קבר רבי מאיר בעל הנס
 | |
| קבר רבי מאיר בעל הנס על רקע טבריה והכנרת | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| נקבר | רבי מאיר |
| תאריך פטירה | המאה ה-2 |
| תאריך הילולה | פסח שני (י"ד באייר) |
| תאריך גילוי | המאה ה-12 (תיעודים ראשונים) |
| עיר | חילה / טבריה / נבוריה |
| קואורדינטות | 32°45′58″N 35°32′59″E / 32.76621111°N 35.54981944°E |
|
(למפת הגליל העליון רגילה)   קבר רבי מאיר בעל הנס | |
  | |
מקום קברו של התנא רבי מאיר, מצוי לפי ספרות חז"ל באסייא. לפי התלמוד בסוף ימיו נאלץ לגלות לבבל ונקבר באסייא, אך ביקש להניח את ארונו על חוף הים, כדי שילחכו גלי ימה של ארץ ישראל את ארונו[1]. הנוסע בנימין מטודלה בן המאה ה-12, תיאר את קברו של רבי מאיר בבבל. אמנם, באותה תקופה החלו כבר לציין את מקום קבורתו גם בתחומי ארץ ישראל. רבי שמואל ב"ר שמשון, בין עולי הרגל הראשונים לתעד את קברו בטבריה, מציין את קברו גם בנבוריה. החל מהמאה ה-18 הקבר נקרא על שם "רבי מאיר בעל הנס". כיום, הקבר בטבריה נחשב לאחד מקברי הצדיקים המפורסמים בארץ ישראל ובעולם. במתחם הקבר מצוי בית כנסת גדול וכולל.
מסורת הקבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1170 לערך, ביקר בבבל הנוסע היהודי המפורסם בנימין מטודלה והוא מציין את קברו של רבי מאיר בעיר "חילה" (ייתכן שמדובר באל-חלה).
ומשם חמשה פרסאות לחילה. ושם עשרת אלפים מישראל. ובה ארבע בתי כנסיות אחת של ר' מאיר והוא קבור לפניה
בשנת 1180 לערך, ביקר בבבל נוסע יהודי מפורסם נוסף בשם רבי פתחיה מרגנסבורג. גם הוא ציין את קברו של רבי מאיר בחילה, אך הוסיף שהערבים מכנים את הקבר בשם קבר "מאיר אל חנק" והיהודים קבר "רבי מאיר חנקי". פתחיה מסביר שם זה באגדה מקומית, לפיה הקבר של רבי מאיר היה מקודש בעיני היהודים וגם המוסלמים בבבל. הם הקימו מבנה מפואר סביבו, מקושט בדברי פאר, בינהם אבנים יקרות. יום אחד ביקר הסולטן בקבר, חשק באחת האבנים וגנב אותה. בלילה, הופיע רבי מאיר בחלומו ותפס בגרונו עד שלא יכל היה לנשום. רבי מאיר הסכים לשחררו רק אם למחרת, קבל עם ועדה, יחזיר את האבן למקומה. אכן הסולטן החזיר את האבן ומאז, רבי מאיר כונה "החונק".
בהמשך מסעו, פתחיה ביקר גם בעיר טבריה, שם הראו לו "לצד דרום, דרך חמי טבריה", קבר המיוחס לרבי מאיר. רבי פתחיה מעיר: "זה אינו נכון" היות שרבי מאיר נקבר, לפי בקשתו, על שפת נהר הפרת בבבל.
רבי שמואל ב"ר שמשון (1210 לערך), בחיבור "מסע דפליסטינא", תיאר את קבר רבי מאיר בטבריה[2].
ומשם (= מבית שאן) הלכנו לטברייא ולפני בואנו העיר ראינו קברו של ר' מאיר, ולפני העיר קבר של ר' יוחנן בן נורי יש עליו בית ותחת הבית הוא המערה, והוא ציוה לבנות הבית בימיו, ולפני המערה קברו של ר' אלעזר בר' שמעון וקברו של ר' כהנא
אלא שרבי שמואל ב"ר שמשון תיאר את קבר רבי מאיר גם בנבוריה.
משם (= מעמוקה) לכפר נברתא ומצאנו קבר של ר' מאיר
עדות נוספת למסורת קברו בטבריה באותה תקופה (1215 לערך), מצויה בכתבי מנחם החברוני.
ומשם (= מכפר חנניה) הלכתי לטבריא וראיתי חמי טבריא ולפני חמי טבריא הים ימה של טבריא, והדרך כבושה בין הים ובין חמי טבריא, כאשר רוצים עמי הארץ והעולם ללכת מטבריא לבית שאן ומשם לדמשק. ונכנסתי בטבריא וראיתי מערה אחת ונכנסתי שם במערה וראיתי קברו של ר' חייא ובניו. משם הלכתי ובאתי למקום שר' מאיר קבור שם אצל בהכ"נ (= בית הכנסת) שלו והוא חרב ב"ע והלכתי משם וראיתי קברו של ר' יהודה בר אילעאי אצל הכרמים. משם הלכתי וראיתי מערה אחת ובתוך המערה קברו של ר' כהנא
רבי מאיר אחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעוד רוב עולי הרגל מזהים את קבר רבי מאיר עם התנא רבי מאיר, רבי משה באסולה (בן המאה ה-16), סבור כי אין מדובר בתנא רבי מאיר: "יש ציון של אבנים זקוף במישור, ושם מתקבצים להתפלל ערב ובוקר, אומרים כי שם נקבר אחד ששמו ר' מאיר שנשבע שלא ישב עד כי יבוא שילה ונקבר מעומד, ואיננו סתם ר' מאיר דמתניתין".
יעקב השליח (המאה ה-13, כתב כי בטבריה קבור ר' מאיר קצין. חוקרים רבים (כגון, פרופ' מאיר איש-שלום) סבורים שמדובר ברב צרפתי מהעיר קצין, מבעלי התוספות, ולא ר' מאיר התנא.
השם "רבי מאיר בעל הנס" מופיע לראשונה בשני ספרים שיצאו לאור במאה ה-16 - "יחוס אבות" (1537) ו-"יחוס הצדיקים" (1561), אלא שבהם גם רשום שהוא קבור בגוש חלב "ולא בטבריא". בספרו של רבי יחיאל היילפרין "סדר הדורות" שיצא לאור ב-1769 (23 שנים לאחר פטירת מחברו), כתב היילפרין כי בטבריה קבור ר' מאיר תלמיד אלישע ובגוש חלב קבור ר' מאיר בעל הנס, והוסיף "ולא ידעתי אילו מהשניים מי הם". הרב מרדכי שרעבי (המאה ה-20), הכחיש בתוקף שר' מאיר קבור בטבריה וסבור כי הקבר המיוחס לתנא רבי מאיר הוא קברו של רבי מאיר ש"ץ בעל האקדמות לחג השבועות, שחי בזמנו של רש"י.[3][4]
האתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל מהמאה ה-18 התפרסם הקבר בעולם היהודי בזכות קופות הצדקה למען עניי ארץ ישראל, שהופצו תחת השם "קופות רבי מאיר בעל הנס" או "קופות רמבעה"ן". קופת צדקה זו נוסדה בשנת 1744 על ידי הרב חיים אבולעפיה, מחדש הישוב היהודי בטבריה באותה עת. הרב אבולעפיה הבין שכדי לעלות את קרנה של טבריה בעולם היהודי ולמשוך אליה מתישבים, עולי רגל ותרומות, קברו של ר' מאיר התנא אינו מספיק. יש לקשור סביבו הילה אגדתית וניסית שתמשוך קהל רב להשתטח על הקבר ולבקש בקשות שונות באופן פיזי וממשי או מרחוק, בעזרת תרומות. הרב אבולעפיה גם פרסם את מילות הקריאה המיוחדת בעזרתה יש לפנות לר' מאיר בעל הנס - "אלהי מאיר, ענני!". מילים אלו מופיעות על כל קופסאות הצדקה של רבי מאיר בעל הנס ונאמרים על ידי כל המבקר את קברו.
בשנת 1790 נעשתה קופת רמב"ה לקופה משותפת לספרדים ואשכנזים.[5] למרות כספי הצדקה והתרומות שזרמו מכל העולם היהודי, הקבר עצמו נשאר ללא שינוי - תלולית אדמה ועליו גל אבני בזלת שחורות. במשך הזמן, אבנים אלו הוסרו ובמקומן הונחה אבן גדולה ועגולה, קרוב לוודאי אבן ריחיים עתיקה. בתחילת המאה ה-19 נבנה מבנה סביב הקבר אך הוא חרב ברעידת אדמה ב- 1837. כ-25 שנה לאחר מכן, הונחה אבן ריחיים גדולה נוספת על הקבר. בשנת 1866, הקהילה הספרדית של טבריה גדלה מאוד לאחר גל עליה ממרוקו. ועד הקהילה הספרדית קנה, ב- 1866 את חלק האדמה עליו נמצא הקבר מידי השלטון העותמני. בשנת 1867 נבנה במתחם הקבר בית כנסת שנקרא בשם "כתנות אור" ונוסדה ישיבה ספרדית בשם "מאיר בת עין". לפי הרשום בעתון "המגיד" מתאריך 20 ליוני 1867, בעת הבניה אירע נס במקום. הפועלים נאלצו להזיז את אבני הרחיים מעל הקבר והתחייבו להחזירם למקום באותו ערב. למרות מאמצים רבים הם לא הצליחו להזיז את האבנים חזרה. אך לפני שאבדו את תקוותם להצליח, אירע הנס, האבנים נעמדו וחזרו בעצמן למקומן, כאילו לא הוזזו כלל. תיאור הנס בעתון גרם לגל של תרומות שזרם מקהילות רבות מבירות ועד סנגפור. בשנת 1900 נוסדה במקום ישיבת אור תורה.[6]. בהמשך, נבנו בית כנסת וחדרי מלון לעולי רגל. עד מלחמת השחרור, התפללו שם גם דייגים מוסלמים למטרת הצלחה בדייג והנצלות מסערות בים. אתר הקבר מחולק לשני מתחמים, המתחם הספרדי (התחתון) והמתחם האשכנזי (העליון), המתחם הספרדי מתוחזק ומופעל על ידי משפחת ועקנין במסורת ירושה של דורות רבים, את המתחם האשכנזי מתחזקת ומפעילה ישיבת אור תורה. במרתף, מתחת לאתר, נמצאו שני קברים נוספים המיוחסים לתלמידיו של רבי מאיר - רבי סומכוס ורבי שמעון בן אלעזר. בליל פסח שני (י"ד באייר) נערכת במקום הילולה, שבה פוקדים את הציון אלפי מתפללים.[7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה האתר הרשמי
- אתר מוסדות "אור תורה" המחזיקים בקבר (במתחם האשכנזי)
- קבר רבי מאיר בעל הנס באתר "נלך".
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק ט', הלכה ג'.
- ^ יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר מסעות, מסע דפליסטינא מר' שמואל ב"ר שמשון (1210), עמ' 63. וכתב אליקים כרמולי בצרפתית הערה 57, ותרגם אותו אברהם הלקין בהערה יג (עמ' 65): "ר' מאיר זה בלתי ידוע לנו, ואין זה רבי מאיר התנא המפורסם, שהרי הוא מת בבבל ונקבר בחלא (בחילה)".
- ^ ספר דרך צדיקים חלק ב' עמוד 290
- ^ כך כתב גם ישעיה הורוויץ בספרו עדן ציון, ירושלים תשט"ז עמ' פז הערה א
- ^ עודד אבישר, ספר טבריה, ירושלים: כתר, 1973
- ^ משה קליערס, טבור הארץ, תרס"ו, עמודים עב-ג, באתר היברובוקס
- ^ הערב: הילולת רבי מאיר בעל הנס. אלפים פוקדים את הציון הקדוש, באתר www.hidabroot.org, 2024-05-21
