משה מרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משה מרון
אין תמונה חופשית
תאריך לידה 22 במרץ 1926 (בן 90)
תאריך עלייה 1936
כנסות 9
סיעה הליכוד
תפקידים בולטים

משה מרון (נולד ב-22 במרץ 1926), הוא איש ציבור ישראלי, סגן ראש עיריית רמת גן במשך שנים רבות, וחבר הכנסת מטעם הליכוד בכנסת התשיעית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרון נולד כמשה סגל בקניגסברג שבגרמניה. בשנת 1936 עלה לארץ ישראל. למד בבית ספר למשפטים בירושלים והוסמך לעריכת דין. עם הקמת צה"ל גויס לשירות הפרקליטות הצבאית של חיל האוויר ושירת בה כשנה. בשנת 1961 הצטרף למפלגה הליברלית.

בתחילת 1967 נכנס למועצת העיר רמת גן, בעקבות מותו של שלום זיסמן מרשימת גח"ל[1]. מרון כיהן כיו"ר הוועדה לשיפור פני העיר וארגן מבצעי פרסים לעידוד אדיבות עובדי העירייה[2] ושיפור חזות החנויות בעיר[3]. כן ארגן קורסי מינהל ואדיבות לעובדי העירייה[4].

בשנים 1969 - 1977 כיהן כממלא מקום ראש העירייה[5] ואף כיהן כראש עיר בפועל בעת שהותו של ראש העיר ישראל פלד בארצות הברית[6]. לאחר שנכנס לכנסת התפטר מכהונתו כסגן ראש העיר באוגוסט 1977[7]. לאחר סיום כהונתו בכנסת חזר לכהן כסגן ראש עירית רמת גן משנת 1981[8]. במלחמת המפרץ נפגע ביתו מטיל סקאד[9].

בספטמבר 1970 השתתף בכינוס של הוועד הציבורי למניעת הנסיגה שפעלה נגד תוכנית רוג'רס[10]. בשנת 1977 נבחר מטעם הליכוד לכנסת התשיעית וכיהן בה כסגן יושב ראש הכנסת וחבר בועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת הכלכלה וועדת הכנסת. כאשר יצחק שמיר נתמנה לשר החוץ, כיהן מרון כיו"ר הכנסת בפועל עד מינויו של יצחק ברמן ליושב ראש קבוע[11]. בשנת 1979 היה שותף לדרישה של חברי הכנסת מהליברלים להתפטרותו של שמחה ארליך לאור כשלונו במשרד האוצר[12], ואף להתפטרות כלל שרי הליברלים. לקראת הבחירות לכנסת העשירית נדחק אחורה למקום ה-55 ברשימת הליכוד[13] ולקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה הוצב במקום ה-47[14] ולא שב לכנסת.

לאחר פיזור הכנסת התשיעית חזר לעסוק בעריכת דין, אך המשיך בפעילות במפלגה הליברלית וכסגן ראש עירית רמת גן. בתחילת 1987 נמנה עם המחנה של אברהם שריר, גדעון פת ומשה ניסים מול המחנה של יצחק מודעי[15]. בשנת 1987 מונה על ידי שר התיירות אברהם שריר ליושב ראש ועדה ההשגה לדירוג בתי מלון[16].

בשנת 2006 הוענק לו תואר יקיר העיר רמת גן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עו"ד מ. מרון - במקום זיסמן ז"ל בעירית ר"ג, מעריב, 19 בפברואר 1967
  2. ^ מבצע הפקיד האדיב יונהג בעירית רמת גן, מעריב, 1 בפברואר 1968
    פרסי אדיבות לפקידי עירית ר"ג, מעריב, 22 באוקטובר 1968
    זכו בפרסים במבצע נימוסין של עירית ר"ג, מעריב, 11 באפריל 1968
  3. ^ זכו בפרסים על קישוט, מעריב, 9 ביולי 1968
  4. ^ פקידות מזדקנת מסתמנת במנגנון עירית רמת גן, מעריב, 1 באפריל 1969
    סמינריון ליחסי ציבור לעובדי עירית רמת גן, מעריב, 3 במאי 1970
  5. ^ עירית רמת גן בחרה במ"מ ושלושה סגנים, מעריב, 9 בדצמבר 1969
  6. ^ פוטרו עובדים בעירית רמת גן, מעריב, 9 ביולי 1970
  7. ^ הודעה בדבר התפטרות סגן ראש עירית רמת גן, ילקוט הפרסומים 2389, עמ' 436
  8. ^ הודעה בדבר בחירת סגנים לראשי העיריות, 7 בנובמבר 1989, ילקוט הפרסומים 3724, עמ' 821
  9. ^ משה ארנס, מלחמה ושלום במזרח התיכון, 1988־1992, ידיעות אחרונות, 1995, עמ' 217
  10. ^ ישעיהו אביעם, תכנית רוג'רס - תכנית חיסול, מעריב, 6 בספטמבר 1970
  11. ^ הודעה על בחירת יושב ראש הכנסת בפועל, 11 במרץ 1980, ילקוט הפרסומים 2615
  12. ^ גבי קסלר, מרד בליברלים: ח"כים תבעו פיטורי חברי סיעתם, מעריב, 19 ביולי 1979
  13. ^ אותיות הרשימה מח"ל; הכינוי הליכוד, ילקוט הפרסומים 2721, עמ' 2059
  14. ^ אותיות הרשימה מח"ל; הכינוי הליכוד, ילקוט הפרסומים 3073, עמ' 2832
  15. ^ מנחם רהט, מחר יכריעו בליברלים מתי תתכנס המועצה, מעריב, 6 בינואר 1987
  16. ^ הודעה על מינוי ועדת השגה לדירוג בתי מלון ומענה, 1 בספטמבר 1987, ילקוט הפרסומים 3495, עמ' 179