ויליאם הנרי הריסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ויליאם הנרי הריסון
9 בפברואר 1773; אחוזת ברקלי שבווירג'יניה - 4 באפריל 1841; וושינגטון די. סי. (בגיל 68)
William Henry Harrison by James Reid Lambdin, 1835.jpg

ויליאם הנרי הריסון
שם בשפת המקור William Henry Harrison
מדינה ארצות הברית
מפלגה המפלגה הוויגית
בת-זוג
נשיא ארצות הברית ה-9
תקופת כהונה 4 במרץ 18414 באפריל 1841 (4 שבועות ו-4 ימים)
סגן ג'ון טיילר
הקודם בתפקיד מרטין ואן ביורן
הבא בתפקיד ג'ון טיילר

ויליאם הנרי הריסוןאנגלית: William Henry Harrison‏; 9 בפברואר 1773 - 4 באפריל 1841) היה נשיאה התשיעי של ארצות הברית. הנשיא הראשון שמת בעת כהונתו והנשיא שכיהן הזמן הקצר ביותר, 31 יום בלבד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריסון נולד בווירג'יניה. היה חבר באליטה התרבותית והכלכלית של בעלי אחוזות במדינת וירג'יניה. הוריו היו בנג'מין הריסון החמישי (מחותמי הכרזת העצמאות) ואליזבת באסט.

כשהיה בן 18, התגייס לצבא, עלה במהירות בסולם הדרגות והיה למושלה הצבאי הראשון של אינדיאנה (לפני שזו הפכה למדינה). בתפקידו זה הביס מרד אינדיאנים בהנהגתו של צ'יף טקומסה בקרב טיפקאנו ב-1811. בעקבות הישג זה קודם לדרגת גנרל ונלחם בהצטיינות במלחמת 1812 (נגד הבריטים). על השגיו אלו זכה ב-1818 למדליית הזהב של הקונגרס העיטור הגבוה ביותר לאזרחים אמריקאים באותה עת.

לאחר מכן מילא שורת תפקידים פוליטיים, ובהם חברות בסנאט. ב-1836 התמודד למשרת הנשיאות, אך הפסיד למועמד הדמוקרטי מרטין ואן ביורן.

משבר במפלגתו, המפלגה הדמוקרטית, הוביל לשבר בשורותיה ולייסוד מפלגה חדשה, "המפלגה הוויגית" (שאינה קשורה למפלגה הויגית שפעלה בתקופה זו בבריטניה). אל המפלגה הצטרפו כמה נציגים בולטים ממדינות הדרום, ביניהם הנואם הידוע דניאל ובסטר, והסנטור המפורסם הנרי קליי. קליי הוביל במירוץ לתפקיד המועמד הויגי, אך זיהויו עם הבונים החופשיים היה לו לרועץ. הריסון, שכונה "טיפקאנו קשישא" (Ol' Tippecanoe) זכה במועמדות. הוא מינה את ג'ון טיילר, סנטור ממדינת וירג'יניה, לתפקיד הסגן.

מערכת הבחירות הייתה בין הסוערות בתולדות ארצות הברית, והייתה הראשונה שלוותה בשירים, סיסמאות ותעמולה נוסח ימינו. סיסמתו של הריסון (ובדיעבד - תרומתו הגדולה ביותר להיסטוריה הפוליטית של ארצו) הייתה "טיפקאנו וטיילר גם" - "Tippecanoe and Tyler Too". הסיסמה רמזה אל עברו הצבאי של הריסון כמנצח בקרב טיפקאנו, ואל טיילר - איש הדרום - כערך המוסף שיקבל המצביע. הסיסמה נחלה הצלחה מרשימה, ולבוחר באותם הימים השתמע ממנה קול חצוצרות הקרב, וניחוחה של בקתת עץ באזורי הדרום (ואכן - סיסמה מובילה נוספת באותה מערכת בחירות חלוצית הייתה "ביקתת עץ וסיידר חזק" "Log Cabin and Hard Cider").

בסופו של דבר, בזכות השפל הכלכלי שהיה אז בארצות הברית, כמו גם בזכות עברו הצבאי המזהיר, נבחר הריסון לתפקיד.

נשיאותו הקצרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1840 נבחר האריסון לתפקיד נשיא ארצות הברית, יחד עם סגנו ג'ון טיילר, לאחר שרץ לנשיאות בסיסמת הבחירות טיפקאנו וטיילר גם. הוא היה הנשיא המבוגר ביותר שנבחר לתפקיד עד לימיו.

כשהריסון הגיע לוושינגטון, הוא רצה להראות שעדיין היה הגיבור מקרב טיפקאנו, ושהיה איש יותר מלומד מאיך שתומכי ואן ביורן התייחסו אליו במסע הבחירות. יום השבעתו לתפקיד, 4 במרץ 1841, היה יום קר וגשום במיוחד. הריסון לא לבש מעיל, רכב על סוס לטקס במקום בכרכרה, ונאם במשך כשעתיים את נאום ההשבעה הארוך בהיסטוריה שכלל יותר מ-8,400 מילים. הריסון רכב ברחובות לאחר מכן, ונכח בשלושה נשפים באותו הערב.

נאום השבעתו פירט את האידאולוגיה הוויגית, שהייתה מנוגדת למדיניותם של ג'קסון ושל ואן ביורן. הריסון הבטיח להקים שוב את הבנק האמריקני ולהרחיב את סמכותו לספק אשראי וכסף מנייר. להישמע לקונגרס בענייני חוקים, ולא להשתמש יותר מדי בזכות הוטו שלו. ולא להשתמש במדיניות של ג'קסון, שכללה מינויים פוליטיים. הוא הבטיח להשתמש ביכולתו למנות בעלי תפקידים כדי ליצור קבינט טוב, ולא כדי לחזק את מעמדו.

כמנהיג הוויגים, מחוקק מוכשר ומועמד נשיאותי לשעבר, קליי ציפה להיות בעל השפעה בממשל הריסון. הוא ניסה להשפיע על הריסון בבחירת המועמדים. הריסון הזכיר לקליי שהוא הנשיא, ואף מינה את דניאל וובסטר, אויבו של קליי, להנהיג את המפלגה, כמזכיר המדינה. מועמדו של קליי אמנם נבחר להיות התובע הכללי, אולם הסכסוך נותר בעינו.

פוליטיקאים רבים רצו להיפגש עם הנשיא ולהשפיע עליו. במהלך החודש בו כיהן כנשיא, הריסון שלח כמה מועמדים לתפקידים לאישור בסנאט. ג'ון טיילר נאלץ להעמיד אותם מחדש לבחירה.

הריסון ניסה להעביר רפורמה בשירות הציבורי, והתנגד למינויים פוליטיים. כשדרשו ממנו לפטר דמוקרטים מהמשרדים הממשלתיים, הוא טען שיתפטר לפני שיעשה כך. פעולתו הרשמית היחידה הייתה לכנס מושב מיוחד של הקונגרס, למרות שלא תמך בכך. כשקליי לחץ על הריסון לכנס מושב מיוחד, הנשיא ציווה עליו לא להגיע יותר לבית הלבן. אולם משבר ביתרות המטבע של הממשלה גרם לכינוס הקונגרס במושב מיוחד.

זמן קצר אחר כך חלה בדלקת ריאות, וכעבור חודש נפטר בגיל 68. סגנו ג'ון טיילר החליף אותו בתפקידו.

הריסון היה הנשיא האמריקאי הראשון שמת במהלך כהונתו כנשיא, ותקופת שלטונו היא הקצרה ביותר מבין כל הנשיאים האמריקאים.

קללת טיפקאנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קללת טיפקאנו

האגדה מספרת כי לאחר שהביס את צ'יף טקומסה (Tecumseh) בקרב טיפקאנו ב-6 בנובמבר 1811, ולאחר שטקומסה נהרג על ידי כוח אמריקני ב-1813, שהאריסון היה מפקדו, אחיו למחצה של טקומסה ושותפו למרד, טנסקאוואטאווה (Tenskawatawa), שנודע כנביא שבט השוני, הטיל קללה על האריסון ונשיאי ארצות הברית העתידיים שייבחרו בשנים עגולות.

שנים רבות לאחר מותו, זכתה שרשרת רצופה של שבעה נשיאים, שנבחרו בשנים עגולות ומתו במהלך כהונתם, לכינוי "קללת טיפקאנו" על שם הריסון.

נכדו של הריסון, בנג'מין הריסון, היה ב-1889 לנשיאה ה-23 של ארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתימת ויליאם הנרי הריסון