יוסי כץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסי כץ
אין תמונה חופשית
לידה 19 באוגוסט 1949 (בן 69)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ח"כ
כנסות 13 - 15
סיעה העבודה, ישראל אחת, עבודה-מימד
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יוסי כץ (נולד ב-19 באוגוסט 1949) חבר הכנסת לשעבר מטעם מפלגת העבודה, בכנסת ה-13, ה-14 וה-15.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כץ נולד בחיפה. לפני היבחרו לכנסת, שימש כץ, עורך דין במקצועו, כחבר מועצת קריית טבעון וכיועץ המשפטי של ההסתדרות במרחב חיפה.

כץ כיהן כיושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת ה-13, כיושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת ה-14 וכיושב ראש ועדת הכנסת בכנסת ה-15.

כן עמד, במהלך הכנסת ה-15, בראש ועדה מיוחדת לעניין החקיקה הנלווית לאי-חידוש ההכרזה על מצב חירום ובראש הוועדה המיוחדת שגיבשה את חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם ("חוק טל").

בשנת 2000 החליטה הממשלה למנות את כץ לשגריר בגרמניה, על אף התנגדותה של ועדת המינויים לכך. ההחלטה ספגה ביקורת קשה[1], ולבסוף לא מונה כץ לשגריר. בפריימריז שנערכו לקראת הבחירות לכנסת השש עשרה, ניסה כץ להתמודד על מקום ברשימת המפלגה דרך הרשימה הארצית, ולא דרך המקום המשוריין למחוז חיפה, כפי שעשה עד אז. כץ לא הצליח להתברג ברשימה, ולא נבחר לכנסת ה-16.

לאחר פרישתו מהכנסת, חזר לעבוד כעורך דין והשתלב כיועץ בכיר במשרד עורכי הדין "ליפא מאיר ושות'". בתפקיד זה הִרְבָּה כץ לעסוק בדיני עבודה ופנסיה. בשנת 2009 פרש ממשרד ליפא מאיר, ופתח משרד עצמאי[2].

לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה הצטרף כץ למפלגת גיל. הוא הוצב במקום השלישי ברשימתה לכנסת, אך הרשימה לא עברה את אחוז החסימה. עקב כך, פרש מהחיים הפוליטיים.

בשנת 2014 שמו עלה כמועמד לשופט בבית הדין הארצי לעבודה, אולם הוא לא זכה בתפקיד[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]