משה דוד קאסוטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קאסוטו)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "קאסוטו" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קאסוטו (פירושונים).
משה דוד קָאסוּטוֹ
Umberto Cassuto
1883 –‏ 1951
Cassuto2.jpg

קאסוטו, שנות ה-40
תרומות עיקריות
פרשנות המקרא, ביקורת נוסח המקרא, אשורולוגיה
נתונים נוספים
ענף מדעי יהדות
נולד 16 בספטמבר 1883
נפטר 18 בדצמבר 1951 (בגיל 68)
ארצות מגורים ישראל

משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ (Umberto Cassuto;‏ י"ד באלול תרמ"ג, 16 בספטמבר 1883, פירנצהי"ט בכסלו תשי"ב, 18 בדצמבר 1951, ירושלים) היה רב בפירנצה ופרופסור למקרא באוניברסיטה העברית. עסק בפרשנות המקרא, בביקורת נוסח המקרא ובאשורולוגיה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה דוד קאסוטו נולד בשנת 1883 בפירנצה שבאיטליה. למד באוניברסיטת פירנצה. ב-1922 נתמנה לרב ומנהל בית המדרש של פירנצה. ב-1925 התפטר, והתמנה לפרופסור לעברית באוניברסיטת פירנצה. ב-1933 נתמנה לפרופסור באוניברסיטת רומא, ובשהותו שם קטלג את הכתבים היהודיים בספריית הוותיקן.

התגברות הפאשיזם באיטליה מנעה ממנו להמשיך לשרת בתפקידו באוניברסיטת רומא. ב-1939 עלה לארץ ישראל ונתמנה כפרופסור למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים.

ערך וכתב ב"rivista israelitica", כתב לאנציקלופדיה "יודאיקה" הגרמנית, "האנציקלופדיה העברית", "Enciclopedia Italiana" והיה עורך ראשי של "האנציקלופדיה המקראית".

נפטר בירושלים בי"ט בכסלו ה'תשי"ב (ה-18 בדצמבר 1951), בגיל 68, ונקבר בבית הקברות סנהדריה.

נתן, מלכה, לאה וחולדה קאסוטו, פירנצה 1918

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקאסוטו ולאשתו שמחה (באיטלקית: ביצ'ה, Bice) היו ארבעה ילדים:

עבודותיו, פירושיו ומחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאסוטו השקיע שנים רבות מחייו לחקר המקרא. בהיותו בקי בספרות המזרח הקדום השתמש בידע שלו רבות כדי לנתח ולהאיר פרשות רבות במקרא. קאסוטו השתמש בכליה המודרניים של ביקורת המקרא, אך חלק מכל וכל על השערת התעודות של יוליוס ולהאוזן, שלפיה התורה הורכבה מ"תעודות" וקטעים שונים. שיטתו הייתה פילולוגית-היסטורית-הרמונית. בסדרת הרצאות שנשא (שיצאו לאחר מכן כספר "תורת התעודות וסידורם של ספרי התורה" הוצאת י"ל מאגנס תשי"ט) טען לפרוך אחד לאחד את העמודים שעליה עומדת התאוריה. לדוגמה, הוא ראה בחילופי שמות האלוהים במקרא כחילופים סגנוניים בלבד, כדרכם של סופרים.

Cassuto.jpg

קאסוטו טען כי טרם ניגש לבחון את הנושא, קיבל עליו להסכים לכל מסקנה שתצא מחקירה אובייקטיבית ושקולה, גם אם לא תהיה נעימה לרוח המסורתית. אכן, בחיבוריו המוקדמים הביע קאסוטו את הדעה כי התורה נכתבה בימי דוד.

מעבר לביקורת, היו לקאסוטו תאוריות משלו הנוגעות לניתוחם של ספרי המקרא. אחת הידועות שבהן היא תאוריית "שירי העלילה הקדומים", אשר לפיה רווחו בעם ישראל בימי קדם שירים וסיפורים המתארים מעשיות מיתולוגיות ואחרות באשר לראשית העולם והעם, והתורה נכתבה בהתייחס אליהם - מתוך שלילה או מתוך רמז אליהם, ותיקנה אותם וסיפרה אותם מחדש, כך הסיפורים הללו הופכים להיות סיפורי אמונה מונותאיסטים, המכילים ערכים מוסריים של היהדות. קאסוטו טען שניתן לחשוף בפרשות מסוימות בנביאים רמזים לאותה שירה קדומה, אשר כמעט נשתכחה.

תזה כוללת אחרת של קאסוטו הייתה כי מטרתה הראשית של התורה היא לחנך כנגד העבודה הזרה (בדומה לרוח דברי הרמב"ם במורה נבוכים), ופרשות רבות במקרא הסביר לאור זאת. כך ביאר את הפסוק "ויברא אלהים את התנינים הגדולים" כמדגיש שהתנינים, שלהם עבדו בימי קדם, גם הם נבראו בידי האל;[1] כך ראה את סיפור בני האלוהים אשר בוחרים בנות אדם כסיפור שהמקרא מרמז על המסורות הכנעניות של נישואי אלים עם בנות אדם ושולל אותם, בטענה כי הנפילים נולדו מיחסים של מלאכים מדרג נמוך עם בנות אדם;[2] גם בסיפור המבול סבר קאסוטו שבניגוד לתפיסה האלילית של המבול בעלילות גילגמש, "ההוראה היסודית של הפרשה, שבצדק העולם נידון, ושופט כל הארץ מתנהג תמיד בצדק, גם כלפי רשעים וגם כלפי צדיקים...שדבר ה' יעמוד לעד.. ואת האהבה האבאית של אלהים לנבראיו, ואת מידת הרחמים שאינה בטילה אף בזמן שמידת הדין דורשת את שלה..."[3]. וכך ראה את פרשת מגדל בבל כמתייחסת לזיקורת בבבל אשר אותו ראו הבבלים כמגדל פלאי שרק ידי האלים יכולים לבנותו, ושעל כן מדגישה התורה כי זהו המגדל "אשר בנו בני האדם".

נוסח המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאסוטו השקיע רבות בחיפוש אחרי כתבי יד עתיקים של המקרא. ב-1944 ביקר בבית הכנסת הגדול בחלב, שבסוריה, כדי לחקור את כתר ארם צובה, וערך רשימות שונות על פיו, שמהן הסיק (ככל הנראה בטעות, בשל טעות בגרסה בספר משנה תורה) שאין הוא הספר שעליו דיבר הרמב"ם ש"הגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה". קאסוטו היה אחרון החוקרים שזכו לבחון כתב יד חשוב זה בשלמותו, לפני שרוב דפי התורה שבו אבדו בפרעות שהתחוללו בחאלב לאחר ההכרזה על תוכנית החלוקה ב-1947.

פירוש "קאסוטו" לתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאסוטו תכנן לכתוב פירוש מקיף לכל חלקי התורה, אך בחייו השלים רק חלק קטן מתוכנית זו – פירוש ארוך ומקיף לתחילת ספר בראשית ופירוש קצר יותר לכל ספר שמות.

לאחר מותו כתב גיסו ותלמידו, פרופ' אליה שמואל הרטום פירוש תמציתי לתנ"ך כולו. פירוש זה הוצג מטעמים שיווקיים כ"פירוש שנעשה על פי שיטת קאסוטו", שכן ההוצאה בחרה למתג פירוש זה באמצעות שמו של פרופסור קאסוטו. לימים, זוהתה מהדורה זו על ידי הכול כ"תנ"ך קאסוטו", על אף שקאסוטו עצמו לא נטל בה כל חלק. בשנת 2006 נידונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעת יורשי קאסוטו נגד הוצאת יבנה, שלא לעשות שימוש בשמו בסדרה המכונה "קאסוטו זהב", יורשיו טענו בין היתר כי הדבר "פוגע בזכותו המוסרית ובמוניטין שלו, ומהווה גניבת עין". בית המשפט דחה את התביעה בשל התיישנות וטעמים נוספים[4].

הביקורת על פירושו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב השתיכותו למבקרי המקרא, רבנים רבים יצאו נגד שיטתו בטענה שאינו מפרש את התורה על פי המסורת של חז"ל. הרב שלמה פישר אף אמר עליו שהוא "טריפה", ואסר לקרוא את ההקדמות של הספרים שלו.

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • היהודים בפירנצי בתקופת הרנסאנס, (1918 באיטלקית)
  • תולדות הספרות העברית הבתר מקראית, (1938 באיטלקית)
  • תורת התעודות, (תש"א)
  • פירוש על ספר שמות, (תש"ב)
  • תקנות קנדיאה וזכרונותיה, עם אליה שמואל הרטום, הוצאת מקיצי נרדמים, תש"ב.
  • פירוש על ספר בראשית א-ב, (תש"ד-תש"ט)
  • האלה ענת, עוסק בחקר טקסטים אוגריתיים והשוואתם לטקסטים תנ"כים. הוצאת מוסד ביאליק, 1951, תורגם לאנגלית.
  • ספר בראשית ומבנהו (1990)
  • Biblical and Oriental Studies (volumes I and II) )1976
  • ספרות מקראית וספרות כנענית (1979)
  • היהודים בפירינצי בתקופת הרניסאנס, מכון בן-צבי, האוניברסיטה העברית וחברת יהודי איטליה לפעולה רוחנית על ידי הוצאת קריית ספר, ירושלים, 1967

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קאסוטו, פירוש על ספר בראשית, עמוד 30–31.
  2. ^ שם, עמ' 205, וכן במאמרו "מעשה בני האלוהים ובנות האדם" בספרו "ספרות מקראית וספרות כנענית" בהוצאת מאגנס.
  3. ^ קאסוטו, פירוש על ספר בראשית, סדר נח, עמוד 1-2.
  4. ^ ראו פסק דין מיום 11 באפריל 2006 (צפייה חלקית באתר psakdin); ראו גם בבש"א 158357/02 (צפייה חלקית באתר תקדין לייט).