דאקיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:14, 28 ביולי 2016

דאקיה מבוטא דאצ׳יה (Dacia) בעת העתיקה הייתה ארצם של בני העם המכונים דאצ׳ים (Daci). דאצ׳יה הייתה אזור גדול במזרח אירופה שגבולותיו: הרי הקרפטים בצפון, הדנובה בדרום, נהר הטיסה (הונגריה המודרנית) במערב ובמזרח הנהר טיראס (כיום דניסטר במזרח מולדובה). באופן גס חופף שטחה של דאצ׳יה ההיסטורית לשטחיהן של רומניה ומולדובה. בירת דאצ׳יה הייתה סרמיסג'טוזה.

משערים כי מוצא תושבי האזור משבטים תרקיים. הדאצ׳ים מכונים בכתבים יוונים גטון (וברבים גטאה - Getae) וגם Dai והרומאים כינו אותם דאצ׳ים או גֵטים.

גאוגרפיה

בהיסטוריה של דאצ׳יה התקיימו שלוש תקופות נפרדות.

הראשונה: דאצ׳יה בתקופת המלך בורביסטה. גבולותיה השתרעו מנהר הבוג הדרומי באוקראינה של היום לנהר הדנובה באזור סלובקיה של ימינו, ומהרי הבלקנים בבולגריה של היום לטרנסקרפטיה באוקראינה.
השנייה: הפרובינקיה הרומאית דאצ׳יה טראיאנה. גבולות הפרובינקיה נקבעו כתוצאה ממלחמות דאקיה (101 – 106) והיא כללה את המחוזות הקרויים כיום באנאט, אולטניה וטרנסילבניה.
השלישית: הפרובינקיה הרומאית דאצ׳יה אורליאנה. הפרובינקיה הוקמה בתוך גבולותיה של הפרובינקיה מואסיה עילית לשעבר, לאחר שהרומאים נאלצו לנטוש את דאצ׳יה טראיאנה לטובת הגותים והקרפיאנים בשנת 271.

גבולות דאצ׳יה השתנו עם השנים. במערב הגיע גבולה של דאצ׳יה עד לדנובה, בנקודה בה הנהר משנה כיוון ממזרח לדרום, דרומית לעיר ההונגרית "וץ". יוליוס קיסר מספר בספרו "על המלחמות הגאליות" (De Bello Gallico ספר 6) על יער "הרקניה" המשתרע לאורך הדנובה עד לשטח הדאצ׳ים. תלמי ממקם את גבולה המזרחי של דאצ׳יה טראיאנה בנהר היראסוס (הנהר סירט ברומניה של היום).

תרבות

כשהרומאים פגשו את הדאצ׳ים לראשונה, כבר הייתה לאחרונים תרבות מפותחת שהושפעה מהסקיתים שהיו שכניהם ומהפולשים הקלטים של המאה ה-4 לפנה"ס.

דת

הרודוטוס מספר בספרו היסטוריה (כרך 4) על האל זלמוקסיס Zamolxis/Zalmoxis/Zalmoksha לפי הרודוטס, הגטים האמינו בנצחיות הנשמה, ועבורם המוות היה החלפת ארץ בלבד. לכוהן הגדול היה מעמד מיוחד בחברה של הגטאה כנציג האלוהות העילאית, זלמוקסיס. בנוסף, הכהן הגדול היה גם יועצו הראשי של המלך. ההיסטוריון הגותי יורדאנס מתאר בספרו "גטיקה" (מקורם ומעשיהם של הגותים) את דיקיניוס (Dicineus או גם דקנאוס - Deceneus) שהיה הכהן הגדול של המלך בורביסטה.

מלבד זלמוקסיס האמינו הדאצ׳ים באלים אחרים כדוגמת גבליזיס Gebeleizis ובנדיס Bendis.

חברה

החברה הדאצ׳ית התחלקה לשני מעמדות: מעמד אריסטוקרטי (טאראבוסטס) והעם הפשוט (קומאטי). רק לאריסטוקרטיה הותר לכסות את ראשם והם לבשו כובע לבד (ולכן כונו על ידי הרומאים פילאטי (pileati) מלטינית חובשי הלבד). האריסטוקרטים היו מעמד של בעלי זכויות יתר, ומשערים כי היו אבותיהם הקדמונים של הבויארים (אצילים) הרומנים.

המעמד השני, שחבריו היוו את עיקר הצבא, איכרים ובעלי מלאכה, היו קרויים על ידי הרומאים קאפילאטי (capillati), מילה שפירושה: ארוכי השיער. ניתן לחזות בהופעתם ובלבושם בעמוד טריאנוס.

הדאצ׳ים פיתחו שיטה ייחודית לבניית חומות, שכונתה על ידי הרומאים Murus Dacicus (חומה דאצ׳ית), והייתה אופיינית למערכת המורכבת של עריהם המבוצרות, כדוגמת בירתם סרמיסג'טוזה (כיום חונדוארה ברומניה). ניתן לראות את רמת העיור אליה הגיעו בתבליטים שעל עמוד טריאנוס, ובתיאור כיצד נכבשה סרמיסג'טוזה על ידי הרומאים. הרומאים איתרו והשמידו את הצנרת שהובילה מים לתוך בירת הדאקים, ורק כך הצליחו לסיים את המצור הממושך של סרמיסג'טוזה.

היסטוריונים יוונים ורומיים תיארו את נפילתו בשבי של ליסימכוס, לאחר שהובס בידי הגטים (דאצ׳ים) תחת שלטונו של דרומיהטס, את האסטרטגיה הצבאית של הדאצ׳ים ואת שחרורו של ליסימכוס לאחר דיון באספת העם של הגטאה.

ענפי תעסוקה

מקורות התעסוקה העיקריים של הדאצ׳ים היו חקלאות, כוורנות, גידול גפנים, משק חי, קרמיקה ועיבוד מתכת. הפרובינקיה הרומאית דאצ׳יה מיוצגת בססטרציה (סוג מטבע) רומית כאישה היושבת על סלע, אוחזת בנשר, ילד קטן על ברכיה אוחז בשיבולת חיטה, וילד קטן יושב למרגלותיה אוחז באשכול ענבים.

הדאצ׳ים גם כרו כסף וזהב מהמכרות בטרנסילבניה. בין הדאצ׳ים לשכניהם התנהל מסחר פורח, כפי שניתן להיווכח, ממספר רב של מטבעות זרים שנתגלו בדאצ׳יה. הסבר נוסף למציאת מגוון המטבעות, טמון בשוד עוברי הדרך שנאלצו לעבור בעמק שיצרה הדנובה בין הרי הבלקן ובין הרי הקרפטים (יש אומרים שמכאן יצאה דיבת הרומנים כגנבים).

שפה

מאפייני השפה הדאקית מצויים בוויכוח בין החוקרים בשל מיעוט הממצאים הארכאולוגים, אך משערים כי דיברו ניב של השפה התראקית.

היסטוריה

התקופה שקדמה לכיבוש הרומי

משערים כי אזור הרי הקרפטים-דנובה יושב ב-2000 לפנה"ס על ידי הודו אירופאים שהתמזגו בילידים הנאוליתים ויצרו את השבטים התרקים. התרקים באו במגע עם היוונים כאשר היוניים והדורים התיישבו על החוף המערבי של הים השחור במאה ה-7 לפנה"ס. הרודוטוס מזכיר עמים אלה כ"גטאה". יחד עם שבטים קרובים, שנודעו לרומאים מאוחר יותר כדאצ׳ים, שחיו בהרים צפונית למישור הדנובה ובאגן טרנסילבניה יצרו הגטאה חברה ותרבות ייחודית במחצית השנייה של מאה ה-4 לפנה"ס.

ממלכת דאצ׳יה הייתה קיימת לפחות מתחילת המאה ה-2 לפנה"ס תחת המלך אורולס. עימותים עם שבטי הבאסטארנאה והרומאים (112 לפנה"ס-109 לפנה"ס, 74 לפנה"ס דלדלו את משאבי הדאצ׳ים.

תחת שלטונו של בורביסטה, מלך דאצ׳יה (בן תקופתו של יוליוס קיסר) שארגן מחדש את הצבא, הורחבו גבולותיה של הממלכה עד לגודלה המקסימלי. שבטי הבאסטארנאה והדולי הוכנעו ואפילו ערים יווניות כדוגמת אולביה ואפולוניה שעל הים השחור הכירו בסמכותו של בורביסטה. תקופת מה הצטיירה ממלכת דאצ׳יה כמעצמה מטילת אימה עד כדי כך שיוליוס קיסר שקל מסע צבאי נגדם (גם משום שבורביסטה לקח חלק בתככים רומאים נגד יוליוס קיסר), שנמנע בשל הרצחו. באותו הזמן נרצח גם בורביסטה, וממלכותו נחלקה לארבעה (או חמישה) חלקים תחת שליטים שונים. אחד מהם היה קוטיסו שאוגוסטוס ביקש לשאת את בתו. אוגוסטוס אף ארס לו את בתו בת החמש יוליה. שליט זה מוזכר באחת הפואמות של המשורר הורטיוס (Occidit Daci Cotisonis agmen, Odes, III. 8. 18).

הדאצ׳ים מוזכרים תדיר בתקופתו של אוגוסטוס ולטענתו הם הוכרחו להכיר בעליונות הרומאית. עם זאת, הם לא הוכנעו ובתקופה מאוחרת שלאחר שלטונו נהגו לחצות בחורף את הדנובה הקפואה על מנת להחריב את הערים הרומיות שבפרובינקיה מואסיה.

הכיבוש הרומי

בין השנים 85 ל-89 התנהלו שתי מלחמות בין הדאצ׳ים בראשות המלך דוראס או דיוראפאנוס (המכונה גם דקבאלוס הגדול) ובין הרומאים.

בשנת 87 הובסו הכוחות הרומאים בפיקודו של קורנליוס פוּסקוּס, והדאצ׳ים הוציאו אותו להורג בהוראתו של המלך דיוראפאנוס. לאחר ניצחון זה נטל דיוראפאנוס את הכינוי דצ'באל (Decebal) (שפירושו "רב העוצמה"). שנה אחר־כך השיגו כוחות רומאים חדשים בפיקוד של טטיוס לולויאנוס יתרון סמלי, אך נאלצו לכרות עם הדאצ׳ים שלום עקב תבוסתו של דומיטיאנוס למרקומנים, כך שהדאקים נותרו עצמאיים. יותר מכך, דצ'באל קיבל את התואר "מלך לקוח של רומא" מה שאפשר קבלת הדרכה צבאית, אומנים ואף כסף מרומא.

כדי לשים קץ להסדר המביש, או שמא מתוך כוונה לשפר את מצבה הכלכלי של האימפריה הרומית, בעזרת השתלטות על האוצר הנודע של דצ'באל, החליט טריאנוס לכבוש את דאצ׳יה ולהשתלט על מכרות הזהב של הדאצ׳ים בטרנסילבניה. התוצאה של המערכה הראשונה (101 – 102) הייתה מצור על בירת דאצ׳יה סרמיסג'טוזה וכיבוש חלק מהארץ. המערכה השנייה (105 –106) הסתיימה בהתאבדותו של דצ'באל, וכיבוש השטחים שעתידים היו להיות הפרובינקיה הרומית דאצ׳יה טראיאנה. גופתו של דצ'באל נמצאה על ידי הקצין הרומאי טיבריוס קלאודיוס מקסימוס, אשר כרת את ראשו של דצ'באל והגישו לקיסר טריאנוס. טריאנוס נקט במדיניות אכזרית, חיסל את האליטה, הרס את המקדשים, הרג רבים מהתושבים, מכר רבים לעבדים, ויישב אוכלוסייה זרה במקומם. תיאור המלחמות הדאצ׳יות מצוי בספריו של ההיסטוריון דיו קסיוס, אך הפרשנות הטובה ביותר למלחמה מצויה על עמוד טריאנוס המפורסם ברומא.

השלטון הרומי

הפרובינקיה הרומית דאצ׳יה כללה את טרנסילבניה, באנאט ואולטניה. היא נשלטה על ידי נציב בדרגת פראיטור, והלגיון השלושה עשר גמינה (Gemina), בתוספת כוחות־עזר היה מוצב דרך קבע בפרובינקיה. בשל הידלדלות האוכלוסין בפרובינקיה החדשה, שנבעה מהמדיניות של טריאנוס במלחמות דאצ׳יה, הובאו מתיישבים על מנת לעבד את האדמה, ולהפעיל את המכרות יחד עם האוכלוסייה הדאצ׳ית שנותרה, שכפי שניתן לראות ב"עמוד טריאנוס" נכנעה לטריאנוס במלחמות דאצ׳יה. המתיישבים היו חיילים רומיים ומתיישבים רומיים בני הדור הראשון או השני מנוריקום או פאנוניה, ואחר כך נוספו מתיישבים מפרובינקיות אחרות: תרקים דרומיים (מהפרובינקיות מואסיה ותרקיה) ומתנחלים מהפרובינקיה הרומית אסיה הקטנה.

הרומאים בנו מבצרים כדי להתגונן מהתקפות העמים הרוקסולנים, האלאנים, הקרפיאנים, והדאצ׳ים החופשיים. כמו כן, סללו הרומאים שלוש דרכים צבאיות עיקריות, על מנת לחבר בין הערים הראשיות. דרך רביעית שנקראה על שמו של טריאנוס, חצתה את הקרפטים, וחדרה לטרנסילבניה במעבר טוּרנוּ רוֹשוּ. הערים הראשיות בפרובינקיה היה המושבה "אולפיה טראיאנה סרמיסג'טוזה" (כיום סרמיסג'טוזה במחוז הונדוארה, רומניה), אפולום (כיום אלבה יוליה במחוז אלבה, ברומניה), נאפוקה (כיום קלוז'-נאפוקה, במחוז קלוז', ברומניה). הדאצ׳ים באזור הרומי אמצו את הדת והשפה של הכובשים (אך הדעה כי השפה הרומנית מקורה בהשתלטות הרומית על דאציה נתונה במחלוקת).

ב-129 חילק אדריאנוס את דאצ׳יה ל"דאצ׳יה העילית" ול-"דאצ׳יה התחתית". הראשונה כללה את טרנסילבניה, והשנייה את ולאכיה הקטנה או אולטניה.

אנטונינוס פיוס חילק ב-159 את הפרובינקיה מחדש לשלוש פרובניקיות (tres Daciae): פורוליסנסיס (Porolissensis) כשם העיר העיקרית "פורוליסיום" (בסמוך למויגראד, נפת סאלאז'), אפולנסיס (Apulensis) כשם העיר אפולום ומלבנסיס (Malvensis) על שם מלבה (מיקום אינו ידוע). שלוש הדאצ׳יות היוו חברה אחת בכך שהייתה להם בירה משותפת "אולפיה טראיאנה סרמיסג'טוזה" ואספת נבחרים (דיאט) משותפת שדנה בענייני הפרובינקיה, ניסחה תלונות והתאימה את המיסוי ליכולות. עם זאת, בכל מובן אחר היו שלוש הדאצ׳יות פרובינקיות עצמאיות, כל אחת נהן תחת מיופה־כוח רגיל הכפוף לנציב בדרגת קונסול. מרקוס אורליוס איחד ב-168 את הפרובינקיות לאזור צבאי אחד. גבולות האזורים בשלטון רומי כנראה לא הוגדרו מעולם בבירור, אך אין ספק שהכיבוש הביא לרומאים רווחים צבאיים וכלכליים.

לאחר מלחמות דאצ׳יה, גויסו הדאצ׳ים לצבא הרומי, והועסקו בבניית חומת אדריאנוס בבריטניה, או במקומות אחרים באימפריה הרומית. לרוב, שירתו הדאצ׳ים בבריטניה. עמוד האנטוניני של מרקוס אורליוס והקשת של גלריוס משרטטים דמויות של לוחמים דאצ׳ים.

הנסיגה הרומית

השליטה הרומית בארץ הייתה לא יציבה. נאמר אף כי הקיסר אדריאנוס שהיה מודע לקושי בשמירת הפרובינקיה, שקל לנטוש אותה ונסוג מהחלטה זו, רק בגלל ההתחשבות בביטחונם של האזרחים הרומים הרבים המצויים בשטחה.

בזמן שלטונו של גליאנוס (256) חצו הגותים את הקרפטים וגרשו את הרומאים מדאציה, למעט מספר מקומות מבוצרים בין הנהר טימיס והדנובה. האירוע אינו מונצח ברישומים מתקופה זו, וההפסקה הפתאומית בהופעתם של כתובות ומטבעות רומיות בדאצ׳יה אחרי שנת 256, מהווה את התמיכה היחידה בהכרזה של רופיוס פסטוס כי "תחת הקיסר גליאנוס אבדה דאצ׳יה".

הקיסר אורליאנוס (270-275) ניצב מול שורה של אבדות טריטוריאליות. גאליה והיספניה אבדו לאימפריה החל מ-260, הפרתים התקדמו באסיה, והקרפיאנים והגותים ערכו מסעות חורבן במואסיה ואיליריה. לכן החליט אורליאנוס לנטוש את הפרובינקיה דאצ׳יה שנוצרה על ידי טריאנוס, והורה על נסיגת כל הכוחות והתושבים הרומיים ממנה, כשהדנובה נקבעה כגבול הרומי החדש. דאצ׳יה אורליאנה אורגנה מחדש דרומית לדנובה כשבירתה נקבעה ב"סרדיקה" (כיום סופיה בירת בולגריה). בהמשך ארגנו דיוקלטיאנוס וקונסטנטינוס את הפרובינקיות דאצ׳יה מדיטרנאה, מואסיה התחתית, דרדניה, פרהואליטניה ודאצ׳יה ריפנסיס למחוז "דאצ׳יה", שיחד עם מקדוניה היווה את ה"פרפקטורה" איליריקום.

ההיסטוריה לאחר הרומאים

לאחר נסיגת הרומאים השתלטו הגותים והקרפיאנים על דאצ׳יה טראיאנה. ידוע כי הקיסר קונסטנטינוס המכונה "הגדול" – שנולד בדאצ׳יה אורליאנה - נטל לעצמו את התואר דאקיקוס והחל בבניית גשר מעל הדנובה אל תוך דאצ׳יה טראיאנה. הקיסר הרומי גלריוס, שגם הוא נולד בדאצ׳יה אורליאנה, ושאימו הייתה מדאצ׳יה טראיאנה הציע כי הקיסרות הרומית המזרחית תיקרא האימפריה הדאצ׳ית.

השאלה "מה קרה לאוכלוסייה לאחר נסיגת אורליאנוס?" נתונה במחלוקת בין ההיסטוריונים. שתי התאוריות העיקריות לגבי האוכלוסייה שתרבותה הייתה רומית הן:

הם המשיכו לחיות באותם המקומות והטמיעו את הדאצ׳ים, שתרבותם לא הייתה רומית. תאוריה זו נתמכת בעיקר על ידי היסטוריונים רומניים.
הם ליוו את הכוחות בנסיגתם, וחזרו רק לאחר תקופת הגירה, תאוריה הנתמכת בעיקר על ידי היסטוריונים הונגריים.

לתשובה לשאלה זו יש השלכות מדיניות: אם התושבים נסוגו עם הכוחות, משמעות הדבר שהשבטים המדיארים כבשו את טרנסילבניה משליטים מקומיים שלא היו רומיים בתרבותם (גלו, גלאד ומנומורט ראו גסטה הונגרורום). לעומת זאת, אם התושבים נשארו במקומם, משמעות הדבר שהרומנים ישבו בטרנסילבניה באורח רצוף החל מתקופת הדאצ׳ים והגטאה והכיבוש הרומי.

התאוריות בנושא זה מובאות במוצא הרומנים.

מלכי דאצ׳יה

זאת רשימה של מלכי דאצ׳יה (באזור הגאוגרפי בו מצויה היום רומניה) ותקופת מלכותם. הכרונולוגיה אינה ודאית בגלל הסתמכות בלעדית על מסמכים ממקורות יווניים ולטיניים.

זלמוקסיס (Zalmoxis) - במאה השישיית לפני הספירה.
קרנבון (Charnabon) - במאה החמישית לפני הספירה (מוזכר על ידי סופוקלס).
מוסקון (Moskon) - במאה השלישית לפני הספירה.
דרומיהטה (Dromihete) - במאה השלישית לפני הספירה.
זלמודג'יקוס (Zalmodegikos) - במאה נשלישית לפני הספירה.
רובובוסטס (Rubobostes) - המאה השנייה לפני הספירה.
אורולס (Oroles) - המאה השנייה לפני הספירה.
רמקסוס (Rhemaxos) - כמאתיים שנה לפני הספירה.
דיקומס (Dicomes) - המאה הראשונה לפני הספירה.
רולס (Rholes) - המאה הראשונה לפני הספירה.
גפיקס (Dapyx) - המאה הראשונה לפני הספירה.
בורביסטה (Burebista) - משנת 70 עד שנת 44 לפני הספירה.
קומוזיקוס (Comosicus) - משנת 44 עד שנת 28 לפני הספירה.
דוראס (Duras) - משנת 68 עד שנת 87 אחרי תחילת הספירה.
דצ'באל (Decebal) - משנת 87 עד שנת 106 אחרי תחילת הספירה.

בשנת 106 הפכה דאקיה לפרובינציה רומאית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דאקיה בוויקישיתוף
הדאקים עם קדמון (באנגלית)
המלחמות הדאקיות על עמוד טריאנוס (באנגלית)

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''דאקיה''' (Dacia) ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]] הייתה ארצם של בני העם המכונים דאקים (Daci). דאקיה הייתה אזור גדול ב[[מזרח אירופה]] שגבולותיו: [[הרי הקרפטים]] בצפון, ה[[דנובה]] בדרום, נהר ה[[טיסה (נהר)|טיסה]] ([[הונגריה]] המודרנית) במערב ובמזרח הנהר '''טיראס''' (כיום [[דניסטר]] במזרח [[מולדובה]]). באופן גס חופף שטחה של דאקיה ההיסטורית לשטחיהן של [[רומניה]] ו[[מולדובה]]. בירת דאקיה הייתה [[סרמיסג'טוזה]].
+'''דאקיה''' מבוטא דאצ׳יה (Dacia) ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]] הייתה ארצם של בני העם המכונים דאצ׳ים (Daci). דאצ׳יה הייתה אזור גדול ב[[מזרח אירופה]] שגבולותיו: [[הרי הקרפטים]] בצפון, ה[[דנובה]] בדרום, נהר ה[[טיסה (נהר)|טיסה]] ([[הונגריה]] המודרנית) במערב ובמזרח הנהר '''טיראס''' (כיום [[דניסטר]] במזרח [[מולדובה]]). באופן גס חופף שטחה של דאצ׳יה ההיסטורית לשטחיהן של [[רומניה]] ו[[מולדובה]]. בירת דאצ׳יה הייתה [[סרמיסג'טוזה]].
-[[קובץ:Daci_Berlin2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסל רומי של ברברי ממוצא דאקי]]
+[[קובץ:Daci_Berlin2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסל רומי של ברברי ממוצא דאצ׳י]]
-משערים כי מוצא תושבי האזור משבטים [[תרקיה|תרקיים]]. הדאקים מכונים בכתבים [[יוון העתיקה|יוונים]] [[גטים|גטון]] (וברבים גטאה - Getae) וגם Dai וה[[האימפריה הרומית|רומאים]] כינו אותם דאקים או גֵטים. הדאקים היו מצוידים למלחמה בחרב מעוגלת שנקראה "דאקה" Daca ונראה ששמם נגזר ממנה.
+משערים כי מוצא תושבי האזור משבטים [[תרקיה|תרקיים]]. הדאצ׳ים מכונים בכתבים [[יוון העתיקה|יוונים]] [[גטים|גטון]] (וברבים גטאה - Getae) וגם Dai וה[[האימפריה הרומית|רומאים]] כינו אותם דאצ׳ים או גֵטים.
 == גאוגרפיה ==
-[[קובץ:Dacia 82 BC heb.png|שמאל|ממוזער|250px|ממלכת דאקיה בזמן שלטון בוּרביסטה 82 לפנה"ס]]
+[[קובץ:Dacia 82 BC heb.png|שמאל|ממוזער|250px|ממלכת דאצ׳יה בזמן שלטון בוּרביסטה 82 לפנה"ס]]
-בהיסטוריה של דאקיה התקיימו שלוש תקופות נפרדות.
+בהיסטוריה של דאצ׳יה התקיימו שלוש תקופות נפרדות.
-* הראשונה: דאקיה בתקופת המלך [[בורביסטה]]. גבולותיה השתרעו מנהר [[הבוג הדרומי]] ב[[אוקראינה]] של היום לנהר ה[[דנובה]] באזור [[סלובקיה]] של ימינו, ומ[[הרי הבלקנים]] ב[[בולגריה]] של היום ל[[טרנסקרפטיה]] באוקראינה.
+* הראשונה: דאצ׳יה בתקופת המלך [[בורביסטה]]. גבולותיה השתרעו מנהר [[הבוג הדרומי]] ב[[אוקראינה]] של היום לנהר ה[[דנובה]] באזור [[סלובקיה]] של ימינו, ומ[[הרי הבלקנים]] ב[[בולגריה]] של היום ל[[טרנסקרפטיה]] באוקראינה.
-* השנייה: ה[[פרובינקיה]] הרומאית '''דאקיה טראיאנה'''. גבולות הפרובינקיה נקבעו כתוצאה מ[[מלחמות דאקיה]] ([[101]] – [[106]]) והיא כללה את המחוזות הקרויים כיום [[באנאט]], [[אולטניה]] ו[[טרנסילבניה]].
+* השנייה: ה[[פרובינקיה]] הרומאית '''דאצ׳יה טראיאנה'''. גבולות הפרובינקיה נקבעו כתוצאה מ[[מלחמות דאקיה]] ([[101]] – [[106]]) והיא כללה את המחוזות הקרויים כיום [[באנאט]], [[אולטניה]] ו[[טרנסילבניה]].
-* השלישית: הפרובינקיה הרומאית '''דאקיה אורליאנה'''. הפרובינקיה הוקמה בתוך גבולותיה של הפרובינקיה [[מואסיה]] עילית לשעבר, לאחר שהרומאים נאלצו לנטוש את דאקיה טראיאנה לטובת ה[[גותים]] וה[[קרפיאנים]] בשנת [[271]].
+* השלישית: הפרובינקיה הרומאית '''דאצ׳יה אורליאנה'''. הפרובינקיה הוקמה בתוך גבולותיה של הפרובינקיה [[מואסיה]] עילית לשעבר, לאחר שהרומאים נאלצו לנטוש את דאצ׳יה טראיאנה לטובת ה[[גותים]] וה[[קרפיאנים]] בשנת [[271]].
-גבולות דאקיה השתנו עם השנים. במערב הגיע גבולה של דאקיה עד לדנובה, בנקודה בה הנהר משנה כיוון ממזרח לדרום, דרומית לעיר ההונגרית "וץ". [[יוליוס קיסר]] מספר בספרו "[[על המלחמות הגאליות]]" (De Bello Gallico ספר 6) על יער "הרקניה" המשתרע לאורך הדנובה עד לשטח הדאקים. [[תלמי (אסטרונום)|תלמי]] ממקם את גבולה המזרחי של דאקיה טראיאנה בנהר היראסוס (הנהר [[סירט (נהר)|סירט]] ב[[רומניה]] של היום).
+גבולות דאצ׳יה השתנו עם השנים. במערב הגיע גבולה של דאצ׳יה עד לדנובה, בנקודה בה הנהר משנה כיוון ממזרח לדרום, דרומית לעיר ההונגרית "וץ". [[יוליוס קיסר]] מספר בספרו "[[על המלחמות הגאליות]]" (De Bello Gallico ספר 6) על יער "הרקניה" המשתרע לאורך הדנובה עד לשטח הדאצ׳ים. [[תלמי (אסטרונום)|תלמי]] ממקם את גבולה המזרחי של דאצ׳יה טראיאנה בנהר היראסוס (הנהר [[סירט (נהר)|סירט]] ב[[רומניה]] של היום).
 == תרבות ==
-כשהרומאים פגשו את הדאקים לראשונה, כבר הייתה לאחרונים תרבות מפותחת שהושפעה מה[[סקיתים]] שהיו שכניהם ומהפולשים ה[[קלטים]] של [[המאה ה-4 לפנה"ס]].
+כשהרומאים פגשו את הדאצ׳ים לראשונה, כבר הייתה לאחרונים תרבות מפותחת שהושפעה מה[[סקיתים]] שהיו שכניהם ומהפולשים ה[[קלטים]] של [[המאה ה-4 לפנה"ס]].
 === דת ===
 [[הרודוטוס]] מספר בספרו '''[[היסטוריה (הרודוטוס)|היסטוריה]]''' (כרך 4) על האל [[זלמוקסיס]] Zamolxis/Zalmoxis/Zalmoksha לפי הרודוטס, הגטים האמינו בנצחיות הנשמה, ועבורם המוות היה החלפת ארץ בלבד. לכוהן הגדול היה מעמד מיוחד בחברה של הגטאה כנציג האלוהות העילאית, [[זלמוקסיס]]. בנוסף, הכהן הגדול היה גם יועצו הראשי של המלך. ההיסטוריון [[גותים|הגותי]] [[יורדאנס]] מתאר בספרו "גטיקה" (מקורם ומעשיהם של הגותים) את דיקיניוס (Dicineus או גם דקנאוס - Deceneus) שהיה הכהן הגדול של המלך [[בורביסטה]].
-מלבד זלמוקסיס האמינו הדאקים באלים אחרים כדוגמת '''[[גבליזיס]]''' Gebeleizis ו'''[[בנדיס]]''' Bendis.
+מלבד זלמוקסיס האמינו הדאצ׳ים באלים אחרים כדוגמת '''[[גבליזיס]]''' Gebeleizis ו'''[[בנדיס]]''' Bendis.
 === חברה ===
-החברה הדאקית התחלקה לשני מעמדות: [[מעמד אריסטוקרטי]] (טאראבוסטס) והעם הפשוט (קומאטי). רק לאריסטוקרטיה הותר לכסות את ראשם והם לבשו כובע לבד (ולכן כונו על ידי הרומאים '''פילאטי''' (pileati) מ[[לטינית]] חובשי הלבד). האריסטוקרטים היו מעמד של בעלי זכויות יתר, ומשערים כי היו אבותיהם הקדמונים של ה[[בויאר]]ים (אצילים) הרומנים.
+החברה הדאצ׳ית התחלקה לשני מעמדות: [[מעמד אריסטוקרטי]] (טאראבוסטס) והעם הפשוט (קומאטי). רק לאריסטוקרטיה הותר לכסות את ראשם והם לבשו כובע לבד (ולכן כונו על ידי הרומאים '''פילאטי''' (pileati) מ[[לטינית]] חובשי הלבד). האריסטוקרטים היו מעמד של בעלי זכויות יתר, ומשערים כי היו אבותיהם הקדמונים של ה[[בויאר]]ים (אצילים) הרומנים.
 המעמד השני, שחבריו היוו את עיקר הצבא, איכרים ובעלי מלאכה, היו קרויים על ידי הרומאים '''קאפילאטי''' (capillati), מילה שפירושה: ארוכי השיער. ניתן לחזות בהופעתם ובלבושם ב[[עמוד טריאנוס]].
-הדאקים פיתחו שיטה ייחודית לבניית חומות, שכונתה על ידי הרומאים Murus Dacicus ([[חומה דאקית]]), והייתה אופיינית למערכת המורכבת של עריהם המבוצרות, כדוגמת בירתם סרמיסג'טוזה (כיום [[חונדוארה]] ב[[רומניה]]). ניתן לראות את רמת העיור אליה הגיעו בתבליטים שעל [[עמוד טריאנוס]], ובתיאור כיצד נכבשה סרמיסג'טוזה על ידי הרומאים. הרומאים איתרו והשמידו את הצנרת שהובילה [[מים]] לתוך בירת הדאקים, ורק כך הצליחו לסיים את המצור הממושך של סרמיסג'טוזה.
+הדאצ׳ים פיתחו שיטה ייחודית לבניית חומות, שכונתה על ידי הרומאים Murus Dacicus ([[חומה דאצ׳ית]]), והייתה אופיינית למערכת המורכבת של עריהם המבוצרות, כדוגמת בירתם סרמיסג'טוזה (כיום [[חונדוארה]] ב[[רומניה]]). ניתן לראות את רמת העיור אליה הגיעו בתבליטים שעל [[עמוד טריאנוס]], ובתיאור כיצד נכבשה סרמיסג'טוזה על ידי הרומאים. הרומאים איתרו והשמידו את הצנרת שהובילה [[מים]] לתוך בירת הדאקים, ורק כך הצליחו לסיים את המצור הממושך של סרמיסג'טוזה.
-היסטוריונים יוונים ורומיים תיארו את נפילתו בשבי של [[ליסימכוס]], לאחר שהובס בידי הגטים (דאקים) תחת שלטונו של '''[[דרומיהטס]]''', את האסטרטגיה הצבאית של הדאקים ואת שחרורו של ליסימכוס לאחר דיון באספת העם של הגטאה.
+היסטוריונים יוונים ורומיים תיארו את נפילתו בשבי של [[ליסימכוס]], לאחר שהובס בידי הגטים (דאצ׳ים) תחת שלטונו של '''[[דרומיהטס]]''', את האסטרטגיה הצבאית של הדאצ׳ים ואת שחרורו של ליסימכוס לאחר דיון באספת העם של הגטאה.
 === ענפי תעסוקה ===
-מקורות התעסוקה העיקריים של הדאקים היו [[חקלאות]], [[כוורנות]], גידול [[גפן (צמח)|גפנים]], [[גידול בעלי חיים|משק חי]], [[קדרות|קרמיקה]] ועיבוד [[מתכת]]. הפרובינקיה הרומאית דאקיה מיוצגת ב[[ססטרציה]] (סוג מטבע) רומית כאישה היושבת על סלע, אוחזת ב[[נשר]], ילד קטן על ברכיה אוחז בשיבולת חיטה, וילד קטן יושב למרגלותיה אוחז באשכול ענבים.
+מקורות התעסוקה העיקריים של הדאצ׳ים היו [[חקלאות]], [[כוורנות]], גידול [[גפן (צמח)|גפנים]], [[גידול בעלי חיים|משק חי]], [[קדרות|קרמיקה]] ועיבוד [[מתכת]]. הפרובינקיה הרומאית דאצ׳יה מיוצגת ב[[ססטרציה]] (סוג מטבע) רומית כאישה היושבת על סלע, אוחזת ב[[נשר]], ילד קטן על ברכיה אוחז בשיבולת חיטה, וילד קטן יושב למרגלותיה אוחז באשכול ענבים.
-הדאקים גם כרו [[כסף (יסוד)|כסף]] ו[[זהב]] מהמכרות ב[[טרנסילבניה]]. בין הדאקים לשכניהם התנהל מסחר פורח, כפי שניתן להיווכח, ממספר רב של מטבעות זרים שנתגלו בדאקיה. הסבר נוסף למציאת מגוון המטבעות, טמון בשוד עוברי הדרך שנאלצו לעבור בעמק שיצרה הדנובה בין [[הרי הבלקן]] ובין [[הרי הקרפטים]] (יש אומרים שמכאן יצאה דיבת הרומנים כגנבים).
+הדאצ׳ים גם כרו [[כסף (יסוד)|כסף]] ו[[זהב]] מהמכרות ב[[טרנסילבניה]]. בין הדאצ׳ים לשכניהם התנהל מסחר פורח, כפי שניתן להיווכח, ממספר רב של מטבעות זרים שנתגלו בדאצ׳יה. הסבר נוסף למציאת מגוון המטבעות, טמון בשוד עוברי הדרך שנאלצו לעבור בעמק שיצרה הדנובה בין [[הרי הבלקן]] ובין [[הרי הקרפטים]] (יש אומרים שמכאן יצאה דיבת הרומנים כגנבים).
 === שפה ===
@@ שורה 38: / שורה 38: @@
 == היסטוריה ==
 === התקופה שקדמה לכיבוש הרומי ===
-[[קובץ:Post_Roman_Balkans.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דאקיה הקלאסית וסביבותיה מה"אטלס הקלאסי" של אלכסנדר פינדלי, ניו יורק 1849]]
+[[קובץ:Post_Roman_Balkans.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דאצ׳יה הקלאסית וסביבותיה מה"אטלס הקלאסי" של אלכסנדר פינדלי, ניו יורק 1849]]
-משערים כי אזור הרי הקרפטים-דנובה יושב ב-2000 לפנה"ס על ידי [[הודו אירופאים]] שהתמזגו בילידים ה[[תקופת האבן החדשה|נאוליתים]] ויצרו את השבטים התרקים. התרקים באו במגע עם ה[[יוון העתיקה|יוונים]] כאשר ה[[שבטים יוניים|יוניים]] וה[[דורים]] התיישבו על החוף המערבי של [[הים השחור]] ב[[המאה ה-7 לפנה"ס|מאה ה-7 לפנה"ס]]. [[הרודוטוס]] מזכיר עמים אלה כ"גטאה". יחד עם שבטים קרובים, שנודעו לרומאים מאוחר יותר כדאקים, שחיו בהרים צפונית למישור הדנובה ובאגן טרנסילבניה יצרו הגטאה חברה ותרבות ייחודית במחצית השנייה של [[המאה ה-4 לפנה"ס|מאה ה-4 לפנה"ס]].
+משערים כי אזור הרי הקרפטים-דנובה יושב ב-2000 לפנה"ס על ידי [[הודו אירופאים]] שהתמזגו בילידים ה[[תקופת האבן החדשה|נאוליתים]] ויצרו את השבטים התרקים. התרקים באו במגע עם ה[[יוון העתיקה|יוונים]] כאשר ה[[שבטים יוניים|יוניים]] וה[[דורים]] התיישבו על החוף המערבי של [[הים השחור]] ב[[המאה ה-7 לפנה"ס|מאה ה-7 לפנה"ס]]. [[הרודוטוס]] מזכיר עמים אלה כ"גטאה". יחד עם שבטים קרובים, שנודעו לרומאים מאוחר יותר כדאצ׳ים, שחיו בהרים צפונית למישור הדנובה ובאגן טרנסילבניה יצרו הגטאה חברה ותרבות ייחודית במחצית השנייה של [[המאה ה-4 לפנה"ס|מאה ה-4 לפנה"ס]].
-ממלכת דאקיה הייתה קיימת לפחות מתחילת [[המאה ה-2 לפנה"ס]] תחת המלך '''אורולס'''. עימותים עם שבטי ה'''באסטארנאה''' והרומאים ([[112 לפנה"ס]]-[[109 לפנה"ס]], [[74 לפנה"ס]] דלדלו את משאבי הדאקים.
+ממלכת דאצ׳יה הייתה קיימת לפחות מתחילת [[המאה ה-2 לפנה"ס]] תחת המלך '''אורולס'''. עימותים עם שבטי ה'''באסטארנאה''' והרומאים ([[112 לפנה"ס]]-[[109 לפנה"ס]], [[74 לפנה"ס]] דלדלו את משאבי הדאצ׳ים.
-תחת שלטונו של [[בורביסטה]], מלך דאקיה (בן תקופתו של [[יוליוס קיסר]]) שארגן מחדש את הצבא, הורחבו גבולותיה של הממלכה עד לגודלה המקסימלי. שבטי ה'''באסטארנאה''' וה'''דולי''' הוכנעו ואפילו ערים [[יוון העתיקה|יווניות]] כדוגמת [[אולביה]] ו[[אפולוניה]] שעל [[הים השחור]] הכירו בסמכותו של בורביסטה. תקופת מה הצטיירה ממלכת דאקיה כמעצמה מטילת אימה עד כדי כך שיוליוס קיסר שקל מסע צבאי נגדם (גם משום שבורביסטה לקח חלק בתככים רומאים נגד יוליוס קיסר), שנמנע בשל הרצחו. באותו הזמן נרצח גם בורביסטה, וממלכותו נחלקה לארבעה (או חמישה) חלקים תחת שליטים שונים. אחד מהם היה [[קוטיסו]] ש[[אוגוסטוס]] ביקש לשאת את בתו. אוגוסטוס אף ארס לו את בתו בת החמש יוליה. שליט זה מוזכר באחת הפואמות של המשורר [[הורטיוס]] (Occidit Daci Cotisonis agmen, Odes, III. 8. 18).
+תחת שלטונו של [[בורביסטה]], מלך דאצ׳יה (בן תקופתו של [[יוליוס קיסר]]) שארגן מחדש את הצבא, הורחבו גבולותיה של הממלכה עד לגודלה המקסימלי. שבטי ה'''באסטארנאה''' וה'''דולי''' הוכנעו ואפילו ערים [[יוון העתיקה|יווניות]] כדוגמת [[אולביה]] ו[[אפולוניה]] שעל [[הים השחור]] הכירו בסמכותו של בורביסטה. תקופת מה הצטיירה ממלכת דאצ׳יה כמעצמה מטילת אימה עד כדי כך שיוליוס קיסר שקל מסע צבאי נגדם (גם משום שבורביסטה לקח חלק בתככים רומאים נגד יוליוס קיסר), שנמנע בשל הרצחו. באותו הזמן נרצח גם בורביסטה, וממלכותו נחלקה לארבעה (או חמישה) חלקים תחת שליטים שונים. אחד מהם היה [[קוטיסו]] ש[[אוגוסטוס]] ביקש לשאת את בתו. אוגוסטוס אף ארס לו את בתו בת החמש יוליה. שליט זה מוזכר באחת הפואמות של המשורר [[הורטיוס]] (Occidit Daci Cotisonis agmen, Odes, III. 8. 18).
-הדאקים מוזכרים תדיר בתקופתו של אוגוסטוס ולטענתו הם הוכרחו להכיר בעליונות הרומאית. עם זאת, הם לא הוכנעו ובתקופה מאוחרת שלאחר שלטונו נהגו לחצות בחורף את הדנובה הקפואה על מנת להחריב את הערים הרומיות שבפרובינקיה [[מואסיה]].
+הדאצ׳ים מוזכרים תדיר בתקופתו של אוגוסטוס ולטענתו הם הוכרחו להכיר בעליונות הרומאית. עם זאת, הם לא הוכנעו ובתקופה מאוחרת שלאחר שלטונו נהגו לחצות בחורף את הדנובה הקפואה על מנת להחריב את הערים הרומיות שבפרובינקיה [[מואסיה]].
 === הכיבוש הרומי ===
-[[קובץ:REmpire-Dacia.png|שמאל|ממוזער|250px|מיקומה של דאקיה (אדום) באימפריה הרומית]]
+[[קובץ:REmpire-Dacia.png|שמאל|ממוזער|250px|מיקומה של דאצ׳יה (אדום) באימפריה הרומית]]
-בין השנים [[85]] ל-[[89]] התנהלו שתי מלחמות בין הדאקים בראשות המלך דוראס או דיוראפאנוס (המכונה גם [[דקבאלוס]] הגדול) ובין הרומאים.
+בין השנים [[85]] ל-[[89]] התנהלו שתי מלחמות בין הדאצ׳ים בראשות המלך דוראס או דיוראפאנוס (המכונה גם [[דקבאלוס]] הגדול) ובין הרומאים.
-בשנת 87 הובסו הכוחות הרומאים בפיקודו של [[קורנליוס פוסקוס|קורנליוס פוּסקוּס]], והדאקים הוציאו אותו להורג בהוראתו של המלך דיוראפאנוס. לאחר ניצחון זה נטל דיוראפאנוס את הכינוי '''דצ'באל''' (Decebal) (שפירושו "רב העוצמה"). שנה אחר־כך השיגו כוחות רומאים חדשים בפיקוד של '''טטיוס לולויאנוס''' יתרון סמלי, אך נאלצו לכרות עם הדאקים שלום עקב תבוסתו של [[דומיטיאנוס]] ל[[מרקומנים]], כך שהדאקים נותרו עצמאיים. יותר מכך, דצ'באל קיבל את התואר "מלך לקוח של רומא" מה שאפשר קבלת הדרכה צבאית, אומנים ואף כסף מ[[רומא]].
+בשנת 87 הובסו הכוחות הרומאים בפיקודו של [[קורנליוס פוסקוס|קורנליוס פוּסקוּס]], והדאצ׳ים הוציאו אותו להורג בהוראתו של המלך דיוראפאנוס. לאחר ניצחון זה נטל דיוראפאנוס את הכינוי '''דצ'באל''' (Decebal) (שפירושו "רב העוצמה"). שנה אחר־כך השיגו כוחות רומאים חדשים בפיקוד של '''טטיוס לולויאנוס''' יתרון סמלי, אך נאלצו לכרות עם הדאצ׳ים שלום עקב תבוסתו של [[דומיטיאנוס]] ל[[מרקומנים]], כך שהדאקים נותרו עצמאיים. יותר מכך, דצ'באל קיבל את התואר "מלך לקוח של רומא" מה שאפשר קבלת הדרכה צבאית, אומנים ואף כסף מ[[רומא]].
-כדי לשים קץ להסדר המביש, או שמא מתוך כוונה לשפר את מצבה הכלכלי של האימפריה הרומית, בעזרת השתלטות על האוצר הנודע של דצ'באל, החליט [[טריאנוס]] לכבוש את דאקיה ולהשתלט על מכרות הזהב של הדאקים בטרנסילבניה. התוצאה של המערכה הראשונה ([[101]] – [[102]]) הייתה מצור על בירת דאקיה סרמיסג'טוזה וכיבוש חלק מהארץ. המערכה השנייה ([[105]] –[[106]]) הסתיימה בהתאבדותו של דצ'באל, וכיבוש השטחים שעתידים היו להיות הפרובינקיה הרומית '''דאקיה טראיאנה'''. גופתו של דצ'באל נמצאה על ידי הקצין הרומאי [[טיבריוס קלאודיוס מקסימוס]], אשר כרת את ראשו של דצ'באל והגישו לקיסר טריאנוס. טריאנוס נקט במדיניות אכזרית בדיכוי המרד, חיסל את האליטה, הרס את המקדשים, הרג רבים מהתושבים, מכר רבים לעבדים, ויישב אוכלוסייה זרה במקומם. תיאור המלחמות הדאקיות מצוי בספריו של ה[[היסטוריון]] [[דיו קסיוס]], אך הפרשנות הטובה ביותר למלחמה מצויה על [[עמוד טריאנוס]] המפורסם ב[[רומא]].
+כדי לשים קץ להסדר המביש, או שמא מתוך כוונה לשפר את מצבה הכלכלי של האימפריה הרומית, בעזרת השתלטות על האוצר הנודע של דצ'באל, החליט [[טריאנוס]] לכבוש את דאצ׳יה ולהשתלט על מכרות הזהב של הדאצ׳ים בטרנסילבניה. התוצאה של המערכה הראשונה ([[101]] – [[102]]) הייתה מצור על בירת דאצ׳יה סרמיסג'טוזה וכיבוש חלק מהארץ. המערכה השנייה ([[105]] –[[106]]) הסתיימה בהתאבדותו של דצ'באל, וכיבוש השטחים שעתידים היו להיות הפרובינקיה הרומית '''דאצ׳יה טראיאנה'''. גופתו של דצ'באל נמצאה על ידי הקצין הרומאי [[טיבריוס קלאודיוס מקסימוס]], אשר כרת את ראשו של דצ'באל והגישו לקיסר טריאנוס. טריאנוס נקט במדיניות אכזרית, חיסל את האליטה, הרס את המקדשים, הרג רבים מהתושבים, מכר רבים לעבדים, ויישב אוכלוסייה זרה במקומם. תיאור המלחמות הדאצ׳יות מצוי בספריו של ה[[היסטוריון]] [[דיו קסיוס]], אך הפרשנות הטובה ביותר למלחמה מצויה על [[עמוד טריאנוס]] המפורסם ב[[רומא]].
 === השלטון הרומי ===
-ה[[פרובינקיה]] הרומית דאקיה כללה את [[טרנסילבניה]], [[באנאט]] ו[[אולטניה]]. היא נשלטה על ידי נציב בדרגת [[פראיטור]], ו[[הלגיון השלושה עשר גמינה]] (Gemina), בתוספת כוחות־עזר היה מוצב דרך קבע בפרובינקיה. בשל הידלדלות האוכלוסין בפרובינקיה החדשה, שנבעה מהמדיניות של טריאנוס במלחמות דאקיה, הובאו מתיישבים על מנת לעבד את האדמה, ולהפעיל את המכרות יחד עם האוכלוסייה הדאקית שנותרה, שכפי שניתן לראות ב"עמוד טריאנוס" נכנעה לטריאנוס במלחמות דאקיה. המתיישבים היו חיילים רומיים ומתיישבים רומיים בני הדור הראשון או השני מ[[נוריקום]] או [[פאנוניה]], ואחר כך נוספו מתיישבים מפרובינקיות אחרות: תרקים דרומיים (מהפרובינקיות [[מואסיה]] ו[[תרקיה]]) ומתנחלים מהפרובינקיה הרומית [[אסיה הקטנה]].
+ה[[פרובינקיה]] הרומית דאצ׳יה כללה את [[טרנסילבניה]], [[באנאט]] ו[[אולטניה]]. היא נשלטה על ידי נציב בדרגת [[פראיטור]], ו[[הלגיון השלושה עשר גמינה]] (Gemina), בתוספת כוחות־עזר היה מוצב דרך קבע בפרובינקיה. בשל הידלדלות האוכלוסין בפרובינקיה החדשה, שנבעה מהמדיניות של טריאנוס במלחמות דאצ׳יה, הובאו מתיישבים על מנת לעבד את האדמה, ולהפעיל את המכרות יחד עם האוכלוסייה הדאצ׳ית שנותרה, שכפי שניתן לראות ב"עמוד טריאנוס" נכנעה לטריאנוס במלחמות דאצ׳יה. המתיישבים היו חיילים רומיים ומתיישבים רומיים בני הדור הראשון או השני מ[[נוריקום]] או [[פאנוניה]], ואחר כך נוספו מתיישבים מפרובינקיות אחרות: תרקים דרומיים (מהפרובינקיות [[מואסיה]] ו[[תרקיה]]) ומתנחלים מהפרובינקיה הרומית [[אסיה הקטנה]].
-הרומאים בנו מבצרים כדי להתגונן מהתקפות העמים ה[[רוקסולנים]], ה[[אלאנים]], ה[[קרפיאנים]], הדאקים והדאקים החופשיים. כמו כן, סללו הרומאים שלוש דרכים צבאיות עיקריות, על מנת לחבר בין הערים הראשיות. דרך רביעית שנקראה על שמו של טריאנוס, חצתה את הקרפטים, וחדרה לטרנסילבניה במעבר טוּרנוּ רוֹשוּ. הערים הראשיות בפרובינקיה היה המושבה "אולפיה טראיאנה סרמיסג'טוזה" (כיום סרמיסג'טוזה ב[[מחוז הונדוארה]], רומניה), [[אפולום]] (כיום [[אלבה יוליה]] ב[[אלבה (מחוז)|מחוז אלבה]], ברומניה), נאפוקה (כיום [[קלוז'-נאפוקה]], ב[[קלוז' (מחוז)|מחוז קלוז']], ברומניה). הדאקים באזור הרומי אמצו את הדת והשפה של הכובשים (אך הדעה כי השפה ה[[רומנית]] מקורה בהשתלטות הרומית על דאקיה נתונה במחלוקת).
+הרומאים בנו מבצרים כדי להתגונן מהתקפות העמים ה[[רוקסולנים]], ה[[אלאנים]], ה[[קרפיאנים]], והדאצ׳ים החופשיים. כמו כן, סללו הרומאים שלוש דרכים צבאיות עיקריות, על מנת לחבר בין הערים הראשיות. דרך רביעית שנקראה על שמו של טריאנוס, חצתה את הקרפטים, וחדרה לטרנסילבניה במעבר טוּרנוּ רוֹשוּ. הערים הראשיות בפרובינקיה היה המושבה "אולפיה טראיאנה סרמיסג'טוזה" (כיום סרמיסג'טוזה ב[[מחוז הונדוארה]], רומניה), [[אפולום]] (כיום [[אלבה יוליה]] ב[[אלבה (מחוז)|מחוז אלבה]], ברומניה), נאפוקה (כיום [[קלוז'-נאפוקה]], ב[[קלוז' (מחוז)|מחוז קלוז']], ברומניה). הדאצ׳ים באזור הרומי אמצו את הדת והשפה של הכובשים (אך הדעה כי השפה ה[[רומנית]] מקורה בהשתלטות הרומית על דאציה נתונה במחלוקת).
-ב-[[129]] חילק [[אדריאנוס]] את דאקיה ל"דאקיה העילית" ול-"דאקיה התחתית". הראשונה כללה את טרנסילבניה, והשנייה את ולאכיה הקטנה או אולטניה.
+ב-[[129]] חילק [[אדריאנוס]] את דאצ׳יה ל"דאצ׳יה העילית" ול-"דאצ׳יה התחתית". הראשונה כללה את טרנסילבניה, והשנייה את ולאכיה הקטנה או אולטניה.
-[[אנטונינוס פיוס]] חילק ב-[[159]] את הפרובינקיה מחדש לשלוש פרובניקיות (tres Daciae): '''פורוליסנסיס''' (Porolissensis) כשם העיר העיקרית "פורוליסיום" (בסמוך למויגראד, נפת סאלאז'), '''אפולנסיס''' (Apulensis) כשם העיר אפולום ו'''מלבנסיס''' (Malvensis) על שם [[מלבה]] (מיקום אינו ידוע). שלוש הדאקיות היוו חברה אחת בכך שהייתה להם בירה משותפת "אולפיה טראיאנה סרמיסג'טוזה" ואספת נבחרים (דיאט) משותפת שדנה בענייני הפרובינקיה, ניסחה תלונות והתאימה את המיסוי ליכולות. עם זאת, בכל מובן אחר היו שלוש הדאקיות פרובינקיות עצמאיות, כל אחת נהן תחת מיופה־כוח רגיל הכפוף לנציב בדרגת [[קונסול (רומא העתיקה)|קונסול]]. [[מרקוס אורליוס]] איחד ב-168 את הפרובינקיות לאזור צבאי אחד. גבולות האזורים בשלטון רומי כנראה לא הוגדרו מעולם בבירור, אך אין ספק שהכיבוש הביא לרומאים רווחים צבאיים וכלכליים.
+[[אנטונינוס פיוס]] חילק ב-[[159]] את הפרובינקיה מחדש לשלוש פרובניקיות (tres Daciae): '''פורוליסנסיס''' (Porolissensis) כשם העיר העיקרית "פורוליסיום" (בסמוך למויגראד, נפת סאלאז'), '''אפולנסיס''' (Apulensis) כשם העיר אפולום ו'''מלבנסיס''' (Malvensis) על שם [[מלבה]] (מיקום אינו ידוע). שלוש הדאצ׳יות היוו חברה אחת בכך שהייתה להם בירה משותפת "אולפיה טראיאנה סרמיסג'טוזה" ואספת נבחרים (דיאט) משותפת שדנה בענייני הפרובינקיה, ניסחה תלונות והתאימה את המיסוי ליכולות. עם זאת, בכל מובן אחר היו שלוש הדאצ׳יות פרובינקיות עצמאיות, כל אחת נהן תחת מיופה־כוח רגיל הכפוף לנציב בדרגת [[קונסול (רומא העתיקה)|קונסול]]. [[מרקוס אורליוס]] איחד ב-168 את הפרובינקיות לאזור צבאי אחד. גבולות האזורים בשלטון רומי כנראה לא הוגדרו מעולם בבירור, אך אין ספק שהכיבוש הביא לרומאים רווחים צבאיים וכלכליים.
-לאחר מלחמות דאקיה, גויסו הדאקים ל[[הצבא הרומי|צבא הרומי]], והועסקו בבניית [[חומת אדריאנוס]] ב[[בריטניה]], או במקומות אחרים ב[[האימפריה הרומית|אימפריה הרומית]]. לרוב, שירתו הדאקים בבריטניה. עמוד האנטוניני של [[מרקוס אורליוס]] והקשת של [[גלריוס]] משרטטים דמויות של לוחמים דאקים. קיימת השערה כי מקורה של המילה האנגלית לפגיון (dagger) היא שיבוש של המילה ה[[לטינית]] daca, סכין דאקית.
+לאחר מלחמות דאצ׳יה, גויסו הדאצ׳ים ל[[הצבא הרומי|צבא הרומי]], והועסקו בבניית [[חומת אדריאנוס]] ב[[בריטניה]], או במקומות אחרים ב[[האימפריה הרומית|אימפריה הרומית]]. לרוב, שירתו הדאצ׳ים בבריטניה. עמוד האנטוניני של [[מרקוס אורליוס]] והקשת של [[גלריוס]] משרטטים דמויות של לוחמים דאצ׳ים.
 === הנסיגה הרומית ===
-[[קובץ:Sestertius_Philip_247-lv_lxiii.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ססטרציה]] שנטבעה לכבוד הפרובינקיה דאקיה ולגיונותיה, החמישי (מקדוניקה) והשלושה עשר (ג'מינה)]]
+[[קובץ:Sestertius_Philip_247-lv_lxiii.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ססטרציה]] שנטבעה לכבוד הפרובינקיה דאצ׳יה ולגיונותיה, החמישי (מקדוניקה) והשלושה עשר (ג'מינה)]]
 השליטה הרומית בארץ הייתה לא יציבה. נאמר אף כי הקיסר [[אדריאנוס]] שהיה מודע לקושי בשמירת הפרובינקיה, שקל לנטוש אותה ונסוג מהחלטה זו, רק בגלל ההתחשבות בביטחונם של האזרחים הרומים הרבים המצויים בשטחה.
-בזמן שלטונו של [[גליאנוס]] (256) חצו ה[[גותים]] את הקרפטים וגרשו את הרומאים מדאקיה, למעט מספר מקומות מבוצרים בין הנהר [[טימיס]] והדנובה. האירוע אינו מונצח ברישומים מתקופה זו, וההפסקה הפתאומית בהופעתם של כתובות ומטבעות רומיות בדאקיה אחרי שנת 256, מהווה את התמיכה היחידה בהכרזה של [[רופיוס פסטוס]] כי "תחת הקיסר גליאנוס אבדה דאקיה".
+בזמן שלטונו של [[גליאנוס]] (256) חצו ה[[גותים]] את הקרפטים וגרשו את הרומאים מדאציה, למעט מספר מקומות מבוצרים בין הנהר [[טימיס]] והדנובה. האירוע אינו מונצח ברישומים מתקופה זו, וההפסקה הפתאומית בהופעתם של כתובות ומטבעות רומיות בדאצ׳יה אחרי שנת 256, מהווה את התמיכה היחידה בהכרזה של [[רופיוס פסטוס]] כי "תחת הקיסר גליאנוס אבדה דאצ׳יה".
-הקיסר [[אורליאנוס]] (270-275) ניצב מול שורה של אבדות טריטוריאליות. [[גאליה]] ו[[היספניה]] אבדו לאימפריה החל מ-260, ה[[פרתים]] התקדמו באסיה, וה[[קרפיאנים]] וה[[גותים]] ערכו מסעות חורבן במואסיה ו[[איליריה]]. לכן החליט אורליאנוס לנטוש את הפרובינקיה דאקיה שנוצרה על ידי טריאנוס, והורה על נסיגת כל הכוחות והתושבים הרומיים ממנה, כשהדנובה נקבעה כגבול הרומי החדש. '''דאקיה אורליאנה''' אורגנה מחדש דרומית לדנובה כשבירתה נקבעה ב"סרדיקה" (כיום [[סופיה]] בירת [[בולגריה]]). בהמשך ארגנו [[דיוקלטיאנוס]] ו[[קונסטנטינוס]] את הפרובינקיות דאקיה מדיטרנאה, מואסיה התחתית, [[דרדניה]], פרהואליטניה ודאקיה ריפנסיס למחוז "דאקיה", שיחד עם מקדוניה היווה את ה"פרפקטורה" '''איליריקום'''.
+הקיסר [[אורליאנוס]] (270-275) ניצב מול שורה של אבדות טריטוריאליות. [[גאליה]] ו[[היספניה]] אבדו לאימפריה החל מ-260, ה[[פרתים]] התקדמו באסיה, וה[[קרפיאנים]] וה[[גותים]] ערכו מסעות חורבן במואסיה ו[[איליריה]]. לכן החליט אורליאנוס לנטוש את הפרובינקיה דאצ׳יה שנוצרה על ידי טריאנוס, והורה על נסיגת כל הכוחות והתושבים הרומיים ממנה, כשהדנובה נקבעה כגבול הרומי החדש. '''דאצ׳יה אורליאנה''' אורגנה מחדש דרומית לדנובה כשבירתה נקבעה ב"סרדיקה" (כיום [[סופיה]] בירת [[בולגריה]]). בהמשך ארגנו [[דיוקלטיאנוס]] ו[[קונסטנטינוס]] את הפרובינקיות דאצ׳יה מדיטרנאה, מואסיה התחתית, [[דרדניה]], פרהואליטניה ודאצ׳יה ריפנסיס למחוז "דאצ׳יה", שיחד עם מקדוניה היווה את ה"פרפקטורה" '''איליריקום'''.
 === ההיסטוריה לאחר הרומאים ===
-לאחר נסיגת הרומאים השתלטו ה[[גותים]] והקרפיאנים על דאקיה טראיאנה. ידוע כי הקיסר [[קונסטנטינוס]] המכונה "הגדול" – שנולד בדאקיה אורליאנה - נטל לעצמו את התואר '''דאקיקוס''' והחל בבניית גשר מעל הדנובה אל תוך דאקיה טראיאנה. הקיסר הרומי [[גלריוס]], שגם הוא נולד בדאקיה אורליאנה, ושאימו הייתה מדאקיה טראיאנה הציע כי הקיסרות הרומית המזרחית תיקרא האימפריה הדאקית.
+לאחר נסיגת הרומאים השתלטו ה[[גותים]] והקרפיאנים על דאצ׳יה טראיאנה. ידוע כי הקיסר [[קונסטנטינוס]] המכונה "הגדול" – שנולד בדאצ׳יה אורליאנה - נטל לעצמו את התואר '''דאקיקוס''' והחל בבניית גשר מעל הדנובה אל תוך דאצ׳יה טראיאנה. הקיסר הרומי [[גלריוס]], שגם הוא נולד בדאצ׳יה אורליאנה, ושאימו הייתה מדאצ׳יה טראיאנה הציע כי הקיסרות הרומית המזרחית תיקרא האימפריה הדאצ׳ית.
 השאלה "מה קרה לאוכלוסייה לאחר נסיגת [[אורליאנוס]]?" נתונה במחלוקת בין ההיסטוריונים. שתי התאוריות העיקריות לגבי האוכלוסייה שתרבותה הייתה רומית הן:
-* הם המשיכו לחיות באותם המקומות והטמיעו את הדאקים, שתרבותם לא הייתה רומית. תאוריה זו נתמכת בעיקר על ידי היסטוריונים רומניים.
+* הם המשיכו לחיות באותם המקומות והטמיעו את הדאצ׳ים, שתרבותם לא הייתה רומית. תאוריה זו נתמכת בעיקר על ידי היסטוריונים רומניים.
 * הם ליוו את הכוחות בנסיגתם, וחזרו רק לאחר תקופת הגירה, תאוריה הנתמכת בעיקר על ידי היסטוריונים הונגריים.
-לתשובה לשאלה זו יש השלכות מדיניות: אם התושבים נסוגו עם הכוחות, משמעות הדבר שהשבטים ה[[מדיארים]] כבשו את [[טרנסילבניה]] משליטים מקומיים שלא היו רומיים בתרבותם (גלו, גלאד ומנומורט ראו [[גסטה הונגרורום]]). לעומת זאת, אם התושבים נשארו במקומם, משמעות הדבר שהרומנים ישבו בטרנסילבניה באורח רצוף החל מתקופת הדאקים והגטאה והכיבוש הרומי.
+לתשובה לשאלה זו יש השלכות מדיניות: אם התושבים נסוגו עם הכוחות, משמעות הדבר שהשבטים ה[[מדיארים]] כבשו את [[טרנסילבניה]] משליטים מקומיים שלא היו רומיים בתרבותם (גלו, גלאד ומנומורט ראו [[גסטה הונגרורום]]). לעומת זאת, אם התושבים נשארו במקומם, משמעות הדבר שהרומנים ישבו בטרנסילבניה באורח רצוף החל מתקופת הדאצ׳ים והגטאה והכיבוש הרומי.
 התאוריות בנושא זה מובאות ב[[מוצא הרומנים]].
-== מלכי דאקיה ==
+== מלכי דאצ׳יה ==
-זאת רשימה של מלכי דאקיה (באזור הגאוגרפי בו מצויה היום [[רומניה]]) ותקופת מלכותם. ה[[כרונולוגיה]] אינה ודאית בגלל הסתמכות בלעדית על מסמכים ממקורות יווניים ולטיניים.
+זאת רשימה של מלכי דאצ׳יה (באזור הגאוגרפי בו מצויה היום [[רומניה]]) ותקופת מלכותם. ה[[כרונולוגיה]] אינה ודאית בגלל הסתמכות בלעדית על מסמכים ממקורות יווניים ולטיניים.
 * [[זלמוקסיס]] (Zalmoxis) - במאה השישיית לפני הספירה.