קרוליין לנגפורד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרוליין לנגפורד
אין תמונה חופשית
לידה 1 בפברואר 1958 (בת 63)
לונדוןלונדון לונדון
סוגה מועדפת מתיחות, דרמה, קומדיה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1979–הווה (כ־42 שנים)
שפה מועדפת אנגלית מעורבת בעברית
עיסוק שחקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אסי דיין עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ליאור דיין עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קרוליין לנגפורדאנגלית: Caroline Langford; נולדה ב-1 בפברואר 1958) היא שחקנית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנגפורד נולדה לשירלי הייל ולבארי לנגפורד (אנ'), במאי טלוויזיה ב-BBC, בלונדון. אחיה הוא הפסל ג'רמי לנגפורד. לאחר שאביה פוטר עברה המשפחה למלבורן, אוסטרליה. עלתה לישראל בתחילת שנות ה-70, בגיל 14, עם משפחתה. בישראל, הפך אביה לבמאי תוכניות הבידור של הטלוויזיה הישראלית ואילו אמה התאהבה ברופא שיניים ושבה איתו לאנגליה.

הייתה ידועה בישראל בעיקר בשנות ה-80 של המאה ה-20 בזכות כיכובה בסרטים כמו: "בנות", "שגעון של אבא", "מלך ליום אחד" ו"עם ישראל חי" ובסרטי המתיחות של יהודה ברקן ויגאל שילון "חייך, אכלת אותה", "ניפגש בסיבוב" ו"ניפגש בחוף".

לנגפורד הכירה את אסי דיין על אתר הצילומים של "מלך ליום אחד", שגם ביים את הסרט. לאחר שנתיים של מגורים משותפים נישאו השניים. התגוררו בקיראון, שם גם נולד בנם המשותף, ליאור, ב-1983. בעקבות דיכאון לאחר לידה שבו לקתה נשלח ליאור בגיל שנתיים לאימוץ. בשנת 1990 נפרדו בני הזוג. הפרידה המתוקשרת לוותה השמצות הדדיות. לנגפורד עזבה ללונדון ומאוחר יותר עברה לניו יורק, שם החלה לעבוד כשחקנית תיאטרון. היא לקחה שיעורי משחק בסטודיו של לי שטרסברג, שם הכירה את בעלה השני, מייקל, שחקן שלימד במקום. לאחר שנתיים של חיים משותפים נישאו בני הזוג ובגיל 38 נולדה לה בת. לאחר כשש שנות זוגיות נפרדו בני הזוג. לאחר גירושיה שבה לישראל עם בתה והתגוררה ברעננה.

לנגפורד הכירה בסוף המאה ה-20 את גיל בקנשטיין, גרוש עם שני ילדים, שהתגורר בעבר בניו ג'רזי, סוכן ביטוח בענף היהלומים. השניים נישאו ומתגוררים בוודלנד הילס (אנ') ליד לוס אנג'לס ומופיעה במופע סטנד-אפ על חייה.[1] לנגפורד יזמה את הכנסתו של בנה, ליאור (ללא ידיעתו), למוסד גמילה מסמים באזור לוס אנג'לס. היא ליוותה אותו באופן צמוד בתהליך הגמילה שארך כשנתיים. מאז שנת 2016, משתתפת בתוכנית הטלוויזיה "האחיות המוצלחות שלי" בתפקיד אמן של האחיות.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה כותר
1979 טרנזיט
1980 חייך, אכלת אותה
1980 מלך ליום אחד
1981 שגעון של אבא
1981 עם ישראל חי
1985 בנות
1986 ניפגש בסיבוב
1986 מחץ הדלתא
1987 ניפגש בחוף
2002 בקצב הקצב
2012-2014 מחוברים
2016-2019 האחיות המוצלחות שלי
2020 נורמלי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איילה אור־אל, "גם בימים שכמעט הייתי הומלסית, מצאתי סיבות לצחוק", אתר "ידיעות אחרונות", ‏03.07.2018