מוקי בצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוקי (משה) בצר
אין תמונה חופשית
תאריך לידה 14 באוקטובר 1945 (בן 71)
מקום לידה נהלל, ארץ ישראל
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19641986
דרגה אלוף משנה  אלוף משנה
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע יונתן
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה הלחימה ברצועת הביטחון

משה "מוקי" בצר (נולד ב-14 באוקטובר 1945) הוא מקימה ומפקדה הראשון של יחידת שלדג וממפקדי הלוחמים במבצע יונתן.

רקע משפחתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצר נולד בנהלל. הוא נכד של שניים ממייסדי המושב, ישראל בצר ושפרה לבית שטורמן, אנשי העלייה השנייה. אביו, נחמן בצר, היה איש ההגנה ופלוגות הלילה של אורד וינגייט.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את עיקר הקריירה הצבאית שלו עשה בצר ביחידות המובחרות של צה"ל. עם גיוסו לצה"ל בשנת 1964, התנדב מוקי בצר לצנחנים, שירת בסיירת הצנחנים ועבר קורס מ"כים חי"ר[1]. לאחר קורס קציני חי"ר מונה למפקד מחלקה בסיירת שקד[2], ולחם בראשה במלחמת ששת הימים בקרבות הציר המרכזי[3]. בתום המלחמה, על פי בקשתו של מתן וילנאי, שב לצנחנים והיה סגן מפקד הסיירת, עד לפציעתו הקשה בפעולת כראמה[4][5]. כשהחלים השתתף בצר בהקמת מערך האבטחה של אל על. בצר שב לצבא כמפקד פלוגה[6] וכמפקד קורס סיור בסיירת אגוז והשתתף בפשיטת הסיירת על הכפר אל-ח'יאם שבלבנון ב-31 בינואר 1971[7].

הוא יצא לאוגנדה בשליחות צה"ל ועסק באימון הצנחנים של אידי אמין. אהוד ברק, מפקד סיירת מטכ"ל באותה תקופה, ויוני נתניהו, שהכיר אותו עוד מן הצנחנים, משכו אותו ליחידה[8]. בצר היה מפקד פלוגת האימונים ביחידה והשתתף בין היתר במבצע ארגז לחטיפת גנרלים סורים בגבול לבנון, ובמבצע אביב נעורים, שנערך באפריל 1973, השתתף בצר כמפקד אחת החוליות שתקפו שני בנייני מגורים של מנהיגי המחבלים בלב ביירות. תחת פיקודו בחוליה היה סגן מפקד היחידה באותה עת, יוני נתניהו. החוליה הרגה את יוסוף א-נג'אר, סגנו של יאסר ערפאת[9]. במלחמת יום הכיפורים לחם ברמת הגולן, תחת פיקוד יוני נתניהו, בכוח שלחם בקומנדו הסורי[10] וחילץ את יוסי בן חנן. כן לחם בצר גם במסגרת כוח נוסף של היחידה בחזית הדרום[11]. לאחר המלחמה השתתף בפעולת ההשתלטות במעלות ובפעולת ההשתלטות בבית-שאן[12] כקצין בכוח הפורץ. בשנת 1974, בעקבות לקחי מלחמת יום הכיפורים, שבה לא באו יכולותיה של סיירת מטכ"ל כיחידה מיוחדת לידי ביטוי, הקים בצר את יחידת שלדג[13], אשר בראשית דרכה הייתה פלוגת מילואים של סיירת מטכ"ל.

ביולי 1976, לפני מבצע יונתן, היה בצר מפקד מערך המילואים של סיירת מטכ"ל. במבצע עצמו היה סגנו של יוני נתניהו ומפקד כוח הפריצה לטרמינל הישן. בצר היה מראשוני הלוחמים שפרצו לטרמינל והרגו את המחבלים[14]. לאחר שיוני נפצע אנושות, לקח בצר פיקוד על כלל כוחות היחידה והשלים את ההשתלטות על הטרמינל ואת משימת חילוץ בני הערובה[15].

לאחר מבצע אנטבה, יזם בצר את הקמתה של יחידת קומנדו לעיתות מלחמה, שתתמחה בשיתוף פעולה עם חיל האוויר. בהקמת היחידה נעזר בצר רבות בדודיק רוטנברג, איש הצנחנים ומגיבורי הקרב על גבעת התחמושת, וביפתח ספקטור, ראש מחלקת מבצעים בחיל האוויר[16]. בעקבות תמיכתו של סגן הרמטכ"ל באותם ימים, רפאל איתן, הוחלט בינואר 1977 להפוך את פלוגת המילואים ליחידה סדירה, ובצר מונה למפקדה הראשון של יחידת שלדג[17]. היחידה הייתה כפופה באותם ימים למפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי והייתה מסונפת לצנחנים[18]. בהמשך, הפכה היחידה ליחידה מיוחדת ייעודית של חיל האוויר[19]. הלוחמים הגיעו מסיירת מטכ"ל ומסיירת שקד שפורקה באותה שנה[20], וב-1978 התגייס מחזור הטירונים הראשון למסלול לוחם ביחידת שלדג, והיווה את צוות הלוחמים הראשון של היחידה[21]. בצר פיקד על היחידה עד שנת 1979[22], ובתפקידו האחרון בצה"ל, והוא כבר אלוף-משנה, עמד בראש מפקדת כוחות אוויר מיוחדים, אותה יזם והקים. המפקדה, כיחידת שלדג שהקים לפניה, נותרה גוף מטה בחיל האוויר אולם במקביל גם היוותה מודל ראשוני למפקדת העומק[23].

המעבר לחיים האזרחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מבצע אנטבה התגלע ויכוח חריף בין בצר לבין משפחת נתניהו על חלקם של בצר[24] ונתניהו בתהילת המבצע[25]. בצר טוען שהיות שנתניהו היה בתרגיל בסיני, רוב תכנון המבצע הוטל עליו - זאת בניגוד לכתוב בספרו של שמעון פרס "יומן אנטבה". לאחר מספר שנים שמעון פרס חזר בו ואישר שיוני נתניהו אכן היה בפעילות בדרום בזמן תכנון המבצע כפי שטען מוקי בצר ואף שלח לבצר מכתב התנצלות שפורסם על ידי אמנון אברמוביץ' בערוץ 10. העימות עם בני משפחת נתניהו החריף לאחר פרסום ספרו של עידו נתניהו, אחיו הצעיר של יוני, "הקרב האחרון של יוני" (1991).

בשנת 1996 יצא לאור ספרו של בצר, Secret soldier : the true life story of Israel’s greatest commando, שאותו כתב יחד עם הסופר והעיתונאי רוברט רוזנברג. בספר מוצגת גרסתו של בצר לדברים. חלק ניכר ממשתתפי המבצע בחרו שלא להתערב בפולמוס על המבצע. מתן וילנאי, חברם של יוני נתניהו ובצר, שהשתתף כמח"ט הצנחנים במבצע אמר כי: "כשיוני נהרג, המבצע היה עלול להיכשל בקלות. המבצע הצליח הודות למוקי בצר ולאנשים שלו שרצו פנימה. בשניות האלה נקבע אם המבצע הצליח או נכשל"[26].

בשנת 2005 הקים מוקי בצר, ביחד עם ד"ר יוסי לשם, מכינה קדם צבאית לפיתוח מנהיגות חברתית. המכינה הנקראת "מנשרים קלו", שוכנת בבית ספר שדה מעגן מיכאל המוקף בשפע אתרי טבע, היסטוריה וארכאולוגיה - רצועת חוף-הים, הציפורים בברכות הדגים, נחל תנינים, קיסריה ושמורת הר-הכרמל - המשמשים בסיס ללימודי הסביבה. המכינה פועלת בשיתוף עם "החברה להגנת הטבע"[27].

בצר נשוי בשנית ואב לשלושה, ומתגורר ביישוב הקהילתי תמרת שבגליל התחתון אשר היה אחד ממייסדיו. אחד מבניו הוא המפיק והבמאי שאול בצר, אשר שירת אף הוא כלוחם בסיירת מטכ"ל[28].

הוא בעל חברת מ. בצר יזום וניהול פרויקטים, במסגרת זו הקים שתי שכונות ברמת ישי, ניהל את פרויקט שכונת נווה גנים בקריית מוצקין, והיה ממייסדי היישוב נווה זיו בגליל.[29]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מוקי בצר, "לוחם חשאי", הוצאת כתר, 2015, עמוד 35, "הטירונות נמשכה כארבעה חודשים. אחר כך עברנו אימוני צניחה וקורס מ"כים, ובסיום מסלול של כ-15 חודשים ענדו לנו על החזה – בטקס צנוע אך מרגש מאוד – את סיכת הסיירת, משאת נפשנו ומקור גאוותנו".
  2. ^ בן כספית ואילן כפיר, "אהוד ברק: חייל מספר אחד",קוראים, 1998, עמוד 78.
  3. ^ מוקי בצר, "לוחם חשאי", הוצאת כתר, 2015, עמודים 60-65.
  4. ^ מוקי בצר, "כך נדפקנו בכראמה", הארץ, 6 בפברואר 1998.
  5. ^ נ. הלל, "סגן משה שב הביתה" חלק א', חלק ב', ‏ 14.03.1969, עמודים 19 ו-30.
  6. ^ אורי שמחוני, "לוייתן לבן", הוצאת גלורי, 2006, עמוד 60.
  7. ^ ד"ר אביגדור שחן, מבצע כדור הרעם הוצאת מסדה, 1991, עמודים 17-18.
  8. ^ בן כספית ואילן כפיר, "אהוד ברק: חייל מספר אחד",קוראים, 1998, עמוד 78.
  9. ^ מוקי בצר, "לוחם חשאי", הוצאת כתר, 2015, עמוד 162, "לפתע נפתחה דלת חדר השינה. הפרצוף המוכר, שאת תמונתו נשאתי בכיס החולצה בשלושת השבועות האחרונים, הביט בי עתה בגודל טבעי. כיוונתי אליו את הנשק, אך נג'אר הגיב מהר וטרק את הדלת. צרורות עוזי ארוכים שלי ושל צביקה ריססו וניקבו את דלת חדר השינה לפני שיספיק לשים יד על נשקו. רצתי קדימה ופרצתי בבעיטה את הדלת המחוררת. האיש האחראי לטבח במינכן היה מוטל מת על הרצפה".
  10. ^ ליאור אסטליין, "היינו 42 איש. הרגתם 41", ישראל היום, ‏ 20.09.2013.
  11. ^ אבנר שור, צוות איתמר, הוצאת כתר, 2003, עמודים 212-220.
  12. ^ משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", כתר ספרים, 2000, תקופת גיורא זורע, עמוד 88.
  13. ^ עפר שלח, במקור בבלייזר, מלח הארץ שאיננה, באתר ynet, 18 בינואר 2007.
  14. ^ מוקי בצר, "לוחם חשאי", הוצאת כתר, 2015, עמוד 333, "בעוד המגפון ממשיך לצווח את ההוראות "לשכב ולא לזוז!", זינק לפתע מתוך הקהל מחבל חמוש משמאלי, במרחק של כ-15 מטרים ממני, והניף את נשקו לעברנו. עמוס ואני הקדמנו אותו. ירינו בו בבת אחת, כל אחד כדור אחד. הוא עף לאחור וצנח על הרצפה, חסר רוח חיים".
  15. ^ אחיקם משה דוד, מוקי בצר: דן שומרון היה גיבור מבצע אנטבה, באתר nrg‏, 4 ביולי 2011. "אחרי שיוני נהרג, במשך שעה שהיינו על הקרקע אני ניהלתי גם את הקרב שהיה וגם את השיתוק של מגדל הפיקוח והפגיעה במיגים. דן שומרון הגיע אליי בדקות הראשונות כשעדיין ירו ממגדל הפיקוח, הוא היה אמיץ לב, קר רוח, וקיבל דיווח ממני שיוני נפגע. הוא אמר: 'אוקיי, תתחיל לארגן את כולם החוצה ואני מארגן את המטוס', שהיה כמו בי"ח נייד. העלינו את יוני ראשון, הוא היה פצוע קשה. הסיכוי להצילו היה מאוד קלוש. הוצאנו את בני הערובה, חטפנו אש, החזרתי אותם פנימה. אחר כך שוב יצאנו עם 104 בני ערובה, קלטו אותם במטוס וטסנו לניירובי ואז לארץ."
  16. ^ יפתח ספקטור,"רם וברור", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 290, "יום אחד הכניס אלי עידו שני אנשים במדים ירוקים. שניהם נשאו שמות מכובדים: דודיק רותנברג היה מגיבורי הקרב האגדי על גבעת התחמושת, קרב עקוב מדם במלחמת ששת הימים; ומוקי בצר, גבוה ומקריח, היה מלוחמיה הבכירים של סיירת מטכ"ל, והשתתף במבצעים רבים מעבר לגבול ובהם מבצע החילוץ באנטבה. שניהם היו גיבורי מלחמה נערצים, ושניהם אנשים חושבים. מוקי אמר לי, 'במקום להתכתש עם כל צה״ל, בוא ונקים יחידת מילואים של יוצאי סיירת מטכ"ל, ונאמן אותה ספציפית למשימות חיל־האוויר'."
  17. ^ אמיר אורןהיחידות המיוחדות והמלחמה הבאה, באתר הארץ, 22 ביולי 2011.
  18. ^ אתי אברמוב, על רגל אחת, עיתון "הלוחם" 192, אפריל 2005.
  19. ^ מיכל דניאלי, ‏פעילות מבצעית מעבר לקווי האויב: יחידת שלדג, באתר ‏mako‏‏, ‏1 ביולי 2011‏
  20. ^ עמיר רפפורט וגיא לשם, הקלף הסודי של חיל האוויר, ידיעות אחרונות, ‏ 24 באפריל 1999.
  21. ^ לילך שובל ואהרל'ה ויסברג, ‏לוקח אחריות, באתר ישראל היום, 26 באוגוסט 2011.
  22. ^ יואב לימור ואלון בן–דוד, במקור בבלייזר, מקום שלישי: שלדג, באתר ynet, 14 בפברואר 2008.
  23. ^ מוקי בצר, "לוחם חשאי", הוצאת כתר, 2015, עמוד 370.
  24. ^ שרון רופא-אופיר, "מוטה אמר: יוני נהרג באשמתו. ביבי יצא נסער", באתר ynet, 2 ביולי 2006.
  25. ^ רון מיברג, שמישהו יגיד למוקי לשבת בשקט, באתר nrg‏, 3 ביולי 2001.
  26. ^ מתן שירם, מעריב, וילנאי: "אנטבה לא היה שווה את מותו של יוני", באתר nrg‏, 3 ביולי 2006.
  27. ^ מכינת מעגן מיכאל, באתר משרד החינוך.
  28. ^ מיה סלע, שאול בצר, בנו של גיבור מבצע אנטבה מוקי בצר, חוקר שערוריה צבאית ברומן חדש, באתר הארץ, 20 בפברואר 2014.
  29. ^ שרון קדמי, ‏רגל פה רגל שם, עם הפנים לים, באתר גלובס, 15 באפריל 2001