פארק אריאל שרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פארק איילון)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "חירייה" מפנה לכאן. לערך העוסק בכפר ערבי שנחרב במלחמת העצמאות, ראו אל-ח'ירייה.
פארק אריאל שרון
הגינה המרכזית בפארק שרון למרגלות תל הפסולת ובליבה אגם אקולוגי
הגינה המרכזית בפארק שרון למרגלות תל הפסולת ובליבה אגם אקולוגי
קואורדינטות 32°01′37″N 34°49′27″E / 32.026925°N 34.82408611°E / 32.026925; 34.82408611 קואורדינטות: 32°01′37″N 34°49′27″E / 32.026925°N 34.82408611°E / 32.026925; 34.82408611 
שטח 8,500 דונם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דגם של הפארק העתידי לפי תכנון האדריכל פטר לאץ
המרכז לחינוך סביבתי בפארק המיחזור

פארק איילון ע"ש אריאל שרון הוא שטח גלילי פתוח לאורך נחל איילון בקטע שבין נמל תעופה בן-גוריון לנתיבי איילון. השטח תחום מצפון על ידי אור יהודה, רמת גן ותל אביב-יפו ומדרום על ידי כביש 1, אזור ומקוה ישראל. גודלו של השטח כולל השטח הפתוח של מקוה ישראל 8500 דונם פי שניים וחצי מגודלו של הסנטרל פארק ונועד לשמש כריאה הירוקה של דרום מטרופולין גוש דן. ההחלטה על הקמת פארק מטרופוליני ובצידו אזור המוקדש למיחזור התקבלה בשנת 2005 על ידי ממשלת ישראל והוא נחנך ב-27 באוקטובר 2007. הנקודה הנישאת בשטח הפארק היא תל הזבל וגובהה כ-60 מטרים מפני הקרקע. בכניסה הראשית לפארק ניצבים בתיה המשוחזרים של חוות שלם שיארחו בין השאר את מרכז המבקרים. ויש בשטח שבילים המאפשרים טיולים רגליים ובאמצעות אופניים.

בשנת 2007, לאחר שקיעתו של אריאל שרון בתרדמת, החליטה ועדת השמות הממשלתית לקרוא לפארק בשם "פארק אריאל שרון", כהוקרה על תרומתו של ראש הממשלה להקמת המקום. לשם הקמת הפארק הוקמה חברה ממשלתית בשם "החברה הממשלתית פארק אריאל שרון (איילון) בע"מ".

עד להקמת הפארק, נקרא האזור "חירייה", על שם הכפר הערבי אל חירייה. כפר זה שכן על חורבותיה של בני ברק הקדומה שהייתה ממוקמת בחלקו הדרום-מערבי של מחלף מסובים ובשטחים הסובבים אותו עד למלחמת העצמאות.

הפארק זכה בפרס העיצוב הירוק בקטגוריית אדריכלות נוף של המרכז האירופי לאדריכלות לשנת 2010.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרפסת התצפית על הר הפסולת בפארק אריאל שרון
פחי מיחזור במתחם לב ההר
פסל סביבתי העשוי משאריות אשפה בחוות שלם
הר הזבל חיריה וחלקו המזרחי של פארק איילון
נוף מחיריה לכיוון גוש דן
דרום-מערב פארק איילון ונחל איילון
תצפית מהר הפסולת: נחל שפירים משמאל, מתחבר עם נחל איילון מימין
משאיות אשפה נכנסות למתקן הסילוק
משטח איסוף האשפה בתחנת האיסוף בחיריה. לכאן שופכות מאות משאיות ביום את אשפת גוש דן. כאשר מפעל ה-RDF יעבוד במלוא תפוקתו תפחת כדי חצי (1500 טון ליום) כמות האשפה המועמסת ממשטח האיסוף לעשרות משאיות הענק המוליכות אותה להטמנה בנגב
מפעל המיחזור RDF בפארק המיחזור בתכנון אדריכל צבי מוססקו

בין השנים 1952 ל-1998 רשויות מקומיות בגוש דן פינו את הפסולת שלהן לשטח שנמצא בין נחל איילון לנחל שפירים סמוך לכביש 4 (גהה). המקום שימש כאס"פ - אתר סילוק פסולת. הוא משתרע על שטח של 450,000 מטר רבוע. האתר שירת שלוש עשרה ערים ורשויות מקומיות וכן בתי חולים ומחנות צבא סמוכים.

עם השנים גבהה ערמת האשפה לגובה עשרות מטרים. ההר יצר מפגעים סביבתיים חמורים. במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 התפשטו שרפות רבות בהר כתוצאה מתסיסת הזבל ופליטת גז מתאן[1] ועלו תוכניות לסגור את האתר ולהקים אתר חלופי בחולות ראשון לציון, תוכניות שכמובן זכו להתנגדות מצד תושבי ראשון לציון[2]. בשנת 1976 הוחל בכיסוי האשפה בכמויות גדולות של אדמה ופיזור דיאורדורנטים[3]. אולם, גם אדמה זו לא מנעה את פליטת הריחות הרעים שהיו מפגע משמעותי, במיוחד ביישוב אזור.

אולם, המפגע שקידם יותר מכל את סגירת האתר היה דווקא התמקדות להקות ציפורים בפסולת האורגנית על התל. הציפורים שסבבו בגובה רב הפריעו לנתיב ההמראה והנחיתה של המטוסים בנמל התעופה בן-גוריון. הסכנה שציפור תחדור למנוע של מטוס נוחת הייתה סכנה ממשית ואף קרו מספר אירועים כאלו שהסתיימו ללא נפגעים, בהם תאונה בה נכנסה ציפור למנועי מטוס שהמריא וגרמה להשבתת המנוע. הטייס נאלץ לרוקן את מכלי הדלק מעל הים כדי לנחות נחיתת חרום בשדה התעופה בן-גוריון. אף על פי שהוחלט על סגירת המטמנה כבר בשנת 1993, רק באוגוסט 1998 הופסקה קבורת הפסולת במקום. ביום הסגירה היה גובהו של ההר 60 מטרים מקרקעיתו ו-80 מטרים מעל פני הים. מעריכים כי לאורך השנים נקברו בו 20 מיליון מטרים מעוקבים של פסולת. בין המטמנות שיועדו להחליפו-אתר דודאים ואתר אפעה במישור רותם.

בנוסף לנזקים הנראים ממשיך ההר גם להזיק לסביבה. הנוזלים שנוצרו מהזבל ממשיכים לחלחל לנחל האיילון הסמוך. על אף שלא תוכנן מראש הסתבר כי האתר נבנה על קרקע המכילה חרסיות רבות ואטומה למים. מסיבה זו משערים כי הוא אינו אחראי לזיהום מי תהום מתחתיו. מאידך, ערימות פסולת גדולות, שגלשו מההר אל הנחלים סביבו גרמו לזיהום תוואי האיילון. כמו כן, ממשיך ההר לפלוט גז מתאן ומעריכים שהפליטה תמשך לפחות עד 2030. על ההר הוקמו מערכות לאיסוף הגז והוא משמש להפקת חשמל.

תוכנית פארק איילון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2002, לאחר שנתיים של דיונים הופקדה תוכנית מתאר איילון עבור הפארק, ושנתיים אחר כך, בנובמבר 2004 היא אושרה. התוכנית חלה על שטח של כ-8500 דונם הכוללים שטחי פארק מנחם בגין, אדמות חקלאיות השייכות לבית הספר החקלאי מקווה ישראל, מזבלת חירייה ושטחים חקלאיים שונים. באישור התוכנית הוחלט שלא להקצות שטחים ממנה לבנייה למגורים, אף על פי שהיו גורמים כמו משרד האוצר ומינהל מקרקעי ישראל, אשר גרסו שזאת הדרך הטובה ביותר לגייס מימון להקמת הפארק[4].

באפריל 2005 החליטה ממשלת ישראל, בהחלטה 3562 על השתתפות תקציב המדינה בפיתוח הפארק למשך חמש השנים ביחס של שקל תקציב מול שקל תרומה, עד לתקרה של 10 מיליון ש"ח בשנה, ובנובמבר 2005 החליטה על הקמת חברה ממשלתית מנהלת לפארק איילון, אשר תפקידה לתכנן, לפתח, לנהל, לתאם ולתחזק את פארק איילון. הוחלט שתקציב הפארק יתנהל כמשק כספי סגור שיתבסס על תרומות, עיזבונות, מתנות, מענקים, הקצבות מתקציב המדינה, מרשויות מקומיות ומאיגוד ערים דן לתברואה, וכן מהכנסות ממיזמים ההולמים את אופי הפארק, בהתאם לתוכניות החלות על שטח הפארק[5].

בשנת 2007 נחנך הפארק בטקס ממלכתי שנערך על תל האשפה ונקרא על שם ראש הממשלה אריאל שרון.

מתחמים בפארק אריאל שרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארק אריאל שרון נמצא בשלבי הקמה. לרשות הציבור הרחב פתוח מתחם תל הפסולת המשוקם לתצפית וסיורים ולמרגלותיו מרכז מבקרים כחלק מהמתחם לחינוך סביבתי המוליך סיורים באתרי פארק המיחזור. חלק נוסף של הפארק, מתחם הכניסה הצפוני מכביש 461, הוא שער הכניסה לאזורי הבילוי של הפארק בניהם: מרכזי מבקרים במבני חוות שלם, מתחם קמפינג, גבעת מופעים, טיילת ומתחם בילוי על שפת האגם ועוד. בנוסף,  במהלך שנת 2017 ייפתחו בפארק שבילי אופניים ומסלול תחרותי לרוכבי אופניים מקצועיים ומרכז צפרות ומגוון ביולוגי.

מתחם הר הפסולת המשוקם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז קום המדינה עד 1998 שימש הר הפסולת, חירייה, אתר קליטת הפסולת הראשי של גוש דן. ההר התהווה וצמח לאורך השנים בשל פיזור הפסולת, כיסויה בשכבת עפר וכן הלאה. במשך שנים ארוכות היה "הר הפסולת של המדינה" סמל למפגע סביבתי, תברואתי ובטיחותי, עד לראשית תהליך שיקומו במהלך שנות ה-2000. שטחו של ההר כ-450 דונם, גובהו כ-70 מטר מעל פני הקרקע והוא מכיל כ-16 מיליון קוב פסולת.

תהליך שיקום ההר נחשב לפרויקט הנדסי ואדריכלי מורכב, המבוסס על עקרונות קיימות ופיתוח בר קיימא. פרויקט השיקום כלל בנייה של קיר שיגומים וסוללה היקפית לתמיכת ההר ויציבותו, הטמנת מערכת איסוף גז, הצבת מערכת איסוף וטיפול בתשטיפים למניעת זיהום נחלים, איטום מתחמים הפתוחים לקהל על ראש ההר ושיקומם הנופי, והסטת תוואי הנחלים איילון ושפירים- גם לצורך תמיכה במדרונות ההר, וגם על מנת ליצור אגן ניקוז שיסייע במניעת הצפות בנתיבי איילון, כביש מספר 4 והשכונות הדרומיות של תל אביב וחולון.

מתחם ההר נפתח לציבור בפברואר 2014. המתחם, פרי תכנונו של אדריכל פרופ` פיטר לאץ, בנוי על  עקרונות הקיימות ופיתוח בר קיימא המשתמש בחומרים מושבים וממוחזרים. פרויקט פיתוח מתחם ההר כלל בניה של מרפסת תצפית מטרופולינית הצופה לעבר גוש דן, מרכז מבקרים, הקמת מערכות תשתית ראשיות, יצירת אגם אקולוגי, שבילי הליכה, שתילת צמחייה, הצבת מערכות שילוט מידע והכוונה.

אבני דרך בתהליך השיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך שיקום ההר נחשב לפרויקט הנדסי ואדריכלי מורכב ואלה המרכזיים שבהם:

  • שאיבת גז המתאן הנוצר בבטן ההר בשל התפרקות הפסולת האורגנית הטמונה בו. הגז שנאסף מספק את האנרגיה לתפעולו של מפעל 'אופיס טקסטיל' באזור, ובכך מסייע להפחתת פלֵיטה של גזי החממה לאטמוספירה.
  • שימוש חוזר בפסולת בניין בתהליך שיקום ההר.
  • בניית בריכות אגירה תת-קרקעיות בהר, המשמשות לאיגום מי גשמים בחודשי החורף, לטובת השקיית הצמחייה בקיץ.
  • פיתוח תכסית ירוקה ופיתוח שבילי סיור ונקודות תצפית.

כניסה צפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה הראשית אל הפארק מתוכננת להתבצע מדרך לוד, כביש 461, וזאת בהתאם לתוכנית המתאר שאושרה על ידי הוועדה המחוזית. במתחם זה יתקיימו פעילויות מסחר ובילוי, פעילויות העשרה ולמידה.

חוות שלם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חוות שלם

אחד השטחים הנכללים בתוכנית הפארק נקרא חוות שלם, לעתים חוות הזרע, זהו שטח של חווה חקלאית בדרום תל אביב בקרבת שכונת כפר שלם.

חוות שלם, הממוקמת בכניסה לפארק אריאל שרון, מהווה ציון דרך חשוב על ציר הזמן של ימי ראשית המדינה. החווה הוקמה בשנת 1953 על ידי האגודה החקלאית השיתופית "הזרע". האגודה עסקה בגידול, פיתוח והפקת זרעים לחקלאות בארץ ישראל. הרקע להקמת החווה היה החרם הכלכלי על המשק היהודי בארץ ישראל באותם ימים אל מול הצורך ההולך וגובר בתוצרת לאוכלוסייה הגדלה של היישוב.

לימים, ניתן לומר, שפעילות האגודה ועובדיה בתחום המחקר והפיתוח החקלאי היווה אבן דרך והפך את מדינת ישראל למובילה ופורצת דרך בעולם בכל הקשור לחקלאות מודרנית וטיפוח זנים מיוחדים.

מיקום החווה בשטחים הפתוחים הסובבים את נחל איילון העניקו למקום את אופיו הייחודי. מבחינה פיזית החווה חולקה לשני מתחמים עיקריים- המתחם המשקי בו התקיימה הפעילות החקלאית ומתחם המגורים שכלל חמישה מבני מגורים דו משפחתיים, בהם התגוררו עובדי החווה ומשפחותיהם. המבנה הארגוני של החווה כלל עבודה חקלאית משותפת בסמיכות לחיי המשפחה ועל כן היו חיי היומיום של משפחות העובדים שלובות בעבודות ובהווי החווה. דיירי החווה, שכללו משפחות עם ילדים קטנים, נהנו מהמרחבים הפתוחים והטבע הסובב אותם לצד התמודדות מורכבת עם תנאי מזג אוויר קשים בימי החורף הגשומים ובימי הקיץ הלוהטים.

כיום, לאחר תהליך שימור ושיחזור, מתחם חוות שלם נמצא בשלבים סופיים של פיתוח.

מרכז צפרות ומגוון ביולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכניסה הצפונית תוקם ברֵיכה אקולוגית מוקפת עצים וצמחייה ארץ ישראלית מגוונת אשר תשמש מוקד משיכה לכ-170 מיני ציפורים ובעלי חיים העוברים ומתארחים בשטחי הפארק. כמו כן, יבנו מסלולי הדרכה משולטים, יוקמו תחנת טיבוע, עמדות מסתור לצילום ותצפיות שיציעו היכרות עם המגוון הביולוגי בפארק. צפי פיתוח במהלך שנת 2017.

 נחל כופר[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחל כופר הינו נחל אכזב המהווה את אחד היובלים הצפוניים של האיילון. ראשיתו של הנחל באזור תל השומר והמועצה האזורית אפעל, שם הוא עובר לאורך מספר ק"מ עד לשפך החיבור לנחל איילון. בחלקו העליון עובר הנחל באזורים עירוניים בנויים של רמת גן, גבעתיים וגבעת שמואל ומנקז את מי הגשמים שלהם. הנחל נשפך ממערכת הניקוז לתוך האגם שבפארק הלאומי ברמת גן וממנו זורמים המים דרך אזור הספארי לתוך שטחי פארק אריאל שרון, שם חוזר הנחל לזרום בערוץ טבעי.

במסגרת פרויקט שיקום נחל כופר הוסט הנחל אל מחוץ לשכונת ידידיה למניעת הצפות בשכונה, נעשה שיקום נופי לאורך תוואי הנחל.

בני ברק הקדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תל בני ברק

בני ברק הקדומה הייתה ישוב פלשתי בתקופת הברזל, ימי בית ראשון, ויישוב יהודי בשלהי תקופת בית שני. יש המזהים את מיקומה בתל שנמצא בפינה הדרום מערבית של מחלף מסובים, דרומית לרמת גן בשטחו של פארק איילון. שמו של המחלף אף בא מן הקטע הבא בהגדה של פסח: "מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק". כחלק מפיתוחו של הפארק מתכננת רשות העתיקות לחפור במקום כדי לחשוף את התל.

תל כופר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר ארכאולוגי שעדיין לא נחקר והנמצא במרכז הפארק העתידי במפגש הנחלים של "נחל איילון" עם "נחל כופר".

חוות שורגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוה חקלאית הנמצאת בשטח הפארק בסמוך אל כביש מספר 1 ואל אזור.

נחלים בפארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחל איילון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נחל איילון

נחל איילון מתחיל את זרימתו ליד רמאללה וזורם לאורך 50 קילומטר עד שהוא פוגש בנחל הירקון ליד פארק הירקון (בין מחלף ההלכה למחלף רוקח בנתיבי איילון). לנחל אגן ניקוז של 815 קילומטרים רבועים. אל הנחל מתנקזים נחלים גדולים אחרים כמו נחל גזר, בית עריף, נחל נטוף ונחל שפירים (שמתמזג לתוך נחל איילון בשטח הפארק, אחרי הר הזבל). הנחל הוא בעיקרו נחל אכזב ורוב הזרימה בו היא ניקוז של מי שיטפונות.

לאורך עשרות שנים מאז ימי קום המדינה סבל הנחל מזיהומים מתמשכים והסדרות ניקוז, אשר פגעו קשות במערכת האקולוגית ובבתי הגידול הטבעיים.

בשנים האחרונות מקודם תהליך שיקום ופיתוח נופי אקולוגי של הנחל, מבוצעות פעולות רבות לעצירת הזיהומי כתוצאה ממים מזוהמים שזרמו מהר הזבל וכן מהתמוטטות של חלק מההר לתוך הנחל, דבר שגרם להטיית ערוץ הנחל. במקביל, כבר כעת מהווה הנחל בית גידול לעשרות מיני בע"ח בראשם בעלי הכנף. הנחל ושטחי הפארק הסובבים אותו, הנמצאים על ציר נדידת הציפורים הבינלאומי, מהווה עבור הציפורים הנודדות אי ירוק בלב המטרופולין העירוני הצפוף המשמש למנוחה, שיחור מזון ולחלקם אף לקינון.

אגם ההצפה של נחל איילון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שנחל איילון מנקז מי שיטפונות הוא מתמודד עם אירועים שבהם זורמת כמות מאוד גדולה של מים במורד הנחל. כאשר הנחל לא מצליח לנקז את כל המים, עקב עבודות פיתוח או בגלל שיטפון גדול במיוחד, מתרחשות הצפות ששוטפות את נתיבי איילון ומסכנות אף את נמל התעופה בן-גוריון.

כדי לפתור בעיה זו מוצע להקים בקצה המערבי של הפארק אזור הצפה שיקלוט את מי השיטפונות העודפים באירוע חריג. משרדי הממשלה מנסים להיערך לאירוע הצפה חמור שאמור לקרות כל 50 עד 100 שנה ואמור להזרים 550 קוב לשנייה. לשם השוואה, באירועים חריגים הקורים בממוצע אחת ל-10 שנים זורמים בנחל כ-250 קוב לשנייה. אירועים כאלו התרחשו בחורף 1991/2, 2000/1 ובחורף 2012/3 וגרמו להצפת נתיבי איילון ולשיבושים בתנועות המכוניות והרכבות, ולהצפת השכונות הדרומיות של תל אביב.

הקמת אגם הניקוז תאפשר אף להקטין את תעלת האיילון ולאפשר הוספת מסילת רכבת רביעית בנתיבי איילון.

בשטחו של הפארק מיתנקזים אל נחל איילון כמה נחלים ביניהם: נחל אזור, נחל כופר, ונחל שפירים העובר מצידו השני של ההר.

נחל שפירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחל שפירים הינו נחל אכזב ,שמקורו באזור צריפין. הנחל חוצה את כביש 4 ונכנס לתחום פארק אריאל שרון. אפיק הנחל עוקף את הר הפסולת המשוקם חירייה מצד דרום וזורם לאורך קטע של כ- 2 ק"מ עד להתחברותו לנחל איילון (השפירים הוא אחד מיובליו הגדולים של נחל איילון). מפגש הנחלים איילון-שפירים נמצא למרגלות מרפסת התצפית המטרופוליטנית שעל ההר המשוקם. לאורך עשרות שנים סבל נחל שפירים מאירועים חוזרים ונשנים של זיהום, הזרמות שפכים וכן זליגות של מי תשטיפים מזוהמים מהר הפסולת. בשנת 2012 הוסט נחל שפירים מההר למרחק של כ- 100 מטר על מנת לנטרל את השפעות התשטיפים שזלגו ממנו, מה שאפשר בניית טרסה לתמיכה במדרונות ההר ומערכת היקפית תת-קרקעית לקליטת התשטיפים.

כיום בחלקים העליונים של אפיק הנחל נחפרו בריכות חורף המתמלאות באירועי ההצפה של הנחל ונשארות מלאות במים עד לחודשי האביב. בבריכות אלו מתקיימת מערכת אקולוגית עשירה של חסרי חוליות, דו-חיים וציפורים.

סירוב חברת "הזרע" לפנות את חוות שלם[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך עשרות שנים חכרה חברת "הזרע" ממינהל מקרקעי ישראל שטח של כ-1,000 דונם לצרכים חקלאיים. בשטח פעלה בעבר חווה חקלאית, היא חוות שלם. חברת "הזרע" ביקשה לקדם תוכניות נדל"ן שונות להקמת שכונת מגורים בשטח החקלאי שהוחכר לה. תקופת החכירה הסתיימה בשנות ה-80, אולם המינהל לא פעל לסילוק החברה מהשטח, ובמקום זאת האריך רטרואקטיבית את חוזי החכירה של חברת הזרע, חתם עמה על הסכם הרשאה לתכנון וקידם שינוי ייעוד של הקרקע מקרקע חקלאית לקרקע לבנייה.

עם התקדמות התוכניות להקמת פארק איילון, טענה חברת הזרע כי הדרך היחידה לממן את הקמת הפארק היא באמצעות נדל"ן – הקמת שכונה של 10,000 דירות בשטח החווה. תוכניותיה קודמו על ידי שר התמ"ת דאז אהוד אולמרט, אך נתקלו בהתנגדות חריפה של הארגונים הירוקים ושל חבר-הכנסת עמרי שרון[6]. בנובמבר 2004, לאחר התערבות ראש הממשלה דאז אריאל שרון, אושרה תוכנית להקמת פארק איילון ללא שטחי נדל"ן. תוכנית זאת אושרה בממשלה באפריל 2005, והמינהל הבטיח להפוך את מדיניותו הקודמת. לכן בשנת 2006 דרש כבר מחברת הזרע לפנות את השטח, אך זאת סירבה לכך. תחת זאת, פנתה לבית המשפט בדרישה למנוע את פינויה מהשטח[7], והמינהל הגיש כנגדה תביעה לסילוק יד[8].

בעקבות פרשת הולילנד, עלו חשדות כי בכירים בחברת הנדל"ן פולאר השקעות, בעלת השליטה בחברת הזרע, קידמו את ענייניה באמצעות מתן שוחד כדי לקדם את יוזמתם להקמת שכונה בשטח החקלאי. חשדות אלו הבשילו לאחרונה[דרושה הבהרה] להכנת כתב אישום כנגד המעורבים בפרשה[9].

בהתאם לחשדות, נתנו אביגדור קלנר, יו"ר פולאר השקעות דאז, ארנון ברודנר, מנכ"ל פולאר נדל"ן דאז, ואמנון ספרן, הממונה על אגף התקציבים באוצר לשעבר ומנכ"ל חברות הנדל"ן מקבוצת פולאר, שוחד ליעקב אפרתי, מנהל מינהל מקרקעי ישראל דאז, ולאהוד אולמרט, שר התמ"ת דאז. על פי החשד, ניתן שוחד בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח, ובתמורה חודשו חוזי חכירה רטרואקטיבית, שונה ייעוד הקרקעות, ובצועו פעולות החזרה ומכירה של הקרקעות. כמו כן, נחשד כי אולמרט ניסה לסייע לקלנר להפשיר את הקרקעות החקלאיות לבנייה.

בסופו של דבר, חתמה המדינה בשנת 2012 על הסכם עם חברת "הזרע", לפיו המתחם יפונה תמורת 19.8 מיליון ש"ח[10]. שטח החווה עתיד להיות חלק מפארק אריאל שרון. בתי המגורים ישופצו, ויהיו חלק ממרכז המבקרים של הפארק.

במרץ 2014 הרשיע בית המשפט המחוזי את אולמרט בפרשה זו (ובפרשת הולילנד) בקבלת שוחד, ובגין שתי הפרשות נגזרו עליו 6 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי וקנס בסך מיליון ש"ח[11]. ב-29 בדצמבר 2015 אישר בית המשפט העליון את הרשעתו בקבלת שוחד ב"פרשת הזרע", (זיכה אותו מפרשת הולילנד), וגזר עליו עונש מאסר בפועל של שנה וחצי, שאותו החל לרצות ב-15 בפברואר 2016[12].

מפת הפארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת הפארק

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פארק אריאל שרון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]