אדישות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אנדרסן (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכות של 2.52.74.10 (שיחה) לעריכה האחרונה של EranBot
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Bouguereau Le dédain.JPG|ממוזער|250px|אדישות]]
[[קובץ:Bouguereau Le dédain.JPG|ממוזער|250px|אדישות]]
'''אֲדִישׁוּת''' או '''אִדָּשׁוֹן''' (בלעז: '''אַפַּתְיָה''') היא מצב [[רגש|רגשי]] של חוסר [[אכפתיות]] ואי הבעת עניין במתרחש סביב האדם. המונח יכול לבטא רגש חולף, ומשמש גם לתיאור [[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]] למצב [[פתולוגיה|פתולוגי]] שבו הפרט אינו מגיב לכל ההיבטים הרגשיים, החברתיים והפיזיים השזורים בחייו. אדישות קלינית היא דרגה גבוהה של אפתיה. דרגה בינונית של אדישות עשויה להיות התגלמות של [[דיכאון]], דרגה קיצונית של אדישות עשויה להיות מאובחנת כ[[מוגבלות דיסוציאטיבית]]. ההיבט הפיזי של האדישות, אשר כרוך בהתדרדרות פיזית, אובדן מסת [[שריר]] וחוסר אנרגיה, מכונה [[עייפות]].
'''אֲדִישׁוּת''' או '''אִדָּשׁוֹן''' (בלעז: '''אַפַּתְיָה''') היא מצב [[רגש|רגשי]] של חוסר [[אכפתיות]] ואי הבעת עניין במתרחש סביב האדם.
שבו הפרט אינו מגיב לכל ההיבטים הרגשיים, החברתיים והפיזיים השזורים בחייו.

בשנת 2018 התגלתה לראשונה בעיית האדישות אצל האדם אורן חג׳ג
אדישות עשויה להיות מכוונת אדם, פעילות או [[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]]. לעיתים היא מלווה ב[[עוינות]]. היא מהווה תגובה שכיחה ל[[דחק]] פסיכולוגי ובמקרה זה היא מגולמת כ"[[חוסר אונים נרכש]]" אשר קשור לרוב ב[[דיכאון קליני]].

האדישות עשויה לשקף חוסר עניין, שאינו פתולוגי, בעניינים בהם הפרט אינו מוצא חשיבות.


==היסטוריה==
==היסטוריה==

גרסה מ־00:19, 18 בדצמבר 2019

אדישות

אֲדִישׁוּת או אִדָּשׁוֹן (בלעז: אַפַּתְיָה) היא מצב רגשי של חוסר אכפתיות ואי הבעת עניין במתרחש סביב האדם. שבו הפרט אינו מגיב לכל ההיבטים הרגשיים, החברתיים והפיזיים השזורים בחייו. בשנת 2018 התגלתה לראשונה בעיית האדישות אצל האדם אורן חג׳ג

היסטוריה

אטימולוגית המילה אפתיה מקורה ביוונית (απάθεια (apatheia, מושג ששימש את הסטואים להגדיר את חוסר העניין בדברים שלפרט אין שליטה עליהם (דברים אלו, על פי הפילוסופיה שלהם, הם כל אותם דברים חיצוניים. הפרט יכול להיות אחראי רק לשיקוליו ולמעשיו). מושג האפתיה קיבל תפנית על ידי הנצרות, אשר השתמשה במושג על מנת להביע חוסר שביעות רצון בשל כל הדאגות הארציות. קלמנס אלכסנדריוס, הפך את המושג לשגור על מנת למשוך את הפילוסופים לנצרות.

מושג האדישות הפך למקובל בתרבות הפופולרית במהלך מלחמת העולם הראשונה, אז התנאים המזוויעים בחזית המערבית הובילו לאדישות ולהלם קרב בקרב מיליוני חיילים.

בהשאלה, המושג משמש כאשר מתכוונים לחומר כימי שבקושי או אינו מגיב לחומרים אחרים, למשל זהב, או גזים אצילים.

ראו גם

קישורים חיצוניים