לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "מידות שהתורה נדרשת בהן"

יהודי ==> יהודים
(דוד כהן (רב) ==> דוד כהן (הנזיר))
(יהודי ==> יהודים)
כלל זה מתבסס על כך שהחוק המקראי משתמש בדוגמאות לציין דין ולא בלשון תאורטית מופשטת יבשה. ולכן במקרה שמובא מקרה פרטי ולא כללי, למדים שהמקרה הפרטי מובא רק כדוגמה לכל המקרים הפרטיים האחרים הדומים לו, ולכן הדין שמובא לגביו, יחול בכל מקרה מאותו הסוג.
 
כך למשל ה[[פסוק]] הבא קובע כי עובד [[עבודת אלילים]] דינו הרג ב[[ארבע מיתות בית דין|סקילה]]: {{ציטוטון|[[יהודייהודים|איש איש מבית ישראל]] אשר יתן מזרעו ל[[מולך]], מות יומת עם הארץ ירגמוהו באבן}} על פי כלל זה למדים שלא רק עבודה זרה של המולך, היא בסקילה אלא כל סוג של [[עבודה זרה]] דינה בסקילה. כמו כן לדעת [[רבי יהודה]] בן אילעאי, כמו שבעל אוב, שהוא סוג של כישוף, דינו בסקילה, כך כל המכשפים דינם בסקילה.
 
דוגמה: {{ציטוטון|כיצד? "והנפש אשר תאכל [[בשר]] מזבח השלמים אשר לד' [[טומאה|וטומאתו]] עליו [[כרת|ונכרתה]] הנפש ההיא" והלא שלמים בכלל כל הקדשים היו? דכתיב, "זאת ה[[תורה]] ל[[קורבן עולה|עולה]] ל[[קורבן מנחה|מנחה]] ול[[חטאת]] ול[[קורבן אשם|אשם]] ולמלואים ולזבח ה[[קורבן שלמים|שלמים]]" וכשיצאו מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמן יצאו, אלא ללמד על הכלל כולו יצאו. לומר לך: מה שלמים מיוחדים, קדשים שקדושתן קדושת [[מזבח]], אף אין לי אלא כל דבר שקדושתו קדושת מזבח, יצאו קדשי בדק הבית}}. כלומר הדין של קורבן השלמים שמובא כאן לא בא ללמד רק על עצמו אלא על כל קורבן אחר שדומה לו.