לדלג לתוכן

מודל הארץ השטוחה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←הערות שוליים: קטגוריה צרה בתוך קטגוריות רחבות יותר
תגיות: שוחזרה אנונימי - קטגוריות
שורה 90: שורה 90:
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}


[[קטגוריה:כדור הארץ]]
[[קטגוריה:הארץ השטוחה|*]]
[[קטגוריה:היסטוריה של האסטרונומיה]]
[[קטגוריה:היסטוריה של האסטרונומיה]]
[[קטגוריה:תאוריות מדעיות ארכאיות]]
[[קטגוריה:פסאודו-מדע]]
[[קטגוריה:מכחישנות]]

גרסה מ־16:48, 10 ביוני 2024

הדפס העץ פלאמאריון מתאר נוסע שמגיע לקצה כדור הארץ השטוח וקולע את שערותיו דרך השמים המוצקים בצורת קערה הפוכה.

מודל הארץ השטוחה הוא תפיסה ישנה ומופרכת של צורת הארץ, הרואה אותה כמשטח מישורי או בצורת דיסק. תרבויות עתיקות רבות החזיקו בתפיסה הזו של מודל הארץ, כולל יוון עד לתקופה הקלאסית, תרבויות הברונזה והברזל של המזרח הקרוב עד לתקופה ההלניסטית, הודו עד לתקופת הגופטה, וסין עד המאה ה-17.

הפרדיגמה הזאת הייתה גם בדרך כלל מוחזקת בתרבויות של הילידים האמריקאים, והמושג של ארץ שטוחה עם שמים בצורת קערה הפוכה היה נפוץ בתקופה שקדמה למהפכה המדעית.[1]

מודל הארץ ככדור הופיע לראשונה בפילוסופיה היוונית על ידי פיתגורס (המאה ה-6 לפנה"ס),[4] אם כי לא סופקו למודל זה ראיות ממשיות, ורוב הפילוסופים הקדם סוקרטים (המאות ה-6 וה-5 לפנה"ס) המשיכו להחזיק בתפיסת מודל הארץ השטוחה. אריסטו החל לספק ראיות אמפיריות לצורה הכדורית של הארץ בסביבות שנת 330 לפנה"ס. הידיעה על צורתה הכדורית של הארץ החלה בהדרגה להתפשט מעבר לעולם ההלניסטי מאז ואילך.[5][6][7][8]

בעידן המודרני, תאוריות על הארץ שטוחה מאומצות על ידי ארגונים פסאודו מדעיים[9] כגון אגודת הארץ השטוחה.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

במזרח הקדום

אימאגו מונדי - מפה בבלית, מפת העולם הידועה ביותר, בת המאה ה-6 לפנה"ס.

בחשיבה המצרית העתיקה[10] ובקרב אנשי מסופוטמיה, העולם הוצג כדיסק שצף במרחבי האוקיינוס. מודל דומה נמצא בשירת הומרוס מהמאה ה-8 לפנה"ס, שכתב: "אוקיינוס, המים המקיפים את פני המישור העגול של הארץ, הוא המכיל של כל החיים ואפשר גם שמכיל את כל האלים".[11]

טקסטים הכתובים על הפירמידות וטקסטים על ארונות קבורה במצרים העתיקה מצביעים אף הם על קוסמוגרפיה דומה: אוקיינוס מקיף שטחים יבשים או איים.[12][13][14]

ביהדות

עמוד ראשי
 ראו גם – רקיע, המים העליונים
מודל היקום המקראי, לפי ראלף צ'מברלין (אנ') בספרו "The White and Blue". פורסם ב-1909.

בתנ"ך קיימים אזכורים לכך שלארץ ולשמים יש ארבעה קצוות,[15] ומצד שני אין ציון לכך שהארץ היא כדור.[16] מתוך הנחה שהקוסמולוגיה העברית הייתה דומה לזו של שאר תרבויות המזרח הקדום, החוקרים סבורים כי גם בארץ ישראל דמיינו את הארץ כדיסק צף על פני המים, כאשר רקיע בצורת קערה הפוכה הפריד את הארץ מן השמים.[17][18][19]

בתלמוד ניתן להבין מסוגיות שונות הנידונות בו כי חז"ל תפשו את הארץ כשטוחה, ונחלקו בשאלות כגון האם צורתה עגולה או ריבועית ומהו עוביו של הרקיע.[20][21] במקום אחד בתלמוד הירושלמי משתמע כי צורת הארץ נתפסה ככדור יבשה, השקוע חלקית בתוך מים.[22]

באחת מאגדות רבה בר בר חנה הוא סיפר כי ביקר במקום שבו הרקיע והארץ נפגשים, ואף איבד את סלו שהטמין באחד מחלונות הרקיע, ומצא אותו למחרת באותה שעה, כשכיפת הרקיע חזרה לאותו מקום.[23]

מדברי רבנו חננאל שחי במאה העשירית משתמע שהארץ שטוחה, מאחר ותמך בדעת חז"ל שהשמש נעה בלילה מעל לרקיע, וביום תחתיו, בעוד בין עלות השחר לזריחה וכן בין השקיעה לצאת הכוכבים היא ”מהלכת בעביו של רקיע”. לדבריו: ”ואף על פי שהחוזים בכוכבים שבזמן הזה מדברים דברים המכחישין – לא משגחינן להו אלא אנו מזהרים דברי רבותינו כתקנם ולא לחוש לדברי זולתם”.[24]

במאה ה-12 כבר ידועות התייחסויות רבניות לארץ כאל כדור, לדוגמה הרמב"ם השתמש במעלות כדי לציין מיקום על קווי רוחב ואורך,[25] והרב זרחיה הלוי עסק בנושא קו התאריך בהלכה. עם זאת, הרמב"ן בן המאה ה-13 הביא בפירושו את מודל הארץ השטוחה לצד מודל שייחס ליוונים המציג את הארץ ככדור יבשה שחציו שקוע במים,[26] בדומה למודל שהוצג בתלמוד הירושלמי.[22]

ביוון העתיקה

פילוסופים

עיבוד אפשרי של מפת העולם על פי אנכסימנדרוס.[27]

היו כמה פילוסופים קדם-סוקראטיים שהאמינו שהעולם שטוח: תאלס (המאה ה-6 לפנה"ס) על פי מספר מקורות,[28] לוקיפוס (המאה ה-5 לפנה"ס), ולפי אריסטו גם דמוקריטוס (בן המאה ה-4).[29][30][31]

תאלס חשב שהאדמה צפה במים כמו בול עץ.[32] עם זאת, נטען כי תאלס למעשה האמין שכדור הארץ הוא בעצם עגול.[33][34] אנכסימנדרוס (המאה ה-6 לפנה"ס) האמין שכדור הארץ הוא גליל קצר בעל ראש עגול שטוח שנותר יציב משום שהוא נמצא באמצע היקום, במרחק שווה מכל שאר הדברים.[35][36] אנכסימנס האמין ש"הארץ שטוחה ומרחפת באוויר, באותו אופן שבו השמש והירח ושאר גרמי השמים מרחפים, שכולם לוהטים מחום, ומרחפים באוויר בגלל המשטחיות שלהם".[37] קסנופנס (תחילת המאה ה-5 לפנה"ס) סבר כי כדור הארץ שטוח, כאשר צדו העליון נוגע באוויר, והצד התחתון נמתח למטה ללא גבול.[38]

האמונה שהארץ היא שטוחה המשיכה להתקיים גם במהלך המאה ה-5 לפנה"ס. לדוגמה אנכסגורס (450 לפנה"ס) הסכים כי הארץ היא שטוחה,[39] ותלמידו ארכלאוס האמין כי הארץ השטוחה מורדת באמצע כמו צלחת, כדי להסביר את העובדה שהשמש לא זורחת וקורנת באותו זמן על כל העולם.[40] עם זאת, כבר בשנת 500 לפנה"ס קיבלו רוב הפילוסופיים היווניים את דעתו של פיתגורס שהארץ היא כדור, ובמאה ה-4 לפנה"ס הציע אריסטו את הראיות הפיזיקליות הראשונות לכך. במאה ה-3 לפנה"ס חישב ארטוסתנס את היקפו של כדור הארץ ברמה גבוהה למדיי של דיוק.[41]

היסטוריונים

הקטאיוס ממילטוס האמין שהארץ שטוחה ומוקפת במים.[42] הרודוטוס בספר ההיסטוריה שלו לעג לאמונה שהמים מקיפים את העולם,[43] אך אף על פי כן רוב החוקרים מסכימים שהוא האמין שהארץ שטוחה בגלל תיאוריו על ה"סוף" או על ה"קצה" של הארץ.[44]

משוררים

כאשר משוררים כהומרוס[45] והסיודוס[46] תיארו את צורת העולם, הם תיארו דיסק בצורת מגינו של אכילס - הגיבור היווני המיתולוגי.[47][48]

מסורת פואטית זו של אוקיינוס אינסופי המקיף את הארץ שבצורת דיסק מופיעה גם אצל המשוררים סטסינוס,[49] מימנארמוס,[50] אייסכילוס,[51] ואפולוניוס מרודוס.[52]

תיאורו הקוסמוגרפי של הומרוס על הצורה הדיסקית של מגן אכילס עם האוקיינוס הסובב אותו חוזר על עצמו מאוחר יותר ב"פוסטומריקה" של קוינטוס סמירנאוס (המאה ה-4), הממשיך את תיאור סיפור מלחמת טרויה.[53]

באירופה

העמים הנורדים והגרמאניים הקדמונים האמינו בכך שהארץ היא שטוחה כאשר היא מוקפת באוקיינוס מכל הכיוונים, וציר העולם, עץ העולם (יגדראסיל), או העמוד הגדול (אראמינסול) נמצא במרכזה.[54][55] באוקיינוס המקיף את הארץ ישב נחש בשם יורמונגנד.[56] חשבון הבריאה הנורדי שהשתמר בגילפאגינינג מהאדה פרוזאית קובע שבמהלך הבריאה של הארץ הונח סביבו ים עצום שלא ניתן לחצות אותו.

וכך נאמר שם על ידי ויאפנהר: ”מן הדם, אשר נטף בחופשיות מן פצעיהם, הם יצרו את הים, ויצרו והחזיקו את הארץ יחד איתה, והניחו את הים כטבעת מסביב לארץ, וזה יכול להראות דבר קשה עבור רוב האנשים לחצות אותו”.[57]

ב"בבואת המלך" (Konungs skuggsjá) - ספר מהמיתולוגיה הנורדית המתוארך לסביבות שנת 1250, כבר הוסק שצורת הארץ היא כדורית.[58]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מודל הארץ השטוחה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "Their cosmography as far as we know anything about it was practically of one type up til the time of the white man's arrival upon the scene. That of the Borneo Dayaks may furnish us with some idea of it. 'They consider the Earth to be a flat surface, whilst the heavens are a dome, a kind of glass shade which covers the Earth and comes in contact with it at the horizon.'" Lucien Levy-Bruhl, Primitive Mentality (repr. Boston: Beacon, 1966) 353; "The usual primitive conception of the world's form ... [is] flat and round below and surmounted above by a solid firmament in the shape of an inverted bowl." H. B. Alexander, The Mythology of All Races 10: North American (repr. New York: Cooper Square, 1964) 249.
  2. ^ דיוגנס לארטיוס, חיי פילוסופים מפורסמים, ספר 8, פרק 1, 48.
  3. ^ Bezalel Bar-Kochva, The Image of the Jews in Greek Literature; The Hellenic Period. University of California Press, Berkeley 2010, Part I, 4. Megasthenes on the "Physics" of the Greeks, Brahmans, and Jews, p. 162, n. 119
  4. ^ הסופר היווני דיוגנס לארטיוס[2] (המאה ה-3 לספירה) מציין כי הסופיסט הרומי פוורינוס (Favorinus) (המאה ה-2 לספירה) כותב שפיתגורס היה הראשון שקרא לעולם כדור, אולם באותו משפט דיוגנס גם מצטט באופן בלתי ישיר את הפילוסוף היווני תאופרסטוס (המאה ה-4 לפנה"ס), לפיו הראשון היה הפילוסוף הקדם-סוקרטי פרמנידס (אמצע המאה ה-5 לפנה"ס). לדעת ההיסטוריון בצלאל בר כוכבא, "בשל טבעם המעורפל של מקורות המידע בנוגע לפיתגורס... נראה כי עדיף ללכת כאן בעקבות תאופרסטוס".[3]
  5. ^ Continuation of Greek concept into Roman and medieval Christian thought: Reinhard Krüger: Materialien und Dokumente zur mittelalterlichen Erdkugeltheorie von der Spätantike bis zur Kolumbusfahrt (1492)
  6. ^ Direct adoption of the Greek concept by Islam: Ragep, F. Jamil: "Astronomy", in: Krämer, Gudrun (ed.) et al.: Encyclopaedia of Islam, THREE, Brill 2010, without page numbers
  7. ^ Direct adoption by India: D. Pingree: "History of Mathematical Astronomy in India", Dictionary of Scientific Biography, Vol. 15 (1978), pp. 533−633 (554ff.); Glick, Thomas F., Livesey, Steven John, Wallis, Faith (eds.): "Medieval Science, Technology, and Medicine: An Encyclopedia", Routledge, New York 2005, ISBN 0-415-96930-1, p. 463
  8. ^ Adoption by China via European science: Jean-Claude Martzloff, "Space and Time in Chinese Texts of Astronomy and of Mathematical Astronomy in the Seventeenth and Eighteenth Centuries", Chinese Science 11 (1993–94): 66–92 (69) and Christopher Cullen, "A Chinese Eratosthenes of the Flat Earth: A Study of a Fragment of Cosmology in Huai Nan tzu 淮 南 子", Bulletin of the School of Oriental and African Studies, Vol. 39, No. 1 (1976), pp. 106–27 (107)
  9. ^ MacDougall, Robert. "Strange enthusiasms: a brief history of American pseudoscience". Columbia University. נבדק ב-5 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ H. and H. A. Frankfort, J. A. Wilson, and T. Jacobsen, Before Philosophy (Baltimore: Penguin, 1949) 54.
  11. ^ Anthony Gottlieb (2000). The Dream of Reason. Penguin. p. 6. ISBN 0-393-04951-5.
  12. ^ Pyramid Texts, Utterance 366, 629a–29c: "Behold, thou art great and round like the Great Round; Behold, thou are bent around, and art round like the Circle which encircles the nbwt; Behold, thou art round and great like the Great Circle which sets."(Faulkner 1969, 120)
  13. ^ Ancient Near Eastern Texts, Pritchard, 1969, p. 374.
  14. ^ Coffin Texts, Spell 714.
  15. ^ קצות השמים והארץ מוזכרים בפסוקים כגון ספר דברים, פרק ד', פסוק ל"ב, ספר דברים, פרק י"ג, פסוק ח' ועוד. מניין הקצוות מובא בספר ירמיה, פרק מ"ט, פסוק ל"ו ובספר ישעיה, פרק י"א, פסוק י"ב.
  16. ^ Bezalel Bar-Kochva, The Image of the Jews in Greek Literature; The Hellenic Period. University of California Press, Berkeley 2010, Part I, 4. Megasthenes on the "Physics" of the Greeks, Brahmans, and Jews, p. 161
  17. ^ Berlin, Adele (2011). "Cosmology and creation". In Berlin, Adele; Grossman, Maxine (eds.). The Oxford Dictionary of the Jewish Religion. Oxford University Press. ISBN 9780199730049.
  18. ^ Seely, Paul H. (1991). "The Firmament and the Water Above" (PDF). Westminster Theological Journal. 53: 227–40. נבדק ב-2010-02-02.
  19. ^ Ralph Vary Chamberlin, The Early Hebrew Conception of the Universe
  20. ^ ראובן ג. קנדל, דמות השמים והארץ בחז"ל, באתר yahadut.org.il
  21. ^ גד בן-עמי צרפתי, "הקוסמוגראפיה התלמודית", תרביץ לה [ב] (טבת תשכ"ו), באתר JSTOR
  22. ^ 1 2 "עד שראה את העולם ככדור ואת הים כקערה". תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ג', הלכה א', לפי פירוש בעלי התוספות בתוספות, מסכת עבודה זרה, דף מ"א, עמוד א', ד"ה ככדור.
  23. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ע"ד, עמוד א'
  24. ^ רבינו חננאל על הש"ס, פסחים דף צד עמוד א
  25. ^ הלכות קידוש החודש ועוד
  26. ^ רמב"ן על בראשית א ט
  27. ^ According to John Mansley Robinson, An Introduction to Early Greek Philosophy, Houghton and Mifflin, 1968.
  28. ^ The Physical World of the Greeks, Samuel Sambursky, Princeton University Press (August 1987), p. 12
  29. ^ Burch, George Bosworth (1954). "The Counter-Earth". Osiris. Saint Catherines Press. 11 (1): 267–94. doi:10.1086/368583.
  30. ^ De Fontaine, Didier (2002). "Flat worlds: Today and in antiquity". Memorie della Società Astronomica Italiana, special issue. 1 (3): 257–62. Bibcode:2002MmSAI..73S.257D. אורכב מ-המקור ב-2007-08-25. נבדק ב-3 באוגוסט 2007. {{cite journal}}: (עזרה)
  31. ^ Aristotle, De Caelo, 294b13–21
  32. ^ Aristotle, De Caelo, II. 13. 3; 294a 28: "Many others say the earth rests upon water. This... is the oldest theory that has been preserved, and is attributed to Thales of Miletus"
  33. ^ O'Grady, Patricia F. (2002). Thales of Miletus: the beginnings of Western science and philosophy. Aldershot: Ashgate. pp. 87–107. ISBN 9780754605331.
  34. ^ Pseudo-Plutarch. Placita Philosophorum. Perseus Digital Library. V.3, Ch.10. נבדק ב-24 בדצמבר 2014. {{cite book}}: (עזרה)
  35. ^ Hippolytus, Refutation of all Heresies, i. 6
  36. ^ Anaximander; Fairbanks, Arthur. "Fragments and Commentary". The Hanover Historical Texts Project. (Plut., Strom. 2 ; Dox. 579).
  37. ^ Hippolytus, Refutation of all Heresies, i. 7; Cf. Aristotle, De Caelo, 294b13–21
  38. ^ Xenophanes DK 21B28, quoted in Achilles, Introduction to Aratus 4
  39. ^ Diogenes Laertius, ii. 8
  40. ^ Hippolytus, Refutation of all Heresies, i. 9
  41. ^ APS, This Month in Physics History, יוני 2006
  42. ^ FGrH F 18a.
  43. ^ Herodotus knew of the conventional view, according to which the river Ocean runs around a circular flat earth (4.8), and of the division of the world into three - Jacoby, RE Suppl. 2.352 ff yet rejected this personal belief (Histories, 2. 21; 4. 8; 4. 36)
  44. ^ The history of Herodotus, George Rawlinson, Appleton and company, 1889, p. 409
  45. ^ Iliad, 28. 606.
  46. ^ The Shield of Heracles, 314–16, transl. Hugh G. Evelyn-White, 1914.
  47. ^ The shield of Achilles and the poetics of ekphrasis, Andrew Sprague Becker, Rowman & Littlefield, 1995, p. 148.
  48. ^ Professor of Classics (Emeritus) Mark W. Edwards in his The Iliad. A commentary (1991, p. 231) has noted of Homer's usage of the flat earth disc in the Iliad: "Okeanos...surrounds the pictures on the shield and he surrounds the disc of the earth on which men and women work out their lives". Quoted in The shield of Achilles and the poetics of ekphrasis, Andrew Sprague Becker, Rowman & Littlefield, 1995, p. 148
  49. ^ Stasinus of Cyprus wrote in his Cypria (lost, only preserved in fragment) that Oceanus surrounded the entire earth: deep eddying Oceanus and that the earth was flat with furthest bounds', these quotes are found preserved in Athenaeus, Deipnosophistae, VIII. 334B.
  50. ^ Mimnermus of Colophon (630BC) details a flat earth model, with the sun (Helios) bathing at the edges of Oceanus that surround the earth (Mimnermus, frg. 11)
  51. ^ Seven against Thebes, verse 305; Prometheus Bound, 1, 136; 530; 665 (which also describe the 'edges' of the earth).
  52. ^ Apollonius Rhodius, in his Argonautica (3rd century BC) included numerous flat earth references (IV. 590 ff): "Now that river, rising from the ends of the earth, where are the portals and mansions of Nyx (Night), on one side bursts forth upon the beach of Okeanos."
  53. ^ Posthomerica (V. 14). "Here [on the shield of Achilles] Tethys' all-embracing arms were wrought, and Okeanos fathomless flow. The outrushing flood of Rivers crying to the echoing hills all round, to right, to left, rolled o'er the land." Translation by Way, A.S. 1913.
  54. ^ The Sacred Tree in Religion and Myth, Mrs. J. H. Philpot, Courier Dover Publications, 2004, p. 113.
  55. ^ "The world was a flat disk, with the earth in the center and the sea all around. Thus the serpent is about as far away from the center, where men and gods lived" (Norse mythology: a guide to the Gods, heroes, rituals, and beliefs, John Lindow Oxford University Press, 2002) p. 253.
  56. ^ One of the earliest literary references to the world encircling water snake comes from Bragi Boddason who lived in the 9th century, in his Ragnarsdrápa
  57. ^ "Gylfaginning". Sacred-texts.com. נבדק ב-9 בפברואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  58. ^ "The King's Mirror". mediumaevum.com. נבדק ב-6 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מודל_הארץ_השטוחה&oldid=38820665"