה נאלצה לעבור לגלות בקניה, שם עבדה בסיטיבנק, המספק שירותי בנקאות ללקוחות פרטיים. התמיכה האמריקאית והבינלאומית למעשה הצילו את חייה בתקופות שבהן עברה משפטי ראווה, נשפטה למאסר ויציאה לגלות[1].

ב-1985 שבה לליבריה כדי להתמודד לפרלמנט, אולם בנאום שנשאה מתחה ביקורת על הממשל של דו, ובשל כך נעצרה ונשלחה ל-10 שנים בכלא. אולם גל מחאות בינלאומי ולחץ אמריקאי הביא לשחרורה כעבור זמן קצר. לאחר מכן עברה להתגורר בוושינגטון הבירה, שם עבדה בבנק העולמי. ב-1997 שבה פעם נוספת לליבריה והתמודדה על הנשיאות נגד צ'ארלס טיילור, בו תמכה שבע שנים קודם לכן כשביצע את ההפיכה במדינה שהביאה לסיום שלטונו של סמואל דו. בבחירות היא קיבלה 10% בלבד מקולות הבוחרים. הנשיא טיילור הציג את ההתמודדות שלה נגדו בבחירות כבגידה והעמיד אותה לדין במשפט ראווה, דבר שאילץ את ג'ונסון סירליף לחזור לגלות נוספת בארצות הברית. במהלך תקופתה בגלות סירליף הייתה בכמה תפקידים מפתח ביניהם עבדה באו"ם וחקרה את רצח העם ברואנדה ואת תפקידיהן של הנשים בהובלה לשיחות השלום. כמו כן סירליף הקימה תאגיד בשם "קורמה" ששם לו למטרה לסייע ליזמים ממדינות אפריקה.

בחירות 2005 ובחירתה לנשיאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלן ג'ונסון-סירליף בטקס השבעתה לנשיאות

במרץ 2003, לאחר שהושג הסכם שלום לסיום מלחמת האזרחים העקובה מדם במדינה, נאלץ צ'ארלס טיילור לוותר על כסאו ולצאת לגלות, דבר שאיפשר לג'ונסון-סירליף להכשיר את הקרקע לקראת התמודדותה בבחירות ב-2005. בזמן זה כיהנה בתפקיד ראש הוועדה לרפורמת העמלות במדינה. בבחירות 2005 הללו התמודדה מול שחקן הכדורגל הבינלאומי ג'ורג' וואה, שזכה לפופולריות בציבור, ובמיוחד בקרב צעירי ליבריה העניים והמובטלים. בסיבוב הראשון הוביל וואה על ג'ונסון סירליף בהפרש של שמונה אחוזים, אולם בסיבוב השני, שהתקיים בנובמבר 2005 קיבלה ג'ונסון-סירליף כ-60% מקולות הבוחרים וב-16 בינואר 2006 נכנסה לתפקידה כנשיאת ליבריה. בטקס ההכתרה שלה הגיעו פוליטיקאים מכובדים מרחבי העולם כולל מזכירת המדינה של ארצות הברית קונדוליסה רייס והגברת הראשונה לורה בוש.

מדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנשיאה, מתמודדת ג'ונסון-סירליף מול מגוון רחב של בעיות חמורות במדינה, כשהמשימות העיקריות שלפניה הן טיפול באבטלה הגבוהה (75% - 80%), שיקום התשתיות שנהרסו עקב 14 שנות מלחמת אזרחים ונטרול השסע החברתי במדינה. במישור הפוליטי, עליה להתמודד עם רבים מתומכיו (ואף קרובי משפחתו) של הנשיא הקודם טיילור, שעדיין מאיישים עמדות פוליטיות בכירות.

פועלת להשיג השקעות זרות וסיוע חוץ, ובין השאר חתמה עם נשיא סין, הו ג'ינטאו, על שבעה הסכמי סחר בין המדינות, בעת ביקורו של ג'ינטאו בליבריה בפברואר 2007. בנוסף דאגה ג'ונסון-סירליף לחידוש אספקת החשמל לבירה מונרוביה תוך 150 יום מכניסתה לתפקיד, כשהיא מכריזה כי "חיבור העיר לרשת החשמל מסמל את המסע שליבריה עושה מחושך לאור".

סירליף מתמקדת בבעיות של נשים במדינה. הנושא של אונס לפני כהונתה היה טאבו והיא קידמה חוקים חדשים שהרחיבו את ההגדרה של אלימות מינית וגם ענישה וההשלכות של אונס. היא הבטיחה לאכוף את החוקים נגד אונס בלי פחד וזה עבר בחקיקה של המדינה. על אף כינויה אשת הברזל הצהירה ג'ונסון כי היא רוצה להביא "רגישות אימהית" לנשיאות כדי לרפא את הפצעים העמוקים שנגרמו ב14 שנים של מלחמות אזרחים עקובות מדם, מלחמות שהרסו את ליבריה עד היסוד. סירליף הצליחה לשמר את השלום לאחר מלחמת האזרחים, לחזק את יחסי החוץ, לתקן את הכבישים ואת התשתיות בליבריה. סירליף גם שיפצה בתי ספר ובתי חולים וקידמה את מצב הפליטים במדינה. סירליף היא הראשונה להילחם בשחיתות ואכן משבחים את מאבקה ואת התעקשותה על שקיפות במכרזי הענק לשיקום תשתיות[2]. סירליף נלחמת בשחיתות מבית והדבר בא לידי ביטוי בכך שהשעתה את בנה מתפקידו וקנסה אותו. בנה, צ'ארלס סירליף היה סגן נגיד הבנק המרכזי של ליבריה והוא הושעה מכיוון שלא הצהיר במועד על נכסיו כפי שאמור היה לעשות עם מינויו[3]. סירליף מבקשת לייצג לא רק את עצמה אלא את אפריקה כולה. מגזין פורבס הכתיר אותה כאחת מ10 הנשים הכי משפיעות בעולם.

מדיניות חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

סירליף כבר בתחילת דרכה בתור נשיאת ליבריה שמרה על יחסים קרובים עם שכנותיה ביבשת. ביקורה הראשון מחוץ לגבולות ליבריה היה למען מפגש עם נשיא חוף השנהב לורן גבאגבו במטרה לשפר את היחסים בין ליבריה לחוף השנהב, בעקבות תמיכת חוף השנהב בארגון המורדים MODEL בעת מלחמת האזרחים השנייה בליבריה.

החל מתחילת דרכה סירליף הייתה בעלת יחסים קרובים לארצות הברית. היא הייתה הנשיאה הראשונה והיחידה אשר איפשרה להקים מטה צבאי של ארצות הברית באפריקה, אך בסופו של דבר המטה לא הוקם בליבריה אלא בגרמניה. מרץ 2006, סירליף פנתה לקונגרס האמריקאי במטרה שיעזור לה "להפוך את ארצה לנקודת אור, דוגמה לשאר מדינות אפריקה למה שאהבה וחירות יכולות להשיג"[4].

בזכות קשריה הטובים של סירליף וחתימתה עם נשיא סין, הו ג'ינטאו, בעת ביקורו בליבריה בפברואר 2007 על שבעה הסכמי סחר בין המדינות, ליבריה זכתה לשיפור תשתיות התקשורת הארציות שלה בתמיכתה של סין. וכמו כן בניית קמפוס חדש באוניברסיטת ליבריה[5].

סירליף וישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורה הראשון היה ב-2007 כאורחת מרכזית בכנס של נשים מנהיגות של משרד הביטחון. ביוני 2016 הגיעה סירליף לישראל כדי לקבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה על מאמציה להענקת שוויון זכויות לנשים ומאבקה לקידום זכויות האדם. היא הודתה לישראל על הסיוע במאבק באבולה ודיברה על הצורך לנתץ חומות בהקשר של הסכסוך הישראלי פלסטיני. בביקורה היא נפגשה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא המדינה ראובן ריבלין, שר האנרגיה יובל שטייניץ ושרת המשפטים איילת שקד. כמו כן היא ביקרה ביד ושם, בכותל המערבי ובמקומות הקדושים. בביקורה אמרה: "במהלך ביקורי עם משלחתי, אנו רוצים ללמוד מההתקדמות המשמעותית שישראל עשתה, ובעיקר בתחום החקלאות שבו אנו מתפלאים כל פעם מחדש. מה שעשיתם בתחום המים הוא דבר מדהים. יש הרבה דמיון בין ליבריה לבין ישראל. אני רוצה להודות לישראל על הסיוע שלה במהלך משבר האבולה, כאשר היא הצטרפה יחד עם כוחות אחרים ויוזמות בילטרליות על מנת לעזור לנו לנצח את המחלה"

זכויות להט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2011, הילארי קלינטון נשאה נאום בו הודיעה כי ארצות הברית תפעל למען שימור זכויות הקהילה הגאה בעולם. ברוב מדינות אפריקה כיום, קיימים חוקים פליליים כנגד הומוסקסואליות. בליבריה יחסים הומוסקסואליים נחשבים בלתי חוקיים וניתן להיאסר עד שנה בעוונם[6]. בפברואר 2012 עלתה הצעת חוק כי תקופת המאסר על יחסים הומוסקסואליים תעלה ל10 שנות מאסר, סירליף התנגדה לקבלת חוק זה אך עם זאת אינה נלחמה לביטול שנת המאסר שקיימת עד היום. מקורבים לסירליף טוענים כי אם תתקומם למען ביטול המאסר זוהי התאבדות פוליטית מבחינתה[7].

אלן ג'ונסון סירליף שומרת על הסטטוס קוו הקיים בליבריה בנוגע לקהילת הלהט"ב. מצד אחד היא טוענת כי אין מקום לביטול המאסר משום שהחברה אינה מוכנה לקבלת שינויים כה גדולים אך מצד שני היא אינה מוכנה לחתום על חוקים חדשים שמחמירים את ההתנהלות בליבריה כנגד קהילת הלהט"ב.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1.מערכת וואלה! חדשות, 21.08.2012. "אהבה קשוחה: נשיאת ליבריה לימדה את בנה לקח כואב", וואלה, http://news.walla.co.il/item/2560290, (נסקר ב-19.03.2017).

2.גולן, תמר. ""אשת הברזל" הראשונה של אפריקה", מסע אחר, http://www.masa.co.il/article/1730/, (נסקר ב-19.03.2017).

3.קודנר, ליאור, 20.11.2007. "נשיאת ליבריה ל"הארץ": אפריקה נמצאת בדרך למעלה", הארץ, http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1459366, (נסקר ב-19.03.2017).

4.אייכנר, איתמר, 08.06.2016. ""גולדה של אפריקה" בישראל: "גאה שהלכתי בדרכה"", ווינט, http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4813139,00.html, (נסקר ב-19.03.2017).

5.All Africa, 15.03.2006. "Liberia: Presidnt Sirleaf Thanks U.S. congress, Asks for Continuing Support", http://allafrica.com/stories/200603150786.html, (accessed 19.03.2017).

6.Chapman, Annsley, and Cheryl Seelhoff. "Liberia, Chile and Jamaica Inaugurate First Female Leaders." Off Our Backs 36, no. 2 (2006):

7.Bauer, Jacqui. "Women and the 2005 Election in Liberia." The Journal of Modern African Studies 47, no. 2 (2009): 193-211. http://www.jstor.org/stable/30224940

8.Cooper, Helene. "IRON LADY: The Promise of Liberia's Ellen Johnson Sirleaf." World Affairs 173, no. 4 (2010): 43-50. http://www.jstor.org/stable/41290261.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלן ג'ונסון-סירליף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
צ'ארלס טיילור
נשיאי ליבריה
2005
הבא: