הרגשת נידה – הבדלי גרסאות

הרגשת נידה
(מקורות עיקריים)
תלמוד בבלי	תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף נ"ז, עמוד ב'
משנה תורה	משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק ט', הלכה י"ט
שולחן ערוך	שולחן ערוך, יורה דעה, סימן ק"צ, סעיף א'

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:01, 22 במאי 2024

בהלכות נידה, הרגשת דם היא הרגשת יציאת הדם הווסתי מהרחם, שנזכרת בתלמוד כתנאי להחלת טומאת נידה מדאורייתא על האשה.

לרוב השיטות זהו תנאי הכרחי לגרום לתחולת טומאה זו על אישה שמצאה כתם על בשרה או בגדיה, ולמקצת השיטות זהו אמצעי ווידוא שהדם אכן יצא מהרחם, אולם כשיש ודאות שהדם מהרחם בדרך אחרת, הטומאה מהתורה חלה גם ללא ההרגשה.

המקור לכלל

המקור לכלל זה מתבסס על הפסוק ”וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ וְכָל הַנֹּגֵעַ בָּהּ יִטְמָא עַד הָעָרֶב” (ספר ויקרא, פרק ט"ו, פסוק י"ט) אותו דרש האמורא שמואל במסכת נידה^[1]: ”אמר שמואל: בדקה קרקע עולם וישבה עליה ומצאה דם עליה - טהורה, שנאמר^[2]: "בִּבְשָׂרָהּ" - עד שתרגיש בבשרה”. כלומר המילה "בבשרה" באה ללמד כי דווקא אם היא חשה בבשרה בנביעת הדם, היא טמאה.

בתלמוד הוסבר כי שמואל בא לפרש את הדין מדאורייתא, אולם מדרבנן תיקנו שתהא טמאה, ונחלקו הראשונים אם זו תקנה לטמא גם דם שהגיע שלא בהרגשה (תוספות), או שחכמים תיקנו לחשוש שמא הרגישה ולא שמה לב להרגשתה(רש"י).

בפרשנות דברי שמואל קיימות שתי אפשרויות, אם מדובר בגזירת הכתוב או בסברא:

לפי אפשרות אחת, מדובר בגזירת הכתוב שאין דם נידה גורם לאשה טומאה עד שתרגיש ביציאתו, וגם אם ברור שהדם יצא מבשרה אין היא טמאה עד שתרגיש ביציאתו^[^{דרוש מקור]}.

אפשרות שנייה היא שמדובר בקביעה של התורה לפיה אין לחשוש שמא הדם בא מהאשה אלא אם כן התלוותה אליו הרגשה, וכלשון הרמב"ם: ”שחזקת הדם - בא בהרגשה”. כדעה זו סבור התוספות רי"ד הקובע שכוונת דברי שמואל שגם אם בדקה את המקום שבו ישבה ונמצא נקי ואחר כך מצאה שם דם, שהיא טהורה משום שללא הרגשה אנו מטילים ספק במהימנות הבדיקה - "אימר לא בדקה יפה" (אולי לא בדקה כראוי). כמו כן התוספות רי"ד קובע שבמקרה שלפי הכלל "הלך אחר הרוב" ניתן לקבוע שהאישה טמאה, כגון אם רוב ימיה של האישה היא טמאה על ידי ראייה שאליה התלוותה הרגשה, אז אם נמצא כתם על בשרה יש להניח שעל אף שהפעם לא הרגישה - היא טמאה. דברים דומים מצויים בשו"ת מהר"ח אור זרוע ^[3] בשם רבנו עובדיה.

סוגי ההרגשות

במשנה ובתלמוד לא מבואר מהי בדיוק ההרגשה המחילה טומאת נידה מהתורה על האשה הרואה את דם הווסת. בפועל, הוצעו שלושה זיהויים עיקריים להרגשה:

בעל תרומת הדשן כותב שההרגשה האוסרת היא הרגשת "פתיחת המקור" כלומר היפתחות צוואר הרחם לשם הוצאת הדם^[4].
מדברי הרמב"ם למדו האחרונים שתחושת זעזוע הגוף כדוגמת הזעזוע הנרגש בעת הטלת שתן, היא ההרגשה האוסרת^[5].
הרב יחזקאל לנדא בעל הנודע ביהודה חידש שגם תחושת הדם הזב בנרתיק ("זיבת דבר לח") נחשבת להרגשה האוסרת^[6].

ביחס להרגשה השלישית (זיבת דבר לח) ישנה מחלוקת אחרונים האם תחושה זו נחשבת להרגשה האוסרת או לא. יש המצדדים כדעת הנודע ביהודה שזו הרגשה האוסרת^[7], יש אומרים שזו לא הרגשה האוסרת^[8], ויש מפשרים ואומרים שאם התחושה היא שהדם זב מצוואר הרחם לנרתיק - הוא נחשב להרגשה אוסרת, אך אם הוא זב בחלל הנרתיק - לא^[^{דרוש מקור]}. ויש שאף סוברים שכך היא דעתו של הנודע ביהודה^[9].

כיום

במהלך שלוש מאות השנים האחרונות נפוצה בקרב הפוסקים הטענה שנשים אינן מרגישות את יציאת הדם. ככלל, הפוסקים נחלקו לשתי סיעות מרכזיות:

יש הסוברים שכיום אצל רוב הנשים אין מצויה ההרגשה שמוזכרת בדברי התלמוד^[10], יש המסבירים זאת בחולשה שירדה לעולם וכתוצאה מכך התמעטה יכולת הנשים להרגיש הרגשות דקות כאלו^[11]. בעקבות זאת, קובע הרב יוסף שלום אלישיב, כי כיום כל הנשים טמאות מהתורה, מכיוון שהתורה לא דרשה הרגשה כדי לקבוע טומאה, אלא שכאשר אישה שדרכה להרגיש ביציאת הדם מגופה אינה מרגישה זאת - אין זו דרך ראיה. על כן, כיום שדרך הנשים לא להרגיש ביציאת הדם, שוב אין בכך ראיה שלא כדרכה, ועל כן האישה טמאה מהתורה^[12].

לעומת זאת דעות אחרות קובעות שגם בזמן הזה הנשים מרגישות, הערוך השולחן קובע שהנשים מרגישות כשיוצא דם מגופן בדומה להרגשת הגוף לפני שיוצאים ממנו מי רגליים, ולפי המהר"ם שיק ההרגשה היא הרגשה כללית - גופנית רעה הקיימת גם כיום, כך גם פוסק הציץ אליעזר^[13], גם הרב משה פיינשטיין^[14] קובע שהנשים מרגישות לפני יציאת דם נידה מגופן אלא שמיעוטן אינן בקיאות להבין את טיב ההרגשה.

לאחרונה נמצאו סימוכין לסיעה השנייה, במחקר שבדק את נפוצות ההרגשות השונות בקרב נשים ומצא כי עשרות אחוזים מן הנבדקות מדווחות על הרגשות מסוגים שונים^[15].

קישורים חיצוניים

הרב שלמה לוי, הרגשה בזמן הזה, באתר המכון לחקר הרפואה על פי התורה
ידידיה סטרוק ודוד שץ, הרגשות הנדה בימינו, תוצאות מחקר, סטטיסטיקה ופרשנות, באתר המעין
הרב אליעזר מלמד על דיני הרגשה בספרו פניני הלכה.
עדיאל כהן, דין הרגשה עיון מחודש, נטועים י (תשס"ג), עמ' 41 - 47.

הערות שוליים

^ תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף נ"ז, עמוד ב'.
^ ספר ויקרא, פרק ט"ו, פסוק י"ט.
^ סימן קי"ב.
^ שו"ת תרומת הדשן סימן רמ"ו.
^ על פי המשנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה', הלכה י"ז: "האשה שהשתינה מים ויצא דם עם מי רגלים, בין שהשתינה והיא עומדת בין שהשתינה והיא יושבת - הרי זו טהורה, ואפילו הרגיש גופה ונזדעזעה אינה חוששת, שהרגשת מי רגלים היא זו".
^ נודע ביהודה מהדורה קמא, יורה דעה סימן נ"ה.
^ חכמת אדם שער בית הנשים סימן קי"ג סעיף א', ועוד.
^ שו"ת חתם סופר יורה דעה סימן קמ"ה
^ חוות דעת (מאת רבי יעקב לורברבוים) יורה דעה סימן ק"צ סעיף קטן א', ועוד.
^ התפארת צבי בס' קצ אות יד, תשורת ש"י סימן תנ"ו
^ הרב מאיר ברנדסדורפר בספרו קנה בושם סימן ק"צ ס"ב
^ קובץ תשובות סימן פ"ד. אם כי על פי עדות תלמידו הרב דוד מורגנשטרן (פתחי נדה פרק א' הערה כו), הוא לא הורה כך הלכה למעשה.
^ חלק ו' סימן כ"א
^ חלק ד' סימן י"ז אות י"ב
^ מחקרם של סטרוק ושץ, פורסם ב'המעין' טבת תש"פ, מאמר 'הרגשות הנידה בימינו'.

[1] תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף נ"ז, עמוד ב'.

[2] ספר ויקרא, פרק ט"ו, פסוק י"ט.

[3] סימן קי"ב.

[4] שו"ת תרומת הדשן סימן רמ"ו.

[5] על פי המשנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה', הלכה י"ז: "האשה שהשתינה מים ויצא דם עם מי רגלים, בין שהשתינה והיא עומדת בין שהשתינה והיא יושבת - הרי זו טהורה, ואפילו הרגיש גופה ונזדעזעה אינה חוששת, שהרגשת מי רגלים היא זו".

[6] נודע ביהודה מהדורה קמא, יורה דעה סימן נ"ה.

[7] חכמת אדם שער בית הנשים סימן קי"ג סעיף א', ועוד.

[8] שו"ת חתם סופר יורה דעה סימן קמ"ה

[9] חוות דעת (מאת רבי יעקב לורברבוים) יורה דעה סימן ק"צ סעיף קטן א', ועוד.

[10] התפארת צבי בס' קצ אות יד, תשורת ש"י סימן תנ"ו

[11] הרב מאיר ברנדסדורפר בספרו קנה בושם סימן ק"צ ס"ב

[12] קובץ תשובות סימן פ"ד. אם כי על פי עדות תלמידו הרב דוד מורגנשטרן (פתחי נדה פרק א' הערה כו), הוא לא הורה כך הלכה למעשה.

[13] חלק ו' סימן כ"א

[14] חלק ד' סימן י"ז אות י"ב

[15] מחקרם של סטרוק ושץ, פורסם ב'המעין' טבת תש"פ, מאמר 'הרגשות הנידה בימינו'.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

@@ שורה 32: / שורה 32: @@
 ביחס להרגשה השלישית (זיבת דבר לח) ישנה מחלוקת אחרונים האם תחושה זו נחשבת להרגשה האוסרת או לא. יש המצדדים כדעת הנודע ביהודה שזו הרגשה האוסרת<ref>[[חכמת אדם]] שער בית הנשים סימן קי"ג סעיף א', ועוד.</ref>, יש אומרים שזו לא הרגשה האוסרת<ref>[[שו"ת חתם סופר]] יורה דעה סימן קמ"ה</ref>, ויש מפשרים ואומרים שאם התחושה היא שהדם זב מצוואר הרחם לנרתיק - הוא נחשב להרגשה אוסרת, אך אם הוא זב בחלל הנרתיק - לא{{מקור}}. ויש שאף סוברים שכך היא דעתו של הנודע ביהודה<ref>חוות דעת (מאת רבי [[יעקב לורברבוים]]) יורה דעה סימן ק"צ סעיף קטן א', ועוד.</ref>.
-==ההלכה==
-להלכה נזכרה ב[[שולחן ערוך]] ההרגשה המוזכרת ב[[שו"ת תרומת הדשן]]. כמו כן, השולחן ערוך דן גם במקרה הפוך, של הרגשה ללא ראיית דם (בניגוד למקרה הנפוץ של דם ללא הרגשה), ומביא דעה שהיא טמאה: {{ציטוט|אנגלית=|מרכאות=כן|תוכן=דבר תורה אין האשה מטמאה ולא אסורה לבעלה עד שתרגיש שיצא דם מבשרה. וחכמים גזרו על כתם שנמצא בגופה או בבגדיה שהיא טמאה ואסורה לבעלה אפילו לא הרגישה ואפילו בדקה עצמה ומצאה טהורה. וצריכה [[הפסק טהרה]]  - שתבדוק עצמה ותמצא טהורה ואחר כך תמנה [[שבעה נקיים]] חוץ מיום המציאה (כאילו ראתה וודאי). ואם הרגישה שנפתח מקורה להוציא דם ובדקה אחר כך ולא מצאה כלום יש מי שאומר שטמאה|מקור={{שולחן ערוך|יורה דעה|קצ|א}}}}
 == כיום ==

נידה
סוגי ראיות ודמים	נידה • זבה קטנה-שומרת יום כנגד יום • זבה גדולה - שבעה נקיים • כתם (נידה) • הרגשת נידה • דם בתולים • דם חימוד • דם קישוי • דם טוהר
דיני הוסתות	פרישה סמוך לווסת • וסת קבוע • וסת שאינו קבוע • עונה בינונית • וסת ההפלגה • וסת החודש • וסת השבוע • וסת השעות • וסת הדילוג • וסת הגוף • וסת הסירוג • וסת האונס • רואה מחמת תשמיש • ימי המבוכה
דיני הנידה	איסור משכב עם נידה • הרחקות הנידה • בועל נידה
פרישה סמוך לווסת	עונת אור זרוע • עונת חוות דעת • עונת אבי עזרי
טהרת הנידה	בדיקת עד • הפסק טהרה • מוך דחוק • שבעה נקיים • ליל טבילה • חפיפה לפני טבילה • טבילה • סתירת שבעה נקיים • פולטת שכבת זרע • חומרא דרבי זירא
שונות	חופת נידה • מסולקת דמים • עד בדיקה • מסכת נידה • ברייתא דמסכת נדה • בודקת טהרה