פיתיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פיתיה, דמות אדם המקשרת בין האל לבני האדם, כלומר שומעת את בקשות האדם ועונה בשם האל.

הפיתיה מוכרת לנו בעיקר מהמיתולוגיה היוונית, אם כי גם אפיפיור בנצרות או כהני דת בדתות וכתות שנות בעולם אף הם נכללים בהגדרת ה'פיתיה'. במיתולוגיה היוונית הייתה הפיתיה הדמות שקישרה בין האל לבין האדם באורקל. דמות זו הייתה כמעט תמיד אישה, מצויה במקום מרוחק, באווירה מסתורית, לעתים בסביבת הרים, היוצרת אמון ופחד כאחד.

כשהאל רוצה להעביר מסר דרך הפיתיה הנתונה בשיכרון, הוא נכנס בגופה ומדבר מפיה. דבריה של הפיתיה בלתי מובנים לעתים קרובות: מפי הפיתיה נפלטות מילים מסתוריות, הנאמרות כחידה הניתנת לפירוש במספר דרכים. ייתכן אפילו שהמסקנות הנובעות מפירוש דברי הפיתיה יהיו רחוקות זו מזו באופן קיצוני. את הכוונה בדבריה של הפיתיה על האדם להסיק לבדו, ללא עזרתה.

הפיתיה המוכרת ביותר נזכרת במיתוסים בהם מסופר על האורקל מדלפי.

ייתכן שמושג הפיתיה קיים גם ביהדות. על הפסוק "אל תפנו אל האבת" (ויקרא יט לא), רש"י מפרש: "אזהרה לבעל אוב וידעוני. בעל אוב זה פיתום המדבר משחיו. וידעוני מכניס עצם חיה ששמה ידוע לתוך פיו והעצם מדבר." וכן הרמב"ם כותב בספר המצוות (מצווה ט) "שהזהירנו מעשות מעשה ידעוני, והוא גם כן מין ממיני עבודה זרה. והוא שיקח עצם עוף ששמו ידוע, וישים און בפיו, ויעשן עשן, ויתהולל הוללות, ויעשה מעשים, עד שיתחבר לו עניין דומה לחולי הנופל, ויקחהו תרדמה וידבר בהזיה..."

Perseus-slays-medusa.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.