רבי יוסי הגלילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יוסי הגלילי
The tomb of Rabbi Yose HaGelili (Inside).JPG
קברו של רבי יוסי הגלילי
לידה המאה ה־1
הגליל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־2 עריכת הנתון בוויקינתונים
דור שלישי לתנאים
בית מדרש יבנה
רבותיו רבי טרפון
חבריו רבי טרפון, רבי עקיבא, רבי אלעזר בן עזריה
מקום קבורתו דלתון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
חזית קברו של רבי יוסי הגלילי

רבי יוסי הגלילי היה מחשובי התנאים בדור השלישי (תחילת המאה השנייה), ביבנה. לאחר מותו של רבי אליעזר הגדול נותרו ביבנה ארבעה תלמידי חכמים חשובים, רבי יוסי הגלילי ושלושה מחבריו: רבי עקיבא, רבי אלעזר בן עזריה ורבי טרפון.[1]

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידוע כי רבי יוסי הגלילי עבר מהגליל להתגורר ביבנה. לדעת חוקרי המאה הי"ט, רובם נוצרים, תושבי הגליל סבלו מדימוי שלילי[2] אך חוקרי ימינו שוללים דעה זו. מכל מקום, הוא השתלב מהר בחברת החכמים שם, והפך לאחד החכמים החשובים ביותר. בניו היו תלמידי חכמים אף הם: רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי, רבי שמואל בן רבי יוסי הגלילי ורבי חנינא בן רבי יוסי הגלילי.

לפי מסורת עממית מתקופת הגאונים,[3] נקבר סמוך למושב דלתון שבגליל, יחד עם רבי אליהו גאון.

חכמתו בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסי נחשב לחכם חריף, ומסופר כי עוד ביום הראשון שהגיע ליבנה, מקום מושבם של גדולי התנאים, החל להתווכח עם גדולי חכמיה – רבי עקיבא ורבי טרפון – וניצח אותם בדברי הלכה.[4] רבי יוסי הגלילי הגדיל עד כדי שהצליח לנצח את רבי עקיבא הגדול בהלכה מספר פעמים,[5] ופעם אחת אף שב רבי עקיבא והודה לדעתו של רבי יוסי,[6] עד שרבי ישמעאל המשיל את אורח לימודו של רבי יוסי ל"צפיר העיזים שבא מן המערב", המתואר בידי הנביא דניאל כמי שנגח את האיל – רבי עקיבא, לפי משלו של רבי ישמעאל – וניצחו בדברי תורה.[7]

במספר מקומות מוצאים מחלוקות בינו לרבי עקיבא, וניכר שהם התווכחו רבות בהלכה. בהזדמנות אחת אמר רבי יוסי הגלילי לרבי עקיבא, בתגובה לשיטתו של רבי עקיבא שלמד את התורה לפי העיקרון של ריבוי ומיעוט: "עקיבא, אפילו אתה מרבה כל היום כולו איני שומע לך."[8] למרות המחלוקות ביניהם כיבדו רבי עקיבא, ובהזדמנות אחת אנו מוצאים כי אמר על רבי יוסי: "לא לכל אדם, אלא לך, שאתה יוסי הגלילי."[9]

הערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסי הגלילי נודע גם כצדיק וחסיד. כך מסופר כי היה נשוי לאישה רעת מזג, ולא יכול היה לגרשה כי לא היה לו די כסף כדי לשלם את כתובתה. לבסוף רבי אלעזר בן עזריה שילם במקומו את הכתובה, ורבי יוסי גירש אותה. אישה זו נישאה לאחר מכן ל"שומר העיר" שהתעוור והפך עני. הוא הכריח את אשתו לעבור בשכונות העיר ולקבץ נדבות, אך היא לא הצליחה לאסוף כלום. לשכונתו של רבי יוסי היא לא נכנסה כי התביישה מגרושה – רבי יוסי, ובעלה הכה אותה בשל כך. כאשר שמע רבי יוסי על כך הוא שיכן את שניהם בבית שהיה שייך לו, ופירנס את שניהם לאורך כל שארית ימיהם, בהתבסס על הפסוק: "הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם" (ספר ישעיהו, פרק נ"ח, פסוק ז').[10]

עוד נאמר על רבי יוסי כי בכוחו להביא להורדת גשמים על ידי תפילה: "בשעה שישראל באין לידי עבירות ומעשים רעים הגשמים נעצרים, הן מביאין להם זקן אחד, כגון רבי יוסי הגלילי, הוא מפגיע בעדם, והגשמים יורדים."[11]

תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדול השלום, שאפילו בשעת מלחמה אין פותחין אלא בשלום
(רבי יוסי הגלילי, ויקרא רבה, פרשה ט', פסקה ט')

פסקת הפרשנות הידועה ביותר בפרשת בן סורר ומורה היא מדברי רבי יוסי הגלילי:

וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי, אמרה תורה יצא לבית דין ליסקל?! אלא הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה, שסוף מגמר (מכלה) נכסי אביו, ומבקש למודו (הבשר והיין שהורגל בהם – רש"י) ואינו מוצא, ויוצא לפרשת דרכים ומלסטם (שודד) את הבריות. אמרה תורה ימות זכאי ולא ימות חייב, שמיתתן של רשעים הנאה להם והנאה לעולם, ולצדיקים רע להם ורע לעולם.

לפי עיקרון זה, בן סורר ומורה "נידון על שם סופו"; כלומר, התורה מחדשת כי דינו נגזר עכשיו, על סמך פשעים שיבצע בוודאות בעתיד.

כמה פסיקות הלכה נודעות נאמרו בשמו, כך לדוגמה: "העוסק במצווה פטור מן המצווה",[12] או היתר אכילת בשר עוף בחלב.[13] כך גם נודע בשמו עקרון "אפשר לצמצם", לפיו בתפיסת ההלכה אין צורך לעשות שימוש בכלים אבסולוטיים כדי להגיע להכרעה, אלא ניתן לסמוך על החושים האנושיים למרות מוגבלותם הטבעית.[14] פרשנות נוספת שלו עוסקת בפסוק: "וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן" (ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ל"ב), אודות פסוק זה אמר רבי יוסי: "אין 'זקן' אלא מי שקנה חכמה".[15] כן הוא נודע בפסיקה שאין מביאים ביכורים מעבר הירדן, שכן אין היא "ארץ זבת חלב ודבש", ושצער בעלי חיים הוא איסור מדברי חז"ל ולא מהתורה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנימין לאו, "רבי יוסי הגלילי: מלקט יפה ללא גסות הרוח", בספרו: חכמים, כרך שני: ימי יבנה עד מרד בר כוכבא, ידיעות ספרים, 2007, עמ' 219–227.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבי יוסי הגלילי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תוספתא, מסכת גיטין, פרק ט' (או ז'), א'.
  2. ^ כך לדוגמה בתלמוד הבבלי, מסכת ערובין, דף נ"ג, עמוד ב', אמרה ברוריה לרבי יוסי הגלילי: "גלילי שוטה!"
  3. ^ 'מגילת אביתר' לרבי אביתר הכהן גאון
  4. ^ ספרי, פרשת במדבר, קי"ח; תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף נ"ז, עמוד א'.
  5. ^ דוגמאות: משנה, מסכת סוטה, פרק ח', משנה ה'; מסכת מכות, פרק ב', משנה ז'; תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף פ"ב, עמוד א', ואחרות.
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ל"ו, עמוד א'–עמוד ב'.
  7. ^ ספר דניאל, פרק ח'; על פי תוספתא, סוף מסכת מקוואות.
  8. ^ משנה, מסכת סוטה, פרק ח', משנה ה'
  9. ^ תוספתא, סוף מסכת מקוואות.
  10. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק י"א, הלכה ג'. מופיע באופן דומה בבראשית רבה, פרשה י"ז, פסקה ג', וויקרא רבה, פרשה ל"ד, פסקה י"ד.
  11. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ה', הלכה ב'
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ו, עמוד א'
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"ג, עמוד א'
  14. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"ג, עמוד א'; וראו בהרחבה: צמצום (הלכה).
  15. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ב, עמוד ב'