משתמשת:La Nave Partirà/Crash bar

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית ספר פלסטיני שהוקם באופן לא חוקי, ליד הרודיון.

הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C היא הקמה של מבנים של פלסטינים על קרקעות בשטחי C ללא קבלת אישורי בנייה מהשלטון הישראלי, וזאת באזורים שהוגדרו על ידי ישראל כאדמות מדינה. עד שנת 2022 הגיעה תופעה זו להיקפים של מעל 70,000 בתים שנבנו על כ-95,000 דונמים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1967, במלחמת ששת הימים, כבשה ישראל את יהודה ושומרון. בשנת 1993 נחתם הסכם אוסלו א', בו סיכמו מדינת ישראל ונציגי הפלסטינים על חתירה לקראת סיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני בתוך חמש שנים. בהסכם אוסלו ב' סוכם בין הצדדים על חלוקה זמנית של השטח לשלוש קטגוריות:

  • איזור A: שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית.
  • איזור B: שטחים בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית של ישראל.
  • איזור C: שטחים שלא הוגדרו כ-A או B, כוללים כ-60% מהגדה המערבית, בשליטה אזרחית ובטחונית של ישראל[1].

החלוקה לשטחי A, B ו-C נתונה במחלוקת משפטית מאז אוגוסט 2019, לאחר שנשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס הכריז על הקפאת הסכמי אוסלו, וממשלת הרשות הפלסטינית הודיעה על ביטול החלוקה תוך נטילה עצמית לידיה של כלל הסמכויות האזרחיות ביהודה ושומרון, זאת בשל טענתה כי ישראל מפירה את ההסכמות בשטח A ומבצעת הפרות בנייה בשטח B, ובכך מרוקנת ממילא את תוקף ההסכם.[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחז פלסטיני על האתר הארכאולוגי חורבת ענים העליונה. ע'ווין אל פוקא, סמוך ליישוב ליבנה בדרום הר חברון.

לפי סיכום נתונים של ארגון במקום, בשנים 2000-2018 אושרו רק 210 מתוך 6,532 בקשות של פלסטינים להיתרי בנייה בשטח C.[3] בשנים 2016–2020 נדחו יותר מ-99% מהבקשות. [4][5] ביוני 2018 מסר המנהל האזרחי כי לצורכי הפלסטינים הוקצו כ-1,625 דונם אדמות מדינה מאז 1967.[6] לפי נתונים שהציגה תנועת שלום עכשיו, שטח זה מהווה 0.24% בלבד מסך כל אדמות המדינה שהוקצו ביהודה ושומרון.[7]

במסמך שפרסמה עמותת רגבים בדצמבר 2019 נטען כי חלק מבקשות הפלסטינים לא קיבלו אישור בגלל שהם ביקשו אישורי בנייה באתרים ארכאולוגיים, גנים לאומיים ושטחי אש; כי הגשת היתרי הבנייה נועדה לשם גרירת רגליים בהליך משפטי ארוך, שבסופו בית המשפט לא יממש את צו ההריסה שהוצא בשל העדר אישור; וכי הרשות הפלסטינית מוסמכת באופן בלעדי לאשר בנייה בשטחי A ו־B, שם אין כלל אישורי בנייה לישראלים, אולם הפלסטינים אינם מנצלים את השטחים האלה באופן מיטבי עבור בנייה לאוכלוסייה הפלסטינית המקומית.[8]

בשנת 2021 הגישה עמותת רגבים עתירה לבג״ץ נגד האפליה המובנית באכיפת תקנות הבנייה נגד בנייה בלתי חוקית ביהודה ושומרון. בעתירה, העמותה מבקשת לבטל את הנוהל לפיו המנהל האזרחי דוחק לתחתית הרשימה את הטיפול בבנייה פלסטינית בלתי חוקית, ומעדיף לטפל קודם בבנייה בלתי חוקית יהודית[9]. בעקבות העתירה, המדינה הצהירה שהיא תתקן את האפליה. באוגוסט 2022 הגישה רגבים עתירה מחודשת בטענה שנוהל הקפאת ההליכים שנקבע יוצר פרקטיקה לא חוקית של מתן חסינות לעברייני בניה[10].

בינואר 2022 דוח של משרד המודיעין שהובא לוועדת החוץ והביטחון הציג את פרויקט התכנון הפלסטיני להשתלטות על שטחי C. הדוח מציג את המימון האירופי ואת העלמת העין של המנהל האזרחי באכיפת החוק כלפי הפלסטינים. על פי הדוח, הרש״פ באמצעות ”הרשות להסדרת המקרקעין והמים” מעסיקה כ-600 עובדים בפרויקט של הסדר מקרקעין הכולל את שטחי C, וזאת במטרה מוצהרת לתפוס בעלות על השטח. פרויקט ההסדר, שתפס תאוצה ב-2019 וצפוי להסתיים עד סוף 2022, נעשה לעיתים תוך איומים על בעלי הקרקעות, והוא חותר לתפיסת אזורי התיישבות יהודיים בנויים, שטחי אש ומחנות צה״ל. כמו כן, עולה מהדוח כי הרשות הפלסטינית בונה על אי רישום חלופי מצד ישראל, דבר אשר עשוי להביא להכרה משפטית ישראלית או עולמית דה-פקטו בבעלות הפלסטינית בקרקע[11][12].

במהלך שנת 2022 ביצעה הרשות הפלסטינית עבודות פיתוח מאסיביות על אדמות מדינה ואדמות בבעלות יהודית פרטית בשטח C, בסמוך לאזור התעשייה של קרני שומרון. העבודה כוללות פיתוח מגרשים, בניית מבנים, פריצת וסלילת כבישים וחיבורי תשתיות.[13]

תוכנית פיאד[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2009 פרסם ראש הממשלה הפלסטיני סלאם פיאד, את ”תוכנית פיאד” שמטרתה המוצהרת היא ”סיום הכיבוש והקמת מדינה”[14]. חלק מהותי בה עוסק בבנייה מאסיבית כדי ליצור רצף בין שטחי B. בדרך זו ינותקו היישובים היהודיים זה מזה. בנייה זו כוללת מבני מגורים, מבני חינוך, מבני בריאות, מסגדים ותשתיות ללא היתר בנייה. פיאד עצמו לא הצליח לממש את תוכניתו, אך המיזם שלו יצר את התשתית הרעיונית והארגונית לממשלות שקמו אחריו[דרוש מקור]. עד שנת 2022 נבנו 72,274 מבנים המתפרסים על כ-95,200 דונמים, ללא אישורי בנייה ישראלים. לרוב מדובר בבנייה מרווחת וכל מבנה מתפרס בבמוצע על כ־1.3 דונם[15]. לפי קלמן ליבסקינד, הבנייה הפלסטינית גדולה בהרבה מכל הבנייה הישראלית ביהודה ושומרון. שכן שטח כל ההתנחלויות והמאחזים יחד עומד על 64,365 דונם, כשני שלישים משטח הבנייה הפלסטינית[15].

פיקוח ואכיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באחריות יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי לאכוף את מניעת הבנייה הבלתי חוקית, היהודית והפלסטינית, בתחומי יהודה ושומרון[16]. אולם יחידת הפיקוח אינה מצליחה לעצור לחלוטין את הבנייה הבלתי חוקית, בין היתר עקב מחסור בפקחים. עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש נוספו כ-20 פקחים ליחידת הפיקוח, שהכפילו פי שלושה את גודלה של היחידה.

באוקטובר 2021 סיכמו ראש הממשלה נפתלי בנט ושר האוצר אביגדור ליברמן, על העברת 20 מיליון ש״ח ל־14 רשויות מקומיות ביהודה ושומרון, לשם הקמת מערך סיור ומעקב אחר הבנייה הפלסטינית. על פי הסיכום יפעילו הרשויות סיירי שטח, כלי רכב וציוד ייעודי דוגמת רחפנים ואמצעי צילום כדי להעבירם ליחידת הפיקוח של המנהל האזרחי[17].

עמותת רגבים היא עמותת ימין העוקבת אחרי בנייה ורעיית צאן פלסטינית בשטח C, מוציאה דו"חות ומגישה עתירות לבית המשפט בבקשה לבלום אותן.[18]

בית ספר פלסטיני בלב הגן הלאומי נבי סמואל. 2021.

סיוע זר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגלי מדינות מהאיחוד האירופי בחאן אל אחמר

דוח משרד המודיעין שהוצג בוועדת החוץ והביטחון בינואר 2022 מראה כי פרויקט הבנייה הפלסטינית בשטחי C מקבל סיוע כספי רב ממדינות זרות ומגובה בהחלטה אירופאית[19][20]. להערכת משרד המודיעין, המימון הזר לתוכניות אלו עומד על 500 מיליון אירו, ממשלות הולנד, דנמרק, שוודיה, צרפת, שווייץ, בריטניה, בלגיה, גרמניה, טורקיה, קטר וירדן וכן מארגונים חוץ ממשלתיים שונים[21].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הסכם ביניים ישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (הסכם אוסלו ב')
  2. ^ כך על פי דו"ח של אגף המחקר במשרד המודיעין מיוני 2021, עמ' 13
  3. ^ אתר למנויים בלבד הגר שיזף, פלסטינים הגישו כ-1,500 בקשות בנייה בשטח C בשלוש שנים. ישראל דחתה 98.6% מהן, באתר הארץ, 21 בינואר 2020
  4. ^ רוב תוכניות הבנייה הפלסטיניות בשטח C אינן מקבלות אישור, באתר כתב העת ההומניטרי, ‏ינואר-מאי 2021
  5. ^ אתר למנויים בלבד הגר שיזף, 797 צווי הריסה הוצאו למבנים של פלסטינים ב-2020, המספר הגבוה זה חמש שנים, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2021
  6. ^ תשובת המנהל האזרחי לבקשת חופש מידע של תנועת שלום עכשיו
  7. ^ אדמות המדינה בשטחים מוקצות ליהודים בלבד, באתר שלום עכשיו, ‏2018-07-18
  8. ^ מלחמת ההתשה, דו"ח של עמותת רגבים לציון עשור לתוכנית פיאד.
  9. ^ סדרי עדיפויות לאכיפה תכנונית | 8513-21, באתר Regavim
  10. ^ regavim, עתירה לבג"ץ: בטלו את נוהל החסינות לבניה בלתי חוקית פלסטינית, באתר Regavim, ‏2022-08-02
  11. ^ הדיון בוועדת החוץ והביטחון בעניין ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C, בערוץ כנסת.
  12. ^ תום קליינר, נחשף סכום המימון של האיחוד האירופי להשתלטות בשטחי C, באתר עכשיו 14, 18 בינואר 2022
  13. ^ ניצן קידר, על קרקע יהודית: עיר פלסטינית חדשה בשומרון, באתר ערוץ 7, 1 בספטמבר 2022
  14. ^ אופק עיני‏, תוכנית פיאד: "סיום הכיבוש והקמת פלסטין", באתר וואלה!‏, 17 באוגוסט 2009
  15. ^ 1 2 קלמן ליבסקינד, ‏הנתונים הדרמטיים של ההשתלטות הפלסטינית על שטחי אזור C נחשפים, באתר מעריב אונליין, 9 באפריל 2022
  16. ^ יחידת הפיקוח, באתר המנהל האזרחי.
  17. ^ הודיה כריש חזוני, ‏20 מיליון שקלים יועברו למעקב אחרי בנייה פלסטינית בשטחי C, בעיתון מקור ראשון, 16 באוקטובר 2021
  18. ^ רגבים, מכים שורשים - כך משתלטת הרשות הפלסטינית על רבבות דונמים ביהודה ושומרון, באתר רגבים, ‏נובמבר 2018
  19. ^ מירב ארד, האיחוד האירופי משקיע בהשתלטות על שטחי C: כחצי מיליארד ד', באתר News1 מחלקה ראשונה, 18 בינואר 2022
  20. ^ European Parliament resolution of 5 July 2012 on EU policy on the West Bank and East Jerusalem (2012/2694(RSP))
  21. ^ תום קליינר, נחשף סכום המימון של האיחוד האירופי להשתלטות בשטחי C, באתר עכשיו 14, 18 בינואר 2022
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמשת:La_Nave_Partirà/Crash_bar&oldid=34835840"