מרטי (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרטי
Marty
Marty film poster.jpg
כרזת הסרט
בימוי דלברט מאן
הפקה הרולד הכט
ברט לנקסטר
תסריט פאדי צ'ייפסקי
שחקנים ראשיים ארנסט בורגניין
בטסי בלייר
ג'ו מנטל
מוזיקה רוי ווב
צילום ג'וזף לאשל
מפיץ יונייטד ארטיסטס
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 11 באפריל 1955
משך הקרנה 94 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט רומנטי, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 350,000 דולר
הכנסות 2,000,000 דולר
פרסים ארבעה פרסי אוסקר
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרטיאנגלית: Marty) הוא סרט קולנוע מסוגת דרמה בבימויו של דלברט מאן משנת 1955. תסריט הסרט נכתב על ידי פאדי צ'ייפסקי והוא מבוסס על מחזה בעל שם זהה משנת 1953. בסרט משחקים ארנסט בורגניין ובטסי בלייר.

הסרט זכה לביקורות מהללות ולהצלחה כלכלית. הוא גרף ארבעה פרסי אוסקר, כולל בקטגוריות הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר. בנוסף, הסרט זכה בפרס דקל הזהב של פסטיבל הקולנוע בקאן. נכון לשנת 2013, "מרטי" ו"סוף השבוע האבוד" (1945) הם הסרטים היחידים שזכו הן בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר והן בפרס דקל הזהב. בשנת 1994, ארכיב הסרטים הלאומי של ארצות הברית בחר בסרט לשימור בידי ספריית הקונגרס בשל היותו "חשוב תרבותית, היסטורית או אסתטית".

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מגולל את סיפורו של מרטי (ארנסט בורגניין), קצב ממוצא אמריקאי-איטלקי המתגורר עם אמו (אסתר מינקיוטי) בברונקס ניו יורק. בגיל 34 מרטי סובל מהקנטות של משפחתו וחבריו בשל היותו רווק על אף היותו האח הבכור. למרות זאת מרטי משתדל לשמור על אורח חיים אופטימי.

לאחר שאמו מכריחה אותו לצאת לבלות במועדון ריקודים בשבת בערב, הוא נפגש עם קלרה (בטסי בלייר), מורה בבית ספר תיכון שננטשה על ידי בן זוגה. במהלך הערב הם מבלים יחדיו ושניהם לומדים להכיר זה את זה. מרטי מביא את קלרה לביתו ושם שניהם מגלים חיבה זה לזה. מרטי מבטיח לקלרה שהוא יתקשר אליה למחרת אחרי המיסה בכנסייה.

בינתיים דודתו של מרטי, קטרינה (אוגסטה סיולי), עוברת לגור ביחד אתו ועם אמו. היא משכנעת את אמו של מרטי שקלרה תגזול ממנה את מרטי והיא תגרום לה סבל. אמו של מרטי משתכנעת והיא מביעה מורת רוח מקלרה באוזני מרטי. חבריו הקרובים של מרטי משכנעים אותו לוותר על קלרה ולמצוא מישהי יותר צעירה. מרטי משתכנע והוא לא מתקשר לקלרה.

בסוף הסרט מרטי יוצא עם חבריו, אך במהלך הבילוי איתם הוא מבין שטעה כשהקשיב להם ולא התקשר לקלרה. למרות לחצם הוא עוזב אותם ומתקשר לקלרה. בסצנת הסיום של הסרט מסתגר מרטי בתא טלפון ונשמעת תחילת שיחתו המהוססת עם קלרה.

צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ו מאנטל, אסתר מינקיוטי ואוגסטה סיולי שיחקו במקור גם בהפקת הטלוויזיה המקורית. התסריטאי הרחיב את תפקידה של קלרה והוסיף את הסצנות עם אימו ודודתו של מרטי.

צילומי הסרט החלו ב-7 בספטמבר 1954. צילומי הסרט התרחשו בכמה מקומות בברונקס ובקווי הרכבת בשכונה. ג'רי אורבך הופיע ללא ציון קרדיט בתפקידו הקולנועי הראשון. תסריטאי הסרט פאדי צ'ייפסקי גם הופיע ללא ציון קרדיט בתפקיד לאו.

השחקנית ננסי מרצ'נד שגילמה את קלרה בהפקת הטלוויזיה הייתה אמורה לשוב ולגלם אותה גם בסרט, אך בטסי בלייר התעקשה לקבל את התפקיד. באותה תקופה בלייר שהייתה נשואה לג'ין קלי הודרה מהפקות קולנוע עקב דעותיה הקומוניסטיות. קלי שיכנע את מפיקי אולפן ההפצה יונייטד ארטיסטס לתת לה את התפקיד. הוא אף איים לבטל את השתתפותו בסרט "תמיד יש מזג אוויר מוצלח" אם בלייר לא תקבל את התפקיד.

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטגוריה תוצאה מועמד/זוכה
פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר זכייה יונייטד ארטיסטס (הרולד הכט, מפיק)
פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר זכייה דלברט מאן
פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר זכייה ארנסט בורגניין
פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר זכייה פאדי צ'ייפסקי
פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר מועמדות ג'ו מאנטל
זוכה: ג'ק למון – מיסטר רוברטס
פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר מועמדות בסטי בלייר
זוכה: ג'ו ואן פליט – קדמת עדן
פרס אוסקר לעיצוב התפאורה הטוב ביותר מועמדות טד הייוורת', רוברט פריסטלי ווולטר סיימונס
זוכים: ארתור קראמס, סמואל קומר, טאמבי לארסן והאל פיריריה – קעקוע הורד
פרס אוסקר לצילום הטוב ביותר מועמדות ג'וזף לאשל
זוכה: ג'יימס וונג האו – קעקוע הורד
פרס דקל הזהב זכייה דלברט מאן
פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה זכייה ארנסט בורגניין
פרס באפט"א לשחקן הזר הטוב ביותר זכייה ארנסט בורגניין
פרס באפט"א לשחקנית הזרה הטובה ביותר זכייה בסטי בלייר
פרס באפט"א לסרט הטוב ביותר מועמדות יונייטד ארטיסטס
זוכה: סרטי לונדון - ריצ'רד השלישי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרטי בוויקישיתוף