סומכוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סומכוס
Σύμμαχος
לידה המאה ה-2
פרובינקיה יודיאה / פרובינקיה סוריה פלשתינה
פטירה המאה ה-3
פרובינקיה סוריה פלשתינה, האימפריה הרומית
שם מלא סומכוס בן יוסי
סומכוס בר יוסף
מקום קבורה ישראלישראל טבריה (זיהוי מהמאה ה-19)
תקופת הפעילות הדור הרביעי לתנאים – הדור החמישי לתנאים
השתייכות חז"ל, תנאים
תחומי עיסוק הלכה, יוונית
רבותיו רבי מאיר
יהודה בר אילעאי
תלמידיו יהודה בן נקוסה
נתן הבבלי, רב
בני דורו אליעזר בן יעקב, יוסי בן חלפתא, אלעזר בן שמוע
אב יוסי / יוסף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סוּמָכוֹסיוונית: Σύμμαχος,[1] בן ברית) או סוּמְכוּס בן יוסי (או בר יוסף), היה תנא בן הדור הרביעי והחמישי לתנאים. נחשב לתלמידו המובהק של רבי מאיר, מדבריו נשתמרו דברים ספורים, ומתוכם שנים משל רבי מאיר. המפורסמת שבהוראותיו היא "ממון המוטל בספק - חולקין", העומדת בניגוד לדעת שאר החכמים כי המוציא מחברו עליו הראיה.[2]

סומכוס נחשב לתלמיד-חכם חריף, ונאמר עליו: ”אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: תלמיד היה לו לרבי מאיר, וסומכוס שמו, שהיה אומר על כל דבר ודבר של טומאה ארבעים ושמונה טעמי טומאה, ועל כל דבר ודבר של טהרה ארבעים ושמונה טעמי טהרה.”[3] לאחר פטירת רבו, רבי מאיר, למרות אי-רצונו של רבי יהודה ללמד את תלמידי רבי מאיר שנחשבו ל"קנתרנים", נדחק סומכוס לשיעורו, והתווכח בהלכה עם רבי יהודה.[4]

שיטה נוספת ייחודית לסומכוס היא, שעל נזק הנגרם כתוצאה מצרורות יש לשלם את מלוא שווי הנזק ("נזק שלם") בניגוד לדעה המקובלת שיש לשלם רק את מחצית הנזק[5].

באגדה לא מצאנו דבר מדברי סומכוס, למעט "כל המאריך באחד של שמע - מאריכין לו ימיו ושנותיו".[6]

מסורת מאוחרת משנת 1896[7] מציינת את קברו של סומכוס, ברוריה ורבי נתן במתחם קבר רבי מאיר בעל הנס.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הגיית השם ביוונית: ס֫וּמַכוֹס, במלעיל דמלעילהטעמה בהברה הראשונה).
  2. ^ אמרה זו מופיעה, בין השאר, בתלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ל"ה, עמוד ב'
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף י"ג, עמוד ב'
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף נ"ב, עמוד ב'
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף י"ז, עמוד ב'
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ג, עמוד ב'
  7. ^ "מסעות הרב מולא מתתיה גרג'י מאפגניסטן לארץ ישראל", תרנ"ו
  8. ^ מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל, כרך א', עמוד 381 (מהדורת 2011)