חגי מירום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Crystal Clear app help index.svg
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

חגי מירום
אין תמונה חופשית
לידה 23 בספטמבר 1946 (בן 76)
עפולה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המערך עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה העבודה, מפלגת המרכז
חבר הכנסת
21 בנובמבר 19887 ביוני 1999
(10 שנים)
כנסות 12 - 14
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חגי מירום (נולד ב-23 בספטמבר 1946) הוא חבר הכנסת לשעבר מטעם מפלגת העבודה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירום נולד בקבוצת השרון, ובעת שהיה ילד עברה משפחתו לקיבוץ יפעת. עם גיוסו לצה"ל התנדב לשייטת 13[1]. מירום השלים את הכשרת מסלול הלוחם בקומנדו הימי ויצא לקורס קצינים. עם תום הקורס שב לשייטת, שם שימש כמפקד צוות[2]. מירום סיים את שירותו בדרגת סרן. לאחר שחרורו למד משפטים באוניברסיטת תל אביב ועסק בעריכת דין. היה מזכ"ל תנועת הנוער העובד והלומד ונמנה עם פעילי התנועה הקיבוצית. היה חבר הוועד הפועל של ההסתדרות.

מירום החל את פעילותו הפוליטית בשנות ה-80 במפלגת העבודה. בשנת 1988 הוא נבחר לכנסת ה-12 והיה חבר בוועדת החינוך, בוועדת החוץ והביטחון ובועדת חוקה, חוק ומשפט. בכנסת ה-13 (1996-1992) שימש כיושב-ראש ועדת הכנסת ולאחר מכן היה יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. בכנסת ה-14 הוא חזר להיות חבר בוועדת הכנסת וועדת החוץ והביטחון.

באותם זמנים הוא הצטרף לחוג "הכפר הירוק" (הידוע יותר בשם "השמינייה"), שבו היו חברי כנסת צעירים שהיוו את הסמן השמאלי במפלגה, ביניהם חיים רמון ועמיר פרץ.

לקראת בחירות 1999 פרש מירום מהמפלגה ביחד עם נסים זווילי והצטרף למפלגת המרכז בראשות יצחק מרדכי, אולם לא הצליח להיבחר לכנסת ה-15.

חגי מירום הוא היוזם הראשון של 34 הצעות חוק פרטיות שנכנסו לספר החוקים.[3]

הוא חזר למפלגת העבודה, הביע את תמיכתו בעמיר פרץ בפריימריז לקראת בחירות 2006, ואף שימש כיועץ לצוות המשא ומתן הקואליציוני של המפלגה לאחר הבחירות.

עד 2006 שימש כיו"ר הקרן המרכזית לערבויות של התנועה הקיבוצית וב-18 ביוני 2006, נבחר על ידי תנועת העבודה הציונית לשמש כגזבר הסוכנות היהודית. בינואר 2010 מונה ליו"ר דירקטוריון אוצר התיישבות היהודים במקומו של דב שילנסקי. במקביל מכהן מירום משנת 2001 כיו"ר הוועד המנהל של מכללות סמינר הקיבוצים ואורנים. מירום משמש גם כיו"ר הוועד המנהל של מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן ויו"ר קרן ברל כצנלסון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלום ירושלמי, מנכ"ל המדינה הבא. אולי, באתר nrg‏, 26 במאי 2004.
  2. ^ אריק בשן, הח"כ לשעבר חגי מירום עוזב את קיבוץ יפעת, באתר mynet‏ קיבוץ, 14 במרץ 2013
  3. ^ הצעות חוק פרטיות של ח"כ חגי מירום, באתר מאגר החקיקה הלאומי


Knesset in Jerusalem Israel.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא חברי הכנסת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.