בקהילה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקירב (שיחה | תרומות)
מ הגהה
מה הטעם לציין פרמטר שמשתנה כל כמה חודשים?, סקריפט החלפות (אחר כך), אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 15: שורה 15:
|שפה=[[עברית]]
|שפה=[[עברית]]
|מערכת=[[בני ברק]]
|מערכת=[[בני ברק]]
|תפוצה=8.1% בציבור החרדי
|תפוצה=
|מדינה=[[ישראל]]
|מדינה=[[ישראל]]
|ISSN=
|ISSN=
שורה 26: שורה 26:
לפי [[סקר TGI]] משנת 2016 השבועון זוכה לחשיפה של כ-8.1% בציבור החרדי{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן|סקר TGI לעיתונות החרדית: התחזקות קלה לעיתונים, הרדיו מעט נחלש|208959|5 בספטמבר 2016}}}}. מערכת העיתון שוכנת באשדוד.
לפי [[סקר TGI]] משנת 2016 השבועון זוכה לחשיפה של כ-8.1% בציבור החרדי{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן|סקר TGI לעיתונות החרדית: התחזקות קלה לעיתונים, הרדיו מעט נחלש|208959|5 בספטמבר 2016}}}}. מערכת העיתון שוכנת באשדוד.


עורכו הראשי של העיתון מאז [[שנות ה-90]] ועד [[2012]] היה [[בנימין ליפקין]]. ואחר כך המשיך [[אברהם דב גרינבוים]] ששימש במשך כ-4 שנים כעורך הראשי, ואח"כ התפטר אודות שכתב טור נגד חסידי ברסלב. כיום העורך הראשי הוא [[שלמה קוק (נכד)|שלמה קוק]], ויועץ התוכן הוא אהרן קליגר. השבועון מבוקר על ידי [[ועדה רוחנית]], שבראשה עומד הרב [[חיים שמואל אסטרייכר]].
עורכו הראשי של העיתון מאז [[שנות ה-90]] ועד [[2012]] היה [[בנימין ליפקין]]. ואחר כך המשיך [[אברהם דב גרינבוים]] ששימש במשך כ-4 שנים כעורך הראשי, ואחר כך התפטר אודות שכתב טור נגד חסידי ברסלב. כיום העורך הראשי הוא [[שלמה קוק (נכד)|שלמה קוק]], ויועץ התוכן הוא אהרן קליגר. השבועון מבוקר על ידי [[ועדה רוחנית]], שבראשה עומד הרב [[חיים שמואל אסטרייכר]].


בין הכותבים בעיתון במשך השנים: [[קובי אריאלי]], [[חיים גרינבוים]], [[יעקב ריבלין]], יעקב רייניץ, [[צביקה יעקובזון]] ו[[אשר מדינה]]. עורך המוסף היה [[דוד רוטנברג]]. [[דוד זילברשלג]] היה חבר מערכת העיתון עד התפטרותו בספטמבר [[2008]]. במשך שנים פרסם בעיתון טור קבוע בנושאים העומדים על סדר היום של הציבור החרדי.
בין הכותבים בעיתון במשך השנים: [[קובי אריאלי]], [[חיים גרינבוים]], [[יעקב ריבלין]], יעקב רייניץ, [[צביקה יעקובזון]] ו[[אשר מדינה]]. עורך המוסף היה [[דוד רוטנברג]]. [[דוד זילברשלג]] היה חבר מערכת העיתון עד התפטרותו בספטמבר [[2008]]. במשך שנים פרסם בעיתון טור קבוע בנושאים העומדים על סדר היום של הציבור החרדי.
שורה 36: שורה 36:


==התנגדות==
==התנגדות==
בעת הקמתו, ניהל בקהילה מאבק נגד השבועונים החרדיים. בגיליונו הרביעי (מתאריך ט"ז באייר תשנ"ז) פרסם העיתון מכתב מכמה רבנים התומכים בו ומביעים התנגדות לשבועונים המתחרים שקדמו לו. במכתב נכתב {{ציטוטון|דא עקא שיצר הרע מצא לו בקעה להתגדר בה, בין אלה אשר כן קוראים עיתון, והוא מצליח לחדור לבתים חרדיים, באמצעות השבועונים הנקראים "חרדיים" או "דתיים": "יום השישי", "משפחה" ו"השבוע" (או בכל שם שיכונו בעתיד), אשר במסווה של חרדיות או דתיות מפיצים רעל של בזיון תלמידי חכמים, לשון הרע ומחלוקת. יבורכו אלה אשר נמנעים מקריאה בעיתונות זו, ומכל פעולה המחזקת את ידם של כתבי העת הפוגעים במחנה התורתי}}.{{הערה|קימי קפלן, [http://www.tau.ac.il/institutes/herzog/relig_press.pdf '''רבות רעות צדיק'''], קווים לדמותה של העיתונות החרדית}}
בעת הקמתו, ניהל בקהילה מאבק נגד השבועונים החרדיים. בגיליונו הרביעי (מתאריך ט"ז באייר תשנ"ז) פרסם העיתון מכתב מכמה רבנים התומכים בו ומביעים התנגדות לשבועונים המתחרים שקדמו לו. במכתב נכתב {{ציטוטון|דא עקא שיצר הרע מצא לו בקעה להתגדר בה, בין אלה אשר כן קוראים עיתון, והוא מצליח לחדור לבתים חרדיים, באמצעות השבועונים הנקראים "חרדיים" או "דתיים": "יום השישי", "משפחה" ו"השבוע" (או בכל שם שיכונו בעתיד), אשר במסווה של חרדיות או דתיות מפיצים רעל של בזיון תלמידי חכמים, לשון הרע ומחלוקת. יבורכו אלה אשר נמנעים מקריאה בעיתונות זו, ומכל פעולה המחזקת את ידם של כתבי העת הפוגעים במחנה התורתי}}{{הערה|קימי קפלן, [http://www.tau.ac.il/institutes/herzog/relig_press.pdf '''רבות רעות צדיק'''], קווים לדמותה של העיתונות החרדית}}.
{{ערך מורחב|ערך=[[המאבק בשבועונים החרדיים בישראל]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[המאבק בשבועונים החרדיים בישראל]]}}



גרסה מ־13:23, 30 בדצמבר 2016


שגיאות פרמטריות בתבנית:עיתון

פרמטרים ריקים [ אתר, שם במקור, נסגר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ נוסד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

בקהילה
לוגו העיתון
לוגו העיתון
סוג חדשות
תדירות עיתון שבועי
פורמט טבלואיד
בעלים בקהילה תשס"ג
עורך ראשי שלמה קוק
תאריכי הופעה 1997–הווה (כ־27 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה עברית
מערכת בני ברק
מדינה ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בקהילה - השבועון החרדי בישראל הוא שבועון חרדי ישראלי.

השבועון הוקם בשנת 1997 על ידי דוד זילברשלג. במשך שבע שנים הופץ חינם, והחל משנת 2004 הוא נמכר בתשלום. בשנת 2010 אימץ העיתון מראה ותכנים חדשניים יותר, כולל חלקי חדשות וכלכלה בדפי עיתון רגילים, ומוספים אחרים במגזין כרומו.

לפי סקר TGI משנת 2016 השבועון זוכה לחשיפה של כ-8.1% בציבור החרדי[1]. מערכת העיתון שוכנת באשדוד.

עורכו הראשי של העיתון מאז שנות ה-90 ועד 2012 היה בנימין ליפקין. ואחר כך המשיך אברהם דב גרינבוים ששימש במשך כ-4 שנים כעורך הראשי, ואחר כך התפטר אודות שכתב טור נגד חסידי ברסלב. כיום העורך הראשי הוא שלמה קוק, ויועץ התוכן הוא אהרן קליגר. השבועון מבוקר על ידי ועדה רוחנית, שבראשה עומד הרב חיים שמואל אסטרייכר.

בין הכותבים בעיתון במשך השנים: קובי אריאלי, חיים גרינבוים, יעקב ריבלין, יעקב רייניץ, צביקה יעקובזון ואשר מדינה. עורך המוסף היה דוד רוטנברג. דוד זילברשלג היה חבר מערכת העיתון עד התפטרותו בספטמבר 2008. במשך שנים פרסם בעיתון טור קבוע בנושאים העומדים על סדר היום של הציבור החרדי.

תכניו

"בקהילה" כולל מגזין (שאף שמו "בקהילה") הכולל כתבות בנושאים כלליים ואקטואליים, טורים אישיים וסיפורים; מדור חדשות ("בקהילה פלוס"); מדור אקטואליה ("סוגרים שבוע") ובו כתבות פוליטיות ומדיניות וכן שירים לשבת ומדור תרבות; מדור כלכלה ("Macro"); מגזין לאישה ולבית ("פנינים"); מגזין בנושאי אוכל ומתכונים ("מחמאות"); מגזין תמונות מהחצרות החרדיות ("העולם החרדי"); מגזין תורני ("תבונות") שבו טורים של רבנים, כתבות תורניות וסיפורים חסידיים; ומגזין לילדים ולנוער ("חברים").

בחגי ניסן ובחגי תשרי מפיק העיתון גליונות נושא, תקליטורי שירים, ועוד.

התנגדות

בעת הקמתו, ניהל בקהילה מאבק נגד השבועונים החרדיים. בגיליונו הרביעי (מתאריך ט"ז באייר תשנ"ז) פרסם העיתון מכתב מכמה רבנים התומכים בו ומביעים התנגדות לשבועונים המתחרים שקדמו לו. במכתב נכתב ”דא עקא שיצר הרע מצא לו בקעה להתגדר בה, בין אלה אשר כן קוראים עיתון, והוא מצליח לחדור לבתים חרדיים, באמצעות השבועונים הנקראים "חרדיים" או "דתיים": "יום השישי", "משפחה" ו"השבוע" (או בכל שם שיכונו בעתיד), אשר במסווה של חרדיות או דתיות מפיצים רעל של בזיון תלמידי חכמים, לשון הרע ומחלוקת. יבורכו אלה אשר נמנעים מקריאה בעיתונות זו, ומכל פעולה המחזקת את ידם של כתבי העת הפוגעים במחנה התורתי”[2].

ערך מורחב – המאבק בשבועונים החרדיים בישראל

בהמשך, בעשור הראשון של המאה ה-21, כאשר ניהלו העיתונים יתד נאמן והמודיע מאבק בשבועונים הוכלל בו גם בקהילה.

באלול תשס"ח התפרסם בבקהילה ריאיון עם הרב ישראל אליהו וינטרוב בנושא ההכנה ליום הדין. בתגובה פרסם הרב וינטרוב ביומונים החרדיים מכתב חריף נגד "בקהילה", שבו האשים את השבועון בהשגת הראיון אתו על ידי התחזות ומרמה[3]. לדבריו, לא ידע שהאיש ששוחח עמו הוא עיתונאי ושבכוונתו להכניס את דבריו לעיתון: "הכנסת דבריי בתוך טומאה זאת שימש להם גושפנקא על חשיבות השבועון הנ"ל. והחזיר פשט טלפיו והכריז טהור אני"[4].

בסיוון תשע"ג פורסמה כתבת דיוקן על האדמו"ר מחסידות טשרנוביל רבי מנחם נחום טברסקי. בעקבות זאת פרסם האדמו"ר לחסידיו הודעה שבה כתב: "צריך להבהיר כי השבועונים דוגמת אלו שפרסמו מאמר אודותינו בשבוע זה, הינם אסורים במגע ובמשא ומטמאים ביותר את כל הקורא בהם, ונאסרו כבר על ידי גדולי ישראל, ואל יהיה חלק – אפילו יחיד מאנ"ש (=אנשי שלומינו) בשייכות עם עיתונות אלו"[5].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ישראל כהן, ‏סקר TGI לעיתונות החרדית: התחזקות קלה לעיתונים, הרדיו מעט נחלש, באתר כיכר השבת, 5 בספטמבר 2016
  2. ^ קימי קפלן, רבות רעות צדיק, קווים לדמותה של העיתונות החרדית
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    יאיר אטינגר, מיהו החזיר שפשט את טלפיו, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2008
  4. ^ מבוסס על דברי חז"ל בבראשית רבה, פרשה ס"ה, פיסקה א', שהחזיר מראה את סימן הטהרה שיש לו (מפריס פרסה) ומסתיר את הסימן שאין לו (מעלה גרה).
  5. ^ האדמו"ר מטשרנוביל נגד 'בקהילה': "מטמא את קוראיו", בחדרי חרדים