ארז ביטון

ארז ביטון
	ארז ביטון ב־2015
לידה	4 ביוני 1942 (בן 80); אוראן, אלג'יריה
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית
פרסים והוקרה	פרס ישראל (2015); פרס ביאליק ;

ארז ביטון (נולד ב־4 ביוני 1942) הוא משורר ישראלי וחתן פרס ישראל לספרות ולשירה עברית לשנת 2015.^[1] ביטון שימש בעבר יושב ראש המרכז הים־תיכוני הבינלאומי בישראל, ערך את כתב העת הספרותי "אפיריון" ועבד כעיתונאי בעיתון "מעריב".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארז ביטון נולד בעיר אוראן שבאלג'יריה להורים ילידי מרוקו וקיבל את השם הפרטי יעיש.^[2] במסגרת העלייה ההמונית ביטון ומשפחתו עלו לישראל בשנת 1949. משפחתו שוכנה במעברה ברעננה, ולאחר מכן עבר ביטון ללוד. ב־1952, כשהיה בן עשר, הוא נפצע מפיצוץ רימון יד שמצא, מה שגרם לו לעיוורון ולקטיעת ידו השמאלית. בעקבות זאת עבר לבית חינוך עיוורים בירושלים, שם הוחלף שמו לארז.^[2] ביטון סיים לימודים לתעודת בגרות בסמינר ליפשיץ בירושלים, ולאחר מכן המשיך ללימודי תואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ותואר שני בפסיכולוגיה שיקומית באוניברסיטת בר־אילן.

עובד סוציאלי ופסיכולוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך יותר משבע שנים עבד כעובד סוציאלי באשקלון, ואחר כך כחמש שנים במחלקה הסוציאלית במועצת אור יהודה, ושלוש שנים נוספות בבית החולים לחולי נפש (שנסגר מאז) נווה און ברמת גן. תחומי עבודתו והתמחותו מגוונים: בשנותיו הרבות כעובד סוציאלי וכפסיכולוג שיקומי צבר ניסיון כמטפל פסיכו־סוציאלי. הוא התמחה בטיפול במשפחות רב־בעייתיות ובנכים פיזית ונפשית. כמו כן הדריך ביטון במשך שנים עובדים סוציאליים וסטודנטים לעבודה סוציאלית מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת בר־אילן. במסגרת עבודתו כעובד סוציאלי באשקלון, פגש בשנת 1976 את הזמרת זוהרה אלפסיה, עליה כתב את אחד המפורסמים שבשיריו.

כתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביטון נחשב לאחד היוצרים הראשונים שייצגו את "הקול המזרחי" – קולן של עדות המזרח. שירתו מבטאת את שבר ההגירה ארצה וכן את מאבקה של התרבות המזרחית למצוא את מקומה בתוך הפסיפס הישראלי. אחד משיריו הידועים הוא "שיר זוהרה אלפסיה", העוסק בזמרת היהודייה זוהרה אלפסיה, שזכתה לתהילה כזמרת מלכותית במרוקו, ארץ הולדתה, וירדה מגדולתה לאחר עלייתה לישראל, בה חוותה הידרדרות מעמדית. להקת "הברירה הטבעית" הלחינה את שירו "חתונה מרוקאית" וכללה אותו באלבומה "אלי שורשים" מ־1979.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביטון עסק בעיתונאות כמה שנים, וכתב טור שבועי בעיתון "מעריב" על נושאים חברתיים וציבוריים. כמו כן ערך את "אפיריון – כתב עת ים תיכוני לתרבות, ספרות וחברה", שאותו ייסד ב־1982. בשנים 1991–1993^[2] כיהן כיו"ר אגודת הסופרים העבריים בישראל. נוסף על כך הגיש תוכנית שבועית בגלי צה"ל.

המשורר ארז ביטון נושא דברים בטקס של האגודה לזכות הציבור לדעת בשנת 1999. לצידו עוזי לנדאו, יובל שטייניץ וישראל מידד

ביטון שימש גם יו"ר המרכז הים תיכוני לתרבות וחבר מועצה בארגון נפגעי פעולות איבה, שבראשו ישב עד 2005. בתפקיד זה עמד ביטון בקשר עם נפגעי פעולות איבה רבים בישראל, כשהוא נעזר בידע המקצועי שלו כעובד סוציאלי וכפסיכולוג שיקומי, ובניסיון האישי שלו כנפגע פעולות איבה.

ביטון הוא חבר נשיאות האגודה לזכות הציבור לדעת ושופט בוועדת הפרס לביקורת התקשורת של "לדעת". הוא היה חבר מרכז מפלגת העבודה בין השנים 1993 ו־2003, ואף ניסה את מזלו בבחירות מקדימות של המפלגה ב־1999. לאחר מכן עבר למפלגת עם אחד.^[3] בשנת 2001 הפיק ערוץ 2 את הסרט התיעודי "ציפור בין יבשות", שעקב אחר ניסיונו להיבחר בפריימריז^[4]; ב־2016 החרים ביטון אירוע בסינמטק תל אביב שבו הוקרן הסרט, משום שהעדיף "שייעשה סרט אקטואלי סביב ועדת ביטון"^[5] (ראו להלן).

בפברואר 2016 מינה אותו שר החינוך נפתלי בנט לראשות ועדה, "ועדת ביטון", שתציע כיצד להעשיר את תוכניות הלימודים בהיסטוריה, בספרות ובמסגרות הבלתי פורמליות, בתכנים שיביאו "לאיזון ביחס למורשתן של קהילות המזרח ולהעמקת תחושת האחדות בעם".^[6]

ב־10 באוגוסט 2016 נקרא רחוב על שמו בבית אריה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לרחל קלאהורה ביטון, אב לבן ולבת.

פרסים והוקרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס על שם גבריאל טלפיר (1982)^[2]
פרס היצירה לסופרים עבריים (1989)
השיא משואה בהר הרצל ביום העצמאות ה־40 למדינת ישראל (1988)^[7]
פרס ספרותי ע"ש יצחק לייב ורחל גולדברג מטעם קרן קיימת לישראל (2011)
פרס מפעל חיים על שם יהודה עמיחי לשירה עברית (2014)^[8]
פרס ביאליק לשירה ומפעל חיים (2014)^[9]
פרס ישראל לספרות ולשירה עברית (2015)^[10]
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון (2015)
פרס הפדרציה הספרדית האמריקאית למפעל חיים (2015)
אות קרן אייסף על תרומה יוצאת דופן לחברה וצמצום פערים חברתיים בישראל (2015)
אות יקיר בית חינוך עיוורים (2022)

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנחה מרוקאית, הוצאת עקד, 1976
ספר הנענע, הוצאת עקד, 1979
ציפור בין יבשות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990
סוליקה: מחזה בשלוש מערכות, הוצאת שניר, 2005^[2]
תמביסרת: ציפור מרוקאית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009^[11]
נופים חבושי עיניים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013^[12]
בית הפסנתרים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2015^[13]
אותות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2019^[14]
עוברים על פני, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2020
תפרים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2022^[15]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיוון מזרח 12, "לגנוב גבולות בבהונות שקטים: הומאז' ליצירת ארז ביטון ודיון ביצירה הביוגרפית והאוטוביוגרפית" (גיליון המוקדש לביטון), קיץ 2006
קציעה עלון ויוחאי אופנהיימר (עורכים), אנא מן אלמגרב: קריאות בשירת ארז ביטון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014.^[16]
הלית ישורון, איך עשית את זה? - ראיונות 'חדרים', הוצאת הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה, 2016, עמ' 465–484, ראיון עם ארז ביטון מספטמבר 2014.
נורית גוברין, "שירת ארז ביטון בהקשר היסטורי", 'המשכיל בעת הזאת – ספר היובל למשה פלאי', בעריכת זאב גרבר, לב חקק ומשואל כץ, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע"ז/2017, עמודים 66–91. כונס: 'קריאת הדורות – ספרות עברית במעגליה', כרך ז', הוצאת כרמל ואוניברסיטת תל אביב, תשע"ט/2019
ארז ביטון, פגישה, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה־21), עמ' 289–290, הוצאת כרמל, 2017

Hannan Hever, "We Are Fragments of Rhymes: The Poetry of Erez Biton between East and West", Journal of Levantine Studies 2(2), Winter 2012 (תקציר בעברית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארז ביטון, ברשת החברתית פייסבוק

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא עודף קישורים חיצוניים.

ארז ביטון, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
ארז ביטון, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
רשימת הפרסומים של ארז ביטון, בקטלוג הספרייה הלאומית
ארז ביטון, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
ארז ביטון, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
ארז ביטון, במיזם "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות בישראל
קציעה אלון, על הספר 'מנחה מרוקאית', באתר "תרבות•il"
שושנה ויג, שירי העיוורון של המשורר ארז ביטון, באתר אימגו, 1 בינואר 2006
מלכה נתנזון, משורר בין מזרח למערב, ריאיון עם ארז ביטון, באתר אנ"י
אלי הירש, ארז ביטון ופרס ישראל, ידיעות אחרונות, מדור ספרות, 17 בפברואר 2012
חן זורע, "יעיש הוא הילד שגר בתוכי": בגובה העיניים עם ארז ביטון, באתר nrg‏, 23 בינואר 2013
כרמית ספיר ויץ, עיניים עצומות לרווחה: ארז ביטון מספר על החושך, באתר nrg‏, 8 ביולי 2013
קובי מידן, ‏"אנשים בלילה" עם ארז ביטון, באתר iCast‏, 8 ביולי 2013
אילנה ברנשטיין, ‏שירים מהחצר האחורית, באתר "Time Out ישראל", 5 ביוני 2014
גלילי שחר, רקיעת שמות: על שירתו של ארז ביטון, באתר "העוקץ", 7 במאי 2014
אלי אליהו, ארז ביטון: משורר מזרחי שהשפיע עלי? אין כזה, באתר הארץ, 21 באפריל 2015
יניב מגל, ‏"העובדה שהבקעתי את המחסום העדתי היא פרס בפני עצמו", באתר גלובס, 10 בדצמבר 2015
רותי זוארץ, ‏"ההגמוניה לא יכולה להיות כל הזמן אצל האשכנזים": ארז ביטון מתגייס למערכה העדתית, באתר מעריב אונליין, 18 במרץ 2016
תחיה ברק, ‏"בנט אמר לי: 'עד גיל 18 לא ידעתי שיש מזרחים'", באתר ‏מאקו‏‏, ‏13 ביולי 2016‏
אלעד זרט, מחסום ארז, באתר ynet, 15 ביולי 2016
נפתלי טרבלסי, ‏"נפתלי בנט אמר לי 'עד גיל 18 לא ידעתי שיש כזה דבר יהודי מזרחי'", באתר כיכר השבת, 16 ביולי 2016
יאיר שלג, "מה שקרה פה זו כמעט השמדה תרבותית", מקור ראשון, מוסף "שבת", 26 בפברואר 2017
קיץ ברבנר, ‏ארז ביטון: "בתהליך הקליטה המזרחים איבדו חלק מערכי היסוד שאיתם באו", באתר מעריב אונליין, 16 ביוני 2018
אהרון ברנע מראיין את המשורר ארז ביטון בתוכנית "מחוץ לזמן" של ערוץ הכנסת, באתר יוטיוב, 18.10.15
המשורר ארז ביטון מקריא משיריו עבור כתב העת אורות, באתר YouTube
ארז ביטון, בריאיון לליאת רגב, 70 פנים בערוץ כאן 11, ינואר–אפריל 2018, באתר יוטיוב
אילן ברקוביץ', אני מרגיש את עצמי שייך לאליטה, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2018
פגישה, מערכי שיעור, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית

משיריו:

ארז ביטון, אנתולוגיה מקוונת לשירה עברית, באתר של נילי דגן
מבוא לאיש עיוור, באתר ynet, 3 במרץ 2009
אימי משדלת ציפור, באתר ynet, 20 באוקטובר 2009
לאימי לא חיו לה הילדים, באתר ynet, 19 באוקטובר 2008
שיר לשבת: שיר באמצע ירושלים, באתר nrg‏, 5 בנובמבר 2009
פואמה: מתחת לשקט הזה (קטעים), באתר הארץ, 7 בספטמבר 2018

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ארז ביטון הוא זוכה פרס ישראל לספרות, באתר ynet
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ גיש עמית (עדכן יפתח אשכנזי), "ביטון ארז (יעיש) /// משורר, עורך ופובליציסט /// נולד באוראן, אלג'יר /// 1942 /// גיל: 79", לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית, ‏1 בספטמבר 2018
^ הסופר ארז ביטון עבר מהעבודה לעם אחד, באתר הארץ, 20 בינואר 2003
^ רעי חגי, לפני שארז ביטון זכה לחיבוק הממלכתי, באתר "העוקץ", 29 באוגוסט 2016
^ איתי שטרן, המשורר ארז ביטון מחרים אירוע שיתקיים לכבודו, באתר הארץ, 20 בינואר 2016
^ ירדן סקופ, השר בנט מקים ועדה להעצמת הזהות המזרחית במערכת החינוך, באתר הארץ, 4 בפברואר 2016
^ שנים עשר המדליקים, מעריב, 20 באפריל 1988
^ מיה סלע, ארז ביטון הוא הזוכה בפרס מפעל חיים ע"ש יהודה עמיחי לשירה עברית, באתר הארץ, 4 במאי 2014.
^ מיה סלע, פרס ביאליק למשורר ארז ביטון, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2014
^ איתי בלומנטל, ארז ביטון שיקבל את פרס ישראל: "שיריי מגיעים מפיוס ומהכלת האחר", באתר ynet, 29 במרץ 2015
^ ביקורות:
אלי הירש, על "תמביסרת, ציפור מרוקאית", ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות, 2 באוקטובר 2009
אלמוג בהר, להיטמן כאן בין החיים בשנות החמישים בעיר לוד, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2009
שמעון שלוש, על "תמביסרת - ציפור מרוקאית", באתר סימניה, 13 בנובמבר 2009
מלכה נתנזון, יש לי ציפור קטנה בלב, באתר ynet, 2 באוגוסט 2010
^ אמיר בקר, "ומה יעשה איש עיוור שכלבו חלה פתאום", באתר הארץ, 22 ביולי 2013
^ דן מירון, להיות נבדל מכם / להידמות למתכת אצילה / נדיר נדיר, באתר הארץ, 8 בינואר 2019
^ יהודה ויזן, "אותות": לארז ביטון יש הישגים, אך אין להציגו כאביה של מהפכה שלא היתה, באתר הארץ, 17 במאי 2019
^ דן מירון, "תפרים", ספרו החדש של ארז ביטון, הוא משקה פואטי אלכוהולי חריף מאין דוגמתו, באתר הארץ, 13 ביולי 2022
^ פרק מהספר: עמרי בן-יהודה, הַרְחֵק אֶל תּוֹךְ לִבּו של ארז ביטון: על שירה מרוקאית-ישראלית, באתר "העוקץ", 6 באפריל 2015

[1] ארז ביטון הוא זוכה פרס ישראל לספרות, באתר ynet

[:0-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ גיש עמית (עדכן יפתח אשכנזי), "ביטון ארז (יעיש) /// משורר, עורך ופובליציסט /// נולד באוראן, אלג'יר /// 1942 /// גיל: 79", לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית, ‏1 בספטמבר 2018

[3] הסופר ארז ביטון עבר מהעבודה לעם אחד, באתר הארץ, 20 בינואר 2003

[4] רעי חגי, לפני שארז ביטון זכה לחיבוק הממלכתי, באתר "העוקץ", 29 באוגוסט 2016

[5] איתי שטרן, המשורר ארז ביטון מחרים אירוע שיתקיים לכבודו, באתר הארץ, 20 בינואר 2016

[6] ירדן סקופ, השר בנט מקים ועדה להעצמת הזהות המזרחית במערכת החינוך, באתר הארץ, 4 בפברואר 2016

[7] שנים עשר המדליקים, מעריב, 20 באפריל 1988

[8] מיה סלע, ארז ביטון הוא הזוכה בפרס מפעל חיים ע"ש יהודה עמיחי לשירה עברית, באתר הארץ, 4 במאי 2014.

[9] מיה סלע, פרס ביאליק למשורר ארז ביטון, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2014

[10] איתי בלומנטל, ארז ביטון שיקבל את פרס ישראל: "שיריי מגיעים מפיוס ומהכלת האחר", באתר ynet, 29 במרץ 2015

[11] ביקורות:
אלי הירש, על "תמביסרת, ציפור מרוקאית", ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות, 2 באוקטובר 2009
אלמוג בהר, להיטמן כאן בין החיים בשנות החמישים בעיר לוד, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2009
שמעון שלוש, על "תמביסרת - ציפור מרוקאית", באתר סימניה, 13 בנובמבר 2009
מלכה נתנזון, יש לי ציפור קטנה בלב, באתר ynet, 2 באוגוסט 2010

[12] אמיר בקר, "ומה יעשה איש עיוור שכלבו חלה פתאום", באתר הארץ, 22 ביולי 2013

[13] דן מירון, להיות נבדל מכם / להידמות למתכת אצילה / נדיר נדיר, באתר הארץ, 8 בינואר 2019

[14] יהודה ויזן, "אותות": לארז ביטון יש הישגים, אך אין להציגו כאביה של מהפכה שלא היתה, באתר הארץ, 17 במאי 2019

[15] דן מירון, "תפרים", ספרו החדש של ארז ביטון, הוא משקה פואטי אלכוהולי חריף מאין דוגמתו, באתר הארץ, 13 ביולי 2022

[16] פרק מהספר: עמרי בן-יהודה, הַרְחֵק אֶל תּוֹךְ לִבּו של ארז ביטון: על שירה מרוקאית-ישראלית, באתר "העוקץ", 6 באפריל 2015

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]


ארז ביטון ב־2015
לידה	4 ביוני 1942 (בן 80) אלג'יריה אוראן, אלג'יריה
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית
פרסים והוקרה	פרס ישראל (2015) פרס ביאליק

מיזמי קרן ויקימדיה
ספר לימוד בוויקיספר: ניתוח יצירות של ארז ביטון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ארז ביטון