משולש העצבות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משולש העצבות
Triangle of Sadness
בימוי רובן אסטלונד עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי אריק המנדורף, Philippe Bober עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט רובן אסטלונד עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים האריס דיקינסון
אוליבר פורד דייוויס
Henrik Dorsin
דולי דה לאון
ויקי ברלין
Amanda Walker
איריס ברבן
זלאטקו בוריץ'
Sunnyi Melles
שארלבי דין
וודי הרלסון
מלטה גורדינייר עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום פרדריק ונצל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה שוודיה, יוון, טורקיה, דנמרק, ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, צרפת, גרמניה, מקסיקו עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Film i Väst, Arte France Cinéma, הרשות לרדיו ולטלוויזיה בטורקיה, Nordisk Film, Canal+, ZDF, Coproduction Office, תאגיד השידור השוודי, BBC Films, 30West, Cine+ עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה BAC Films, Curzon Artificial Eye, SF Studios, Neon עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 21 במאי 2022 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 142 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים
  • פרס דקל הזהב
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לשחקן הטוב ביותר (זלאטקו בוריץ')
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לבמאי הטוב ביותר (רובן אסטלונד)
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לסרט הטוב ביותר (רובן אסטלונד, אריק המנדורף, Philippe Bober)
  • פרס הקולנוע האירופי לתסריטאי הטוב ביותר (רובן אסטלונד) עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משולש העצבות (באנגלית: Triangle of Sadness ; בצרפתית: Sans filtre; בתרגום חופשי: "ללא פילטר") הוא סרט קומדיה שחורה-סאטירי בהפקה בינלאומית משנת 2022 שכתב וביים רובן אוסטלונד. זהו סרטו העלילתי הראשון באנגלית. בסרט מככבים האריס דיקינסון, שארלבי דין, איריס ברבן, אוליבר פורד דייוויס, דולי דה לאון, זלאטקו בוריץ' (אנ'), הנריק דורסין (אנ'), ויקי ברלין, ווודי הרלסון.

הסרט הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל קאן 2022 ב-5 במאי 2022, בסיום הבכורה התקבל במחיאות כפיים במשך שמונה דקות ולסיום הפסטיבל זכה בפרס דקל הזהב. הסרט יצא לאקרנים בצרפת ב-28 בספטמבר 2022, בארצות הברית ושוודיה ב-7 באוקטובר 2022, בגרמניה ב-13 באוקטובר 2022, ובבריטניה ב-28 באוקטובר 2022.

זהו הסרט האחרון בו השתתפה שארלבי דין לפני מותה באוגוסט 2022.

הסרט זכה לביקורות חיוביות בדרך כלל, בעוד שההופעה של דה ליאון זכתה לשבחים בינלאומיים, וגרפה את המועמדויות הראשונות שלה לגלובוס הזהב ול-BAFTA על תפקיד המשנה. הוא גם זכה בארבעה פרסי קולנוע אירופיים, כולל פרס הסרט הטוב ביותר, וקיבל שלוש מועמדויות בטקס פרסי האוסקר ה-95: הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר והתסריט המקורי הטוב ביותר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט בנוי משלוש מערכות.

חלק I

קארל ויאיא הם זוג דוגמני אופנה שנמצאים גם במערכת יחסים זוגית, בעיקר כדי להעלות את מספר העוקבים שלהם במדיה החברתית. בגלל שיאיא מרוויחה הרבה יותר מקארל, הם מתווכחים על כסף ועל תפקידיהם המגדריים.

חלק II

קארל ויאיא מוזמנים לשייט יוקרתי בחינם על סיפון של יאכטה בתמורה לקידום מכירות במדיה החברתית. בין האורחים העשירים ניתן למנות את האוליגרך הרוסי דימיטרי ואשתו ורה; זוג קשישים בריטי קלמנטין ווינסטון, שעשו את הונם בייצור נשק; תרז, שבעקבות שבץ מוחי מסוגלת לדבר רק במשפט בודד בגרמנית, "in der wolken" (להיות בעננים); ומיליונר הייטק בודד בשם ג'רמו. האורחים נרגעים על היאכטה, לא מודעים לאופן בו הצוות מנוצל כדי לענות על כל צורכיהם וגחמותיהם. בראש צוות הסיפון עומדת פאולה, שדורשת להישמע לבקשות המופרכות של האורחים לעיתים קרובות. בינתיים, קפטן היאכטה, תומאס סמית', מבלה את זמנו שיכור בתא שלו. ורה, אשתו של האוליגרך מתעקשת שכל צוות הספינה יבלה שעה ברחצה בים, בניגוד ללוח הזמנים שנקבע ולעצת השף.

פולה מצליחה לגרום לתומס להתפכח ולהשתתף בארוחת הערב של הקפטן כשסערה מכה ביאכטה. שילוב של מחלת ים ואוכל שהתקלקל בזמן שצוות המטבח אולץ לשחות מביא לכך שכמה אורחים הקיאו ועשו את צורכיהם בארוחת הערב ואחד נכנס לדום לב, מה שגרם לשוכני הספינה להיכנס לפאניקה. תומאס ודימיטרי השיכורים מתווכחים על סוציאליזם וקפיטליזם דרך האינטרקום של הספינה, וכמה אורחים נפצעים כשהספינה מטלטלת בסערה והחשמל כבה. כשהבוקר מגיע, שודדי ים תוקפים את הספינה, בין היתר נהרגים קלמנטין ווינסטון מאחד הרימונים שהם ייצרו, אותו השודדים משליכים לסיפון.

חלק III

קבוצה קטנה של ניצולים המורכבת מקארל, יאיא, דימיטרי, תרז, פאולה, ג'רמו, מכונאי הספינות נלסון, והמנקה אביגיל מצליחים להימלט לאי בודד. אביגיל מבססת את עצמה כיחידה עם כישורי הישרדות ולוקחת פיקוד במהירות, ומשירה מעליה את מעמדה הקודם כחברת צוות זוטרה. כשהשורדים מתחברים ומשלימים עם מצבם החדש, אביגיל צוברת כוח רב יותר, ומשיגה מיטה פרטית משלה בתוך סירת ההצלה ומשליטה סדר מטריאכלי-רודני. היא משדלת את קארל לקיים עימה מערכת יחסים מינית בתמורה לכך שקארל יקבל הרשאות מיוחדות ומזון. יאיא מתמלאת קנאה, וקארל שוקל לעזוב אותה בשביל אביגיל.

יום אחד, תרז נתקלת במוכר חוף אך אינה מסוגלת לתקשר איתו בגלל מצבה. יאיא מחליטה לטייל לצד השני של האי, ואביגיל מתנדבת ללכת איתה למרות חששותיו של קארל. הם מגלים מעלית ומבינים שהאי בו הם "נתקעו" הוא למעשה אתר נופש יוקרתי. בעוד יאיא מתרגשת ושמחה, אביגיל מבינה שבקרוב היא תוחזר למעמדה הנמוך. אביגיל מתכוננת לתקוף אותה בסלע, יאיא שלא מסיטה את ראשה מציעה לאביגיל לעבוד בתור העוזרת שלה.

השוט האחרון מראה את קארל ב"ריצת אמוק" בג'ונגל.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבמאי רובן אוסטלונד הכריז על הפרויקט לראשונה ביוני 2017, כחודש לאחר שסרטו "הריבוע" זכה בדקל הזהב בפסטיבל קאן ה-70. הוא תיאר את הסרט כסאטירה "פרועה" על עולם האופנה ועל החברה המעמדית, כאשר "מראה חיצוני" הופך ל"הון", ו"יופי" משמש כ"מטבע".[1] השם "משולש העצבות" מתייחס למונח מתחום הניתוחים הפלסטיים המתאר קמט הנוצר בין הגבות, אותו ניתן לתקן על ידי בוטוקס.[2]

במאי 2018 נערך מחקר עבור חלקים מסוימים של התסריט. הליהוק נערך בין החודשים אוגוסט עד נובמבר 2018 בברלין, פריז, לונדון, ניו יורק, לוס אנג'לס וגטבורג,[3] והמשיך במוסקבה במרץ 2019. חיפוש לוקיישן נערך מינואר 2019 ולסירוגין עד אוקטובר 2019. אוסטלונד שינה ודייק את פרטי קדם-ההפקה האחרונים מנובמבר 2019 ועד המחצית הראשונה של פברואר 2020.

בפברואר 2020, דווח כי הסרט יחל בשלב הצילומים העיקרי בשוודיה וביוון, החל ב-19 בפברואר ולמשך 70 ימים, וכי צוות השחקנים יכלול את האריס דיקינסון, שארלבי דין ואת וודי הרלסון.[4] כ-120 שחקנים התמיינו לתפקיד של דיקנסון. ב-26 במרץ, ההפקה הושהתה עקב מגפת הקורונה כשצולמו כ-37% מהחומרים.[5] העריכה החלה במהלך הסגר הראשון בשנת 2020. ההפקה התחדשה ב-27 ביוני בשוודיה, מה שאפשר להרלסון לסיים את הסצינות שלו, אך נקטעה שוב ב-3 ביולי.[6]

ההפקה התחדשה בפעם השנייה ב-18 בספטמבר בלוקיישין באי אוויה שביוון, במשך 38 הימים האחרונים. הצילום נערך ב-13 בנובמבר 2020, וסיכם צילום בן 73 ימים.

אוסטלונד הזכיר כי ההפקה ביצעה 1,061 בדיקות קורונה במהלך הצילומים וכולם היו שליליים.[7] הצילומים התרחשו גם באיי יוון אחרים, על במות Film i Väst בשוודיה, ובים התיכון על סיפון היאכטה Christina O, שבעבר הייתה בבעלותם של אריסטוטלס אונאסיס וג'קי קנדי.[8] בסופו של דבר שלב הפוסט-פרודקשן נמשך 22 חודשים.

לפי השחקנים, אוסטלונד צילם עד 23 טייקים לכל סצנה.[9]

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל קאן 2022 ב-21 במאי 2022,[10] וב-28 במאי זכה בפרס דקל הזהב של הפסטיבל.

הקרנתו הבאה של הסרט נערכה ב-21 ביולי, בפתיחת פסטיבל הקולנוע ירושלים במעמד הבמאי,[11] ולאחר מכן פתח את פסטיבל הסרטים בסרייבו באוגוסט.[12] על כך סיפר בראיון לבנר שביט: ”שני הפסטיבלים האהובים עליי בעולם הם סרייבו וירושלים. זה ערים שיש בהם קונפליקט, וקונפליקט זה משהו שמעורר דיון [...] אני אוהב לעורר דיונים ואוהב להשתתף בהם. מחלוקת זה דבר טוב, שלא צריך לחמוק ממנו - לא בחיים ולא בקולנוע. מה הטעם לנהל שיחה אם כולם אומרים אותו דבר?”[13]

הסרט היה בחירה רשמית של פסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו 2022, שם הוא ערך את הבכורה שלו בצפון אמריקה ב-8 בספטמבר,[14] ובפסטיבל ניו יורק 2022 (1 באוקטובר).[15] הוא גם הוקרן בפסטיבל Aspen FilmFest 2022 (2 באוקטובר)[16] ובפסטיבל הסרטים של אדלייד (20 באוקטובר) בדרום אוסטרליה.[17]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס תאריך קטגוריה מועמדים תוצאה
פרס אוסקר 12 במרץ 2023 הסרט הטוב ביותר משולש העצבות מועמדות
הבימוי הטוב ביותר רובן אוסטלונד מועמדות
התסריט המקורי הטוב ביותר משולש העצבות מועמדות
פסטיבל הקולנוע בקאן 28 במאי 2022 פרס דקל הזהב רובן אוסטלונד זכייה[18]
פרס AFCAE זכייה[19]
פרסי האקדמיה האירופית לקולנוע 10 בדצמבר 2022 פרס הקולנוע של האוניברסיטה האירופית משולש העצבות מועמדות[20]
פרס סטלייט 3 במרץ 2023 הסרט הטוב ביותר - קומדיה או מחזמר מועמדות
השחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה דולי דה ליאון מועמדות
התסריט המקורי הטוב ביותר רובן אוסטלונד מועמדות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משולש העצבות בוויקישיתוף
ביקורות
ראיונות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kardelo, Alexander (6 בפברואר 2022). "Vi har sett 3 klipp ur Ruben Östlunds 'Triangle of Sadness'". Moviezine. נבדק ב-6 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Keslassy, Elsa (9 ביוני 2017). "From 'Square' to 'Triangle': Palme d'Or Winner Ruben Ostlund's New Project Unveiled (EXCLUSIVE)". Variety. נבדק ב-9 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Barraclough, Leo (18 במאי 2019). "'The Square' Director Ruben Ostlund on Follow Up Black Comedy 'Triangle of Sadness'". Variety. נבדק ב-18 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Wiseman, Andreas (4 בפברואר 2020). "'Triangle Of Sadness': Harris Dickinson, Charlbi Dean & Woody Harrelson Lead Satire From Palme D'Or Winner Ruben Ostlund; Imperative, 30WEST, More Join". Deadline (באנגלית). נבדק ב-4 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  5. ^ Tartaglione, Nancy (23 ביוני 2020). "International Film Execs Talk Co-Producing During, And After, COVID – Cannes". Deadline (באנגלית). נבדק ב-23 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  6. ^ Wiseman, Andreas (6 ביולי 2020). "Palme D'Or Winner Ruben Ostlund Talks Returning To Production On 'Triangle Of Sadness' During Covid Pandemic". Deadline (באנגלית). נבדק ב-6 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  7. ^ Keslassy, Elsa (5 בפברואר 2021). "'The Square' Helmer Ruben Ostlund on Filming 'Triangle of Sadness' With Woody Harrelson During Pandemic (EXCLUSIVE)". Variety. נבדק ב-5 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Barraclough, Leo (17 בנובמבר 2020). "'The Square' Director Ruben Ostlund Speaks About Followup 'Triangle of Sadness'". Variety (באנגלית). נבדק ב-17 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  9. ^ "Triangle of Sadness" (PDF). Cannes Film Festival. נבדק ב-21 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Grobar, Matt (24 במאי 2022). "Neon Acquires Ruben Östlund's Buzzy Cannes Satire 'Triangle of Sadness'". Deadline. נבדק ב-24 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ סרט פתיחה, Jerusalem Film Festival
  12. ^ Dalton, Ben (20 ביולי 2022). "'Triangle Of Sadness' to open Sarajevo Film Festival, Ruben Ostlund to receive honorary award". Screen (באנגלית). נבדק ב-20 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ אבנר שביט‏, ישראל, הקאות ו"סיינפלד": במאי "משולש העצבות" בריאיון שמח, באתר וואלה!‏, 07/10/2022
  14. ^ "TIFF announces films in the Gala and Special Presentations programmes". TIFF (באנגלית). נבדק ב-14 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "60th New York Film Festival Main Slate Announced". Film at Lincoln Center (באנגלית). 2022-08-09. נבדק ב-14 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "TRIANGLE OF SADNESS". Aspen Film (באנגלית). נבדק ב-2 באוקטובר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "AFF announces the first 5 films for 2022". Adelaide Film Festival. 30 באוגוסט 2022. נבדק ב-30 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Tartaglione, Nancy (28 במאי 2022). "Cannes Film Festival: Ruben Ostlund Wins Second Palme D'Or With 'Triangle Of Sadness' – Full List". Deadline Hollywood. נבדק ב-28 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Cannes 2022 : le Prix des cinémas art et essai décerné". Boxoffice (בצרפתית). 28 במאי 2022. נבדק ב-28 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Five Films Nominated for European University Film Award (EUFA)". European Film Academy (באנגלית אמריקאית). 7 באוקטובר 2022. נבדק ב-7 באוקטובר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משולש_העצבות&oldid=35941043"