המים העליונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תרשים של מים העליונים מתוך מעשה טוביה יסניץ ה'ת"פ

על פי הסיפור המקראי של בריאת העולם, המים העליונים (בלשון המקרא: המים אשר מעל לרקיע) הם מים שנמצאים מעל לרקיע, והובדלו על ידי אלוהים מ"המים התחתונים" ביום השני מששת ימי בראשית. גם בבבל הקדומה האמינו שמעל הרקיע קיים מאגר מים שממנו יורד הגשם.[1]

במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוהים מבדיל בין המים שבשמיים למים שעל פני האדמה; ג'יימס טיסו

בסיפור הבריאה המקראי מתואר כי הרקיע נברא כדי להבדיל בין המים העליונים למים התחתונים:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן.

תיאור הפרדת המים הוא המשך לתיאור המקראי שלפיו ביום הראשון של הבריאה היה העולם מכוסה כולו במים ורק 'רוח אלוהים' ריחפה מעליהם. ביום השני הופרדו חלק מהמים על ידי הרקיע שנברא בתוכם, וביום השלישי נאספו המים שנשארו למטה אל הים.

המים העליונים נזכרים גם בספר תהילים "הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם",[2] וכן לפי חלק מהפרשנים בפסוק "הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲ‍לִיּוֹתָיו".[3]

בחז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשיטה אחת בחז"ל המים העליונים נסמכים על הרקיע כפשוטו של מקרא,[4] גם אנשי דור הפלגה מתוארים בחז"ל כמי שהאמינו שהמים העליונים ייפלו בהיעדר רקיע,[5] לפי שיטה זו מתפרשת המילה שמיים – שא מים, על שם שהם נושאים את המים העליונים. לשיטה אחרת בחז"ל יש מרחק בין המים העליונים לבין הרקיע והם תלויים ועומדים מעל הרקיע ב'גזירת מלך'.[6]

מחלוקת נוספת ישנה בחז"ל, האם מקור הגשם הוא מהמים העליונים, או ממי האוקיינוס.[7]

המים העליונים מתוארים בחז"ל כזכרים והתחתונים כנקבות.[8]

בפרשנות המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב פרשני המקרא מספר גישות להבנת מהותם של "המים העליונים":

  • בשם רס"ג כתבו כי הוא מפרש את המקרא כפשוטו, לדבריו ישנו גוף כדורי בחלל אוויר העולם שמעליו נמצאים המים העליונים, אך בני האדם אינם מרגישים בהם.[9]
  • הרמב"ם כתב שהמים העליונים שונים במהותם מהמים התחתונים ואינם מים רגילים, וההבדלה בין מים למים לא הייתה רק במקומם אלא בטבעם.[10] האברבנאל ביאר שלדבריו החלק התחתון של האוויר הוא הרקיע וחלק האוויר שמעליו הוא המים העליונים ששם נולד הגשם. המים התחתונים הם מים בפועל והמים העליונים הם מים "בכח". פירוש זה מבוסס על שיטת אריסטו בספרו אותות השמים (אנ') שחילק את האוויר לשלושה חלקים.[11]
  • הרב יצחק בן יוסף הישראלי כתב שהמים העליונים הם כינוי ל"עצם השמים וכל צבאם", והמים התחתונים הם "גופים השפלים ההווים והנפסדים".[12]
  • הרב יצחק אברבנאל כתב שהמים העליונים הם השמים העליונים, והתורה העלימה את הש' בכדי להעלים את מהות המים העליונים.[13]
  • הרב אליעזר אשכנזי כתב שהרקיע הוא הארץ, המים התחתונים הם מי התהום, (וכמו שנאמר "לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם"[14]) והמים העליונים הם מי הימים והנהרות הנראים לעין. לדבריו פירוש הכתוב "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם"[15] הוא שהבורא החליף את שמו של הרקיע העליון ל"שמים" כדי להבדיל את שמו מהרקיעה התחתונה שהיא הארץ.[16]
  • הרלב"ג כתב שהמים העליונים הם כינוי ל"גשם בלתי שומר תמונתו"[17] שנמצא בין הגלגלים (אנ').[18]
  • הרמב"ן כתב ש"העניין הוא מסתרי התורה... והפירוש אסור ליודעיו וכל שכן אלינו".[19]
  • פרשנות מודרנית מזהה את המים העליונים עם המים שמחוץ לכדור הארץ (אנ').[20]

בקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרי הקבלה היהודית קיימת הקבלה בין המים העליונים והתחתונים למושגים הקבליים "מיין דוכרין" ו"מיין נוקבין" (מארמית: מים זכרים ומים נקבות), הרקיע מקביל לספירת יסוד שמבדילה ביניהם.[21] בכל זיווג, הנקבה שלמטה מעלה מיין נוקבין ומעוררת את הזכר להמשיך מיין דוכרין.[22]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גד בן-עמי צרפתי, הקוסמוגראפיה התלמודית, תרביץ חוברת ב' כרך לה' עמוד 142
  2. ^ ספר תהילים, פרק קמ"ח, פסוק ד'
  3. ^ ספר תהילים, פרק ק"ד, פסוק ג' לפי פירוש ראשון ברד"ק
  4. ^ שיטת רב שמואל בר נחמן בבראשית רבה ד ב, וראו גור אריה על בראשית א ח ואור החיים שם
  5. ^ מדרש תנחומא (בובר) על פרשת נח סימן כד'
  6. ^ בראשית רבה ד ג
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ט', עמוד ב'
  8. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט', הלכה ב'
  9. ^ טוביה הרופא, ‏מעשה טוביה פרק שישי, באתר HebrewBooks
  10. ^ מורה הנבוכים, חלק שני פרק ל'
  11. ^ יצחק אברבנאל, ‏פירוש על בראשית א' ו', טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  12. ^ יסוד עולם מאמר שני פרק א', באתר HebrewBooks
  13. ^ יצחק אברבנאל, ‏פירוש על בראשית א' ב', טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  14. ^ ספר תהילים, פרק קל"ו, פסוק ו'
  15. ^ ספר בראשית, פרק א', פסוק ח'
  16. ^ אליעזר אשכנזי, ‏מעשי ה' מעשה בראשית פרק ד', באתר HebrewBooks
  17. ^ ייתכן שכוונתו לאתר
  18. ^ רלב"ג על בראשית א' ו', טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  19. ^ רמב"ן על בראשית א' ו', טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  20. ^ האם יש מים מעל לרקיע?, באתר הידברות
  21. ^ תיקוני זוהר תיקון שלושים
  22. ^ חיים ויטאל, ‏מבוא שערים שער ב' חלק ג' פרק ט', באתר HebrewBooks